סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". אין חולק כי דרישה זו היא דרישה מהותית לקיומה של העסקה (ע"א 726/71 גרוסמן את ק.ב.ק. שותפות רשומה נ' מנהלי עיזבון בידרמן, פ"ד כו(2) 781, 789-788 (1972); ע"א 158/77 רבינאי נ' מן שקד בע"מ, פ"ד לג(2) 281, 291-290 (1979) ורבים אחרים; ראו לאחרונה ע"א 9287/07 חנוך נ' נגר, מיום 1.3.11, בפסקה 14 לפסק-דינו של כבוד השופט ג'ובראן; ע"א 547/09 חברת אוק אף איי אינבסטמנט קו בע"מ נ' חברת פי בי סי מימון בע"מ, מיום 23.5.11, בפסקה 5 לפסק-הדין; ע"א 7123/10 תחנת דלק ראש פינה נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, מיום 14.8.12, בפסקה 9 לפסק-הדין). טעמה של הדרישה בחשיבות שמעניק המחוקק לעסקאות מקרקעין; ברצונו להבטיח את רצינותן של עסקאות אלה; בצורך בהבטחת ודאות תוכנן של עסקאות מעין אלה (ראו בהרחבה ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, מיום 21.3.11, בפסקה 18 לפסק-דינה של כבוד השופטת חיות ובאסמכתאות המובאות שם, להלן: עניין שם טוב); ובחשש כי העדר הוודאות יביא לטעויות של בית המשפט (ע"א 2143/00 לוין נ' שולר, פ"ד נז(3) 183, 200 (2003), להלן: עניין לוין). מכאן כי בהעדר מסמך בכתב - לא השתכללה עסקה במקרקעין. על אף טיבה המהותי של דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין והרציונאלים שבבסיסה, כורסמה ורוככה דרישת הכתב בהיבטים שונים במרוצת השנים. ההלכה השוררת כיום בנושא זה תוארה בהרחבה בעניין שם טוב (בפסקה 19 לפסק-דינה של כבוד השופטת חיות), ולפיה: "לצורך קיום דרישת הכתב די במסמך שיכיל את הפרטים המעטים והבסיסיים - 'מסגרת העסקה ותחומיה' (ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה (1982) בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ, פ"ד מז(2) 642, 647 (1993)), והוכרה האפשרות להשלים את הפרטים החסרים על פי דין או על פי נוהג (ראו: ע"א 235/75 קאדרי נ' מסדר האחיות צ'רלס הקדוש, פ"ד ל(1) 800 (1976); ע"א 18/77 בית חלקה 731, גוש 6668 בע"מ נ' מיכקשווילי, פ"ד לב(2) 57, 60 (1978)... ע"א 7193/08 עדני נ' דוד, פיסקה 9, (18.7.2010)). עוד נפסק כי העדרה של חתימה על המסמך הכתוב אינה גורעת מתוקפו (ראו למשל ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' - חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מד(1) 57, 69-70 (1989)). צעד 'מרכך' נוסף פסע בית המשפט בקובעו כי ניתן להכיר בתוקפה של התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין גם אם המסמך הכתוב נעדר פרטים 'גרעיניים' שאינם ניתנים להשלמה מכוח הדין או הנוהג, כאשר קיימות ראיות חיצוניות למסמך הכתוב המעידות בבירור על התגבשותה של העסקה ועל גמירות דעתם של הצדדים (ראו: ע"א 664/81 הווארד נ' ארז, פ"ד לח(3) 301, 307-308 (1984); ע"א 251/85 רוטמנש נ' ויניגר, פ"ד מא(3) 827 (1987)...; ע"א 5511/06 אמינוף נ' א.לוי השקעות ובנין בע"מ, פיסקה ט"ו (10.12.2008)). ריכוך לדרישת הכתב ניתן למצוא גם בנוסחו של סעיף 598 לתזכיר חוק דיני ממונות, התשס"ו-2006, הקובע כי 'התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, וכן המחאה של זכות לקבלת זכות במקרקעין והתחייבות להמחאה כאמור, טעונות כתב המשקף את גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה'. [בהקשר זה ראו לאחרונה גם את הקביעות בע"א 2110/09 קדור נ' דקסה, מיום 20.9.12, בפסקאות 12 ו- 15 לפסק-דינו של כבוד הנשיא גרוניס]. מקרקעיןדרישת הכתב