מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חיוב אשראי ללא אישור - תביעה ייצוגית: 1. מבוא בפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשת הייתה לקוחה של המשיבה באמצעותה קיבלה שירותי אינטרנט במשך שנתיים. לטענת המבקשת, ביום 5/2/2010 הסתיימה תקופת ההתקשרות בינה ובין המשיבה. בחודש מרץ 2010, עת בדקה את חיובי כרטיס האשראי, נוכחה לגלות כי המשיבה המשיכה שלא כדין לחייב את כרטיס האשראי שברשותה עבור שירותי אינטרנט מבלי שהיא ביקשה להאריכם לתקופה נוספת. לטענתה, הפרה המשיבה את הוראות סעיפים 13(א)(א)(1), 13א(ב), 13ג(ג) ו-14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 (להלן: "החוק"). עתירתה הינה: לחייב את המשיבה לשלם לה ולציבור הצרכנים אותם היא מבקשת לייצג את אותם סכומים אשר נגבו מהם שלא כדין, עקב הארכה אוטומטית של תקופת ההתקשרות, מבלי שקיבלה לכך את הסכמתם המפורשת. לטענת המשיבה, ההתקשרות עם המבקשת היא "עסקה מתמשכת" על פי סעיף 13א(א)(2) לחוק; וכי היא מילאה וממלאת את כל דרישות החוק בנדון, לרבות אלו המפורטים בסעיפים 13א(ב), 13א(ג), 13א(ד), 13ג ו-14ג. כך בהתקשרות עם המבקשת; וכך בהתקשרות עם ציבור הצרכנים האחרים; וכי המקרה האישי של המבקשת מדגים היטב מדוע אין למבקשת ולכלל חברי הקבוצה כל עילת תביעה. עוד טוענת המשיבה, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת נשוא הדיון. 2. ההתקשרות ומהותה - כללי הגלישה באינטרנט מתאפשרת ומתבצעת באמצעות שני ספקי שירות: ספק שירותי תשתית (בענייננו חברת הוט). ספק שירותי תוכן (בענייננו חברת נטוויז'ן - המשיבה). עם כל אחד מספקי שירות אלו, יש להתקשר בנפרד ולשלם עבור השירותים הניתנים על ידו. על מנת להרחיב את קהל הלקוחות/הצרכנים, נוהגים ספקי שירותי התוכן להציע ללקוחות, במסגרת "עסקה מתמשכת" לקבל, לתקופת מה, בדרך כלל שנה, שירותי גלישה באינטרנט ב"מחיר מוזל" או ב"הטבה" כשלאחר אותה תקופה מחיר השירות מתעדכן למשך כל תקופת ההתקשרות. דוגמא לכך היא "חבילת באנדל" בה מקבל הצרכן את שירותי התשתית והתוכן ב"מחיר מוזל". הצרכן משלם תשלום אחד לספק שירותי התוכן, הכולל גם את שירותי התשתית וגם את שירותי התוכן, וספק שירותי התוכן משלם לספק שירותי התשתית את אשר מגיע לו. בתום אותה תקופה, השירותים נמשכים ועל הצרכן לשלם בנפרד לכל אחד מספקי השירות - ספק שירותי התשתית וספק שירותי התוכן - עבור השירותים הניתנים על ידו. בתצהירו כותב מר שי פרנקו, נציג המשיבה: "22. צורת התקשרות זו נוהגת כיום בהתקשרות למתן שירותי תקשורת, אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה: ישנה תקופת התחייבות במסגרתה מקבל הצרכן מחיר מוזל שלאחריה המחיר משתנה, אלא אם כן הצטרף הצרכן למבצע אחר. הדבר גם מובהר בהודעת הדוא"ל הנשלחת ללקוחות, כאמור לעיל, מייד לאחר ההתקשרות". בעדותו בביהמ"ש הוסיף והסביר מדוע מדובר במבצע "מחיר מוזל". "ת. אני נותן כפי שציינתי קודם, מחיר לתקופה מסויימת, שהוא נמוך. כאשר פגה אותה תקופה, אז המחיר מטבע הדברים, עלול להיות גבוה יותר, היות ושווי השירות שאני מספק גבוה יותר ממה שבאמת סיפקתי ללקוח". (עמ' 23). והוסיף: "ת. ... כל העסקאות שאנחנו מבצעים הן עסקאות מתמשכות, כהנחת בסיס וכך אנחנו אומרים. יחד עם זאת, בהודעה, בתיבת ההודעות, על פי חוק, אנו מחוייבים לציין את מועד תום תקופת המבצע הנוכחי או החבילה הנוכחית. וכך אנו נוהגים". (עמ' 18). האמור בתצהירו ועדותו של מר שי פרנקו לא נסתר ומשקף את הנהוג והמקובל בכל שירותי התקשורת, לרבות תקשורת האינטרנט. בעל קו טלפון באמצעות בזק או תשתית אלחוטית אחרת (כדוגמת הוט), כך גם המתקשרים באמצעות מכשירים סלולריים ניידים, באמצעות ספקי תקשורת שונים (כדוגמת סלקום, פלאפון, אורנג' ואחרים); כמו גם מקבלי שירות בטלוויזיה בכבלים (כדוגמת הוט, יס ואח') אינם מתקשרים, או צריכים להתקשר כל שנה או תקופה אחרת, כדי לחדש את ההתקשרות עם הספק. מדובר ב"עסקה מתמשכת" שכל עוד לא הודיע הלקוח/הצרכן על רצונו להתנתק מן הספק והשירות הניתן על ידו, השירות נמשך ויש לשלם עבורו. כך הם פני הדברים גם עת מדובר בשירותי גלישה באינטרנט הניתנים באופן משולב ע"י ספק שירותי תשתית (כדוגמת בזק, הוט ואח') וע"י ספקי שירותי תוכן (כדוגמת בזק בינלאומי, נטוויז'ן, ברק ואח'). בוודאי כאשר במועד ההתקשרות, וגם לאחריו, מובהר לצרכן כי עסקינן ב"עסקה מתמשכת"; וכי כדי לבטלה עליו להודיע כי אין הוא מעוניין עוד בשירות הניתן, ומבקש להתנתק ממנו. לגזירה שווה זו, ניתן למצוא תימוכין בהגדרת "שירותי בזק בסיסיים", בסעיף 13ב' לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב 1982, המאחדת תחת הגדרה אחת את שירותי התקשורת, הגם שסעיף זה עוסק בנושא אחר "הוראה במקרה של תקלה או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או במתן שידורים": ""שירותי בזק בסיסיים" - כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים-ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין-לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו". מהראיות אשר הובאו בפני, למדתי כי גם המבקשת ידעה כי כך יש לנהוג וכך גם נהגה עת קיבלה שירותי תקשורת מחברות אחרות. על רקע האמור יש לבחון באיזו מן החלופות של סעיף 13א' לחוק יש לסווג עסקה/התקשרות זו. 3. חוק הגנת הצרכן סעיפים 13א', 13ג', 13ד' ו-14ג' לחוק הגנת הצרכן, נחקקו ופורסמו בספר החוקים ביום 10/4/2008, ותחולתם- תשעה חודשים מיום הפרסום (סעיף 4). (ספר החוקים 2150 ה' בניסן התשס"ח 10/4/2008) "עסקה לתקופה קצובה 13א. (א) בסעיף זה - "מועד סיום העסקה או ההתחייבות" - אחד ממועדים אלה, לפי העניין: (1) מועד סיום העסקה לפי פסקה (1) להגדרה "עסקה לתקופה קצובה"; (2) מועד סיום התקופה שבה נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם לפי פסקה (2) להגדרה האמורה; (3) מועד סיום ההשפעה בעסקאות קשורות לפי פסקה (3) להגדרה האמורה; ...... "עסקה לתקופה קצובה" - כל אחת מאלה: (1) עסקה לתקופה מסוימת לרכישת טובין או שירותים; (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת, למעט עסקה שבמהלכה, לתקופה מוגבלת ובלא כל תנאי, הוזיל העוסק את מחיר הטובין או השירותים, או הציע הטבה אחרת; (3) עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת או משפיע עליו; .... חובות גילוי בעסקה מתמשכת 13ג' (א) בחוק זה - "עסקה מתמשכת" - עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעסקה או תוספת לה שאינם מהווים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה, ולמעט עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז; .... (ב) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות לו, בעל פה, טרם ההתקשרות בעסקה, פרטים אלה: (1) זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת ודרכי ביטולה, לרבות זכותו כאמור לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה, וכן הצורך במסירת פרט מזהה לשם ביטול בהתאם להוראות סעיף 13ד(ב); (2) בעסקה לתקופה קצובה - את משך העסקה ומועד סיומה; (3) פירוט תשלומים שעל הצרכן לשלם בשל הביטול, ככל שישנם, לפי תנאי העסקה המתמשכת, ודרך חישוב התשלומים כאמור, ככל שנקבעה; (4) הכתובת ומספר הטלפון של העוסק, וכן מספר הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו, אם קיימים, שבאמצעותם ניתן למסור לעוסק הודעת ביטול". (ההדגשות שלי - י.פ) סעיף 14 ג', מפרט את כל אותם פרטים שיש למסור ולשלוח לצרכן בעת התקשרות בעסקת מכר מרחוק. 4. העסקה נשוא הדיון וסיווגה ביום 24/2/2008, התקשרה המבקשת טלפונית אל המשיבה, ובין השתיים, באמצעות נציגת שירות, נכרתה "עסקה מתמשכת" לאספקת שירותי אינטרנט: שירותי תוכן על ידי המשיבה/נטוויז'ן, שירותי תשתית על ידי חברת הוט. מהות התקשרות זו ותנאיה, הוסברו והובהרו למבקשת, מה גם שתנאים אלו היו ידועים לה מניסיונה בעבר, עת הייתה לקוחה של קווי זהב, ב"עסקה מתמשכת" שבמסגרתה נהנתה לתקופת מה מ"מחיר מוזל" במסגרת "חבילת באנדל". תנאי ההתקשרות היו כדלקמן: בשנה הראשונה תקבל המבקשת את השירות ב"מחיר מוזל" כאשר היא משלמת תשלום אחד למשיבה והיא זו אשר משלמת לספק התשתית (הוט) במקום המבקשת, את התשלום עבור השירותים הניתנים על ידו, על פי ההסכמים הקיימים בנדון בין שני הספקים. בתום אותה תקופה, מתעדכן מחיר השירות, כאשר על המבקשת לשלם באופן נפרד לכל אחד מספקי השירות, כאשר בעת ההתקשרות נאמר למבקשת שיעורו של מחיר השירות אשר יחול עליה בתום אותה שנה. המבקשת אישרה תנאים אלו, הסכימה להם, והחלה לקבל את שירותי האינטרנט. נספח נ/2 - מיום 24.2.2008 - מתעד את אשר סוכם בין הצדדים : "באנדל של הוט 82.95 X 12 התחייבות לשנה שדרגה את התשתית שלה מ-KB 750, נמסר לה מחיר המשך של 52.95". רישום אותנטי זה דובר בעד עצמו. ביום 24/2/2009 הייתה אמורה להסתיים התקופה בה קיבלה המבקשת את השירות ב"מחיר מוזל" במסגרת "חבילת באנדל". ממועד זה אמור היה מחיר השירות להתעדכן כפי השיעור שנקבע בעת ההתקשרות בין הצדדים ביום 24/2/2008. המבקשת - רכזת יחסי עבודה ומשאבי אנוש - הייתה למודת ניסיון בהתקשרויות מסוג זה. טרם ההתקשרות עם חברת נטוויז'ן/המשיבה, קיבלה המבקשת שירותי אינטרנט מחברת קווי זהב, ב"מחיר מוזל", במסגרת "חבילת באנדל", (ראה סעיפים 12 - 10 לתצהיר המבקשת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אותה היא הגישה נגד חברת הוט). לכשהסתיימה תקופה זו, ומאחר ולא עלה בידי המבקשת להמשיך ולקבל את השירות מחברת קווי זהב ב"מחיר מוזל" לתקופה נוספת, ניהלה המבקשת מו"מ עם ספקי תוכן אחרים. ההצעה הטובה ביותר אותה קיבלה המבקשת הייתה הצעתה של חברת נטוויז'ן/המשיבה. המבקשת סיימה את הקשר החוזי עם חברת קווי זהב, התנתקה מחברה זו, וביום 24/2/2008, התקשרה עם המשיבה ב"עסקה מתמשכת", לקבלת שירותי אינטרנט. במסגרת "עסקה מתמשכת" זו מחירי שירותי התוכן והתשתית היו ב"מחיר מוזל" למשך שנה, שבתום תקופה זו - ביום 25/2/2009 - המחיר אמור היה להתעדכן ועל המבקשת היה לשלם באופן נפרד לספק שירותי התוכן ולספק שירותי התשתית עבור השירותים הניתנים על ידם. מחיר השירות המעודכן הודע למבקשת כבר במועד ההתקשרות (24/2/2008). למודת ניסיון עבר בנושא זה, בתחילת פברואר 2009 החלה המבקשת לנהל, במקביל, מו"מ עם ספקי שירות שונים, לרבות עם המשיבה, במטרה להתקשר עם ספק אשר יעניק לה שירותי אינטרנט ב"מחיר מוזל" במסגרת "חבילת באנדל", אם בקשתה מהמשיבה לעשות כן, לא תיענה. מו"מ הדומה למו"מ אותו ניהלה שנה קודם לכן, אשר בסופו ביטלה את ההתקשרות עם חברת קווי זהב, התנתקה מהם, והתקשרה עם המשיבה/חברת נטוויז'ן, על מנת לקבל שירותים אלו. מאחר והמשיבה/נטוויז'ן נאותה להאריך במסגרת ה"עסקה המתמשכת" הקיימת, את מתן שירותי האינטרנט ב"מחיר מוזל" לתקופה נוספת המסתיימת ביום 5/2/2010, במסגרת "חבילת באנדל", בעוד שאר החברות לא היו נכונות לכך, המשיכה המבקשת לקבל את שירותי האינטרנט מהמשיבה, כהמשך ישיר להתקשרות/ה"עסקה המתמשכת" מיום 24/2/2008; ולא במסגרת עסקה חדשה. נציגת השירות, לא הייתה נכונה להאריך את מתן השירות ב"מחיר מוזל" עד ליום 24/2/2010, חרף בקשת המבקשת לעשות כן והבהירה לה, באופן מפורש, כי במסגרת ה"העסקה המתמשכת" החל מיום 5/2/2010, יעודכנו מחירי השירות לסכום אותו נקבה בפניה; וכי אם היא רוצה לנסות ולקבל, בתום תקופה זו "מחיר מוזל" מהמחיר הנקוב , עליה להתקשר שנית בטרם חלוף מועד זה. בעדותה מספרת המבקשת: "ש. הראשונה הייתה 24/2/08. ת. וזה אמור היה להסתיים ב- 24/2/09 והתקשרתי קודם. ש. בשביל מה התקשרת ב- 5/2. ת. כדי לברר את המחירים ולראות איפה הכי זול, בשביל לעשות עסקה לשנה. ש. אבל למה את מתקשרת ב- 5/2 כאשר העסקה שלך מסתיימת ב- 24/2. ת. לא זכרתי בדיוק את התאריך, זכרתי שבפברואר מתי שהוא העסקה שלי עומדת להסתיים ולכן רציתי להיות מוכנה ולבדוק אם המחירים בשוק. ש. בשיחה שלך את יודעת היטב את התאריך שזה מסתיים. ונציגת השירות אמרה לך שהיא מעדכנת מעכשיו ואת מתווכחת עם נציגת השירות על התאריך. ת. נכון, כי באחת השיחות הקודמות נאמר לי מתי זה מסתיים. התקשרתי ל- 012, ל- 013 ולעוד כמה חברות. זו הקלטה של כריתת הסכם ולא של כל השיחות שעשיתי. בפברואר עשיתי כמה וכמה שיחות. ש. אבל זו שיחה מה- 5/2. ת. זו שיחה כריתת הסכם, עשיתי סקר שוק. בשיחה הראשונה שהתקשרתי לא זכרתי שזה מסתיים ב- 24/2. המשך חקירה נגדית: ש. אומרת שב- 5/2/09 התקשרת לכמה חברות כדי לחפש מחיר טוב, ואז פניתי להוט ולנטוויז'ן. ת. במסגרת החיפוש. לשאלות בית המשפט: ש. אז למה לא הלכת לחב' אחרת. ת. כי הציעו לי להמשיך, הציעו לי את העסקה באותו מחיר שקיבלתי את העסקה הקודמת, ולא הציעו לי משהו יותר טוב מזה שהיה שווה לי לעבור לחב' אחרת. המשך חקירה נגדית: ש. זאת אומרת מתוך רצון שלך לבדוק מחירים, עשית סקר שוק והתקשרת בין היתר לחב' שאת קשורה איתה כבר. ת. כן. .. ת. מה שאני זוכרת מאותה תקופה, ואני לא זוכרת במדוייק את המלל, אבל אני זוכרת את התחושה, לא קיבלתי הצעה טובה יותר. גם רציתי עסקה משולבת לקבל, ולגבי זה לא הציעו לי עסקה כזו כי לא רציתי להתקשר עם יותר מדי ספקים אלא מישהו אחד. והיו לי שתי אופציות של 012 ו- 013 שהיו להם את העסקה לשנה עם הוט, וב- 012 לא הציעו לי משהו טוב יותר. הציעו לי את העסקה החדשה באותו מחיר אז אמרתי שאני נשארת. ש. אבל שאלתי האם הסבירו לך ב- 012 למה המחיר שלהם יותר גבוה. ת. אני לא זוכרת בדיוק מה דובר". (עמ' 11, 12). השיחה בין השתיים - המבקשת (עדי) ובין נציגת השירות (מירי), תועדה בהקלטה: "עדי: אמרתי שאני רוצה להמשיך שנה. מירי: את רוצה להמשיך עוד שנה על אותה מהירות באותו מחיר? עדי: אה, אני רוצה להמשיך עוד שנה, אה, גם חבילה משולבת, ועדיף באותו מחיר. ... מירי: עם התחייבות לשנה, בתום השנה שוב צריך להתקשר בשביל לבוא לעדכן מבצע אחר או אותו דבר אם יהיה. עדי: או קיי". (ראה תמליל השיחה שהוקלטה). שיחה זו מתמקדת במחיר מתן השירות ולא בשאר תנאי ההתקשרות, משום שמדובר ב"עסקה מתמשכת" מיום 24/2/2008, אשר מחיר השירות אמור היה להתעדכן ביום 24/2/2009, ועתירת המבקשת הייתה להמשיך ולקבל את השירות ב"מחיר מוזל". המבקשת השתמשה בלשון: "רוצה להמשיך עוד שנה" ולא ביקשה לבצע התקשרות חדשה, היות וברור היה לשתיים כי מדובר ב"עסקה מתמשכת" אשר עבור השירותים הניתנים, תשלם המבקשת "מחיר מוזל", לתקופה נוספת המסתיימת ביום 5/2/2010 שלאחריה יעודכן מחיר השירות. נציגת השירות אומרת במפורש למבקשת: "... בתום השנה שוב צריך להתקשר לבוא לעדכן מבצע אחר או אותו דבר אם יהיה". המבקשת אף יכולה הייתה ללמוד זאת היטב מהמסמכים אשר נשלחו אליה מייד עם ההתקשרות, ולאורך תקופת ההתקשרות. בתצהירו כותב שי פרנקו: "5. בהתאם, כל לקוח של נטוויז'ן המתקשר עם החברה מקבל, בתום שיחת ההתקשרות, דואר אלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנת בנטוויז'ן ובו מצוינים כל הפרטים הנדרשים על פי החוק. דואר זה נקרא "Welcome Mail". 6. אלו הם נהלי החברה. 7. עותק לדוגמא של "Welcome Mail" ועותק מהסכם המנוי שמופיע כקישור בהודעת הדואר מצורף כנספח ומסומן "1". ... 8. פרטים אלו - אודות תנאי העסקה, זכות הביטול וכד' - נאמרים ללקוחות טרם ההתקשרות על ידי נציגי השירות. אדגיש, הנציגים מונחים מפורשות מה עליהם ליידע את הלקוחות בכל שיחה. בנוסף, ישנו מערך פיקוח וביקורת על עבודתו של נציג השירות אשר דוגם את איכות שיחת המכירה והתוכן הנאמר בה (עותק מטופס האזנה לשיחה לדוגמא, מצורף כנספח ומסומן "2"). ואם לא די בכך, הרי שהסכם המנוי ותקנוני המבצע מצויים באתר האינטרנט של נטוויז'ן כך שכל החפץ בכך יכול לעיין בהם בכל רגע נתון". ... 17. בהתאם, וכאמור לעיל, בעת ההתקשרות עם נטוויז'ן נשלח לכתובת הדואר האלקטרוני של הלקוח מסמך בכתב הנקרא "Welcome Mail". בראש מסמך זה כתוב - באותיות קידוש לבנה: "תאור החבילה שלך: אינטרנט מהיר בכבלים במהירות של xMb, מחיר XX ₪ לחודש בהתחייבות לשנה. המחיר כולל מע"מ. בתום התקופה יועבר מנוייך לחבילת הגלישה הכוללת: אינטרנט מהיר בכבלים במהירות xMb, מחיר YY ₪ לחודש. המחיר כולל מע"מ". (ההדגשה שלי, י.פ). 18. נטוויז'ן מקיימת באופן דווקני את הוראות החוק ומציינת במסמך בכתב בתחילת ההתקשרות מה יהיו התעריפים בסוף תקופת ההתחייבות ומתי תקופה זו מסתיימת". אמנם ההתקשרות בין הצדדים - ביום 24/2/2008 - הייתה בטרם תוקן החוק בנדון, אך שוכנעתי, כי גם בהיעדרן של הוראות חוק מפורטות בנדון, פעלה המשיבה בהתאם להוראות אלו, בוודאי לאחר השיחה שהתנהלה ביום 5/2/2009, בין המבקשת ובין נציגת השירות. שוכנעתי כי כל המסמכים עליהם העיד מר שי פרנקו נשלחו למבקשת והגיעו למענם. ממשיך וכותב שי פרנקו בתצהירו: "26. המבקשת ידעה כי ההתקשרות הינה לתקופה בלתי מוגבלת שכן במועד ההתקשרות קיבלה מסמך בכתב לתיבת הדואר האלקטרוני, אותה עדכנה אצל נטוויז'ן, ובו פורטו תנאי ההתקשרות ונכתב במפורש שמדובר בהתחייבות לשנה וכי בתום התקופה יעודכן המחיר. עותק מהודעת המייל שנשלחה למבקשת מצורף כנספח ומסומן "6". בנספח 6 נאמר, בין השאר: "תאור חבילת הגלישה שלך: אינטרנט מהיר בכבלים במהירות 128kb/MB1.5 כולל תשלום לכבלים מחיר 82.95 ₪ לחודש. בהתחייבות לשנה. בתום שנה המחיר 49.95 ₪ לחודש לנטוויז'ן בלבד. המחירים כוללים מע"מ. בתום התקופה יועבר מנוייך לחבילת הגלישה הכוללת: אינטרנט מהיר בכבלים במהירות 128kb/MB1.5. מחיר 52.93 ₪ לחודש. המחירים כוללים מע"מ". (ההדגשה שלי, י.פ). מהאמור במסמך, ניתן להבין באופן מפורש, כי מדובר ב"עסקה מתמשכת" ב"מחיר מוזל", וכי ב"תום התקופה יועבר מנוייך לחבילת הגלישה הכוללת". בכך לא די; ביום 7/7/2009, פונה המבקשת אל המשיבה ומקבלת ממנה מסמך המבהיר את תנאי ההתקשרות שלה עם המשיבה. המבקשת זקוקה למסמך זה כדי לתמוך את התובענה הייצוגית אותה היא הגישה נגד חברת הוט, ממנה היא קיבלה את שירותי התשתית. במסמך זה נאמר: "תאור הבעיה 7 יולי 2009 לכבוד: עדי סירקין פקס: 03894016 הנדון: מנוייך ב 013 נטוויז'ן עדי שלום תודה על פנייתך בנוגע לבירור החבילה, שמי נאג'יה ואני מקווה כי יצאת שבעת רצון משיחתנו (מספר פניה 148725914). להלן הפרטים המעודכנים במנוי שמספרו: 1348964, שם משתמש: adis7777 1. החל מתאריך 05.02.2009 אינטרנט בכבלים במהירות 128kb/MB1.5 במחיר 83.67 ₪ לחודש. כולל תשלום לחברת הכבלים, בהתחייבות למשך שנה. 2. החל מתאריך 06.02.2010 מחיר השירות הוא 53.39 ₪ לחודש ל-013 נטוויז'ן בלבד. ללא התחייבות במחיר. 3. מחירים כוללים מע"מ". (ההדגשה שלי, י.פ). מילים ברורות המבהירות את תקופת "המחיר המוזל" - 5/2/2009 - 5/2/2010 - במסגרת ה"עסקה המתמשכת"; וכי מתאריך 6/2/2010 ואילך, יינתן השירות במחיר נקוב אחר - 53.39 ₪ - עבור שירותי התוכן בלבד. בכך לא די; בתצהירו כותב שי פרנקו: "9. החוק מורה לעוסק ליידע את הצרכן בדבר מועד סיום עסקה לתקופה קצובה (סעיף 13א(ב) לחוק), וזאת בשלושה אופנים: בהודעה מיוחדת אשר צריכה להישלח לצרכן בתקופה שבין 60 ל-30 יום לפני מועד סיום העסקה; בחוזה שנשלח בתחילת ההתקשרות; ועל גבי חשבוניות שנשלחות ללקוח. 10. בהתאם, נטוויז'ן מיידעת את לקוחותיה בשלוש הדרכים הקבועות בחוק על מועד סיום תקופת המבצע אליו הצטרפו. 11. כך, נטוויז'ן שולחת ללקוחותיה הודעה מיוחדת (הנשלחת באמצעות הדואר או באמצעות הדואר האלקטרוני, כפי שסוכם עם הלקוח, ולפעמים באמצעות שניהם) בזו הלשון: "תום תקופת מבצע לקוח יקר, חבילת המבצע [פירוט החבילה] ממנה אתה נהנה, עומדת להסתיים בתאריך: dd/mm/yy עם סיום המבצע, מחיר החבילה שלך לחודש, יהיה: XX ש"ח לפרטים נוספים ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות: *3031". (ההדגשה שלי - י.פ). 12. הודעה מיוחדת זו, נשלחת - בהתאם לדרישות החוק - לכל לקוח, 30-60 יום לפני סיום תקופת המבצע אליו הצטרף. (עותק מההודעה המיוחדת שנשלחת ללקוחות בדואר רגיל מצורף כנספח מסומן "3". עותק מההודעה המיוחדת שנשלחת בדואר אלקטרוני מצורף כנספח ומסומן "4"). 13. בנוסף, כאמור לעיל, נטוויז'ן שולחת במועד ההתקשרות מסמך בכתב ובו כתובים תנאי העסקה, המחיר לתקופת המבצע, משכו והמחיר למתן השירותים בתום תקופת המבצע. 14. כמו כן, נטוויז'ן שולחת ללקוחותיה חשבוניות (בדואר רגיל או בדואר אלקטרוני כפי שסוכם עם הלקוח) ובהן הודעה על מועד סיום העסקה במשך כ-6 חודשים לפני תום תקופת המבצע. וזו לשון ההודעה המופיעה בחשבונית: "חבילת המבצע אינטרנט מהיר בכבלים לשם משתמש: XXXXX ממנה אתה נהנה עומדת להסתיים בתאריך dd/mm/yy". עותק מחשבונית לדוגמא מצורף כנספח ומסומן "5". אין לי כל ספק, כי כל ההודעות והחשבוניות הכוללות את התוכן המתחייב שיהיה בהן כקבוע בחוק, נשלחו למבקשת, אם באמצעות הדואר, אם לתיבת הדואר האישית האינטרנטית של המבקשת, וכולן הגיעו ליעדן. לא מצאתי פסול בכך, שחלק מן המסמכים האינפורמטיביים אשר נשלחו אל המבקשת, אינם מתוייקים בתיקה האישי וקיימים במאגרי המשיבה. בעדותו מסביר מר שי פרנקו: "ש. זה נכון שהמשיבה גם לא שומרת את ההודעות הוולקם מייל שהיא שולחת ללקוחותיה. ת. ההודעות האלה נשלחות באופן אוטומטי ולא נשמרות במנוי. יחד עם זאת, כל נציג ונציג יכול לראות את אותם התנאים שיש לכל לקוח בכל עת. המייל נשלח באופן אוטומטי. הוולקם לא נשמר במנוי אבל יכול להיות שכן נשמר במערכות המידע שלנו. ... ש. אז איך איתרת את הוולקם מייל שהמשיבה טוענת ששלחה למבקשת בעסקה הראשונה - נספח 6 לתצהיר. ת. אותו וולקם מייל כן נקלט במערכות המידע של החב', היות וכן יש אפשרות לחב' במידת הצורך, יש ארכיון שעובד באופן רציף, יחד עם זאת, לא בהכרח שבאותו ארכיון יהיו מיילים שנשמרים שנים רבות אחורה. במקרה הזה, כן נשמר אותו מייל כפי שהוא נשלח. במקור, כאשר אני שולח מייל שכזה יש לי מעקב במערכות המידע אחר שולחי המיילים, ובמקרים מסויימים כן אני יכול לדלות את אותו מייל". ... ת. הוולקם מייל בעצמו מהווה אסמכתא לכך שזה נשלח וגם מופיע ברישומנו שזה נשלח ... ת. כל חשבונית נגישה לכל לקוח ולקוח, כאשר הוא יכול לצפות בה מתי שהוא רוצה, ובנוסף לכך אני שולח לו בהתאם לבקשתו בדואר או בדואר אלקטרוני. כברירת מחדל אני שולח את החשבונית בדואר אלקטרוני. ש. אבל האם יש אסמכתא לכך שאתם שולחים את החשבוניות. ת. מציג לך אסמכתא על מועדי השליחה. כל מה שמופיע במסמך זה נשלח. זה טופס שאני שולח לבית הדפוס שלי להדפסה יחד עם כל שאר הלקוחות. אני רושם את התאריך שזה נשלח, המועד שהעברתי לשליחה. ויש את מועד סיום החבילה. ש. איך אני יודע שזה חשבונית. ת. זה לפי המערכות שלי." (עמ' 17 - 16) אין לי כל ספק כי כך הם פני הדברים. נוכח התרשמותי מן המבקשת, התנהלותה והמעקב הצמוד אחר עסקאותיה, מועדן ומחיריהן, קשה לי להאמין כי המבקשת לא קיבלה מסמך כלשהו ממסמכים אלו. ברי לי כי אם לא הייתה מקבלת מסמך מהותי כלשהו, הייתה פונה ודורשת את קבלתו לאלתר, כפי שעשתה עת דרשה לקבל את נספח 7. המבקשת בעצמה צירפה לבקשתה חשבוניות אותן קיבלה, המתייחסות לתקופות הרלוונטיות בהן מצויינים ומפורטים הפרטים המהותיים לענייננו, לרבות מחיר השירות במבצע/"במחיר מוזל", מועד סיומו ועדכון מחיר השירות עם סיום המבצע (ראה כדוגמא חשבוניות ג'3 - ג' 5 ד' - ד' 5). המבקשת גם אישרה כי קיבלה לידיה את הפקס - נספח 7. אם לא הגיע מסמך כלשהו לידיה של המבקשת, האשם בה ולא במשיבה. המבקשת העידה כי בחודש נובמבר 2009 היא החליפה מקום מגורים. המבקשת לא עדכנה את המשיבה על החלפת המען. נהפוך הוא, המבקשת איפשרה לשותפה לדירה להמשיך ולהשתמש בשירותי האינטרנט שבדירה ויצרה מצג כלפי המשיבה כי השימוש הוא שימוש שלה וכי זהו המען אליו יש לשלוח את ההודעות. אם המבקשת לא קיבלה דואר כלשהו שנשלח אליה; ואם השותף לדירה לא העביר לה את הדואר - מה שקשה לי להאמין - אין למבקשת אלא להלין על עצמה. כך גם, אם לא פתחה המבקשת את תיבת הדואר האינטרנטית. מדובר בתיבת דואר אשר נוצרה כדי שהמבקשת תקבל באמצעותה, בין השאר, הודעות מהמשיבה, לאחר שהמבקשת היא זו אשר בחרה את שם תיבת הדואר התואם את שמה - ADIS (עדי ס). בעדותו אומר שי פרנקו: "ת. אין אני יכול להכריח אדם זה או אחר לקבל או לקרוא או לפתוח את תיבת הדואר האלקטרונית. החב' גם מציעה שירותים כגון שירות "העברת דואר" ללא תשלום נוסף. להפנות לכתובת דואר אלקטרונית אחרת". אכן כך. אני קובע כי כל ההודעות והחשבוניות אשר החוק דורש את שליחתן, נשלחו אל המבקשת והגיעו ליעדן. זאת ועוד; כבר בחודש מרץ 2009 - בתחילת תקופת "חבילת הבאנדל" השנייה - הייתה המבקשת מיוצגת ע"י עורכי הדין ערן קיכלמכר וגלית אטיאס, אשר הגישו בשמה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד חברת הוט. עניינה של בקשה זו, בטענת המבקשת כי למרות שהיא הייתה קשורה עם נטוויז'ן/המשיבה בשנת 2009 ב"חבילת באנדל", חברת הוט גבתה ממנה תשלום עבור שירותי התשתית אותם היא העניקה למבקשת; וכי בכך נגבה ממנה סכום כפול עבור שירותי התשתית (גם במסגרת "חבילת הבאנדל" וגם בתשלום נפרד לחברת הוט). לימים התברר, כי החיוב היה שגוי, ונבע מכך, שחברת הוט לא עודכנה ו/או לא עידכנה עדיין את רישומיה כי "חבילת הבאנדל" ב"מחיר מוזל" הוארכה לתקופה נוספת, עד ליום 5/2/2010. עוה"ד קיכלמכר ואטיאס, מייצגים את המבקשת גם בבקשה זו. בתצהירה כותבת המבקשת: "20. עוד יצויין בהקשר זה, כי, בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלתי, במהלך תקופת העסקה הראשונה נכנסו לתוקף סעיפים 13א ו-13ג לחוק הגנת הצרכן. וזאת לציין, כי העסקה הראשונה הנה גם בגדר "עסקה לתקופה קצובה" ו- "עסקה מתמשכת" כהגדרתן בסע' 13א(א) ו-13ג(א) לחוק". (ההדגשה שלי - י.פ). ללמדך, שהוראות החוק והאמור במסמכים אשר נשלחו אל המבקשת, היו נהירים וברורים לה. לא בכדי, בהודעת ההסתלקות של המבקשת מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד חברת הוט, הגם שנעשתה מאוחר יותר, נאמר בין השאר: "7. במסגרת המגעים שנוהלו בין הצדדים, הובהר למבקשת אופן הגבייה במבצעים המשלבים שירותים מספק תשתית (הוט) ומספק תוכן (בבקשה דנא - נטוויז'ן), כפי שהובהר למבקשת, מקום בו לקוח מבקש לחדש את התקשרותו בשירות משולב שכזה, לאחר שהודיע קודם לכן כי הוא מעוניין להפסיק את ההתקשרות המשולבת - אך לא להפסיק לקבל את שירותי התשתית של הוט - יכולה להתרחש סיטואציה בה בגין החודש הראשון של החידוש הוא יחויב פעמיים: פעם על ידי הוט, המחייבת בראשית החודש, ופעם על ידי חברת שירותי התוכן, המחייבת בגין השירות המשולב (הכולל את התשתית) בסוף החודש. בסיטואציה זו, כפי שהובהר למבקשת, החיוב העודף המבוצע על ידי הוט מוחזר לידי הלקוח (לאחר שעובדת חידוש העסקה המשולבת נקלטה במאגרים שלה)". אני קובע, כי ההתקשרות בין המבקשת ובין המשיבה, הייתה ב"עסקה מתמשכת". במסגרת "עסקה מתמשכת" זו, איפשרה המשיבה למבקשת את קבלת השירות ב"מחיר מוזל, למשך התקופה שהוסכמה בין הצדדים - שהסתיימה ביום 5/10/2010 -שלאחריה, התעדכן מחיר השירות ועל המבקשת יהיה לשלם, באופן נפרד, לספק שירותי התשתית (הוט) ולספק שירותי התוכן (נטוויז'ן/המשיבה), עבור השירותים הניתנים. תנאי התקשרות אלו היו ברורים ונהירים היטב למבקשת והיא נתנה את הסכמתה להם. כפי שהתרשמתי מן המבקשת, היא אינה מתקשרת בעסקה אשר פרטיה אינם נהירים לה; וכל עוד תנאי העסקה אינם עונים על ציפיותיה. עסקינן ב"עסקה מתמשכת" על פי סעיף 13 א'(2) לחוק הגנת הצרכן ולא עסקה על פי סעיף 13 א(1), לחוק זה, כנטען ע"י המבקשת. אם רצתה המבקשת לסיים את הקשר עם המשיבה/חברת נטוויז'ן ולהתנתק משירותי האינטרנט אותם קיבלה, היה עליה להתקשר אל המשיבה ולבקש לעשות כן; בדיוק כפי שעשתה עת ביקשה להתנתק משירותי חברת קווי זהב (012) בעת שעברה לקבל את שירותי המשיבה/נטוויז'ין (013); ובדיוק כשם שידעה להתקשר עם המשיבה לקראת סיום ההטבה של ה"מחיר המוזל", כדי לבקש להמשיך ולקבל את השירות באותו מחיר; ובדיוק כפי שידעה להתקשר ולעמוד על דעתה לקבל באופן מיידי, ולאלתר, מסמך המפרט את פרטי ההתקשרות שלה עם המשיבה לתמיכה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית אותה הגישה נגד חברת "הוט". בוודאי שעל המבקשת היה להודיע למשיבה על עזיבתה את הדירה בה הותקנה תשתית האינטרנט ואליה ניתנו שירותים אלו. אסור היה למבקשת לאפשר ביודעין, בהסכמה ובהרשאה, את המשך השימוש בשירותי האינטרנט מתוך הדירה ע"י אחרים, מעבר לתקופה בה, לטענתה, הסתיימה ההתקשרות - 5/2/2010. על המבקשת היה לדאוג לכך שהשותף לדירה, לו נתנה את האפשרות להמשיך ולהשתמש בשירותים אלו, יפסיק את השימוש בהם במועד זה. רק ביום 3/3/2010 התקשרה המבקשת והודיעה על רצונה להתנתק מקבלת השירות, כאשר עד ליום 4/3/2010 עדיין נעשה שימוש בקו האינטרנט. יש להניח שהמבקשת ביקשה להתנתק משירותי האינטרנט של המשיבה, לא לפני שהתקשרה עם חברה אחרת המעניקה לה שירות זה "במחיר מוזל". לא עולה כלל על דעתי כי המבקשת הפסיקה לעשות שימוש בשירותי אינטרנט. משנעשה שימוש בשירותי האינטרנט עד ליום 4/3/2010, על המבקשת לשאת בתשלום עבור השירותים שניתנו, עד למועד זה. בסעיף 61 לתצהיר שצורף לתשובת המבקשת לתגובת המשיבה, כותבת המבקשת: "61. ... בהקשר זה יצויין, כי העובדה שידעתי מהו המחיר שבכוונת המשיבה לגבות עבור שירותיה בתקופה המוארכת אוטומטית אחרי תום תקופת העסקה (שנה) אינה מעלה או מורידה מן העובדה כי גם ידעתי כי אף על פי כן בהתאם לחוק הגנת הצרכן המשיבה אינה רשאית להאריך את ההתקשרות עמי באופן אוטומטי מבלי לקבל את הסכמתי המפורשת לכך בסמוך לפני תום תקופת העסקה, ולפיכך סברתי לתומי, כי המשיבה תקיים את הוראות החוק ולא תאריך את ההתקשרות עמי מבלי לפנות אליי לקבלת הסכמתי". (ההדגשה שלי - י.פ). המבקשת שוגה אז, כהיום, בפירוש החוק בנדון; מה גם, שבנסיבות המתוארות לעיל ומשבחרה להתייעץ עם עורכי דינה בנדון מאחר ולא הייתה בטוחה בפירוש שיש לתת לאותן הוראות חוק, היה על המבקשת להתקשר עם המשיבה ולבקש לנתק את שירותי האינטרנט (כפי שעשתה עת התנתקה משירותי חברת קווי זהב), ולא לסמוך על כך שהמשיבה תעשה כן בעצמה. מה יותר פשוט ונכון היה מאשר לנהוג כך ?? לטענת המבקשת, חל במקרה הנדון סעיף 13א(ג)(1) לחוק: "13(א) ... ... (ג)(1) לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד". אני דוחה את הנטען. לסעיף זה, אין תחולה בענייננו. עסקינן ב"עסקה מתמשכת", שהייתה מוסכמת על הצדדים. "סיום העסקה" או "ההתקשרות" הינה בהודעת הלקוח - בענייננו המבקשת - על רצונו לסיים את ההתקשרות. קרי, במועד ההתקשרות, לא נקבע מועד "סיום העסקה". כל שנקבע הוא משך התקופה בה יינתנו השירותים ב"מחיר מוזל" שלאחריה יתעדכן מחיר השירות. עסקינן ב"עסקה לתקופה קצובה" כפי הגדרתה בסעיף 13א(2) לחוק. "עסקה לתקופה קצובה" - כל אחת מאלה: (1) ... (2) עסקה שבה, בתקופה מסוימת, נרכשים טובין או שירותים במחיר מוזל או שניתנת הטבה אחרת בעבורם, בין אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי מסוימת ובין אם היא לתקופה מסוימת". כפועל יוצא, ובהתאם לאמור בסעיף 13א(ד)(2) לחוק, סעיף 13א(ג)(1) אינו חל. "13א ... ... (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על - ... (2) עסקה כאמור בפסקאות (2) או (3) שבהגדרה "עסקה לתקופה קצובה", ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות ננקבו באופן ברור ומפורט במסמך בכתב שנמסר לצרכן בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן... ... (ב) ניתנה לצרכן, בתקופת ההודעה, הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שההודעה ניתנה בכתב ופורטו בה תנאי העסקה; ואולם לא תהיה חובה לתת הודעה כאמור, אם מועד סיום העסקה או ההתחייבות חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה, והצרכן יהיה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בינו לבין העוסק, לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות". היות ועסקינן ב"עסקה לתקופה קצובה" כפי פיסקה 13א(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, לסעיף 13א(ג)(1), אין תחולה בענייננו. אסכם ואומר; לא מצאתי כי יש למבקשת ו/או לקבוצה אותה היא מבקשת לייצג, עילת תביעה כלשהי נגד המשיבה. התרשמתי כי בקשה/תביעה זו, הנה תוצאת להיטותה של המבקשת להגיש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. תחילה נגד חברת הוט ובהמשך נגד המשיבה/חברת נטוויז'ן. בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ניתן להגיש על כל סכום תביעה, לרבות סכומי עתק של מיליונים ויותר, בשל הפטור מתשלום אגרת בית משפט; זאת, מתוך ציפייה לקבל גמול כספי וגם אם יתברר כי הבקשה אינה מבוססת דייה, ו/או חסרת עילה שתוצאתה הסתלקות מן הבקשה. כבר בשיחה אותה קיימה המבקשת - ביום 5/2/2009 - עם נציגת השירות של המשיבה, עת ביררה את החיוב הכפול - השגוי - עבור שירותי התשתית, ב"תפר" בין סיום "חבילת באנדל" אחת וחידושה של השנייה, שאלה המבקשת: "איך עדיין לא הגישו נגדם תובענה ייצוגית על הדברים האלה". הדרך להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת הוט, הייתה קצרה. כבר ביום 26/3/2009 - חודש וחצי לאחר אותה שיחה - הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד חברת הוט, הדירקטורים והמנהלים, על סכום של כ- 95 מיליון ₪ !!, בקשה שממנה הסתלקה המבקשת מאוחר יותר, לאחר שקיבלה גמול כספי, הגם, שכפי שעולה מבקשת ההסתלקות ומפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז: "מדובר במקרה פרטי שככל הנראה אין מקום לדון בו בגדר תובענה ייצוגית". גם במקרה הנדון, הגם שהמבקשת הבינה את טיב העסקה ומהותה, היא המתינה לרגע שבו סברה שנוצרו התנאים להגשת תובענה ייצוגית. הגם שלטענת המבקשת ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה ביום 5/2/2010, לא הודיעה המבקשת למשיבה על רצונה לנתק את הקשר ביניהם והמתינה בסבלנות, צופה על הנעשה ועל המשך השימוש בשירותי האינטרנט, כאשר רק ביום 1/3/1010, היא פונה לראשונה אל המשיבה בנדון (נספח ה') ורק ביום 3/3/2010, היא מבקשת טלפונית להתנתק משירותי האינטרנט אצל המשיבה, כאשר היא מקליטה את השיחות אותן היא מנהלת עם נציגי השירות. שאלותיה בנדון את נציגי השירות, כוונתן ברורה. הבקשה דנן לאישור התובענה הייצוגית נגד המשיבה/נטוויז'ן - על סך 25 מיליון ₪ !! - הוגשה ביום 14/10/2010. אני דוחה את טענת המבקשת, כי התקשרה למשיבה לבטל את ההתקשרות עמה רק ביום 5/3/2010 - חודש מאוחר מן המועד בו, לטענתה, הסתיימה ההתקשרות - משום שרק אז ראתה את החיוב בכרטיס האשראי. המבקשת העידה כי החיובים בכרטיס האשראי מתבצעים בכל 10 לחודש. החשבונית עבור השירותים שניתנו לתקופה המסתיימת ביום 15/2/2010, הונפקה רק ביום 21/2/2010 ונשלחה לגבייה (נספח ו(1)). ללמדך שהמבקשת יכולה הייתה לראות את חיובי חודש פברואר - הוא החודש שבו הסתיימה "חבילת הבאנדל" - רק ביום 10/3/2010. את חיובי חודש מרץ 2010, יכולה הייתה המבקשת לראות רק בחודש אפריל 2010. והנה, עוד לפני שהמבקשת יכולה הייתה לראות כי יש חיוב כספי כלשהו עבור חודשים אלו, ביום 1/3/2010, כתבה המבקשת מכתב דרישה למשיבה ל"החזר מלא של הכספים שנלקחו ממני ללא אישורי כלל + פיצוי" (נספח ה'); ורק ביום 3/3/2010, היא מבקשת לבטל את ההתקשרות עם המשיבה ולנתק את שירותי האינטרנט, הגם שבמועד זה, ועד ליום 4/3/2010, עדיין נעשה שימוש בשירותי האינטרנט בהרשאת המבקשת. בביהמ"ש התבקשה המבקשת להסביר את הדבר. תשובותיה בנדון היו רחוקות מלשכנע ו/או ליתן הסבר לכך: "ש. בנספח "ו.1." שלך - החשבונית - זה מה שהגיע אליך במרץ. שתקופת החשבון שלו היא עד ה- 15/2/10, זו הקריאה של פברואר. ת. לא קיבלתי את החשבונית הזאת. ש. מה זאת אומרת. ת. לא קיבלתי חשבוניות מחב' נטוויז'ן חוץ מאשר הדרישה שלי בדיעבד לקבל את החשבוניות. ש. תאריך עריכת החשבון 21/2/10 - למעלה מצד שמאל. ת. כן. ש. תאריך עריכת החשבון הבא הוא 21/3/10, זה כבר אחרי ה- 10/3 ואחרי הכל שמתייחס לתקופה של עד ה- 15/3 ואת זה היית צריכה לראות באפריל. כלומר נספח "ו.1" כולל רק את התקופה שהיית לטעמך עדיין בהסכם. למה את מתקשרת ב- 3/3/ לבטל. ת. כי ראיתי חיוב במרץ ולא קיבלתי את החשבוניות. ראיתי את החיוב". האמור תומך את המסקנה, כי המבקשת ידעה היטב כי נעשה שימוש באינטרנט, מעבר ליום 5/2/2010; וכי רצתה ליצור עובדות בשטח לצורך הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 נאמר: "39 קיום בתום לב בקיום של חיוב התובע מחוזה, יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, והוא הדין לגבי השימוש בזכותו הנובעת מחוזה". "תום לב" הוא גם תנאי, מהותי, מתנאי היסוד להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ראה לעניין זה סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות. התנהלות המבקשת, כמתואר לעיל, לא הייתה התנהלות ב"תום לב". צר לי שגם עוה"ד גלית אטיאס המייצגת את המבקשת, נדבקה בלהיטות זו, כאשר לאחר הגשת כתבי הטענות - הבקשה לאישור התובענה הייצוגית והתגובה לה - גילתה מעורבות יתר בנושא, עת לצורך מענה המבקשת לדברי התגובה של המשיבה, התקשרה עו"ד אטיאס אישית לנציגי השירות, כמי שמתעניינת בקבלת שירותי אינטרנט באמצעות המשיבה, שאלה שאלות מכוונות, הקליטה את השיחות, הסתמכה עליהן בדברי התשובה החתומים על ידה, כשהיא מצרפת לדברי תשובה אלו תצהיר החתום על ידה. בישיבת בית המשפט מיום 24/10/2011, התבקשה עו"ד אטיאס לשקול אם היא עומדת על הגשת הקלטות ועל רצונה להעיד בתיק זה. בפתח שמיעת הראיות הודיע עו"ד קיכלמכר: "עו"ד אטיאס לא תעיד והתצהיר שלה נמשך. יחד עם זאת, אני סבור שבהחלט ניתן ואפשר להתייחס לדברים שבתצהירה של גב' סירקין המתייחסים לאותן הקלטות, היות ובקשה לאישור תובענה ייצוגית היא בינתיים במהותה, והיות והמבקשת הצהירה על מקור הידיעה שלה, בהחלט אפשר להתייחס לאמור בתצהירה בנוגע לאותן הקלטות שהיא שמעה...". ניתנה החלטה כדלקמן: "משנמחק התצהיר ועימו ההקלטה של הגב' אטיאס, אין הם מהווים ראיה בתיק הנדון ולא ניתן לעשות שימוש בדברים מתוך ההקלטה או בדברים שנאמרו, גם אם הם מופיעים בתצהיר המבקשת. מתן היתר למבקשת לעשות שימוש בדברים כפי שהדבר נאמר בסעיפים 24 - 41, משמעם להכניס בדלת האחורית את התצהיר וההקלטה של הגב' אטיאס, מבלי מתן האפשרות שהיא תיחקר על תוכנם. סעיפים 24 - 41 ככל שהם מתייחסים לדברים שנשמעו מפיה של גב' אטיאס ו/או הקשורים להקלטות שנעשו על ידי הגב' אטיאס, נמחקים ולא ישמשו ראיה בבקשה המונחת בפניי". פועל יוצא מהחלטה זו, שתצהירה של עו"ד אטיאס והאמור בו, לרבות ההקלטות אותן ביצעה, אינן מהוות ראייה בתיק, הגם שהמופיע בהקלטות אלו, דווקא תומך ומבסס את הגנת המשיבה בנדון. כך וכדוגמא: בשיחה שמתקיימת בין עו"ד אטיאס בין נציגת השירות שירן, לאחר שעוה"ד אטיאס מציגה בפניה כי היא מנויה עתה בחברה אחרת ורוצה עתה להתקשר עם המשיבה, אומרת נציגת השירות: "כן יופי אז מצויין, מה שאומר שאנחנו גם נעזור לך בהתנתקות מהם". ללמדך,כי יש צורך בהודעה והתנתקות מהחברה הקודמת שכן עסקינן ב"עסקה מתמשכת". אמנם עו"ד אטיאס אומרת לנציגת השירות: "אין לי התחייבות שם אז אין לי צורך" אולם היעדר התחייבות, אינו פוטר מהודעה/בקשה לסיום "עסקה מתמשכת". כך וכדוגמא נוספת, בשיחה אותה היא מקיימת עם נציג השירות רן, הוא מבהיר לה כי מדובר ב"עסקה מתמשכת" ב"מחיר מוזל" לשנה; ובתמורה, היא מתחייבת להישאר לקוחה של החברה למשך תקופה זו; וכי עם סיומה מחיר השירות יתעדכן, ללא כל התחייבות מצידה, ולבקשתה היא תוכל להתנתק בכל עת. בדיוק כפי שהובהר הדבר בזמנו למבקשת, בשיחה הטלפונית אותה היא ניהלה ביום 5/2/2009 עם נציגת השירות מירי. עו"ד אטיאס מקשה ושואלת: מה יקרה אם היא תשכח ? נציג השירות מבהיר ומסביר, כי שולחים התראה על כך. עו"ד אטיאס עדיין אינה מסתפקת בכך. ואז, מציע לה נציג השירות פתרון, על פיו, אם היא מעוניינת בכך, כבר עתה תינתן הוראה שבתום אותה שנה, ייחסמו שירותי האינטרנט ועמם ייפסקו התשלומים. וכך מתנהלת השיחה: "גלית: וההתחייבות שלי היא למשך שנה? רן: התחייבות של שנה בדיוק. גלית: אוקי, יש עוד משהו? עוד איזה שהם תנאים בעסקה הזאת שאני צריכה לדעת עליהם: או, רן: דבר נוסף שאת צריכה לדעת שלאחר שנה המחיר ללא התחייבות הוא 39.90 אבל כמובן שלפני שנגמרת לך העסקה אנחנו שולחים לך לדואר האלקטרוני התראה, מין חשבונית כזאתי שבה את מקבלת שהעסקה עומדת להיגמר על מנת שתיצרי איתנו קשר ובעצם תחדשי את המבצע או מבצע אחר, כמובן האינטרס שלנו הוא לשמר אותך. גלית: ואם אני לא רוצה? אני רוצה כבר עכשיו שזה יהיה רק לשנה. רן: אז את מתקשרת אלינו אחרי שנה ומבטלת את זה? גלית: אני לא יכולה מעכשיו להגיד לכם? רן: לא, אני לא יכול לתת הוראה מעכשיו לשנה, ואם תתחרטי ותשכחי לבטל? אני לא יכול לעשות. גלית: לא, אני אומרת לך כבר עכשיו שאני רוצה עסקה רק לשנה. רן: מצוין, אני נותן לך עסקה לשנה, בתום השנה הזאתי. גלית: אבל לא, לא רוצה בתום שנה, אני לא רוצה להיות במצב שאולי אני אשכח. רן: אף אחד לא, מה זאת אומרת תשכחי? אני אומר אנחנו שולחים לך התראות, שלושה חודשים. גלית: לא בהכרח אני קוראת ולא בהכרח אני מסתכלת. רן: תקשיבי, אנחנו שולחים לך. גלית: אני רוצה עסקה לשנה, אני רוצה רק לשנה לא רוצה לאחרי שנה. רן: אף אחד לא, אין, אין. גלית: אין כזה דבר? רן: אין כזה דבר באף חברה, משרד התקשורת (מדברים ביחד)... גלית: לא, אצלכם, עזוב באף חברה, אצלכם. רן: לא, אני מבטיח לך שבאף חברה אין את זה, גם בוודאי אצלנו אין את זה, ואני אסביר לך גם למה, כי אסור לנו לעשות שום שינוי במנוי בלי בקשה מפורטת של הלקוח, בלי שום קשר. גלית: אז אני אומרת לך כבר עכשיו, שתעשה את העסקה אל תחדש לי אחרי שנה, בתום השנה אל תיתן לי שירותים תנתק אותי. רן: הבנתי, בואי שנייה תתני לי לבדוק מה אפשר לעשות עם זה בסדר? אני לא שמעתי על כזה דבר, אבל רק שנייה בסדר אני בודק מה אפשר לעשות, בסדר? גלית: טוב. רן: שנייה (במשך זמן מה נשמעת מוסיקת המתנה). גלית? רן: אוקי תשמעי, יש לנו אפשרות להוציא מה שנקרא בלוק, אוקי? זה אומר שהאינטרנט שלך ייחסם, זאת אומרת העסקה תיגמר וגם את לא תוכלי לגשת לאינטרנט בדיוק לאחר שנה, אוקי? זה יהיה בלוק כזה, שאני שם במערכת בלוק שבדיוק בעוד, מה התאריך היום? ה- 11.4 ב- 2012 ייגמר לך האינטרנט לא תוכלי לגשת לאינטרנט וגם תפסיקי לשלם. אוקי? גלית: טוב, תשמע אני אני צריכה לחשוב על זה, אני". דברים דוברים בעד עצמם, המאשרים ותומכים את תצהירו ועדותו של מר שי פרנקו, על אשר נאמר על ידי נציגי השירות ללקוחות המעוניינים להתקשר עם המבקשת לקבלת שירותי אינטרנט. יש גם להניח, שאם זו הייתה שיחת התקשרות אמיתית, אשר בסופה הייתה נכרתת "עסקה מתמשכת", ולא רק שיחה מכוונת לבירור פרטים היכולים לסייע למבקשת במענה לדברי התגובה של המשיבה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, היו נאמרים גם דברים נוספים על מהות העסקה ותנאיה, והיו נשלחים מסמכים למענו של המתקשר ולתיבת הדואר האלקטרוני שהייתה נוצרת במעמד זה. כאמור, הקלטות אלו אינן מהוות ראיה במקרה דנן. הבאתי את הדברים אך כדי להצביע על כך שהקלטות אלו אינן יכולות לסייע למבקשת בטענותיה. 5. סוף דבר לא מצאתי כי למבקשת ולקבוצה אותה היא מבקשת לייצג יש עילת תביעה כלשהי בנושאים שעמדו לדיון. שוכנעתי כי המשיבה מילאה אחר הוראות החוק בנדון. אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ואת התביעה האישית של המבקשת. אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה את הוצאותיה בהליך זה בסך 25,000 ₪. אשראיתביעה ייצוגית