התובעים, 37 אזרחי סודן, הגישו תביעה נגד הנתבעים לתשלום שכר עבודה ופדיון עבודה בגין תקופת עבודתם וסיומה מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכויות עובדים סודנים: האם יש לחייב את הנתבעת 1 (חרך משה ורבקה - גידול ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ) בתשלום זכויותיהם של התובעים בגין תקופת עבודתם וסיומה (שכר עבודה ופדיון חופשה), כטענת התובעים, או שמא האחראים היחידים לתשלום הזכויות הם הנתבעים 2 ו-3 (מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע), כטענת הנתבעת 1? זו השאלה הטעונה הכרעה במסגרת פסק הדין. ההליכים המשפטיים ביום 30.1.2012 הגישו התובעים, 37 אזרחי סודן, תביעה נגד הנתבעים לתשלום שכר עבודה ופדיון עבודה בגין תקופת עבודתם וסיומה. התובעים טענו כי עבדו במשק הנתבעת 1 ובבית האריזה שבבעלותה בחודשים 10/2011 ו-11/2011 אולם לא קיבלו כל תמורה בעד עבודתם. מנגד, הגישה הנתבעת 1 (להלן: חברת חרך) ביום 1.4.2012 כתב הגנה ובו טענה כי התובעים הועסקו ע"י הנתבעים 2 ו-3 בלבד (להלן: מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע בהתאמה) וכי חברת חרך לא נטלה כל חלק בהעסקתם. עוד נטען כי מלוא הכספים בעד זכויותיהם של התובעים שולמו לנתבעים 2 ו-3. מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע לא הגישו כתב הגנה. ביום 20.6.2012 התקיים דיון הוכחות לפניי. מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע לא התייצבו לדיון ולכן התקיים הדיון בהיעדרם. מטעם התובעים העידו שישה תובעים שנבחרו באופן אקראי ע"י הצדדים (התובעים 4, 7, 20, 26, 30 ו-32) בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו בפתח הדיון וכן גב' נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים בעמותת "קו לעובד". מטעם חברת חרך העידה גב' רבקה חרך - המנהלת. ביום 22.6.2012 ניתן לבקשת התובעים פסק דין בהעדר הגנה כנגד מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע, על יסוד כתב התביעה. סיכומי התובעים הוגשו ביום 11.7.2012 וסיכומי חברת חרך הוגשו ביום 13.9.2012. דיון והכרעה אחריותה של חברת חרך כלפי התובעים השאלה המרכזית הדרושה להכרעה במסגרת התובענה היא אם יש להטיל על חברת חרך אחריות לתשלום זכויותיהם של התובעים, בין כמעסיקה במשותף ובין בדרך אחרת, כטענת האחרונים או שמא יש לפטור את חברת חרך מתשלום הזכויות ולקבל את טענתה לפיה מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע לבדם היו מעסיקיהם של התובעים והאחראים הבלעדיים לתשלום זכויותיהם. התשתית העובדתית חברת חרך היא חברת משפחתית העוסקת בגידול ושיווק בטטות לשוק המקומי וליצוא. בבעלות החברה משק חקלאי לגידול בטטות ובית אריזה למיון הבטטות ואריזתן המאוישים כל השנה ע"י צוות עובדים קבוע. בתקופות שונות במהלך השנה, כגון תקופת שתילת הבטטות או תקופת איסופן, נדרש תגבור של צוות העובדים ולכן נוהגת חברת חרך להתקשר עם קבלני כוח אדם לצורך העסקת עובדים. ההכרות בין חברת חרך למר עיסאוי החלה בשנת 2005. מר עיסאוי עבד בתפקיד מנהל עבודה אצל קבלני כוח אדם עימם התקשרה חברת חרך באותה שנה. בשנת 2009 נודע לחברת חרך כי מר עיסאוי הקים את חברת ע.ע. מן הטבע ולכן החליטה באותה שנה להתקשר עימו ועם החברה שבבעלותו בהסכם להעסקת עובדים בבית האריזה במהלך תקופת איסוף הבטטות ומיונן. בשנת 2009 מילא מר עיסאוי את כל התחייבויותיו כלפי חברת חרך ולא הועלתה כל טענה מטעם העובדים בדבר אי תשלום זכויותיהם. בעקבות העבודה המשותפת עם מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע החליטה חברת חרך להתקשר עימם בשנית בשנת 2011 בתקופת איסוף הבטטות ומיונן. לבקשת חברת חרך המציא מר עיסאוי לפני ההתקשרות את המסמכים הבאים: מסמכי התאגדות של חברת ע.ע. מן הטבע, פרוטוקול מורשי חתימה, מסמכים שונים שהוגשו למשרד התמ"ת לצורך קבלת רישיון קבלן כוח אדם ואישורים בדבר ביטוחים רפואיים ל-15 עובדים. מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע החלו לספק לחברת חרך עובדים בחודש 9/2011. הסכם בכתב נערך בין הצדדים בחודש 10/2011, וזהו נוסחו: "הסכם עבודה פועלים סודנים בבית אריזה למיון בטטות הסכם שנחתם ב-10/2011 בין: חרך משה ורבקה בע"מ כפר מל"ל לבין איסווי כפר מנדה הקבלן איסווי מתחייב להביא 2 קבוצות פועלים 20 פועלים בכל קבוצה, אשר יעבדו בשתי משמרות: מ-06:00 - 16:00, מ-18:00 - 6:00 - חייב להמציא אישורי עבודה שיאושרו ע"י משרד הפנים. ביטוח לכל עובד. בכל 5 לחודש מגיש חשבונית מאושרת. התשלום ב-10 לחודש. 25 ₪ לשעה + מ.ע.מ" כאן המקום לציין כי ההסכם אינו חתום ע"י הצדדים. התובעים, אזרחי סודן, פגשו את מר עיסאוי בתל אביב. מר עיסאוי הציע לתובעים לעבוד במשק של חברת חרך תמורת שכר מינימום לכל שעת עבודה (22.04 ₪). לאחר קבלת הסכמתם הביא אותם מר עיסאוי למשק של חברת חרך. התובעים עבדו באיסוף הבטטות מהשדות של חברת חרך וכן בבית האריזה שבבעלותה במיון הבטטות ואריזתן במהלך החודשים 10/2011 ו-11/2011, פרט לתובעים 27, 31 ו-32. התובע 27 עבד רק בחודש 11/2011 ואילו התובעים 31 ו-32 עבדו רק בחודש 10/2011, כפי שניתן ללמוד מכרטיסי הנוכחות של התובעים אשר על תוכנם אין מחלוקת בין הצדדים. הציוד בו השתמשו התובעים במהלך עבודתם היה שייך לחברת חרך ובבית האריזה היה מנהל עבודה מטעם האחרונה. צפריר, בנם של מנהלי חברת חרך (להלן: צפריר), נתן לתובעים הוראות במהלך עבודתם, הסיע אותם לעבוד לשדה, רשם את שעות עבודתם וחתם על כרטיסי הנוכחות. כרטיסי הנוכחות הושארו בידי התובעים. אציין כי גב' חרך העידה שמר עיסאוי שהה במקום העבודה כל היום ונתן לתובעים הוראות במהלך העבודה (עמ' 10 לפר' ש' 11 - 17). אלא שעדות זו לא שכנעה, ממספר סיבות: האחת, מדובר בעדות כבושה שלא בא זכרה בתצהירה של גב' חרך, על אף חשיבותה. השנייה, עדותה של גב' חרך בדבר הימצאותו של מר עיסאוי במהלך כל יום העבודה בבית האריזה אינה מתיישבת עם הצהרתה לפיה "מידי יום היה הנתבע 2 (מר עיסאוי - ק.כ.) מביא את התובעים בבוקר וכן היה אוסף אותם בתום יום העבודה". השלישית, העדות עומדת בסתירה להסכם שבין חברת חרך למר עיסאוי. שכן עיון בהסכם מעלה כי סוכם על אספקת עובדים בלבד תמורת סכום של 25 ₪ לכל שעת עבודה. אין בהסכם כל סיכום בדבר הימצאותו של מר עיסאוי או של מפקח מטעמו בזמן העבודה בבית האריזה או בשדות של חברת חרך ואף לא הובאה כל ראיה לתשלום בעד עבודה שכזו. הרביעית, בהתאם להוראות ההסכם התחייב מר עיסאוי לספק שתי קבוצות של עובדים - האחת שתעבוד 12 שעות ביום והאחרת 12 שעות בלילה - כך שאף אם הייתה מתקבלת העדות ברור שמר עיסאוי לא יכול היה להימצא במקום העבודה במשך 24 שעות ביממה. אי לכך, אני מקבלת את גרסת התובעים לפיה ניתנו להם הוראות במהלך עבודתם ע"י מנהלי העבודה של חברת חרך, ובכלל כך צפריר - בנם של מנהלי החברה. התובעים התגוררו בשלושה מקומות - במשק של חברת חרך, בלוד ובהוד השרון. התובעים שהתגוררו בלוד ובהוד השרון הגיעו לעבודה באמצעות הסעה של מר עיסאוי. בהקשר זה אציין כי גב' חרך הצהירה שאמנם חלק מהתובעים ישנו אצלם במשק אולם טענה כי היה זה ללא אישור מצד חברת חרך. התובעים לא קיבלו שכר עבור עבודתם. לא נעלמה מעיני עדותה של גב' חרך כי התובעים קיבלו את משכורתם אלא שאין בידי לקבל עדות זו מן הטעם שמדובר בעדות מפי השמועה אשר כלל לא הוכחה, משתי סיבות. הראשונה, גב' חרך הודתה בתצהירה כי כלל לא יכלה לדעת אם התובעים קיבלו את שכרם מכיוון שכל ההתחשבנות בנוגע לשכר הייתה מול מר עיסאוי. השנייה, גב' חרך העידה כי לא קיבלה ממר עיסאוי או מחברת ע.ע. מן הטבע הוכחה לכך שהשכר שולם לתובעים וכי "ידיעתה" נסמכת על טענתו בעל פה של מר עיסאוי לפיה שילם את השכר. משגב' חרך הודתה שלא נטלה חלק בתשלום שכרם של התובעים ומשעדותה בדבר תשלום השכר לעובדים אינה נתמכה במסמכים כלשהם או בכל ראיה אובייקטיבית אחרת, הרי שלא הוכח כי התובעים קיבלו תמורה בעד עבודתם. בנסיבות העניין, אני מקבלת את גרסת התובעים שלא נסתרה לפיה שכר עבודתם לא שולם עד למועד זה. במהלך חודש 11/2011 הודיעה חברת חרך למר עיסאוי כי העבודה הסתיימה ועבודתם של התובעים הופסקה. בחודש 11/2011 הגיעו התובעים למשרד חברת חרך בדרישה לתשלום שכרם. לאחר יומיים הזמינה חברת חרך משטרה שעצרה את התובעים והחזירה אותם לתל אביב. המשטרה אף זימנה את מר עיסאוי אשר חתם על התחייבות לתשלום שכרם של התובעים. חברת חרך שילמה למר עיסאוי סכום של 25 ₪ לכל שעת עבודה של התובעים, בין אם מדובר ב"שעה רגילה" ובין אם מדובר ב"שעה נוספת" כהגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. חברת חרך שילמה לחברת ע.ע. מן הטבע באמצעות המחאות מעותדות את הסכומים הבאים: סכום של 25,454.88 ₪ עבור חודש 9/2011 (חשבונית מיום 30.9.2011), סכום של 345,178 ₪ עבור חודש 10/2011 (חשבונית מיום 24.11.2011) וסכום של 127,600 ₪ עבור חודש 11/2011 (חשבונית מיום 24.11.2011). ביום 1.12.2012 נשלח לחברת חרך מכתב מקו לעובד לפיו לא שולמה לתובעים משכורתם עבור תקופת עבודתם. ביום 4.12.2011 השיבה חברת חרך למכתב, באופן הבא: "קיבלתי את הפקס שהעברתם אלי בקשר לעובדים הסודנים. .... ב. הועסקו אצלי פועלים באמצעות חברה בשם ע.ע. מן הטבע בע"מ, אך אני שילמתי לקבלן גמרתי איתו את החשבונות וקיבלתי חשבונית ושילמתי לקבלן בצ'קים. אני מאוד מצטערת שהפועלים פונים אלי או מתלוננים עלי למרות שאני שילמתי, לדעתי כל התלונות צריכות להיות מופנות לקבלן שהעסיק אותם". מעדותה של גב' חרך ומהעתקי ההמחאות שהוגשו עולה כי שולמו לחברת ע.ע. מן הטבע תשלומים תמורת עבודתם של התובעים בתאריכים הבאים: ביום 27.12.2011 שולם סכום של 100,000 ₪, ביום 29.1.2012 שולם סכום של 100,000 ₪, ביום 5.2.2012 שולם סכום של 40,000 ₪, ביום 20.2.2012 שולם סכום של 40,000 ₪, ביום 22.2.2012 שולם סכום של 145,178 ₪ וביום 29.2.2012 שולם סכום של 47,600 ₪. מכאן, שהכספים תמורת עבודתם של התובעים שולמו לחברת ע.ע. מן הטבע לאחר שכבר נודע לחברת חרך על טענת התובעים בנוגע לאי תשלום שכרם. התשתית המשפטית סוגיית זהות המעביד מתעוררת לא אחת במערכות יחסים בהן מעורבים מספר צדדים בהעסקתו של העובד, כאשר פעמים רבות סימני ההיכר לזיהוי המעביד אינם חד משמעיים ורק מכלול הסימנים עשויים לסייע באיתור המעביד הנושא בחובות כלפי העובד. במקרה דנן מעורבים בהעסקתם של התובעים שני גורמים - חברת חרך ומר עיסאוי באמצעות חברת ע.ע. מן הטבע שבבעלותו - ולכן יש לבחון את סוגיית זהות המעביד. פסק הדין המנחה בסוגיה הוא פסק דין כפר רות שבו קבע בית הדין הארצי את מבחני עזר הבאים לצורך איתור המעביד במסגרת יחסי עבודה משולשים: א) כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם; ב) בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר; ג) מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי קבלתו אליה; ד) מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו; ה) מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; ו) מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו; ז) כיצד דווחו יחסי הצדדים למס הכנסה, כיצד הצהירו ונרשמו במוסד לביטוח לאומי, וברשויות אחרות שבהן נדרשת הצהרה מיהו המעביד; ח) מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלבנטיים להסדר ההעסקה, כגון: מי מפקח על עבודת העובד, למי מדווח העובד על עבודתו, ולמרותו של מי הוא סר; ט) למי הבעלות על הציוד, החומרים, או הכלים המשמשים את העובד בעבודתו; י) האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה, ובו משתלב העובד, או שמא נשכר העובד לביצוע פרויקט צדדי, הדורש מיומנות מיוחדת שאינה מסוג המיומנויות הרגילות הדרושות לעיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה. עוד נקבע בפסק הדין כי נקודת המוצא היא שהמשתמש הוא המעביד אלא אם יוכיח שההתקשרות עם צד השלישי - מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע בעניינו - אינה מנוגדת לתקנות הציבור או לחובת תום הלב ולא נועדה להתחמק מחובותיו של המשתמש - חברת חרך בעניינו - כמעסיק. בפסק דין טופר קבע בית הדין הארצי לעניין ההכרעה בשאלת זהות המעסיק כך: "המפתח בשאלת זהות המעסיק הוא ניתוח המסכת העובדתית הנוגעת לעניין. על בית הדין האזורי לבחון את מכלול הזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד ולקבוע מה משקל שיש לתת לכל אחת מהן ולאיזה צד נוטה מטוטלת המשקל בסופו של דבר. בית הדין יתן דעתו במיוחד לשאלה המהותית העיקרית והיא - מיהו, לאמיתו של דבר, מעסיקו של העובד. כמו כן על בית הדין האזורי לתת דעתו האם העסקת העובד נגועה בפיקציה והאם מתכונת העסקתו, כפי שהיתה בפועל, פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו או גורעת מהן". כלומר, במקרה דנן יש לבחון אם קיימת התקשרות אותנטית בין חברת חרך למר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע ובין האחרונים לבין התובעים ואם התקשרות זו אינה פוגעת בזכויותיהם של התובעים. אוסיף כי בפסק דין חסידים דן בית הדין הארצי ביחסי עבודה משולשים - עובד, חברת כוח אדם ומשתמש - וקבע כי החזקה לפיה המשתמש הוא המעביד אלא אם יוכיח קיומה של התקשרות אותנטית אינה קיימת עוד, אולם גם לא קיימת חזקה הפוכה. נפסק כי יש ליתן תוקף להעסקה אותנטית שעניינה מיקור חוץ של פונקציות או של כוח אדם אלא אם מדובר בהסדר פיקטיבי שמטרתו להתחמק ממחויבות המעביד. לסיכום קבע בית הדין כך: "זהות המעסיק לא תיקבע אם כך בהתאם להגדרות הצדדים עצמם או על בסיס מבחנים פורמליסטים, כי אם על בסיס הבחנה בין התקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן המשנה, לבין ניסיון להסוות את יחסי העבודה המתקיימים בין העובד לבין המשתמש תוך פגיעה בזכויותיו". אציין כי הפסיקה הכירה במצב שבו מועסק עובד ע"י שני מעבידים במקביל וכי במספר פסקי דין הוטלה אחריות משותפת על המשתמש והצד השלישי כלפי העובד כמעסיקים במשותף, לצורך תשלום זכויותיו של האחרון, בנימוק שעל המשתמש מוטלת האחריות להבטיח שהצד השלישי מכבד את חוקי העבודה לרבות החובה לשלם את שכר של העובד ויתר זכויות המגן. בפסק דין Xue Bin קבע בית הדין הארצי כי - "על מעסיק מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו ע"י חברת כח אדם, קבלן משנה, או מעסיק במשותף. כך על קבלן ראשי מוטלת החובה לדאוג שעובדי קבלן המשנה המועסקים באתרי הבניה שלו יקבלו את שכרם. אחריות המעסיק ואחריות הקבלן הראשי כוללת בחובה את הדאגה לכך שהעובדים יקבלו את שכרם". בקביעה זו של בית הדין באה לידי ביטוי המדיניות שהותוותה על ידו ולפיה יש להבטיח את אכיפתם של זכויות המגן ולסייע בכך. ובלשונו של בית הדין בפסק דין מחלקת הבניה: "בהעדר חקיקה המגינה על עובדים - המועסקים ביחסי עבודה מורכבים, אשר כוללים מספר גופים משפטיים - מחובתה של הפסיקה להשתחרר מגישה פורמלית, לשאוף להבטחת הזכויות המובטחות לעובדים בחוקי המגן של משפט העבודה ולקדם מטרותיהם של חוקים אלה. בית הדין אינו צריך להמתין לחקיקה או לחקיקת משנה לפתור את הבעיה של עובד המועסק ביחסי עבודה מורכבים. על בית הדין מוטלת האחריות לפסוק תוך התחשבות במטרה הגלומה בחוקי המגן של משפט העבודה, אפילו כרוך הדבר בחיפוש פתרונות חדשים לבעיות חדשות. על בית הדין לסייע הן לאכיפתם של חוקי העבודה המגן והן להשגת מטרותיהם, ואל לו לתת יד להפרתם או לעקיפתם". הכרעה משניתן פסק דין כנגד מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע, נותר להכריע בסוגיית אחריותה של חברת חרך כלפי התובעים. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועדויותיהם מצאתי כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה ביחס לקביעת זהות המעביד על המקרה שלפניי מובילים לקביעה שיש לראות את חברת חרך, מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע כמעסיקים במשותף של התובעים בתקופת עבודתם, שכן הוכח כי הן חברת חרך והן מר עיסאוי היו מעורבים בהעסקתם של התובעים, כפי שיפורט להלן. מר עיסאוי איתר את התובעים בתל אביב, הביאם לעבודה בחברת חרך וסיכם עימם את שכרם. בנוסף הסיע מר עיסאוי את התובעים שהתגוררו מחוץ למשק של חברת חרך (בלוד ובהוד השרון) למקום העבודה ובחזרה למקום המגורים בסיום העבודה. חברת חרך ספקה לתובעים את הציוד הנדרש לצורך ביצוע עבודתם וחלקם אף התגורר במשק של חברת חרך במהלך תקופת העבודה. חברת חרך באמצעות צפריר, בנם של המנהלים, נתנה לתובעים הוראות בנוגע לאופן ביצוע העבודה. צפריר אף היה רושם את שעות עבודתם של התובעים בכרטיסי הנוכחות וחותם עליהם. כך שחברת חרך ידעה מהן שעות עבודתם של התובעים ואף שילמה לחברת ע.ע. מן הטבע בהתאם למפורט בכרטיסי הנוכחות. עבודתם של התובעים הופסקה ע"י מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע, וזאת לאחר שחברת חרך הודיעה להם על סיום העבודה. אין חולק שהעבודה שביצעו התובעים הייתה במסגרת עיסוקה העיקרי של חברת חרך - גידול בטטות ושיווקן - וכי התובעים לא הועסקו בביצוע עבודה צדדית הדורשת מיומנות מיוחדת שאינה מסוג המיומנויות המרכזיות של חברת חרך. מצאתי כי התובעים היוו חלק אינטגראלי ממערך העובדים של חברת חרך ועבודתם כללה איסוף בטטות מהשדות, מיון הבטטות ואריזתן. עבודה זו הייתה חיונית ביותר על מנת שחברת חרך תוכל לשווק את הבטטות שגידלה במשק. אי לכך, בהתאם למבחנים שפורטו בפסיקה שוכנעתי שבהעסקתם של התובעים מעורבים הן מר עיסאוי והחברה שבבעלותו (ע.ע. מן הטבע) והן חברת חרך ומשכך יש לראות בהם כמעסיקים במשותף של התובעים. אוסיף, כי לא נעלם מעיני שחברת חרך התקשרה עם מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע על מנת שיספקו לה עובדים תמורת תשלום. אולם אף אם אתעלם מטענות התובעים באשר לאותנטיות של ההסכם ולפגמים שנפלו בו ובכלל כך, היעדר פרטים של מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע והיעדר חתימות, שוכנעתי כי אין בהתקשרות זו בכדי לפטור את חברת חרך מאחריות לתשלום שכרם של התובעים מן הטעם שההתקשרות מנוגדת לתקנת הציבור ולחובת תום הלב באשר לא נועדה להבטיח את זכויות התובעים אלא לאפשר לחברת חרך להתנער מחובותיה כמעסיקה, ואלו טעמיי. ראשית, הסכום שסוכם עם מר עיסאוי והחברה שבבעלותו תמורת שעת עבודה אינו מהווה תמורה מלאה עבור זכויותיהם של התובעים, הגם שהשתכרו שכר מינימום (22.04 ₪), וזאת אף מבלי להביא בחשבון את הרווח של מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע עבור הספקת התובעים, ואסביר. חברת חרך התקשרה עם מר עיסאוי על מנת שיספק לה עובדים שיעבדו במשמרות בנות 12 שעות כל אחת. משמרת יום משעה 6:00 עד 18:00 ומשמרת לילה משעה 18:00 ועד שעה 6:00. עוד סוכם כי תמורת עבודתם של העובדים ישולם סכום של 25 ₪ בתוספת מע"מ לכל שעת עבודה. בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה בעד השעתיים הראשונות שמעבר ל-8 שעות עבודה זכאים התובעים לשכר בשיעור של 125% משכר היסוד, היינו לסכום של 27.55 ₪ (22.04 ₪ x 1.25), ועבור כל שעה נוספת לשכר בשיעור של 150% משכר היסוד, היינו לסכום של 33.06 ₪ (22.04 ₪ x 1.5). מכאן, שסכום של 25 ₪ לשעת עבודה, עליו סוכם בין הצדדים מלכתחילה, אינו מהווה תשלום בעד מלוא שכרם של התובעים, וזאת מבלי להביא בחשבון זכויות נוספות להן זכאים התובעים בגין עבודתם (חופשה ומחלה) ואף לא תשלום לחברת ע.ע. מן הטבע עבור השירות שהיא מספקת לחברת חרך. אציין, כי לא נעלמה מעיני הצהרתה של גב' חרך לפיה ניתנו לתובעים שתי הפסקות בנות 3/4 שעה כל אחת (ס' 19 לתצהיר), עובדה עליה לא נחקרו התובעים כלל. אלא שאף אם אקבל טענה זו לא יהיה בכך בכדי להועיל לחברת חרך משלא הוכיחה כי הסכומים ששילמה בעד עבודתם של התובעים כוללים את מלוא הזכויות להם הם זכאים, ממספר טעמים: הראשון, בהתאם להצהרה זו יש להפחית שעה וחצי משעות העבודה של התובעים, כך שבפועל עבדו התובעים 10.5 שעות בכל משמרת. היינו בכל משמרת עבדו התובעים שעתיים וחצי "נוספות". אין מחלוקת כי סכום של 25 ₪ לשעה נמוך משווי עבודה בשעות נוספות. השני, עיון בכרטיסי הנוכחות מעלה כי רב התובעים עבדו לעיתים למעלה מ-12 שעות ליום (13 שעות - 15 שעות), כך שכלל לא ברור שהתמורה ששולמה אכן מהווה תמורה בעד מלוא הזכויות. השלישי והעיקרי, טענת חברת חרך לפיה שילמה למר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע גם עבור השעות בהן שהו התובעים בהפסקה לא הוכחה והועלתה לראשונה בסיכומים מטעמה (ס' 157). כמו כן, אף כרטיסי הנוכחות אינם יכולים לתמוך בטענת חברת חרך מן הטעם שבכרטיסים כלל לא נקובות שעות העבודה של התובעים אלא רק מספרן, כך שכלל לא ברור כי אכן שולם גם בעד ההפסקות. משעיון בכרטיסי הנוכחות מצביע על כך שהתובעים עבדו בפועל במשמרות בנות 12 שעות ולעיתים אף למעלה מכך ומשהוכח כי צפריר היה זה שכתב את שעות העבודה ואף חתם על כרטיסי הנוכחות, הרי שחברת חרך הייתה מודעת לשעות הרבות שעבדו התובעים ולכך שהסכום המשולם בעד עבודתם נמוך מהסכום לו הם זכאים בהתאם לחוק שכר מינימום. משאין בסכום שסוכם בין הצדדים וששולם ע"י חברת חרך כדי להוות תשלום עבור מלוא זכויותיהם של התובעים בגין עבודתם, הרי שבהכרח יוביל הדבר לכך שמר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע לא יוכלו לעמוד בתשלום זכויותיהם הקוגנטיות של התובעים. בהקשר זה אציין כי בית המשפט העליון בפרשת שלג לבן פסל מכרז בו זכתה חברת רם ק.ר.ם בע"מ מן הטעם שסכום ההצעה שנתנה במכרז לאספקת שירותי ניקיון הצביע על כך שיקשה עליה לקיים את חוקי המגן כלפי עובדיה. אי לכך, ההתקשרות בין חברת חרך למר עיסאוי והחברה שבבעלותו מנוגדת לתקנת הציבור ולחובת תום הלב באשר אינה מבטיחה את זכויות התובעים ולכן יש מקום להטיל על חברת חרך את האחריות לתשלום זכויותיהם הקוגנטיות של התובעים. שנית, כאשר נשאלה גב' חרך כיצד סכום של 25 ₪ לשעת עבודה כולל תשלום בעד שעות נוספות ובעד הזכויות הסוציאליות של התובעים, השיבה כי אינה יודעת והאחריות לתשלום כל הזכויות חלה על מר עיסאוי. תשובה זו של מנהלת חברת חרך מצביעה על 'עצימת עיניים' מצד החברה בכל הנוגע לתנאי העסקתם של התובעים ויש בה כדי להעיד על כך שההתקשרות עם מר עיסאוי וע.ע. מן הטבע נועדה אך ורק על מנת לאפשר לחברת חרך להתחמק מחובותיה כמעסיקה. שלישית, מעדותה של גב' חרך עולה כי חברת חרך ידעה על טענות התובעים בדבר אי תשלום שכרם עוד בטרם נפרעו התשלומים שניתנו לחברת ע.ע. מן הטבע ולמרות זאת לא פעלה חברת חרך על מנת להבטיח את תשלום שכרם של התובעים באמצעים החוקיים העומדים לרשותה. כפי שעולה מהעדויות, בחודש 11/2011 הגיעו התובעים למשרד חברת חרך וטענו שלא שולם להם שכר בעד עבודתם. חברת חרך לא זימנה את מר עיסאוי לצורך בירור העניין אלא בחרה להזמין משטרה על מנת שתסלק את התובעים מהמשק. בהתאם להצהרת גב' חרך המשטרה זימנה את מר עיסאוי שחתם על התחייבות לתשלום שכרם של התובעים. מכאן, שכבר בחודש 11/2011 ידעה חברת חרך כי שכרם של התובעים לא שולם. בנוסף, בתחילת חודש 12/2011 קיבלה חברת חרך מכתב מ'קו לעובד' בנוגע לאי תשלום שכרם של התובעים. למרות מכתב זה טענה חברת חרך כי האחריות לתשלום השכר מוטלת על מר עיסאוי והמשיכה לפרוע את ההמחאות ששולמו לחברת ע.ע. מן הטבע, במהלך החודשים 12/2011 - 2/2012 ולא דאגה להבטיח ששכר התובעים ישולם. לא זו בלבד, כתב התביעה בו נתבעה חברת חרך יחד עם מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע נמסר לה ביום 31.1.2012, כך שחברת חרך הייתה מודעת לטענות התובעים ולפנייתם לבית הדין לצורך תשלום זכויותיהם הקוגנטיות באותו מועד. למרות זאת, חברת חרך לא פעלה באמצעים החוקיים העומדים לרשותה להבטחת זכויות התובעים והמשיכה לפרוע את ההמחאות שניתנו לחברת ע.ע. מן הטבע בסכום כולל של 272,778 ₪. כלומר חברת חרך הייתה ערה לטענות התובעים בדבר אי תשלום זכויותיהם אולם במקום לפעול להבטחת תשלום הזכויות, בחרה שלא להתעמת עם מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע ולפרוע את ההמחאות שניתנו להם, הגם שמדובר בהמחאות מעותדות. בהקשר זה אציין כי העובדה שהשיקים שניתנו למר עיסאוי היו סחירים וניתן היה להעבירם לאחר ואף לבצע "ניכיון שיקים" אינה גורעת מחובתה של חברת חרך לפעול מלכתחילה להבטחת תשלום זכויותיהם של התובעים ומאחריותה לכך שהשכר לא שולם להם עד למועד זה. אין לחברת חרך להלין אלא על עצמה בכל הנוגע לאופן התשלום למר עיסאוי ולמלכוד אליו נקלעה לאחר שהובא לידיעתה שזכויות התובעים לא שולמו. בנסיבות העניין, סבורני כי המדיניות המשפטית הראויה מחייבת הטלת אחריות על חברת חרך בכל הנוגע לתשלום זכויותיהם של התובעים. קביעה זו עשויה לשמש תמריץ לחברת חרך בפרט ולמעסיקים בפועל בכלל, לוודא את קיומם של חוקי המגן ותשלום מלוא הזכויות לעובדים המועסקים אצלם באמצעות קבלן חיצוני. לא זו בלבד, הקביעה בדבר הטלת אחריות על חברת חרך מתיישבת אף עם חוקי העבודה השונים המטילים אחריות ישירה על משתמש בפועל לקיום הוראותיהם כלפי העובד המועסק באמצעות חברת כוח אדם ובכלל כך חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. במקרה דנן, כאמור, ידעה חברת חרך כי זכויות התובעים אינן משולמות ולמרות זאת לא פעלה כראוי לצורך הבטחת תשלומן. לעניין טענות חברת חרך לפיהן ביצעה את מירב הבדיקות שניתן היה לעשות קודם להתקשרות עם מר עיסאוי על מנת להבטיח את זכויות התובעים בהתחשב בתקופת העסקתם הקצרה, אציין כי מוטב היה שלא נטענה כלל ומשנטענה - דינה להידחות. אין רלוונטיות לבדיקות שביצעה חברת חרך מקום בו הוכח כי ההתקשרות עומדת בניגוד לתקנת הציבור באשר אין התמורה שסוכמה כוללת את מלוא התשלום עבור זכויותיהם הקוגנטיות של התובעים בהתאם להוראות שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה ובהקשר זה אין כל רלוונטיות לתקופת ההעסקה הקצרה. אף עובד המועסק תקופה קצרה זכאי לזכויות שונות קוגנטיות שונות (בעניינו חופשה ומחלה). מן המקובץ עולה כי יש לחייב את חברת חרך בתשלום זכויות התובעים כמעסיקה במשותף יחד עם מר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע הן בשל הראיות המצביעות על העסקה משותפת והן מן הטעם שההתקשרות ביניהם מנוגדת לתקנת הציבור ונועדה אך ורק על מנת לאפשר לחברת חרך להתנער מחובותיה כלפי התובעים כמעסיקתם. שכר עבודה ופדיון חופשה בדיון שהתקיים ביום 20.6.2012 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה "אין מחלוקת בנוגע לימי העבודה ושעות העבודה של התובעים על פי כרטיסי הנוכחות". אי לכך, בהתאם להסכמה זו ימי העבודה ושעות העבודה המפורטים בכרטיסי הנוכחות שצורפו לתצהירי התובעים משקפים את שעות עבודתם של התובעים. משחברת חרך לא חלקה על חישובי התובעים הן בנוגע לשכר עבודתם והן בנוגע לפדיון חופשה ולא הציגה חישובים סותרים, אני מחייבת אותה לשלם לתובעים בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: לתובע 1: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,096 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,019 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 2: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 5,281 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,021 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 3: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 5,041 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,226 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 4: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 5,741 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,173 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 5: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,842 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,000 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 6: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,596 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,644 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 7: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 4,633 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,569 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 8: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,097 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,101 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 9: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 5,928 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,594 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 10: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,075 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,372 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 11: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,088 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,762 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 12: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,188 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,598 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 13: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,306 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,101 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 14: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,703 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,121 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 15: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 1,685 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,173 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 16: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,586 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,101 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 17: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,728 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,243 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 18: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,082 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,899 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 19: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,273 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,427 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 20: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,540 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,055 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 21: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,951 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,134 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 22: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,282 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,325 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 23: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,579 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,468 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 24: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 4,332 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 2,226 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 25: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,240 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,144 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 26: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,097 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,165 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 27: שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,541 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 176 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 28: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,579 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,468 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 29: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 8,001 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,524 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 30: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,776 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 1,714 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 31: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 5,950 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 176 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 32: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,736 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 176 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 33: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,556 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,769 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 34: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,380 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,670 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 35: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 7,207 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,670 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 36: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,281 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 3,736 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לתובע 37: שכר עבודה בגין חודש 10/2011 בסך 6,446 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.11.2011 ועד לתשלום בפועל. שכר עבודה בגין חודש 11/2011 בסך 4,132 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. פדיון חופשה בסך 264.5 ₪ ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2011 ועד לתשלום בפועל. לעניין הלנת שכר אציין כי שוכנעתי בקיומה של מחלוקת כנה בין חברת חרך לבין התובעים בכל הנוגע לחובתה של הראשונה לתשלום זכויות התובעים וזאת לאחר ששילמה למר עיסאוי וחברת ע.ע. מן הטבע עבור העסקתם של התובעים ולכן יש מקום להפחית את פיצויי ההלנה לשיעור הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית, התשכ"א-1961. סוף דבר תביעת התובעים - מתקבלת. כאמור, חברת חרך תשלם לתובעים בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים שפורטו בסעיף 39 לעיל. כמו כן, תוסיף חברת חרך ותשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום של 7,400 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪. לא ישולמו סכומים אלו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. יובהר כי כל סכום שהתובעים יגבו ממר עיסאוי ומחברת ע.ע מן הטבע בהתאם לפסק הדין מיום 22.6.2012 יופחת מהסכומים שנפסקו לחובתה של חברת חרך בפסק דין זה. פסק הדין ניתן לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין. זכויות עובדים