מה זה עבירה עם קלון ? בהבדל מהרשעה, שהיא פועל יוצא של עבירה שבוצעה, הקלון שאוב מעולם מושגים אחר. הדברים צוטטו על-ידינו בפרשת וולוך ואין מנוס מלשוב ולצטט אותם דברים ממש: "'עבירה' ו'קלון' אינם שאובים מאותו תחום. מובן כי בין שני התחומים, תחום המשפט ותחום המוסר, יש יניקה הדדית, ויש כללי מוסר מינימאליים המאומצים על-ידי המשפט. אולם, באותם מקרים, העבירה היא הן עבירה פלילית והן עבירה על כלל של מוסר, ואין קו אופי אחד נובע בהכרח מן השני. הקלון שבהתנהגות מסויימת אינו נובע מעובדה שההתנהגות הזו מהווה עבירה פלילית. הקלון נובע מכך, שהתנהגות זו נראית כבלתי-מוסרית" (בג"צ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.2.08), המצטט מתוך מאמרה של פרופ' רות גביזון "עבירה שיש עימה קלון כפסול לכהונה ציבורית" משפטים א 176, 1968) (להלן: "פרשת פלונית"). וכן בג"צ 11243/02 פייגלין נ' יו"ר ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145, 160 (2003): "'קלון' הנלווה לעבירה מוסיף לה יסוד של שלילה החורג מממד הפרת החוק גרדא. זהו מושג הנושא עמו מטען מוסרי-ערכי שלילי, בבחינת דופי מוסרי, הניזון מתפיסות ערכיות ומאמות מידה מוסריות הרווחות בחברה. זהו מושג רב-פנים הלובש ופושט צורה בהתייחס לאופי העבירה הנעברת ונסיבותיה, ולהקשר הדברים המיוחד שבו הוא עומד למבחן..." (וראו לענין זה גם פרשת עודה, בעמ' 839:"הדיבור 'עבירה שיש עמה קלון' הוא דיבור עמום, שכן המילה 'קלון' יוצר חוסר ודאות באשר לתחולתה על פרטים... נקודת החיתוך בין העבירות השונות נעשית על-פי אמת מידה שהיא במהותה מוסרית"). הנה-כי-כן, הדגש לענין הקלון הוא על "המטען המוסרי-ערכי", הדופי המוסרי המצוי (או שאינו מצוי) בהתנהלותו של הנאשם שמדובר בו. לא רק המטען המוסרי-ערכי מייחד את הקלון, אלא גם העובדה שהוא "בא מעולם הממשל והמינהל, ותכליתו תימצא בממלכת הממשל והמינהל" (בג"צ 103/96 יוסףפנחס כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 309, פסקה 23 (1996)). איפיון נוסף ייחודי לקלון הינו, כי מדובר במושג נזיל, בעל ריקמה פתוחה "מושג רב-פנים, הלובש ופושט צורה, בהתייחס לאופי העבירה הנעברת ונסיבותיה ולהקשר הדברים המיוחד בו הוא עומד למבחן" (ראה בג"צ 11243/02 פייגלין נ' יו"ר ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145, 160 (2003)). צירוף הגורמים הללו גם יחד, מצביע על-כך שמדובר במימד אחר ושונה של בחינת העובדות. קלוןשאלות משפטיות