מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא העברה יזומה למורה: 1. התובע הוא מורה, העובד בשירות משרד החינוך כעובד הוראה קבוע החל משנת הלימודים 1983/84, ועד לעת מושא התביעה שבפנינו הועסק  בבית הספר היסודי בכפר עוזיר (להלן:" בית הספר ") .  מושא התביעה שבפנינו הינה החלטת משרד החינוך שהודעה לתובע ביום 24/05/11, לפיה הוחלט להעבירו בהעברה יזומה, להוראה בבית ספר יסודי אחר, מכוח חוזר המנכ"ל 8.5-40 לעניין העסקת קרובי משפחה במוסדות החינוך (להלן:" חוזר המנכ"ל ") , בשל העובדה שאחיו משמש כמנהל של בית הספר בו הוא מועסק. 2.  נפרט להלן את העובדות העיקריות הצריכות לענייננו , שרובן ככולן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים - א.         התובע יליד שנת 1963, הינו מורה למתמטיקה לכיתות היסוד, והועסק במשרד החינוך החל משנת הלימודים 1983/84. בשנת 1995 הוצב התובע כמורה בכפר מגוריו, כפר עוזיר, בבית הספר כהגדרתו לעיל, ומאז עבד באופן רצוף כ - 17 שנה באותו בית ספר. ב. בחלוף כשנתיים ממועד תחילת עבודתו של התובע בבית הספר מונה אחיו, עפיף יחיא, כמנהל של בית הספר (להלן:"המנהל"). ג. בכפרו של התובע, כפר עוזיר, היה קיים בית ספר יסודי אחד, עד שבתחילת שנה"ל הלימודים 2009/2010 פוצל בית הספר והוקם בי"ס יסודי חדש עבור הילדים תושבי הכפר השכן, כפר רומאנה (להלן:"בית הספר החדש"). אין חולק כי שני בתי הספר צמודים במסגרת אותו הקומפלקס - מערכת מבנים אחת, ובין חצרותיהם מפרידה גדר בלבד. ד. ביום 03.1.11 נשלח מכתב מטעם מנהל גף כח אדם בהוראה במחוז הצפון מר ג'מאל כבישי (להלן:"מר כבישי") בו הודע לתובע, כי הוא עתיד להיות מועבר לבית ספר אחר בטווח של 30 ק"מ ממקום מגוריו, וזו לשונו - "ע"פי פרק 1.37 בתקנות שירות המדינה חל איסור העסקת קרובי משפחה באותו מוסד חינוכי.האיסור חמור יותר, כאשר מדובר בהעסקת שני אחים עם כפיפות ניהולית. לאור האמור, אבקש להביא לידיעתך כי תועבר לקראת שנה"ל תשע"ב בהעברה יזומה עפ"י הנוהל ובמרחק של עד 30 ק"מ ממקום מגוריך." התובע התנגד להעברה, ובמכתב מיום 25.01.11, פרט את הסיבות לאי הסכמתו - העובדה שהוא מלמד בבי"ס לפני מינויו של אחיו , היותו בעל ותק 27 שנים ועומד לצאת לפנסיה, והיותו מורה חיוני לביה"ס. התובע אף צרף למכתבו המלצות מטעם ועד ההורים וראש המועצה. ה. ביום 24.05.11 הוצאה לתובע הודעה בדבר העברה יזומה בזו הלשון: "ע"פ הוראות חוזר מנכ"ל תשנ"ה/10, סעיף 390 בעניין העסקת קרובי משפחה, הרינו להודיעך, כי לקראת שנה"ל תשס"א תועבר לבי"ס אחר בטווח נסיעה של עד 30 ק"מ מגורייך. הודעה על שיבוצך בעבודה תימסר ע"י המפקח הממונה עליך מר עלי חריב". ההודעה היתה חתומה ע"י מר דוד וסרמן ז"ל מנהל מחוז צפון דאז. ו. אין חולק כי בשתי הזדמנויות קודמות הודיעה הנתבעת לתובע על הכוונה להעבירו בשל היות אחיו מנהל בית הספר, הראשונה בשנת 2003, שאז נערך לתובע שימוע ביום 11.06.03, בו הודיע על התנגדותו מהנימוק שהינו מועסק בבית ספר לפני מינוי של המנהל וכי ביה"ס הוא יחידי בכפר, וכי מדובר במורה חיוני לביה"ס, ובעקבותיו שוגרה הודעה על העברה יזומה ביום 18.06.03, והשנייה בשנת 2005, כאשר לעניינה קויים שימוע ביום 20.06.05, ושוב התובע התנגד להעברה וביום 21.06.05, הוצא לתובע בשנית מכתב לפיו הוחלט על העברה יזומה. בשני המקרים האמורים התובע לא הועבר בסופו של דבר, שכן היה צפי שהבעיה תבוא על פתרונה, וזאת בשל הכוונה לפצל את ביה"ס יסודי עוזיר ולהקים עוד בי"ס יסודי בכפר. ז. בעקבות ההחלטה האחרונה בדבר ההעברה היזומה, שהינה מושא דיוננו, הגיש התובע למנהלת מחוז הצפון ערעור על ההחלטה להעבירו, וזאת ביום 05.09.11. בערעורו ציין כי הוא עובד בבית הספר לפני שאחיו מונה להיות מנהל, כי הוא בן 48 וסובל ממחלות רבות, והעברתו גרמה לו עוגמת נפש, וכי מדובר בבעיה הנפוצה בכפרים הערביים משום שכולם קרובי משפחה, עוד ציין כי ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר וכי הוא מקובל על צוות המורים, ההנהלה, ועד ההורים והתושבים, בנוסף, הציע לעכב את ביצוע ההעברה לשנת הלימודים הבאה על מנת שיהיה בידו סיפק לכלכל את צעדיו. ט. ביום 12.09.11 שוגר מכתב תשובה מטעם מר כבישי, בו ציין כי המדינה מודעת לבעיה שישנם מקרים בהם עובדים קרובי משפחה באותו מוסד אך משרד החינוך פועל על מנת לצמצם תופעה זו, ועוד ציין כי קביעותם של מורים הינה באשר להיקף משרתם, ולא לגבי מוסד חינוכי, ולעומתם מנהלים זוכים במכרז ומכאן שמשרד החינוך מחוייב להעסיקם באותו מוסד בו הם זכו במכרז, משכך כשמתמנה מנהל ונוצר מצב של קרבה משפחתית, פועל המשרד להעברת המורה. י. התובע הגיש את כתב התביעה בו עסקינן ביום 11.10.2011 ובו עתר למתן צו מניעה קבוע אשר יורה למשרד החינוך להימנע מלהעבירו מבית הספר, ולצוות על המשך העסקתו בבית הספר היסודי כפר עוזיר , ויחד עימו הוגשה בקשה למתן סעד זמני. בדיון מיום 27.10.11, הוסכם בין הצדדים לאחד את הדיון בבקשה למתן סעד זמני עם הדיון בתיק העיקרי. 3.          ואלה טענותיו העיקריות של התובע: א. בתגובה לטענת הסף של הנתבעת, לפיה התביעה הוגשה בשהוי, טען התובע כי מאחר ובעבר נערכו לו מספר שימועים בעקבות הכוונה להעבירו בהעברה יזומה עקב קרבת המשפחה בינו לבין אחיו המנהל, ואף בעקבותיהם נמסרו לו הודעות על הכוונה להעבירו לבית ספר אחר, ומאחר והצהרות אלה מעולם לא מומשו, סבר הוא כי גם הפעם מדובר בהודעה שהיא בגדר דבר סטנדרטי שלא יבוצע.    התובע טען, כי ידע שקיימת כוונה לבצע את ההעברה רק בסוף חודש אוגוסט 2011, ומיד ב-04.09.11 פנה לנתבעת באמצעות בא כוחו והביע את התנגדותו הנחרצת להעברה, ומשכך אין לראותו כמי שהשתהה בהגשת התביעה. ב. לגישת התובע, טעתה הנתבעת באופן פרשנות הנחיות משרד החינוך הבאות לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל בעניין העסקת קרובי משפחה במוסדות החינוך, שכן מדובר בהנחיות אשר באות למנוע יצירת מצב של העסקה, דבר אשר לא קיים בענייננו- שכן התובע היה מועסק בבית הספר לפני שהתמנה אחיו לשמש כמנהל בית הספר. ג. עוד טען התובע, כי הנתבעת התירה את המצב שבו הוא ואחיו המנהל עבדו באותו מוסד ביחד והיתר זה נמשך 15 שנים רצופות לטענתו היא פעלה בהתאם לסעיף 2.2 לחוזר מנכ"ל המונה את התנאים שבעטיים ניתן להתיר העסקת קרובי משפחה, ועל כן החלטת הנתבעת פגעה בעקרון ההסתמכות שלו, על מצב קיים שנמשך שנים ארוכות כאמור. ד. התובע הוסיף וטען, כי בבית הספר, ובבתי ספר אחרים במגזר הערבי, לא נשמרות כלל הוראות חוזר המנכ"ל, והאכיפה של הוראות החוזר ביחס לתובע דווקא , נוכח העובדה שבבית הספר ישנם עוד עובדי הוראה שהם קרובי משפחה של המנהל, מעידה על אפליה פסולה ויש בה כדי להוות אכיפה סלקטיבית . לטענת התובע מהלכיה של הנתבעת פגעו גם באינטרסים של בית הספר, שכן התובע היה מוערך על ידי תלמידיו והוריהם ותלמידיו הגיעו להישגים מעל הממוצע במבחני מתמטיקה כלל ארציים.  ה. התובע ביקש לשכנע כי ההחלטה להעבירו בוססה על שיקולים זרים ועל מכתבים אנונימיים ולא על נימוקים ענייניים, ובמהלכיה של הנתבעת יש כדי לפגוע בזכויות יסוד שלו. ו. יוער כי במעמד הדיון בבקשה למתן צו המניעה הזמני, ציין התובע כי מזה שנים קיימת עוינות בין תושבי כפר עוזיר לתושבי כפר רומאנה, דבר אשר גרם לפיצול בית הספר לשני בתי ספר נפרדים אחד לכפר רומאנה והשני לעוזיר. לטענתו, הוא נמנה על המשפחות הידועות מכפר עוזיר אשר קיימת כלפיהם עוינות מצד תושבי כפר רומאנה, והעברתו לבית הספר בכפר רומאנה עלולה לגרום לעוינות ולהתנכלויות מצד התלמידים והוריהם. ז. עוד טען התובע כי הינו חולה סכרת ומצבו עשוי להתדרדר נוכח תנאי עבודה קשים, וסביבה עוינת. ח. לבסוף, ציין התובע כי משך שנים ארוכות לימד את מקצוע המתמטיקה בו התמחה, ואילו כשהועבר לבית הספר רומאנה, התחיל ללמד רק 6 שעות מתמטיקה ושאר השעות היו דת, תגבור ושילוב, וזהירות בדרכים דבר אשר איננו תואם את הכשרתו. 4.          להלן תמצית טענותיה העיקריות של הנתבעת א. למחוז נודע על הקרבה המשפחתית בין התובע למנהל ביה"ס שבו התובע הועסק רק בשנת 2002, ומיד בסמוך לכך הוחל בהליכים להעברה יזומה של התובע, אלא שאלה עוכבו מתוך התחשבות בתובע ולבקשתו ובקשת גורמים נוספים וזאת בשל הצפי לפצל את ביה"ס באופן שניתן להעביר את התובע לבית ספר החדש. לטענתה, משפוצל הבית הספר בהתאם לצפי, הוחלט ליישם את ההליך ולהעביר את התובע לבית הספר החדש, שהינו צמוד לביה"ס הקודם, אך כאמור התובע התנגד להעברה בתוקף תוך כדי העלאת טיעונים חדשים שונים ומשונים. ב. הנתבעת העלתה טענת שיהוי , וביקשה לקבוע כי התובע השתהה בהגשת תביעתו, שכן הליך העברתו של התובע החל לפני שנים רבות והתובע ידע על כך, ולראיה אף שיגר מכתבים בהם הוא התנגד למהלך. לטענתה, התובע ידע אודות הכוונה להעבירו בשנת הלימודים 2011/2012 עוד בינואר 2011, ומכתב העברתו היזומה שוגר לו בחודש מאי, אך הוא בחר שלא להתייצב לבית הספר החדש, והתייצב לראשונה רק כעבור חודש מתחילת שנת הלימודים בטענה שהיה חולה. לטענתה מתן הסעד המבוקש באמצע שנת הלימודים יפגע במערכת החינוך בכלל ובתלמידים בפרט. ג. באשר לטענה בעניין שעות ההוראה השבועיות אשר הוקצו לתובע בבית הספר היסודי רומאנה- נטען כי בתחילת שנה"ל תשע"ב הוקצו לתובע 25 ש"ש להוראת המתמטיקה, אך בשל אי התייצבותו בתחילת השנה בבי"ס כאמור , חולקו השעות למורים אחרים על מנת לא לפגוע בתלמידים אשר נשארו ללא מורה למתמטיקה. הנתבעת ציינה כי חרף האמור, הוקצו לתובע 19 ש"ש במתמטיקה וביתר השעות שובץ ללמד את דת האיסלאם. ד. באשר לטענת התובע בדבר היריבות בין תושבי שני הכפרים עוזיר ורומאנה- נטען כי טענה זו לא הועלתה ע"י התובע או מי מטעמו לפני כן, לרבות בכל השימועים שבוצעו ובכל ההתכתבויות, והיא נולדה לראשונה רק בהליך המשפטי, דבר המעיד על היותה חסרת בסיס ואחיזה במציאות. מצד הנתבעת הודגש כי הסיבות להעברות הם בעיקר פדגוגיות ובהתאם לצורכי ביה"ס . הנתבעת ציינה כי קיימים לפחות שלושה מורים מהיישוב עוזיר שמלמדים ביסודי רומאנה. ה. הנתבעת אישרה כי בבית הספר עובדים קרובי משפחה נוספים של המנהל והתובע, והדגישה כי גם הם מועמדים להעברה. ו. הנתבעת ביקשה לקבוע כי התובע מושתק מלהעלות את הטענה כי ניתן לו היתר להעסקה לצד אחיו המנהל לתקופה של 15 שנים, שכן משרד החינוך כאמור החל בהליך ההעברה אך היה עיכוב לבקשת התובע ואחרים. הנתבעת גם ביקשה להפנות לטענה לפיה לא הוגשה ע"י התובע בקשה לאישור חריג בהתאם לחוזר מנכ"ל וכי בכל מקרה הוכח כי לא מתקיימים בתובע כל הקריטריונים או השיקולים למתן היתר חריג להעסקת או השארת קרובי משפחה באותו מוסד חינוכי ביחס כפיפות שהינם אלה המפורטים בסעיף 2.6 לחוזר מנכ"ל, וגם התנאים הקבועים בסעיף 2.2 לחוזר מנכ"ל לא מתקיימים בתובע. ז.  לעניין הטענה כי התובע הסתמך על המצב הקיים למשך שנים וכי הוא הופלה לרעה- נטען כי המדינה פעלה בהגינות ובתום לב ועיכבה את ההעברה, בין השאר בשל התחשבות בתובע ובנסיבותיו. לטענתה התובע לא הופלה, אלא להיפך, ובשונה מהעברות יזומות אחרות מחוץ ליישוב הוא הועבר לבית ספר הצמוד לבית הספר בו לימד, והמצוי באותו קומפלקס ובאותו ישוב. ח. הנתבעת הדגישה כי מגמת משרד החינוך היא למנוע, ככל שניתן, העסקת קרובים מדרגה ראשונה  באותו מוסד חינוכי. ההחלטה על העברתו היזומה של המבקש התקבלה בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של המדינה, והלכה פסוקה היא כי בית הדין לא יתערב בהחלטה מנהלית אלא אם נמצא כי יש בה כדי להוות חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין.         דיון והכרעה- 5. איסור העסקת קרובי משפחה באותו מוסד והכלל בדבר איסור ניגוד עניינים- החלטת הנתבעת בענייננו של התובע, להעבירו לעבוד בבית הספר החדש, נובעת מהנחיות חוזר המנכ"ל הדן בהעסקת קרובי משפחה במוסד חינוך, אך מבוססת על עקרון רחב יותר, והוא העקרון בדבר איסור ניגוד עניינים או אף חשש לניגוד עניינים בשירות הציבורי. וכך נאמר בהלכה הפסוקה - "ביסודם של הדינים האוסרים על ניגוד עניינים בתחום המשפט הציבורי - בין דינים חקוקים ובין דינים הלכתיים - עומד מיגוון של שיקולים (ראה: בג"צ 35/82). העיקרים שבהם הם שלושה: הראשון עניינו חובת האמון שעובד הציבור חב לציבור במילוי תפקידו. מחובת אמון זו נגזרת חובתו של עובד הציבור שלא להימצא במצב שבו קיים חשש כי יהיה ניגוד בין חובתו לציבור לבין אינרטסים אחרים. "... לעולם אסור לאדם הממלא תפקיד של נאמן לאינטרסים של אנשים אחרים, להעמיד את עצמו במצב שבו יהיה קיים (או עלול להיות קיים) ניגוד בין חובת הנאמנות, שהוא חב להם, לבין האינטרס הפרטי שלו" (מ"מ הנשיא השופט אגרנט בע"א 254/64 [6], בעמ' 22). השיקול השני העומד ביסוד הכלל בדבר ניגוד עניינים הוא שיקול שמקורו בדרישת הגינות, תום - לב וצדק טבעי. "פעולת הרשות הציבורית תוך מצב של ניגוד אינטרסים אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם חובת ההגינות ותום הלב, שקיומה חייב לא רק להתקיים אלא גם להיראות" (השופטת נתניהו בבג"צ 35/82 [3] הנ"ל, בעמ' 519). השיקול השלישי מקורו בדרישות המינהל התקין. מינהל תקין מחייב, מחד גיסא, שממלא התפקיד יעמיד לנגד עיניו את טובת התפקיד ולא טובה אחרת כלשהי. מצב של ניגוד עניינים עשוי להביא, בסופו של דבר, למצב של העדפת עניינים זרים לתפקיד ופגיעה בו. מאידך גיסא, מצב ניגוד עניינים פוגע באמון הציבור במערכת השלטונית. הציבור עשוי לחשוב ששיקולים זרים לתפקיד הציבורי מניעים את נושא התפקיד, והדבר עשוי לפגוע באמונו במערכת השלטונית (ראה בג"צ 531/79 [1] הנ"ל, בעמ' 571). אמת, לעיתים נוצר הרושם, כי על מזבח עקרונות מעורפלים נופלת קורבן היעילות המנהלית. רושם זה מוטעה הוא. מחיר היעילות נמוך הוא בהשוואה לצורך לשמור על אמון הציבור בשלטון ועל תפקידו הראוי של השלטון (ראה: בד"נ 6/86 [7], בעמ' 485; בג"צ 589/86 [5] הנ"ל, בעמ' 624). (ראו, בג"צ 595/89 משה שמעון ואח' נ' שלום דנינו ואח', פ"ד מד (1) 409). גם בתי הדין פסקו, ברוח הדברים שצוטטו לעיל, כי המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי בבסיסו עומד החשש המקנן בליבו של האדם הסביר כי קיימת אפשרות לניגוד עניינים ופגיעה בטוהר המידות אשר עשוי לפגוע באמון הציבור וברשויות השלטון, וכך נפסק: "עצם החשש לקיומו של ניגוד עניינים מצדיק להפעיל צעדים למניעתו. האפשרות לקיומו של מצב של ניגוד עניינים נבחנת על פי אמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר... אמת המידה האובייקטיבית לקיומו של ניגוד עניינים מחייבת אפוא לבחון את סוגיית ניגוד העניינים גם מן ההיבט של מראית פני הדברים. היבט זה בוחן - מעבר לבחינת האפשרות הסבירה לקיומו של ניגוד עניינים - גם את השתקפותה של מציאות מסוימת בעיניו של האזרח הסביר המשקיף על פעולת המינהל. בהיבט זה יש צורך להראות לא רק שפעולת המינהל אינה נגועה בניגוד עניינים אלא גם שכלפי חוץ אינה נראית ככזו (ראו אשר מעוז, משוא פנים: הדין בעניינו של קרוב, עיוני משפט, כרך ו', עמוד 197). מראית פני הדברים נועדה אף היא - כחגורת בטחון נוספת - לחיזוק תדמיתו של המינהל בעיני הציבור כגוף הפועל ללא דופי ולחיזוק אמון הציבור בפעולותיו והחלטותיו"." (ראו, ע"ע 583/06 שני רם - מט"ב עמותה לטיפולי שירות ורווחה והמוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 06/03/07). 6. יישום הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים במוסדות חינוך - הוראות חוזר המנכ"ל - לצורך הנוחות, ומפאת חשיבותן, נביא להלן את הוראות חוזר המנכ"ל הרלוונטיות לענייננו:  "ההנחיות 2.1 אין להעסיק אדם בהוראה או בכל עבודה אחרת במוסד חינוך, אם באותו מוסד עובד קרוב משפחה שלו. קרוב משפחה לעניין זה פירושו בן זוג, בת זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חם, חמות, כלה, נכד או נכדה. 2.2 מנהל מחוז או סגנו רשאים להתיר העסקת קרובי משפחה שאינם בני זוג במוסד החינוך, אם מתקיימים התנאים א'-ג' שלהלן יחד עם תנאי ד' או עם תנאי ה': א. מוסד החינוך הוא ביישוב שיש בו מוסד חינוך אחד מסוגו בלבד. ב. מקום המגורים של האדם ושל קרוב המשפחה שלו הוא ביישוב שמוסד החינוך נמצא בו או ביישוב סמוך לו, שגרים בו גם התלמידים הרשומים במוסד החינוך. ג. במוסד החינוך מועסק רק קרוב משפחה אחד של האדם. ד. שירותו של המועמד חיוני למערכת, ואין באותה עת מועמד מתאים אחר למילוי המשרה ה. מצב התעסוקה במקום שבו המועמד גר מצדיק את אישור המינוי. 2.3 אין להעביר עובד הוראה למוסד שיש בו קרוב מדרגה ראשונה (אב, אם, בן-זוג, בת- זוג לרבות ידוע/ה בציבור, בן, בת, אח, אחות) אלא אם כן שירותו של המועמד חיוני למערכת ואין באותה עת מועמד אחר מתאים למשרה. עובד הוראה קבוע במערכת, בדרגת קרבה אחרת, יועבר לפי כללי ההעברה הרגילים. ....... 2.5 ככלל לא ייקלט או יועבר עובד הוראה למוסד שבו קרוב משפחה משמש בתפקיד מנהל או סגן מנהל. 2.6 על אף האמור ב-2.5 לעיל מנהל המחוז רשאי לתת היתר להעסקת קרובים אף אם יש ביניהם יחסי כפיפות במקרים חריגים. היתר זה יינתן לזמן מוגבל, תוך קביעת תנאים להעסקתם. השיקולים שישקול מנהל המחוז, בין היתר, לעניין זה יהיו: א. דרגת קרבת המשפחה ב. מספר המועמדים לתפקיד ג. קיומם של יחסי כפיפות ד. מספר בתי הספר מאותה שכבת גיל (יסודי, חט"ב) ה. מספר קרובי המשפחה מדרגה ראשונה המועסקים באותו בית ספר ו. מצב התעסוקה במקום שבו ההעסקה מתבקשת. ז. האפשרות למנוע יחסי כפיפות וקשרי עבודה בין קרובי המשפחה. 2.7 במוסד חינוך שעובדים בו קרובי משפחה יש להעביר אחד מהם (או יותר, אם יש יותר מקרוב משפחה אחד), באופן שלא יעבדו במוסד קרובי משפחה. 2.8 ההעברה בשל קרבת משפחה תבוצע עד סוף חודש יוני. לפני ביצוע ההעברה על המפקח על מוסד החינוך לפנות אל העובד ולהזמינו לשיחת שימוע שבה יודיע לו על ההעברה הצפויה ויאפשר לו להשמיע את טיעוניו. אם עובד ההוראה יבקש לקבל היתר חריג בהתאם להוראות חוזר זה תועבר בקשתו להחלטתו של מנהל המחוז או סגנו. הקריטריונים למתן ההיתר החריג הם אלה המפורטים ב-2.2 לעיל לעניין קרובי משפחה שאינם בני זוג ואלה המפורטים ב-2.4 לעיל לגבי בני זוג. אם החליט מנהל המחוז (או סגנו) לא לקבל את הבקשה למתן היתר חריג, הוא יידרש להחליט מי מבין קרובי המשפחה יועבר. לעניין זה הוא ישקול, בין היתר, את השיקולים האלה: א. ותקו של עובד ההוראה במערכת החינוך הרשמית ב. ותקו של עובד ההוראה בבית הספר ג. המועד הצפוי לפרישה של עובד ההוראה ד. בעיות אישיות חריגות במיוחד של עובד ההוראה, המקשות עליו להתרחק ממקום מגוריו. במקרה שבו קיימים יחסי כפיפות בין קרובי המשפחה (מנהל-מורה או סגן מנהל- מורה) יועבר המורה ללא קשר לוותקו של המנהל או הסגן בבית הספר או במערכת החינוך הרשמית. במקרה של כמה קרובי משפחה תועדף העברתו של קרוב המשפחה שהוא בדרגת קרבה ראשונה (כמוגדר ב-2.3 לעיל). 2.9 סעיף זה אינו בא לגרוע מהאמור בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס"ח-2007.". 7. מן הכלל אל הפרט- אין מקום לספק, כי מצב בו מורה מכהן תחת מנהל בית ספר שהוא אחיו, הינו מצב בלתי תקין בעליל, ועומד הוא בסתירה להוראות חוזר המנכ"ל משרד החינוך, ועל כן לא רק שמדובר בסמכותה וזכותה של המדינה לפעול למניעת העסקה בניגוד לדין, אלא שזוהי חובתה לעשות כן. כפי שצויין לעיל, התובע ביקש לטעון כי הנתבעת טעתה בפרשנות ההנחיות בחוזר המנכ"ל לדידו עוסקות רק בשיבוץ חדש עובדי הוראה או העברתם למוסד חינוכי, ועל כן אינן חלות על נסיבות המקרה דנן בהן כבר עבד בבית הספר כאשר מונה אחיו למנהל. אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם העקרון שלטובתו נקבעו ההוראות האוסרות העסקת קרובים באותו המוסד, ולעניין זה אין נפקא מינא לעיתוי יצירת המצב האסור, חובת המדינה הינה למנוע קיומו וככל שנוצר או נתגלה- להפסיקו. מעבר לכך - גם הוראות חוזר המנכ"ל, נוקטות לשון "העסקה", ואינן מתייחסות רק למקרה בו מועבר עובד הוראה ממוסד אחד למשנהו. 8. התובע טען, כי אין ליישם בעניינו את הוראות החוזר שכן הנתבעת בהתנהלותה גרמה למצב לפיו הוא ואחיו עובדים בבית ספר אחד וכי בכך היא נתנה היתר לתובע להעסקה למשך 15 שנה, זאת בהתאם להוראות סעיף 2.2 לחוזר המנכ"ל . ברם- טענה זו אינה מתיישבת עם הוראותיו של החוזר, לפחות החל מהמועד בו הוקם בית הספר החדש, כך שבית הספר בו עבד התובע הפסיק להיות בית הספר היחידי ביישוב בו הוא מתגורר. לא זאת אף זאת, שבחוזר יוחדה הוראה מפורשת לאיסור העסקת קרובים מקום בו עסקינן ביחסי כפיפות בין מנהל למורה בבית ספר, וכך נקבע בסיפת סעיף 2.8 - "במקרה שבו קיימים יחסי כפיפות בין קרובי המשפחה (מנהל-מורה או סגן מנהל-מורה) יועבר המורה ללא קשר לוותקו של המנהל או הסגן בבית הספר או במערכת החינוך הרשמית. במקרה של כמה קרובי משפחה תועדף העברתו של קרוב המשפחה שהוא בדרגת קרבה ראשונה (כמוגדר ב-2.3 לעיל)." בענייננו אין, אם כן רלבנטיות לעובדה שהתובע הועסק בבית הספר עובר למינויו של אחיו, וגם לא למשך הזמן בו עבדו בכפיפה אחת. נוכח הוראות חוזר המנכ"ל אין מקום לספק שהמצב בו התובע עובד כמורה בבית הספר בו מכהן אחיו כמנהל אינו תקין ואינו כדין, ומוטלת היתה על הנתבעת החובה להפסיקו. 9. טענת השיהוי של הנתבעת - אין חולק כי התובע ידע עוד ביום 24/05/11 כי קיימת כוונה להעבירו לבית ספר אחר מכוח  הכלל של איסור העסקת קרובים באותו מוסד חינוכי. התובע קיבל מכתב בעניין זה. גם אם היה מקום לקבל את טענת התובע, לפיה סבר שכפי שהיה במקרים הקודמים בהם הודע לו על הכוונה להעבירו בהעברה יזומה אשר לא הוצאה לפועל - כך מדובר גם הפעם בהודעת סרק שלא תבוצע, הרי שגם לדידו נודע לו על שיבוצו בבית ספר יסודי רומאנה בשלהי חודש אוגוסט 2011, (טענה תמוהה נוכח העובדה שההכנות לשנת הלימודים מתחילות עובר לתחילתה) וודאי שנכון לתחילת שנת הלימודים כבר ידע שהוחלט להעבירו. למרות זאת, רק ביום 05/09/11 הגיש ערר על החלטת הנתבעת ולאחר מכן התייצב בבית הספר החדש רק ב- 19.09.11 , תוך שטען, אמנם, בפנינו, כי נעדר בשל מחלה, אולם לא טרח לצרף אישורי מחלה כלשהם לתמיכה בטענתו. התביעה שבפנינו הוגשה רק ביום 11/10/11, והבקשה למתן הסעד הזמני רק ביום 21/09/11. אין ספק שבנסיבות המקרה דנן, יש ממש בטענת הנתבעת לפיה התובע השתהה בנקיטת ההליך, הגם שנתון זה מהווה רק נדבך בכלל השיקולים לבחינת תביעתו, ואילו היה קיים הוא כשלעצמו בלבד - לא היה מקום לדחות בעטיו על הסף את התביעה. 10. טענת התובע כי לא נערך לו שימוע כדין עובר לקבלת ההחלטה בדבר העברתו- כפי שכבר צויין לעיל, אין חולק כי ביום 03.1.11 שוגר מכתב מטעם מר כבישי מנהל גף כח אדם בהוראה אשר כותרתו: "העסקתך בבי"ס יסודי עוזייר" כמפורט לעיל. לא זאת אף זאת שהתובע הגיב לאותו המכתב במכתב משלו מיום 25.01.11 בו שטח את טענותיו והסביר מדוע הוא מתנגד להעברה באשר הינו " מלמד בבית ספר זה לפני המנהל, בעל ותק 27 שנה, עומד לצאת לפנסיה , ..מורה חיוני לביה"ס, המלצות של ועד הורים..,המלצות של ראש המועצה....". עיננו הרואות, אם כן, כי לתובע הודע כי קיימת כוונה להעבירו ומה נימוקיה, והוא פרש בכתב את טיעוניו מדוע יש לבטל את רוע הגזירה. למעשה, יש באמור לעיל כדי לענות על כללי היסוד של עריכת שימוע. בנוסף, ולמעלה מן הצריך, קיבל הזדמנות לומר דבריו בעל פה, ביום 09.05.11 בפני המפקח מר עלי חריב. למעמד זה, שאותו מכנה הנתבעת שימוע, לא נערך פרוטוקול מסודר, ורק נערך רישום ממוחשב בו נרשם כי" המורה מתנגד על אף הקרבה". מר חריב, המפקח הממונה על בית הספר העיד בפני בית הדין, ואמר, אודות פרוטוקול השימוע כי: "כך אנו עושים היום. הוא אמר שהוא מתנגד, שהוא חשוב לבית הספר, שהוא לפני המנהל, שקשה לו בבית הספר החדש, זה מה שאמר."(ראו, עמ' 25, שורות 7-8) אמנם, טוב היה, ככל שהנתבעת מבקשת לערוך שימוע כהלכתו מעבר לקבלת הטיעונים המפורטים בכתב, כי ינוהל פרוטוקול בו יפורטו כל טיעוני התובע, ברם- אף אם נפל פגם בעניין זה, אין בו כדי להביא לבטלות ההחלטה בנסיבות העניין, משהתובע ידע מבעוד מועד על הכוונה להעבירו בשל הקרבה המשפחתית ואכן הביע התנגדות מפורטת ומנומקת להעברה כאמור לעיל, כך שאין עסקינן במקרה בו נתקבלה החלטה תוך שלילה מוחלטת של זכות הטיעון מהתובע. אשר על כן נדחית טענת התובע בהקשר זה. 11. באשר לטענה כי החלטת ההעברה התקבלה משיקולים זרים - טענה נוספת אותה העלה התובע היא כי ביסוד החלטתה של הנתבעת להעבירו עמדו שיקולים זרים, וכי הסיבה האמיתית להחלטת ההעברה הינה מכתבים אנונימיים לגורמים במשרד החינוך שבהם הוטחו האשמות נגד מנהל בית הספר ונגד התובע. יש לומר כי מהראיות והעדויות שהובאו בפני בית הדין עולה בבירור כי הליך ההעברה החל זמן רב לפני שהועלו התלונות המדוברות. הוברר כי קיומה של הקירבה המשפחתית בין התובע למנהל נודע לנתבעת בסוף שנת 2002, כאשר ביום 28.08.02 גב' יעל שטיינברג מנהלת כח אדם בהוראה במחוז הצפון באותה עת, פנתה במזכר למר חריב בו בקשה לדעת אודות הקרבה המשפחתית בין התובע למנהל בית ספר יסודי עוזייר ומדוע לא פעל לבצע העברה יזומה (וראו נספח 1 לסיכומי הנתבעת), ולמזכר הנ"ל השיב מר חריב במזכר מיום 09.09.02 במסגרתו ציין בין השאר כי כפר עוזייר כפר קטן ויש בו רק בית ספר יסודי אחד וכי יבדוק הכשרת המורה(התובע) כדי להעבירו לחט"ב אם אפשר לקראת שנת הלימודים 2003-2004(נספח 2 לסיכומי הנתבעת). בהמשך ניתן לראות כי ביום 02.06.03 פנתה הגב' רותי איצקוביץ' מגף כח אדם בהוראה שוב למר חריב ובקשה לפעול להעברה יזומה של התובע (נספח 3 לסיכומי הנתבעת) וכך, כפי שכבר צוין לעיל נערך לתובע שימוע ביום 11.06.03 ובהמשך לכך הוצאה הוראה העברה יזומה ביום 18.06.03 לתובע. ניתן לראות כי בתגובה לכך פנה ד"ר ריאד ח'טיב ראש המועצה אל בטוף ביום 01.07.03 למר דוד וסרמן ובקש לבדוק שנית את ההחלטה על ההעברה לאור המצב החריג בכפר עוזיר, ובין יתר הנימוקים היה שממילא הבעיה תבוא על פתרונה בעתיד הקרוב ע"י "הקמת עוד בי"ס יסודי בכפר עוזיר תוך השנה הזאת אם תתקבל החלטה מקצועית בעניין". אכן, הוברר כי ביום 01.11.10 התקבל מכתב אנונימי אצל הנתבעת, שבו התריעו על המצב הקיים בבית ספר יסודי עוזיר לעניין שיבוץ עובדי הוראה מקרבה ראשונה, וגם כי עוד קודם לכן עלו תלונות מ"השטח", אולם ודאי שאין לומר כי תלונות אנונימיות - הן אלה שהיו בבסיס ההחלטה בדבר ההעברה. ההחלטה בדבר ההעברה נעשתה, כאשר סוף סוף נעשתה, משיקולים ענייניים ומתוך חובת מניעת ניגוד עניינים, ועל כן יש לדחות הטענה שנעשתה משיקולים זרים. 12. אשר לטענה בדבר אפליה ואכיפה סלקטיבית - התובע טען כי הופלה לרעה לעומת מקרים אחרים בהם קיימת העסקת קרובים באותו מוסד. ראשית, התובע לא הצביע ולו על מקרה אחד שבו מועסק מורה בכפיפות למנהל שהינו אחיו. ואכן, אמנם אין חולק כי במוסדות החינוך במגזר הערבי בצפון קיימת בעיה של העסקת קרובי משפחה בדרגות קרבה שונות באותו מוסד, וכי עסקינן בתופעה שאיננה רצויה. לטענת הנתבעת, הרי שכל אימת שניתן - נעשה נסיון למנוע העסקת קרובים. וכך העיד בפנינו בהקשר זה מר כבישי : "אבקש להבהיר כי בועדת השיבוץ שאני עומד בראשה אין לנו כל מידע אודות קרבת משפחה בין המועמדים לבין בעלי התפקידים בבתי הספר השונים ולכן אנו משבצים תמיד את הראשון בתור על פי הנוהל. כמו כן, בנוהל מצוין - עת מתייצב או משובץ מורה חדש במוסד חינוכי מחובתו של מנהל בית הספר לדווח לנו באמצעות הפיקוח על קרבת המשפחה ובו במקום אנחנו מבטלים את השיבוץ ומשבצים מורה אחר. לצערי, אם יש כאלה שלא מדווחים לנו אז אנו לא מדווחים ומגיעים לסיטואציות שבשנים מאוחרות יותר הסוגיה הזו עולה ואנו נדרשים לבצע העברות יזומות.בנוגע למבקש - משיחה שהייתה לי עם המפקח ד"ר עלי חראב הוא מסר לי שהנושא של העברת המבקש כבר לפחות במשך שלוש שנים מנסים להעביר אותו אך לא הייתה אפשרות להעביר אותו. "(ראו, עמ' 11, שורות 1-10). ועוד - העיד המפקח מר עלי חריב ואמר כך -  "לשאלת בית הדין האם יש עוד קרובי משפחה למנהל מדרגה ראשונה ואני משיב שכן אבל אי אפשר שבבת אחת לעשות את כל ההעברות היזומות האלה כי צריך למצוא מקום מתאים. אם היינו מוצאים מקום לכולם היינו מעבירים את כולם אבל צריך גם להתחשב, לא רצינו להעביר אותו במרחק של 30 ק"מ ולהקשות עליו ולכן חיכינו עד שיפצלו את בית הספר, כי היה מדובר על פיצול בית הספר ואני ידעתי שהפיצול נבע מסיבות פדגוגיות גרידא, כך דובר ביני לבין ראש המועצה. אני הבנתי שהסיבות הן הגודל וההתחרות בין שני מנהלי בתי הספר כדי לשפר את ההישגים". וכן - "אתה יכול להסביר איך זה שמשנת 97' ועד שנת 2002 לא ידעתם בכלל על הקרבה בין התובע למנהל ופתאום בשנת 2002 העניין צץ. ת.        העניין לא צץ, אין דבר כזה , יש הרבה תלונות מהשטח שיש אח למנהל ויש קרובי משפחה ואז כשזה מגיע למשרד המשרד חייב לעשות מה שהוא צריך לעשות לפי חוזר מנכ"ל.". וכך העיד גם מר חלף , שהינו מפקח מתאם במגזר הבדואי בצפון, משנשאל אם ידוע לו על שיבוצים של מורים שביניהם קרבה משפחתית באותו בית ספר: " יכול להיות. אני רוצה להסביר, כשישנה קרבה כשמשבצים מורים והיה בישובים בית ספר אחד ויש ריבוי של מורים היה אפשר לשבץ באישורו של מנהל המחוז או של מי שמוסמך על ידו וירשנו הרבה מצבים כאלה. כשישנה הזדמנות לתקן למה לא לתקן? אני ריגשית מזדהה עם המבקש, אם היה בית ספר אחד הוא היה נשאר." לא זאת אף זאת, שאף אם היה מקום לקבל את טענת התובע לפיה בחלק מבתי הספר במגזר הערבי בצפון לא נשמר העיקרון של איסור עבודת קרובים באותם מוסדות, הרי שלא היה בכך כדי לסייע לו, שכן הימנעות הנתבעת בעבר מיישום דווקני של הוראות חוזר מנכ"ל , אין בה כדי לסכל את החלטתה להביא לתיקון המצב וההחלטות השגויות שהתקבלו בעבר. הלכה שנפסקה זה מכבר היא, כי לא ישמע אדם בטענה כלשהי, כי על הרשות לפעול בעניינו בניגוד להוראות ולנהלים רק משום שנהגה כך בעבר - "הלכה מכבר היא, כי טעות- אם טעות בתום לב היא- לא תשמש יסוד לטענת הפליה, והרי אלף בית הוא בסדרי מנהל תקין כי תקלה במקום אחד אין בה כדי להצדיק תקלה במקום אחר אף הוא. מכאן שטענת ההפליה לא תעמוד". (ראו, בג"צ 1930/94 נתן ואח' נ' שר הביטחון ואח' , פ"ד מח(4) 654). "היש בהפליה שנעשתה בעבר כדי להעניק לפלוני זכות כלשהי? התשובה הנה בשלילה. אין לפלוני כל זכות כלפי הרשות השלטונית אם זו ממשיכה בהתנהגותה המפלה. על אחת כמה וכמה שאין לפלוני כל זכות כלפי הרשות השלטונית, אם היא חדלה מהתנהגותה המפלה". (ראו בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 204). לנוכח האמור לעיל,דין טענת האפלייה להידחות מכל וכל. 13. טענת התובע לפיה היה מקום לשקול את עניינו כבקשת חריג - התובע טען, לראשונה בסיכומים בכתב שהוגשו ע"י בא כוחו, כי היה מקום, נוכח התנגדותו להעברה, התנגדות המועצה המקומית והתנגדות ועד ההורים להביא עניינו בפני מנהל המחוז או סגנו כבקשת חריג.  ראשית - אין מקום להעלות טענה שכזו לראשונה בסיכומים. שנית - לא הוגש ע"י התובע בקשה כלשהי לאישור חריג כמתחייב מסעיף 2.8 לחוזר מנכ"ל הקובע בין היתר " אם עובד ההוראה יבקש לקבל היתר חריג בהתאם להוראות חוזר זה תועבר בקשתו להחלטתו של מנהל המחוז או סגנו." מעבר לצריך, יאמר כי עיון בקריטריונים למתן האישור החריג מעלה כי התובע אינו עומד אף בהם. הקריטריונים למתן אישור חריג להעסקת או השארת קרובי משפחה באותו מוסד חינוכי הם אלה המפורטים בסעיף 2.2 לחוזר מנכ"ל (שצוטטו לעיל) והשיקולים אשר ישקול מנהל מחוז לאישור החריג (שיינתן לזמן מוגבל תוך קביעת תנאים להעסקתם) כאשר מדובר ביחסי כפיפות בין עובד הוראה לקרוב משפחה המשמש כמנהל או סגן מנהל (כמו במקרה דנן) נקבעו בסעיף 2.6 לחוזר מנכ"ל- ובענייננו - עסקינן ביחסי כפיפות בין אחים (דרגת קרבה ראשונה), כמו כן ניתן למלא את תפקידו של התובע (ישנם מורים אחרים למתמטיקה ולא נטען אחרת), ועקבות הקמת הבית הספר החדש בית הספר כבר איננו היחידי בכפר, והתובע שובץ באותו יישוב ובקרבה סבירה (כפי שהיה המצב עובר להעברה, שהרי רק גדר מפריד בין שני בתי הספר), וכן אין כל אפשרות למנוע יחסי כפיפות כאשר מדובר במנהל ומורה כמו במקרה בו עסקינן. אשר על כן גם טענה זו דינה להידחות. 14. אשר לטענת התובע בדבר קיומה של יריבות בין שני הכפרים עוזייר ורומאנה- התובע טען לראשונה, בעקבות הדיון בסעד הזמני בבית הדין, כי הינו על המשפחות הידועות מכפר עוזיר אשר קיימת כלפיהם עוינות מצד תושבי כפר רומאנה, וכי העברתו לבית הספר בכפר רומאנה עלולה לגרום לעוינות ולהתנכלויות מצד התלמידים והוריהם. בעניין זה יש לומר את הדברים הבאים - ראשית, טענתו של התובע בהקשר העובדתי לא נתמכה במאומה מלבד בדבריו שלו, ואלה לא היו עקביים לחלוטין. וכך - לעתים טען כי היריבות החלה לפני כ-10 שנים ולעתים מסר כי החלה בתקופת הבחירות המוניציפאליות בשנת 2008. טענה זו גם איננה מתיישבת כלל עם העובדה שביום 03.08.09 התובע הגיש מועמדות לכהן כמנהל בבית הספר היסודי רומאנה . כשנשאל התובע בפנינו אודות סתירה זו הוא ענה כי הגיש מועמדות על אף הידיעה כי הוא לא יתקבל (ראו, עמ' 18, שורות 10-29) אלא שדברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם נכונותו לנקוט בהליכים משפטיים כנגד תוצאות המכרז שעה שהתברר כי לא זכה בו. שנית - כפי שטענה המשיבה, התובע לא העלה בעיה לכאורית זו בכל שלב שהוא עובר להליך בפני בית הדין, ומשנשאל הכיצד - כל שהשיב כי הוא חשש שהעלאת הנושא עלולה לסבך אותו. שלישית, ובתמיכה לטענת עובדי משרד החינוך המפקחים ובעלי התפקיד הנמנים על המגזר הערבי אשר העידו בפנינו וטענו כי גם אם קיימת יריבות כלשהי בין מי מבין משפחות הכפר האחד למי מבין משפחות הכפר השכן, היא איננה עולה כדי סיכון המורים, הרי שאין חולק שישנם מורים מהכפר עוזייר אשר מלמדים בבי"ס החדש כמוכן ישנם תלמידים מהכפר עוזייר אשר לומדים בבי"ס החדש וכאשר נשאל התובע לעניין זה תשובתו הייתה כי המורים האמורים "שייכים לחמולה שבוחרים במועמד מכפר רומאנה" (ראו, עמ' 16, שורה 28). התובע ניסה לטעון כי עצם הפיצול בין שני בתי הספר נבע מהיריבות הנטענת, אולם מנגד, העיד מר חריב כי הינו משמש כמפקח בשני היישובים מזה כ-14 שנים וכי מכיר את צוות המורים בבית ספר עוזייר וכי הפיצול בין בתי הספר נבע מסיבות "פדגוגיות גרידא...שהסיבות הן הגודל והתחרות בין שני מנהלי בית הספר כדי לשפר ההישגים" והוסיף כי ראש המועצה בכפר עוזייר בקש לעשות ארגון מחדש ולבטל את חטיבות הביניים דבר אשר לא היה אפשרי בנסיבות העניין משהצריך חקיקה ועל כן בקש לפצל את בית הספר. אשר על כן יש לדחות גם את הטענה לפיה היריבות הלכאורית בין תושבי כפר רומאנה לבין תושבי כפר עוזיר יש בה כדי להוות נימוק להימנעות משיבוצו של התובע בבית הספר החדש. 15. בשולי הדבר, יש לומר כי התרשמותו של בית הדין היתה כי הסיבה העיקרית להתנגדותו של התובע למעבר לבית הספר החדש היתה בשל העובדה שבבית הספר בכפר עוזיר, שבו השקיע שנים רבות בעבודה מסורה והיה אחד המורים הותיקים והמוערכים, והוא חש בו כבביתו, ומעמד זה נלקח ממנו עם המעבר לבית ספר חדש, ולעניין זה אין נפקא מינא שהוא מצוי מעבר לגדר. שיקול שכזה הוא טבעי ומובן, וניתן להבין לליבו של התובע על נקלה. מעבר לכך - מקום העבודה של אדם והסיפוק שהוא מוצא בו, במיוחד כזה שהוא פרי שנים של עמל - הינם חלק חשוב מאיכות החיים שלו. משכך - אין ספק שהחלטת ההעברה פגעה בתובע, והרושם שעלה משמיעת עדותו היה כי הפגיעה לא היתה מזערית וזניחה. יחד עם זאת, ומשנקבע כי ההחלטה שלא להמשיך ולאפשר את המשך עבודתו תחת אחיו כמנהל היתה סבירה ומתחיבת המציאות, ונעשתה לטובת כלל העל של איסור ניגוד עניינים בשירות הציבורי, אין מקום להתערבותו של בית הדין, אשר לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המנהלית. עוד יש לומר, כי מאחר ששנת הלימודים 2011/2012 הסתיימה, התייתר הדיון בטענותיו של התובע בעניין השעות השבועיות שהוקצו להוראת מקצוע המתמטיקה בבית הספר החדש, שכן טענת המדינה היתה שהכוונה המקורית בעניינו היתה להציבו כמורה למתמטיקה בכל שעות העבודה והיא לא יצאה לפועל רק משום שלא התייצב בבית הספר עם תחילת שנת הלימודים. 16.      סיכומו של דבר - לאור האמור לעיל, במצטבר, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הנתבעת להעביר את התובע לעבוד בבית הספר החדש בכפר רומאנה, וודאי שלא כזה המצדיק ביטולה. אשר על כן, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪. 17. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. דיני חינוךהעברה יזומהמורים