בסעיף 7 לצו ההרחבה בענף הניקיון י"פ 4895 התש"ס, 4002) שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) בעניין דמי החגים, נקבע: "א. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (זאת אומרת יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג... עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת." המדובר בדמי חגים שתכליתם לפצות את התובעות שהועסקו בשכר שעתי אצל הנתבעת ובעקבות ימי החג בהם הן לא עבדו, הן לא קיבלו שכר עבודה (ע"ע 300360/98 נחום צמח - ש.א.ש קרל זינגר (צפון) בע"מ, מיום 30.4.02). משהוכח שהתובעות עבדו באופן סדיר משך שנים אצל הנתבעת בהתאם לסידור עבודה שנקבע על ידי הממונים עליהן בקופ"ח לין, חזקה כי הן זכאיות לדמי חגים והנטל להוכיח כי הן נעדרו בימים הסמוכים לימי החג שלא בהסכמת הנתבעת מוטל על הנתבעת (ע"ע 778/06 איוון מטיאשצ'וק - שלג לבן (1980) בע"מ, מיום 28.5.07). דמי חגיםעובדי ניקיון