קיימת אבחנה והפרדה בין "המימד האישי" לבין "המימד הקיבוצי". כך, עובד רשאי להצטרף לארגון עובדים שאינו ארגון העובדים היציג במקום העבודה הפועל במימד הקיבוצי, וממועד הצטרפותו הוא חבר בארגון העובדים בו בחר, ללא כל מגבלה או תקופת צינון, ויכול להתחיל לקבל שירותים מהארגון החדש אליו בחר להצטרף [סב"א (ארצי) 50718-07-10 הנ"ל, סעיף 39 לפסק הדין; עס"ק 25746-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים - פלאפון תקשורת בע"מ, מיום 2.1.2013 (סעיף 55 לפסק הדין)]. במסגרת חברותו של עובד בארגון עובדים, לרבות ארגון שאינו יציג, סעיף 34 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 "מעניק זכות לבעל דין להיות מיוצג על-ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים, שהמיוצג חבר בו" [דב"ע לה/74-9 בת עמי קניג - עיריית ירושלים, פד"ע ו, 359 (1975)]. מכאן, מימוש המימד האישי של חופש ההתארגנות אינו מותנה בכך שארגון העובדים בו חבר העובד הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה, או בכך שמקום העבודה הוא מקום עבודה מאורגן בו שוררים יחסי עבודה קיבוציים. אחד ההיבטים של המימד האישי של חופש ההתארגנות הוא ייצוג העובד על ידי נציג ארגון העובדים בו הוא חבר כלפי מעבידו, ובכך מקיים ארגון העובדים אחת מתכליות קיומו כארגון עובדים. כפי שנקבע בפסיקה, הזכות לחופש ההתארגנות היא זכות משולבת דו מימדית, הכוללת מימד אישי ומימד קיבוצי. לעניין זה נפסק כי - "הזכות לחופש ההתארגנות הוכרה במשפט הישראלי, כמו גם באמנות ארגון העבודה הבינלאומי (ה- ILO) כזכות משולבת דו מימדית - הכוללת בחובה לא רק את זכותו האישית של הפרט, אלא גם הגנה על ההתארגנות הקיבוצית על מנת לאפשר לה את הגשמת מטרותיה כארגון ... במסגרת המימד האישי מוכרת זכותו של העובד כפרט להצטרף לארגון עובדים לפי בחירתו; שלא להצטרף לכל ארגון עובדים אם זו אכן בחירתו; כמו גם להיות פעיל בארגון העובדים ולהקימו. ...המימד הקיבוצי מעניק תוכן ועומק שהינם חיוניים על מנת להגשים את תכלית ההתארגנות - ובא לידי ביטוי בזכות לנהל משא ומתן קיבוצי ובזכות לנהל מאבק ארגוני עד כדי שביתה ..." [סב"א (ארצי) 50718-07-10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל, מיום 17.11.2010; וראו גם: סב"א (ארצי) 9685-07-12 ועד עובדי רכבת ישראל - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 15.7.2012]. ארגון עובדים