נוסיף ונציין כי לפי ההלכה הפסוקה פגיעה בחוקי מגן בעבודה מקימה עילה להתפטרות העובד והינה באה בגדר "הרעת תנאים" אשר יש בה לזכות את העובד בפיצויי פיטורים (ראה ע"ע 1271/00 (ארצי) אמ"י מתו"ם אדריכלים מהנדסים יועצים ומודדים בע"מ - חיים אברהם. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, קובע כדלקמן: "11(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". סעיף זה מציין שתי חלופות, שכל אחת מהן כשלעצמה דינה לעניין החוק, כפיטורים. האחת - התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה והשנייה - התפטרות מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו (ראה דב"ע מח/155-3 אברהם פנחסי - מכלוף שיטרית, (לא פורסם). הלכה פסוקה היא, כי התשובה על השאלה אם קיימת הרעה מוחשית בתנאי העבודה "תלויה בנסיבות בכל מקרה, בתפקידו של העובד ובמעמדו אצל המעביד" (ע"א 268/71 עזבון שמחה מרגוליס - מינה לינדר, פ"ד כו(2) 761). בפסיקה נקבע כי ככל שמדובר ב"נסיבות" שבידי המעסיק לשנותן, חובה על העובד להעמיד את המעסיק על כוונתו, ורק אם לא פעל המעסיק לתיקון המצב, תקום לעובד זכות להתפטר תוך זכאות לפיצויי פיטורים (דב"ע לה/ 15-3 בן צור דרויאנוב בע"מ - רוסקיס; עבודה ארצי, כרך ח(2), 60). עוד נפסק כי "מכלול תנאי העבודה הם המעצבים את מעמדו של העובד במקום, ועקירת תנאי חשוב על ידי המעביד, ללא סיבה וללא הצדקה, עשויה להצדיק את הקביעה כי נפגע מעמדו של העובד באופן מוחשי (ע"א 525/64 עירית פתח תקוה - א. פרידמן פ"ד יט' (1) 566; תב"ע חי' לג/3-95 עמנואל יגול - אורט פד"ע ה' פ"ב). התפטרות