ההלכה הפסוקה היא, כי ניתוק קשר עבודה, בין על-ידי פיטורים ובין על-ידי התפטרות, מחייב הבעת כוונה חד-משמעית מאת המעביד או מאת העובד. "התפטרות" של עובד אינה נקבעת על-ידי אמירתו או קביעתו של המעביד בכך שהוא "רואה" את העובד כמתפטר (ראו, דב"ע לה/45-3 מוחמד ואח' - "יזרום" חברה למוצרי חשמל בע"מ, פד"ע ז', 64, ראו דב"ע לה/85-3 עירית כפר-סבא - יעקב כהן, פד"ע ז', 175, 181; דב"ע שם/3-116, בע' 387). השאלה האם "זניחה" של העבודה על-ידי העובד נחשבת כהתפטרות שלו, למעשה, נבחנת על-פי נסיבותיו של כל מקרה, והמאפיינים העיקריים שלה הם התנהגותו של העובד ואורך הזמן של הזניחה (ר' דב"ע מו/10-3 המכללה לטכנולוגיה ע"ש שנקר - משה אוסטפלד, פד"ע י"ז, 353, 357). התנהגות של עובד היכולה להצביע על התפטרות, היא, לדוגמא, קבלת עבודה אצל מעביד אחר (ר' דב"ע לח/2-2; בית החולים ביקור חולים - מגדלנה הגלברג, פד"ע ט', 276, 280). יחד עם זאת, לא כל היעדרות מהעבודה יכולה להיחשב כ"זניחה" של העבודה הנחשבת כהתפטרות, משום ש"במסגרת המקובלת של יחסי עבודה בישראל רואים היעדרות מעבודה, בנסיבות מסוימות, כהפרת משמעת, על תוצאותיה" (דב"ע לה/3-45, בע' 77). האבחנה בין היעדרות מעבודה המהווה "הפרת משמעת" או היעדרות המהווה "זניחה" של העבודה, נעשית בשים לב למכלול הנסיבות, כאשר "בדרך כלל יראו בהיעדרות מהעבודה בנסיבות מסוימות 'הפרת משמעת', אך יכול וההיעדרות תחרוג מעבירת משמעת" (דב"ע מד/29-3; מדינת ישראל - נביל חטיב ואח', פד"ע ט"ו, 393, 407 (מול האות א'); בג"צ 525/84 נביל חטיב ואח' נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח', פ"ד מ'(1), 673, 702 (מול האות ב'))". (ראו, דב"ע נה/3-122 טאהה זבון - נפתלי מוצניק פד"ע כט, עמ' 288) התפטרות בדין מפוטר