מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיצויי פיטורים לסוכני מכירות: בפני תביעת התובעים , סוכני מכירות של הנתבעת ,לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ועמלות, דמי הבראה ופיצוי בגין פגיעה בשם טוב. הנתבעת טענה כי לתובעים לא קמה זכות לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת משהתפטרו מרצונם לצורך עסק אחר. כן טענה כי לא חבה להם כל חוב בגין עילות התביעה. עובדות התובעים הינם בעל ואישה, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה עבדו יחד כסוכני מכירות בנתבעת. התובע עבד אצל הנתבעת החל מיום 1/11/07 ועד 24/3/10 והתובעת עבדה החל מיום 1/7/07 ועד 24/3/10. הנתבעת חברה לשיווק מוצרי מזון וניקיון. שכרם של התובעים הורכב משכר בסיס בסך של 4,000 ₪ בתוספת של 3% מסך מכירות חמרי הניקוי ותוספת של 2% מסך המכירות של מוצרי מזון. 4. שכרו החודשי הממוצע של התובע עמד על סך 8,317 ₪. שכרה החודשי הממוצע של התובעת עמד על סך 9,163 ₪. 5. התובעים התפטרו מעבודתם בנתבעת. המחלוקת מה היו נסיבות התפטרותם של התובעים וכפועל יוצא, האם הם זכאים לפיצויי פיטורים וככל שכן, באיזה שיעור. האם כדין בוצע קיזוז משכרם של התובעים בחודש מרץ 2010 בגין נזקים וחלף הודעה מוקדמת. כפועל יוצא, האם זכאים התובעים להחזר הכספים שקוזזו והפרשי שכר עבודה וככל שכן, באיזה שיעור. האם זכאים התובעים לפיצוי בגין גובה העמלות העתידיות שלא נגבו בפועל על ידם וככל שכן, באיזה שיעור. האם זכאים התובעים לפיצויי הלנה או שמא לנתבעת הגנה טובה. האם זכאים התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, וככל שכן, באיזה שיעור. האם זכאית הנתבעת לקזז מכל סכום שייפסק לתובעים, ככל שייפסק, את הנזקים הנטענים בסעיף 59 לכתב ההגנה וככל שכן, באיזה שיעור. הכרעת דין נסיבות סיום העבודה 1. בחודש יוני 2009 מונה מר חיים קיויתי למנהל מכירות בנתבעת. התובעים טוענים כי מר קיויתי, פיטר עובדים, קבע כללים חדשים ביחס להזמנות שביצעו התובעים והחל ממועד מינויו חלו שינויים ושיבושים רבים בהזמנות שבוצעו על ידם, והתובעים הודיעו לנתבעת כי אין באפשרותם להמשיך בעבודתם בנסיבות החדשות שנוצרו, אשר פוגעות בעבודתם ובאמון לקוחותיהם. עוד טוענים התובעים כי בטרם התפטרותם, חל נתק מוחלט בינם לבין מר קיויתי ולא ניתן היה להמשיך בעבודה בנסיבות שנוצרו וכי פנו מספר פעמים למנהל החברה ופרסו בפניו את טענותיהם אך אף על פי כן לא חל כל שינוי במצב הדברים ובנסיבות אלו הודיעו התובעים על התפטרותם. 2. לגרסת הנתבעת, התובעים התפטרו על מנת לעבוד בחברה מתחרה ותו לא. הנתבעת טוענת כי לא הייתה כל הרעה בתנאי העבודה של התובעים. מר חיים קיויתי מונה למנהל מכירות משיקוליה של הנתבעת ומכוח הפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת כי אף לגרסת התובעים, עם מינוי של מר קיויתי, קיבלו העלאה בשכר, ואף היקף המכירות עלה, דבר המעיד כשלעצמו על כך שעבודתם לא נפגעה והם אף הגיעו להישגים טובים יותר. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים מעולם לא התלוננו על הרעה בתנאי עבודתם. 3. בתצהירם פירטו התובעים את ההרעה כפי שבאה לידי ביטוי לטענתם: פיטורי עובדים ואנשי מכירות כללים חדשים לגבי הזמנות - ניתן לבצע הזמנות עד השעה 15:00 בלבד (במקום עד השעה 16:00 כפי שנהגו לעשות קודם לכן). משמעות הדבר הייתה כי התובעים נאלצו לקצר את שעות העבודה אצל הלקוחות על מנת להספיק לבצע הזמנות עד השעה 15:00 ובכך יש להשליך על היקף המכירות. היו עיכובים ושיבושים באספקת המוצרים ללקוחות חלה ירידה בכמות ההזמנות עקב השינוי בשעות, הזמנות שבוצעו לאחר השעה 15:00 נמסרו ללקוחות באיחור, עובדה אשר הובילה אף היא להפחתה בכמות ההזמנות התובעים טוענים בתצהירים כי ההקפדה על שעות ההזמנה התבצעה כלפיהם בלבד. התובעים נאלצו לספק ללקוחות חלק מהמוצרים בעצמם. מוצרים איכותיים הוחלפו במוצרים איכותיים פחות אך המחיר ללקוח נשאר זהה. פריטים רבים הוסרו ממגוון המוצרים של הנתבעת. כל זאת מבלי לידע את התובעים. פעמים רבות היו חסרים מוצרים במחסן כיון שלא הוזמנו על ידי מנהל המחסן במועד וכך לא ניתן היה לספק מוצרים אלו ללקוחות, על אף שההזמנות כבר התבצעו. חלו אי סדרים ביחס ללקוחות חדשים אשר רצו התובעים לצרף לחברה. כל אלו הביאו לתלונות רבות מצד לקוחות ביחס לשירות ולתמורה. 4. התובעים טוענים כאמור כי בעקבות כל אלה פנו מספר פעמים למנהל הנתבעת והביעו בפניו את חוסר שביעות רצונם על תנאי העבודה, על השינויים שחלו בחברה - אשר פוגעים בתדמיתם המקצועית ובשמם הטוב וכי לא יוכלו להמשיך בעבודתם נוכח הקשיים בביצוע עבודתם. על אף זאת טוענים התובעים - דבר לא השתנה והם הודיעו למנהל הנתבעת כי אין באפשרותם להמשיך לעבוד בנסיבות החדשות שנוצרו. 5. אכן, הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד יכולה להוביל להתפטרות במעמד ובזכויות של מפוטר : "השאלה אימתי נקלע עובד למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים". (דגש שלי - ש.ש., ר' דב"ע נא/3-203 הרשקו רובין - מפעלי זכוכית ישראליים בע"מ, ניתן ביום 30/12/09, לא פורסם). בשורה ארוכה של פסקי דין מתייחס בית הדין הארצי לעבודה לנסיבות המקימות לעובד עילה לקבלת פיצויי פיטורים מכוח שתי החלופות המפורטות בסעיף 11 (א) (ר' בעניין זה ע"ע 1271/00 אמ"י מתו"ם - אדריכלים, מהנדסים, יועצים ומודדים בע"מ - חיים אברהם ואח', פד"ע לט' 587, עמ' 606 - 607). עוד נקבע כי על התובע מוטל הנטל להוכיח כי הוא מצוי במסגרת הזכאים בחוק לפיצויי פיטורים, שכן: "... לצידו של הכלל שאין זכאות לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות, מספר סייגים... היוצרים פיקציה משפטית של התפטרות בדין פיטורים. המשתית את טיעונו על חריג מן הכלל, עליו נטל הראיה שנתקיים בעניינו כל הדרוש לקיום החריג... מוטל על העובד להראות כי הנסיבות שהביאו להתפטרותו מזכות אותו לקבל פיצויי פיטורים". (ר' דב"ע מח/159-3 שלום - סובל שור ושות', פד"ע כ', 290, 294 ; דב"ע לג/58-3 האוניברסיטה העברית ירושלים - מינטל, פד"ע ח' 65). 7. נבחן כעת האם הרימו התובעים את הנטל המוטל עליהם. בבית הדין ציינה התובעת את הדברים הבאים: "ת .זה נכון. מדרגה של עובדת מצטיינת הורידו לי את כל הסמכויות, זה בדיוק הרעת תנאים.היתה אלימות מילולית מצד חיים מנהל המכירות, יחס מזלזל, אנו רכשנו מעמד אנשי מכירות בכירים בחברה, בחודשים האחרונים קבלנו יחס מזלזל, לא ענו לנו על טלפונים, קצרו את מועד שידור ההזמנות. טפלנו במאות לקוחות, תוך שלשה ימים היינו צריכים להביא את ההזמנות מוקדם מהרגיל, זה תלוי בלקוחות. הלקוחות לא הספיקו, מצד החברה לא היתה טפת רגישות. למרות שדובר באספקה של פעם בשבוע, אם הגיעה הזמנה דקה אחרי הזמן, לא היתה התחשבות. הם לא קבלתי שום הבנה בשום התחשבות בקושי שהיה לי לעמוד במשימה, כי קצרו לי את הזמן , זה קרה בחודשים האחרונים, מחודש ינואר. ... (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 21-29) "הרעת התנאים התחילה בסביבות ינואר פברואר. ש. לא מאז שמנהל המכירות נכנס לתפקיד. ת. נכון. ש. שינוי לך את מגזר העבודה שלך. ללקוחות פחות טובים. ת. הלקוחות שלי נשארו אתי. לא שינו לי. מישהו יכול לשנות את זה? ש. השינויים שנעשו בחב' נעשו באופן כללי. ת. במהלך ח ודש ינואר השינויים נעשו אלינו באופן אישי, קיצור זמן שידור הזמנות, היו עלינו בלבד עם הדקדקנות הזאת , ידוע לי על סוכנים אחרים שהיו מעבירים את ההזמנות חצי שעה ואחר כך וההזמנות שלהם יצאו. אני יודעת את זה בשיחות עם עובדי המחסן לא הבאתי אותם לעדות. כי הם עובדים עם הנתבעת. גם עם קולגות שלי סוכנים. ש. בעדותך טענת שהשם הטוב שלך נפגע כי הכפישו אותו לפני לקוחות. ת .נכון. אני יודעת את זה מהלקוחות עצמם. ש. למה לא הבאת את הלקוחות הם לא עובדים אצל הנתבעת. ת. שקלתי להביאם, היו לי שלושה שהיו שמחים להעיד, אך משיקולים עם עוה"ד החלטנו לא להביאם. (עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 17-30, עמ' 18 ש' 1-2 דגש שלי ש.ש.) ביחס לפיטורי עובדים ציינה התובעת ש. איך פטורי של סוכן מכירות משפיע על העבודה שלך. ת. מנהל מכירות בא במגמה להוציא אנשים שלא הסתדר אתם כל כך ולהביא במקומם אנשים אחרים שעבד אתם במקומות קודמות. פטורי סוכן אחר זה מערער , והמגמה הזאת של להוציא אנשים קיימים בעסק ולהביא אנשים משלו, זה משפיע. אנו הרגשנו שזה מה שנעשה על בשרנו היה בלתי אפשרי לעבוד עם המצב שנוצר. " (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 13-16) מעדותה עולה שלקוחותיה כהגדרתה נותרו עמה כך שלא נגרם נזק, עוד, מדובר בשינוי נוהל של שעת דיווח למחסן שהיה כלפי כולם. כך שיכלה להתאים את שעת ההזמנה. יתר על כן לא ניתן נימוק מדוע פיטורי סוכן מהווה הרעת תנאים כלפיה. רמת ההוכחה הנדרשת לצורך הרעת תנאים אינה רק אמירה בעלמא אלא הוכחה אובייקטיבית. משציינה התובעת בעדותה כי נמנעה להביא עדים בעצת ב"כ אזי יזקף זה כנגד התובעים. 8. עדותה וכן עדויות אשר הובאו בפנינו לא הוכיחו שהתקיימה הרעת תנאים במקרה דנן, או שהתקיימו נסיבות בהן לא ניתן היה לצפות מהתובעים להמשיך בעבודתם. התובעים שניהם לא עשו עלינו רושם מהימן,תחילה טענו כי הבאת מר קויתי שינתה את היחס כלפיהם אולם בעדות דובר על ינואר זמן רב לאחר בואו, וניכר בעדותם כי מדובר בעדות מגמתית וגרסה כבושה שעלתה לראשונה רק בכתב התביעה. התובעים לא הביאו כל ראיה לתמיכה בטענותיהם. מכתב ההתפטרות של התובעים שותק ואינו מציין את סיבת ההתפטרות, לא הובאה בפנינו ולו ראשית ראיה ליתר טענותיהם של התובעים. אין בפנינו כל ראיה בדבר הצמצום בשעות ביצוע ההזמנה, הירידה בטיב המוצרים, חוסר שביעות הרצון של הלקוחות והעובדה כי כל המגבלות והיחס הבלתי ראוי כטענתם, כוון אך ורק אליהם. יש לזקוף לחובת התובעים את העובדה כי לא הביאו כל ראיה לתמיכה בטענותיהם. בפסיקה נקבע לא אחת כי אי הבאת ראיה שהייתה מצויה בחזקת בעל דין פועלת לרעתו (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני פד"י לה (1) 736, 760 ועל הלכה זו ע"א 2273/90 לימה בע"מ - פרל רוזנברג פד"י מז (2) 605, 615) והדברים יפים גם למקרה שלפנינו. כך גם לא שוכנענו כי מדובר בשינוי או באירועים שאינם חלק משגרת העבודה אצל הנתבעת העולה בקנה אחד עם ניהול סביר ותקין. 9. למעלה מכך, הנתבעת כאמור מכחישה את טענות התובעים ועדיה.עדי הנתבעת עשו עלינו רושם מהימן, עדותם הייתה קוהרנטית ועקבית, וסתרו את גרסת התובעים רובה ככולה. ביחס לשעות ביצוע ההזמנות ציין מר שיינפלד, מנהל הנתבעת: ש. מה היו שעות ביצוע הזמנות לפני כניסת מר קויתי. ת. לא זוכר. לא זוכר משנת 07'. ש. זה נהלי עבודה שהשתנו מאז. ת. אני לא יכול לומר דבר מדויק. היה משהו בסביבות אחת שתיים, אפשר להעביר הזמנות . אני לא זוכר בדיוק. לאחר שהוא נכנס לתפקיד, שעות קבלת הזמנות הוארכו. (עמ' 29 לפרוטוקול ש' 28-31, דגש שלי ש.ש) ביחס לשיבושים בהזמנות ציין מר שיינפלד ש. אתה זוכר שאביגיל פנתה אליך לגבי שיבושים בהספקה בקו מודיעין. בניגוד למה שסוכם עם הלקוח. ת. יכול להיות כן. אצל לקוח אחד או שני. בוודאי שיכול להיות. לא שולל את זה. ש. התובעים התלוננו כיון שההזמנות מוזנות באיחור של מס' דקות הם לא יוצאות. ת. מה זה באיחור של כמה דקות? אם קבענו ארבע תגיע הזמנה בארבע ורבע, אז היא לא תצא. בוודאי. בארבע ושלוש דקות יכול להיות שתצא ויכול להיות שלא. ככה זה גם היום. ש. אם לקוח לא מקבל את ההזמנה שלו. ת. אם אני לא יכול לספק את צרכיו. כי אין מקום במשאית , או כי כל הקו עמוס, אין מקום להזמנה. משאית מלאה איך תוציאי. להוריד הזמנה של תשע בבוקר? בגלל הזמנה של ארבע ושלש דקות? ש. התובעים עדכנו אותך כשהזמנות לא יצאו הם נאלצו לקחת אותם בעצמם. בשעות הערב ברכבם הפרטי. ת. אני יודע שהזמנות יצאו ברכבם הפרטי של התובעים. מהמון סיבות. זה קרה יותר מפעמיים. אני בטוח. כשהזמנה לא יוצאת. אם הלקוח מזמין סחורה, יתכן מאד שהוא הזמין זאת בשעה מאוחרת והוא רוצה זאת מיד, הוא לא צריך את כל המוצרים למחרת. מתוך כל הרשימה הוא צריך עשרים קילו קמח, מלפפון, הסוכן בא לוקח לו את אותו פריט באוטו שלו ואנו מספקים את הסחורה יום למחרת. הסוכן עושה זאת מתי שהוא רוצה. גם בשעות העבודה, וגם בערב מתי שהוא רוצה. ... ת .המלקטים הם אחראים לסידור ההזמנה. אסור לאף אחד לעשות זאת מלבדם. אם לקוח צריך דברים שאני לא מסוגל לספק, אני לא מסוגל לספק, יש שתי אופציות לומר לסוכן בוא תיקח מה שדחוף לך. תבוא מחר בבוקר. הם היו נכנסים למחסן ועושים הזמנות באופן עצמאי. עזרא ואביגיל, מעמיסים את האוטו שלהם גם כשהיו מלקטים במחסן. אז יצאה הוראה שאסור להם להכין את ההזמנות באופן עצמאי הם חייבים להעביר זאת דרך מנהל המחסן. או שאני יורד אתם למחסן ומכין את ההזמנה. או שהם יבוא למחרת בבוקר ויקחו את ההזמנה ויתנו ללקוח. או שאני מרשה להם לקחת לבד. (עמ' 40 לפרוטוקול). מדבריו עולה כי ניתן היה להודיע למחסן עד שעה ארבע, ובכך נסתרה גרסת התובעים. עוד עולה כי יש רציונל לכך. כך גם נסתרה טענתם כי לא ניתן היה לספק ללקוח דבר בדחיפות. מר שיינפלד מציין כי קיימת אפשרות כזו וכי התובעים פעלו על פיה. עוד מעדותו מסתבר כי התובעים חרגו מהנהלים לעניין עבודת הליקוט שהיתה בסמכות המלקטים בלבד. 10. מר קיויתי אמר לעניין שעות ביצעו ההזמנה והשיבושים באספקה: ש. מה היו שעולת ביצוע ההזמנות. ת. עד כמה שידוע לי עד שעה אחת וחצי, אני דרשתי שיאריכו זאת עד שעה ארבע. גם אחרי השעות האלה אם המחסן יכול היה הוא היה עושה זאת. גם לפעמים סוכנים ששדרו הזמנות ב 12 בלילה ומחסנאי היה לו מקום במשאית או זמן בבוקר, היתה לו משאית חצי מלאה הוא עיכב אותה גם היום זה קורה כך. ש. עשית שינוי שכלל את כלל המערכות. ת. עשיתי הרבה שינויים, לא שינויים שנוגעים למחסן, אני מנהל מכירות עשיתי שינויים הנוגעים למכירות לא ללוגיסטיקה. ת אם היה לה לקוח שהיא לא הספיקה להעביר הזמנה, התקשרה אלי בקשה שאעביר הזמנה ללקוח שהיא לא הספיקה או לקוח הזמין מאוחר, יש דברים כאלה. היא קבלה יחס אח"ם במחסן. ת. יש שיבושים גם היום, והחברה בצמיחה, יש עובדים מהשטחים, כל הזמן יש בעיות טעויות אני עשרים שנה בתחום. ש. בחודשים האחרונים לעבודת התובעים הם התלוננו בפניך. ת. התובעים קבלו בחברה יחס אח"ם ולא בכדי, הם היו תרנגולת שמטילה ביצי זהב. הם עבדו על רווחיות היסטרית. אף אחד לא חשב לפטר דבר כזה, לא היו כאלה. וגם לא יהיו כאלה. הם לא התלוננו על העבודה בחברה. היה נקודת שבר, מכאן הכל התחיל, הזמנה ללקוח שלהם לא יצאה, הם התקשרו אלי אמרתי להם אני אדאג להוציא את ההזמנה הזאת היום, אם לא אפילו באוטו שלי אוציא את זה. לא זוכר תאריכים, זה מה שהיה בדיוק. זה היה חודש לפני עזיבתם. אולי קצת יותר. זה היה נקודת השבר. ירדתי למחסן פגשתי את משה ואת מוסא המחסנאי אמרתי להם למה ההזמנה הזאת לא יצאה, אמרו לי אנו מוכנים להוציא את ההזמנה, התקשרנו לאביגיל לקבל את מס' הטלפון של הלקוח והיא לא הסכימה לתת. שמעתי זאת .. התקשרתי אליה שאלתי אותה למה את לא מוכנה לתת היא אמרה 'הלקוח שלי', אין דבר כזה בכל ענף המזון, אני הבאתי לחב' הנתבעת פי שתיים לקוחות ממנה. מי כן הלקוח שלה זה שמוציא חשבונית אם אני מוציא חשבונית הלקוח שלי. אם אני שכיר הלקוח של החברה." (עמ' 47 לפרוטוקול, דגש שלי ש.ש) עדותו תומכת בעדות שיינפלד הן לגבי השעה ארבע למתן הזמנות והן לגבי הנכונות הספציפית להוציא הזמנה דחופה ללקוח מיידית. על כן גם בעדותו נסתרה גרסת התובעים. ביחס לשינויים שבוצעו בחברה העיד מנכ"ל החברה מר שיינפלד: "ת. היו יותר הקפדות על לוחות זמנים של קבלת הזמנות של יציאת הזמנות שסוכנים לא יכנסו למחסן ויקחו לבד הזמנות. אם מחליטים שסוכן לא יכנס לעשות הזמנה במוחסן לבד, אם רואים אותו עושה זאת אומרים לו צא החוצה תן את ההזמנה למלקטים, לא היתה סנקציה. היתה הקפדה על זמנים, שלקבל את ההזמנות בזמן, הקפדה על מילוי טופס פתיחת לקוח. זה היה לפני כן, אך זה השתנה. לקוחות לא היו משלמים בזמן היו נסגרים. ש. בתחילה החברה נהגה לשווק מוצרים של חב' חוגלה. ת. כל הזמן עד היום. לא הוחלף חלק מהמוצרים. הוכנסו מוצרים של חב' ברודווי. ש. הפסקתם לספק מוצרים. ת. יכול להיות. " מר שיינפלד אמר כי לא הוחלפה כל הסחורה אך הוסף ספק עוד ציין כי מדובר בשינויים והחלטות שהן במסגרת הפררוגטיבה של המעסיק הנובעות משיקולים עסקיים וכלכליים "ת .אני מתנהל לפי הלקוחות או לפי החברה שלי? אם מתאים לי למכור נייר של חוגלה או של מישהו אחר, זה החלטה שאני אחליט. " (עמ' 41 לפרוטוקול, ש' 19-30).כך שגם עניין איכות הסחורה נסתר. 11. הנה כי כן רואים אנו בבירור כי אין כל שחר לטענות התובעים בעניין צמצום שעות ההזמנה ואספקת המוצרים. שעות ביצוע ההזמנה במחסני הנתבעת לא רק שלא התקצרו, אלא הוארכו. אספקת ההזמנות ללקוחות מתבצעת לפי סדר קבלת ההזמנות, לפי מקום במשאית, ועוד כהנה וכהנה שיקולים ענייניים ומקצועיים. אך במקרים דחופים יכולים הסוכנים בעצמם לבצע את אספקת המוצרים וכי קיימת התחשבות בצרכי הלקוחות. התרשמנו כי השינויים אשר בוצעו בחברה, ככל שבוצעו, בוצעו מתוך שיקולי חיסכון, יעילות והתייעלות ומכל מקום לא החלו רק עם מר קיוויתי ולא הוכחה כתוצאה מהם פגיעה בתובעים בכלל ואף לא כנדרש בפסיקה לצורך הרעת תנאים. 13. כן הוסיף מר שיינפלד ביחס למגוון המוצרים בנתבעת: "אין החלפה. אם אני מחזיק נייר צץ רץ של חוגלה במקביל אני מקביל להחזיק של ברודווי, השיקול דעת לתת ללקוח חוגלה או ברודווי, איזה נייר לתת לו, שיקול שלו. של הסוכן. יכול להיות עוד מצב, אם נייר חוגלה נמכר בחודש 7 יחידות אני מודיע זה יוצא מהמגוון, אני מודיע לסוכנים. זה מופיע במסופון. לפעמים באותו רגע מגיעה ההחלטה, או שבוע, לפעמים באותו רגע הסחורה מופסקת להיות מסופקת. ש אין הודעה מוקדמת ללקוח על כך. ת. נכון. ש. האם כשישנה התחייבות לספק מוצר מסוים ללקוח, התחייבות מסוכן מטעמך כאשר אותו לקוח לא יקבל את הסחורה הוא יודע על כך. ת. אם אנו מתחייבים ללקוח שהוא יקבל מוצר מסוים נעשה מאמץ שיקבל זאת. ישנה אפשרות שהנייר נגמר, או ליצרן חסר או שהחלטתי לא להביא יותר אנו מתקשרים ללקוח, תפקידו של הסוכן אין לנו מגבת של חוגלה יש של ברודווי, הלקוח אומר אל תשלחו או תשלחו, הלקוח משתמש ואומר שהנייר נחות יותר, יכול היות זה נחות יותר אך השני יותר יקר, מי שקובע את מחיר המכירה זה הסוכן, אם הלקוח שלם את אותו מחיר וקבל מוצר נחות יש לו בטן מלאה, עלינו על הסוכן על החברה. זה מרגיז אותו. " עדותו זו אף היא עומדת בסתירה לטענת התובעים ביחס לירידה באיכות המוצרים ומגוון המוצרים. שכן, השיקול הוא של הסוכן ביחס לסוג המוצר ובעיקר ביחס מחיר המוצר המשווק ללקוח.בעניין זה יש מעורבות של הסוכן כך שגם לעניין המחיר ללקוח נסתרה עדות התובעים. 14. ביחס לירידה בהכנסות - התובעים טוענים כי הייתה ירידה בהכנסות בחודשים ינואר - מרץ 2010. אולם עיון בדוחות 2009 אל מול 2010 מלמד כי לא הייתה כל ירידה משמעותית במכירות בתקופה זו. בינואר אף היתה עליה במכירות . גם התובעת עצמה מסכימה כי לקראת פסח (החל בתקופה הרלוונטית בסוף חודש מרץ) יש ירידה במכירות בכל שנה.(ע' 16 לפרוטוקול ש' 7-15) הוצגו תלושי שכר ולא הוכח בפנינו כי הייתה ירידה בשכרם של התובעים. 15. לאור כל האמור לעיל , ומשאף לא סעיף אחד מתלונותיהם, לא הוכח (ראה סע' 3 לעיל),נדחית טענת התובעים להרעת תנאים. יודגש - אין די בהרעה סתמית בתנאי העבודה, אלא נדרשת הרעה ממשית. דרישה זו פורשה בפסיקה כהרעה רצינית עד כדי ייחוס למעביד הרצון להיפטר מן העובד (ר' עד"מ 21/03 חברת השמירה בע"מ - מילר, ניתן ביום 3.3.04). במקרה דנן, לא רק שלא הייתה הרעת תנאים, שלא לדבר על הרעת תנאים ממשית, הרי שההפך הוא הנכון חל שיפור כמעט בכל הפרמטרים שנמנו ע"י התובעים כעילות ההרעה. יודגש כי הנתבעת הייתה שבעת רצון מפועלם של התובעים והישגיהם בתחום המכירות, וכפועל יוצא, לנתבעת לא היה כל רצון או כוונה להיפטר מהתובעים.בהעדר הרעת תנאים אין לראות בהתפטרותם כמזכה בפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת ועל כן נדחית התביעה לרכיבים אלה. 16. בנוסף התובעים טוענים כי התפטרותם נעשתה בנסיבות בהן אין לדרוש מהם להמשיך בעבודתם ועקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתם, ולפיכך זכאים הם לפיצויי פיטורים. הנתבעת טוענת מנגד כי התובעים התפטרו על מנת לעבור לעבוד בחברה מתחרה, ללא שמתקיימים נסיבות המזכות אותם בפיצויי פיטורים. גם מר קיויתי ציין לעניין התפטרותם של התובעים כי "ת. התובעים קבלו בחברה יחס אח"ם ולא בכדי, הם היו תרנגולת שמטילה ביצי זהב. הם עבדו על רווחיות היסטרית. אף אחד לא חשב לפטר דבר כזה, לא היו כאלה. וגם לא יהיו כאלה. הם לא התלוננו על העבודה בחברה. היה נקודת שבר, מכאן הכל התחיל, הזמנה ללקוח שלהם לא יצאה, הם התקשרו אלי אמרתי להם אני אדאג להוציא את ההזמנה הזאת היום, אם לא אפילו באוטו שלי אוציא את זה. לא זוכר תאריכים, זה מה שהיה בדיוק. זה היה חודש לפני עזיבתם. אולי קצת יותר. זה היה נקודת השבר. ... ת. אני עשיתי שינויים בעבודה כלפי כל הסוכנים, לא שום דבר ספציפי אליהם, הם התלוננו כמו כל הסוכנים, אצלי בחדר זה ועדת קיטורים. עד הנקודה הזאת. בנקודה הזאת הכל התהפך, הם הפסיקו לבוא לישיבות. היתה לי ישיבת על יעדים לשנה החדשה הם לא הסכימו לבוא. ת. מנקודת השבר הזאת שהתקשרתי אליה ואמרתי לה אם את לא נותנת למשה את מס' הלקוח, הלקוח לא יקבל סחורה, כי זה לקוח שלו, מזה היתה נקודת שבר. ש. האם ציינו בפניך שהם שוקלים לעזוב את העבודה. ת. לא. במפורש לא. מרגע זה?הם לא ציינו בפניי, אך שמעתי מבחור שהיה מנהל שלהם לפני כן שהוא עזב את החברה והוא אמר איים שהוא יקח אותם , פגשתי את עזרא ואמרתי לו תשמע, הבחור עזב את החברה בפיצוץ, הוא איים על שיינפלד." (עמ' 49 - 50 לפרוטוקול, דגש שלי ש.ש) הוכח איפא כי לחברה היה עניין של ממש להעסיקם ולאפשר להם הגדלת מכירות. סירוב התובעת למסור טלפון של לקוח לא מהווה מצב שבו אין לצפות ממנה להמשיך לעבוד. ההיפך יש לצפות ממנה כסוכנת מכירות שכירה בנתבעת ליתן את הטלפון של הלקוח לצורך אספקת סחורה.לכן לא התקיימו נסיבות בהם לא ניתן היה לצפות מהם להמשיך בעבודתם ומכאן שהתובעים אינם זכאים לפיצויי פיטורים מכוח דוקטרינת הרעת התנאים, ואף לא נסיבות שאינן מאפשרות עבודה בהעדר הרעה. 17. כך או כך, התובעים אף לא פעלו על פי דין וממילא גם לו היו מוכיחים הרעת תנאים ממשית לא היו זכאים לפיצויי פיטורים שכן התובעים לא הוכיחו כי נתנו התראה סבירה לנתבעת על כוונתם להתפטר מהטעמים לעיל, כך שתהא לנתבעת הזדמנות לתקן המצב. בלא מילוי תנאי זה לא קמה הזכות לפיצויים. התובעים אמנם טענו כי חזרו והתלוננו בפני הנתבעת על המצב, אך לא שוכנענו כי במקרה זה העמידו התובעים את הנתבעת על כוונתם להתפטר ככל שלא תתוקן ההרעה בתנאים (לגישתם). וכך אמרה התובעת: תכננתי לעזוב שבוע לפני שעזבתי כי ראיתי שהדברים הולכים לרעה.... ... הרעת התנאים התחילה בסביבות ינואר פברואר. ש. לא מאז שמנהל המכירות נכנס לתפקיד. ת. נכון. ת. הלכתי כשבוע לפני כן , קיימתי ראיון עבודה בסנו, אחרי כמה ימים באתי לראות אם אפשר להסתדר עם סנו, ואז באותו יום ב 21/3 הייתי בסנו , סגרתי את העניין שאני הולכת לעבוד שם, אז משם נסעתי ישירות למשה והודעתי לו על התפטרותי. אני אמא לילדים טבעי שאמצא מקום עבודה חלופי ורק אחר כך הודעתי על התפטרותי. " (עמ' 20, ש' 19-22, דגש שלי ש.ש). ברור איפא כי התובעים לא התריעו ולא הודיעו על התפטרותם אלא לאחר מציאת מקום עבודה חלופי כך שלא נתנה לנתבעת הזדמנות כמעביד לתקן הרעה גם לו היתה,מה שאין כן. מר שיינפלד הכחיש אף את טענתם כי התלוננו בפניו בע"פ. והעיד לעניין זה: "ש. חודש לפני עזיבתם הם פנו אליך באופן אישי וציינו בפניך שהם לא מסתדרים עם מר קיויתי. אתה זוכר את תשובתך. ת. לא התקיימה שיחה כזאת. היתה שיחה אני לא יודע מתי ואף פעם לא הזכירו שהם לא מסתדרים עם מר קיויתי ולא ציינו שהם שוקלים לעזוב. " ובהמשך: "במעמד ההתפטרות לא אמרתי להם להשאיר את האוטו , הייתי בהלם מוחלט מהסיטואציה הזאת. מזיכרוני הם השאירו , אביגיל השאירה את הטלפון שלה, ואת המסופון, אני לא בטוח לגבי המסופון. הם לא הודיעו לי לפני כן שהם עומדים לעזוב. " (דגשים שלי ש.ש.) עדותו נתמכה בעדות התובעת לעיל. דהיינו - התובעת הודיעה על התפטרותה לאחר שכבר היה לה מקום עבודה אחר, משמע לא הייתה כוונה ליתן לנתבעת הזדמנות אמיתית לתקן את ההרעה, כאמור לעיל. למעלה מכך הנתבעת טענה שהתובעת בכלל החלה לעבוד בסנו עוד בתקופת ההודעה המוקדמת. 18. התובעים עצמם טענו כי הרעת התנאים החלה רק בחודשים ינואר פברואר 2010, ואילו ביום 21/3/10 כבר סיכמה התובעת עם חברת סנו על תחילת עבודתה. גם מלוח זמנים זה שוכנענו כי לתובעים לא הייתה כל כוונה ליתן לנתבעת הזדמנות לתקן את ההרעה אלא הם גרמו אומר בליבם לעזוב את העבודה בנתבעת ויהי מה. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בעדות התובע: "התאריכים בין זה שהודענו לו שאנו עוזבים עד שהתחלנו לעבוד בחברה אחרת. אני עובד בווגשל. לא בסנו. הייתי אתה בראיון עבודה בסנו. הלכתי אתה ביחד, לא יודע מה היתה המטרה שלי, המטרה שלי היתה קודם כל לעזוב את הנתבעת. " ובהמשך אמר: .תנאי העבודה שהיו הגיעו למצב שלא שייך לעבוד בהם. אין לי מה לדבר קח את זה, לא רוצה קשר למקום, זה מה שרצית שלום על ישראל, זה נמשך תקופה של חודשיים, זה היה בלתי נסבל. לפני כן , תמיד בעבודה יש קשיים. " (עמ' 26 לפרוטוקול) משהתובעים לא נתנו בידי הנתבעת את ההזדמנות לתקן את הרעת התנאים אם הייתה, בטרם הודיעו על התפטרותם או על כוונתם לעשות כן גם מטעם זה אינם זכאים לפיצויי פיטורים . הודעה מוקדמת 19. התובעים טוענים כי בסמוך להודעה על התפטרותם לקחה מהם הנתבעת את מכשירי הטלפון הנייד ששימש אותם בעבודתם, את המסופון דרכו מתבצעות ההזמנות וכן את רכב החברה שהיה ברשותם ובשל כך לא יכלו לבצע את עבודתם בתקופת ההודעה המוקדמת ויש לראות בנתבעת כמי שויתרה על תמורת ההודעה המוקדמת ולחייבה בתשלום חלף הודעה מוקדמת לתובעים. התובעים טוענים כי בתלוש השכר האחרון ניכתה הנתבעת סך של 8,657 ₪ מכל אחד מהתובעים בגין "שבועיים הודעה מראש" ואי לכך עליה להחזיר לכל אחד מהתובעים סכום זה. אולם שכרם הממוצע של התובעים היה 17480 ₪ לחודש יחד. (רק לחודש מרץ הם תבעו שכר של 14,501 ₪), על כן היה צריך לקזז בגין שבועיים 8740 ₪ . הנתבעת קיזזה כדין. 20. הנתבעת מוסיפה וטוענת מנגד כי התובעים הפסיקו את עבודתם ביום ההודעה על התפטרותם ב- 21/3/10, וכי לאחר מתן ההודעה על התפטרותם, צפתה הנתבעת מהתובעים להגיע למשרדי החברה לביצוע עבודתם, סירבו התובעים להגיע לעבודה בתירוץ כי עליהם לטפל בילדיהם בתקופת חול המועד פסח. (גרסה שאושרה בעדות התובע) ,משסירבו התובעים להגיע לעבודתם, לקחה מהם הנתבעת את מכשירי הטלפון הנייד, המסופון והרכב. 21. אין מחלוקת כי התובעת הודיעה על התפטרותה ביום 21/3/10 ונתנה לנתבעת שבועיים הודעה מוקדמת עד ליום 6/4/10, כאשר בתקופה זה חל חג הפסח. בנתבעת לא עובדים בחג הפסח. נציין ראשית כי על התובעים היה ליתן לנתבעת הודעה מוקדמת של 30 ימים. משלא עשו כן זכאית הייתה הנתבעת לקזז מהתובעים חלף הודעה מוקדמת של שבועיים ימים כפי שעשתה. יתר על כן,לגרסת הנתבעת, היא ביקשה מהתובעים לבצע גביה ממשרדיה והתובעים סירבו.וכך ציין מר שיינפלד: ש. באותו יום שדברת עם עזרא לקחת את הרכב. ת. לא. יומיים או יום אחרי. לא דברתי עם מישהו מהם כשלקחתי את הרכב. הם הודיעו לי שהם לא מתכוונים לעבוד, אין להם סידור לילדים, הם לא יבואו.." (עמ' 44 לפרוטוקול ש' 2-7). 22. כן שמענו מעדי הנתבעת כי אחת הסיבות ללקיחת מכשירי הטלפון והמסופון ואח"כ גם את הרכב, הוא חששם כי התובעים יעשו שימוש לרעה במידע הקיים ו/או ימחקו את המידע הקיים שם ובכך עלולים להזיק לנתבעת: "...לא יתכן שאתה מחזיר פלאפ' אתה מוחק את המידע שיש שם. זו שערורייה. הם ימחקו את רשימת הלקוחות שאני צריך ליצור קשר. ? הוא ימחק לי אינפורמציה? הפלא' הוא רכוש שלי. הוא לא יכול להיכנס למחשב ככה הוא לא יכול למחוק מידע." (עדותו של מר שיינפלד, עמ' 44 ש' 3-6) מר קיויתי ציין בתצהירו כי התובעת אף החלה לעבוד בחברת סנו בתקופת ההודעה המוקדמת, ועשתה שימוש ברכב החברה לצרכי עבודתם בסנו. (סעיפים 9-12 לתצהיר). גרסתו זו לא נסתרה: "ת. לא. היא התקשרה אמרה עזרא? אמרתי מה הבעייה. כל השיחות של עזרא ואביגיל עברו אלי, לא אמרתי לה שאני עזרא, לא אמרתי לה שאני לא עזרא, אמרתי מה הבעיה, התחילה לדבר על לקוח שאביגיל העבירה פתיחה של לקוח, לא ברור שם מספרי טלפון , או משהו כזה, זהו, אמרתי אבדוק זאת. היא ציינה שאת הלקוח הזה הם קבלו מאביגיל ויש שם פרטים לא נכונים. אני לא זוכרת את שם הלקוח, היא ציינה שהם קבלו את פתיחת הלקוח מאביגיל והפרטים לא נכונים והיא לא מצליחה לתפוס את אביגיל. ש. הקלטת את השיחה. ת. לא. אך מתוך זה הסקתי שהיא פותחת לקוחות בסנו. אחר כך ראיתי בשטח שסנו מקבלים סחורה. לקוחות שלנו מקבלים סחורה דרך אביגיל מסנו. תפסתי נהג, דברתי עם נהגים ועם ספקים ועם לקוחות. עו"ד לא ביקש להביאם. ש. אין עדות על כך. ת. זו לא עדות. זה דברים שראיתי בשטח. ש. חזרת לגב' רינה. ת. לא. העברתי את הטפול למר שיינפלד. רשמנו את זה, אמרנו הבנו שהיא מעבירה הזמנות, ראינו ש.. כשנכנסתי לתפקיד שלה ראיתי הרבה "ברוכים" שהם עשו, הם לא אמינים, הם פתחו לקוחות שאסור היה להם לפתוח על שם אחר, יש לקוחות שרוצים במגזר סחורה בלי חשבונית. עוצמה לא מוכרת בלי חשבונית. הם הוציאו את ההזמנה לקייטרינג, או על שם ישיבה, אני לא עו"ד , הם שלחו על שם בית כנסת ואמרו תוריד את זה מאה מטר ימינה, וזה קייטרינג, עלינו על לקוח טלסבורגר אני אמרתי לה שלא רוצים לעבוד עם הלקוח הזה, סעיף 19 , רשמתי. כשעשו העברת טלפונים אלי, אמר מישהו עזרא הצ'ק יחזור אז אני צריך לדבר אתך, אמרתי לו אני חיים, הייתי מנהל של עזרא, תסביר במה מדובר, אמר לי תשמע נתתי לעזרא צק, אמרתי לו מי אתה אמר לי טלסבורגר, אמרתי לו אבל אתה לא לקוח שלנו, לא אשרתי למכור לך סחורה, אז הוא אמר נכון הם הביאו לי את הסחורה על שם בית כנסת. לא הבאתי אותו לעדות. כתבתי את זה בתצהיר. הבנו מה שהם עושים ושהאנשים לא אמינים, ושהם ב"סנו". " (עמ' 47-48 לפרוטוקול) 23. בגרסת התובעים אנו מוצאים תימוכין לגרסת הנתבעת, לפיה הייתה דרישה כי התובעים יבצעו גביה משרדי החברה. משהתובעים סירבו להגיע למשרדים, לקחה מהם הנתבעת את רכב החברה. התובעת העידה: "ש. למה לא הגעת למשרדי החברה אחרי שמשה בקש ממך. ת ממני הוא לא ביקש, הוא התקשר לעזרא שלושה ימים אחרי שעזבנו, בשעה ארבע אחה"צ הוא ביקש ממנו להגיע למשרדי החברה,עזרא אמר לו שאין לנו סידור בשעה כזאת לילדים, ואחר כך יצרתי קשר אחרי שהוא לקח ממני את האוטו בתשע בערב. ש. הגעת לעבודה יום אחרי זה. ת .מישהו ביקש ממני לבוא לעבודה? אני לא צריכה להגיע למשרד בשביל העבודה שלי. הגעתי מדי פעם מתי שרציתי. למשוך סחורה, גם , להביא צ'קים מתי שבחרתי לבוא. לא היו לי זמנים להגיע. .... ת הוא לא ביקש ממני לבוא למשרד, אני פניתי אליו ובקשתי ממנו שיתן לי גיול חובות, על מנת לגבות את החובות הפתוחים בחוץ שסכמתי אתו במעמד ההתפטרות זה היה בתחילת חודש אפריל. " (עמ' 12 לפרוטוקול) התובע אמר ש. אחרי שמסרת את הודעת התפטרותך יצרת קשר עם מישהו בעוצמה. ת. לא. אך משה התקשר אלי ביום 24/3, שלשה ימים אחר כך , בשעה 3:42, אמר לי אני מחכה לך במשרד בוא הרגע למשרד, אמרתי לו אנו ערב חג, אשתי בקניות. אני שומר על הילדים אני לא יכול להגיע כרגע, עכשיו, מתי כן? אמר כשאשתי תגיע, אנו לא בורחים, אנו פה, היא תגיע נבוא. אמר מחר בשמונה בבוקר? אמרתי לו אשתי תגיע , נדבר נראה מה זה ונבוא, אמר לא אני המנהל שלך, התחיל לצעוק, הסתיימה השיחה, זו השיחה היחידה שהיתה לי, איך אבוא אחרי שלקחו לי את האוטו מהבית? נכון שלקחו אותו ב 24. אף אחד לא אמר לי לבוא, מ 21-24 לא היה לי דיבור אתו. ... ת. ב 24 הוא ביקש ממני לבוא למשרד. אמרתי שאבוא אין בעייה, רק צריך לסדר, אני לא יכול לבוא מהרגע לרגע. " (עמ' 31 לפרוטוקול) על כן הוכחה גרסת הנתבעת כי התובעים נתבקשו לבוא למשרד עוד לפני שנלקח מהם האוטו. 24. גם מעדויות התובעים עולה בבירור כי "ההודעה המוקדמת" שניתנה על ידם אין בה כדי לענות על דרישות החוק שכן, לתובעים לא הייתה כל כוונה לעבוד את תקופת ההודעה המוקדמת אלא רק לעסוק בגבייה - שאיננה כאמור המשימה היחידה בעבודתם, ועל כך יש להוסיף כי מדובר בתקופת חג הפסח בה לא עובדים חלק ניכר מהזמן.למעשה התובעים הודיעו לנתבעת ערב פסח שעה שאין לה אפשרות לגייס עובד חדש והעמידו אותה בפני עובדה מוגמרת. התובעים אינם זכאים לחלף הודעה מוקדמת ותביעתם ברכיב זה נדחית.מנגד טענת הנתבעת בדבר זכות הקיזוז של תקופת ההודעה המוקדמת של 30 יום מתקבלת. תשלום שכר חודש מרץ 25. התובעים טוענים כי לא קיבלו את שכרם לחודש מרץ 2010 בסך של 14,000 ₪ (יחד). הנתבעת טוענת מנגד כי התובעים קיבלו את שכרם לחודש מרץ 2010, אך סכום זה כולו קוזז בגין אי התייצבותם של התובעים לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. 26. אין מחלוקת כי לתובעים מגיע שכר בגין חודש מרץ בסך של 14,000 ₪ .אולם נוכח טענת הנתבעת בדבר קיזוז שכר בגין ההודעה המוקדמת ,אשר הוכחה והתקבלה , בפועל לא נותרת יתרת שכר לתשלום לתובעים. דמי הבראה 27. התובעים טוענים כי על הנתבעת לשלם להם יתרת דמי הבראה בסך של 1190 ₪ לתובע וסך של 1584 ₪ לתובעת. הנתבעת טוענת כי לא קיים כל חוב בגין דמי הבראה. בסיכומיהם זנחו התובעים טענה זו ועל כן היא נדחית. תשלום עבור עמלות עתידיות 28. התובעים טוענים כי הם זכאים לעמלות בגין מכירות שביצעו. לטענת התובעים, בהתאם להסכמות עם הנתבעת, העמלות בגין מכירות המוצרים שולמו לתובעים לאחר גביית התשלום מהלקוחות וכי סוכם בין הצדדים כי בכל מקרה בו יעזבו התובעים את העבודה יתאפשר להם לגבות את יתרת הסכומים מהלקוחות והתובעים יקבלו את המגיע להם לאחר הגבייה. התובעים טוענים כי מדובר בלקוחות שלהם שרכשו בעמל רב בטרם החלו את עבודתם בנתבעת וכי הנתבעת לא איפשרה להם לבצע את הגביה בגין מכירות אלו, ולפיכך הם זכאים לעמלות בגין מכירות אלו. 29. הנתבעת טוענת מנגד כי לא הייתה כל הסכמה עם התובעים לפיה לאחר הפסקת עבודתם יבצעו גביה ויקבלו בגינה את עמלות המכירה. הנתבעת טוענת עוד כי בכל שנות עבודתם, היו התובעים זכאים לעמלות מכירה רק בתנאי שבוצעה גביית תשלום בגין המכירות אשר נפרע על ידי הלקוחות. ככל שחולל תשלום בגין מכירה, סכום זה היה מנוכה משכר התובעים. משכך טוענת הנתבעת, מרגע ההתפטרות חדלו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, התובעים לא ביצעו גביה עבור הנתבעת ומשום כך אינם זכאים לעמלות הנתבעות על ידם. 30. הצדדים לא הציגו בפנינו הסכם חתום המתייחס לשאלת הזכאות לעמלות ותנאיה אך מוסכם על הצדדים כי התובעים זכאים בנוסף לשכר הבסיס לעמלות הנגזרות כאחוזים מהיקף המכירות, לאחר שמתבצע התשלום בפועל. גב' סיגלית מלכא, מנהלת חשבונות בנתבעת העידה לעניין זה: ש. את חוזרת בתצהירך מס' פעמים ואומרת שהעמלות מגיעות על בסיס מכירה, ת. כשמביאים תשלום על סמך המכירה, העמלה מקבלים אותה כשהתשלום מגיע, לא כשמבצעים את המכירה. התשלום מגיע כשמבצעים את הגבייה. ש. הכסף מתקבל כשמבצעים את הגבייה, אך העמלות בגין מכירה. ת. בפועל זה באמת המכירה, אך העמלה ברגע שהתשלום מגיע, ש. הזכות לכסף מגיעה עם המכירה. ת. מגיעה עם הגבייה. ש. בסעיף 6 לתצהיר (מצטטת), האם מה שמגיע להם זה עמלה בגין מכירה, לא שואלת מתי הם מקבלים את הכסף, האם מעצם זה שהם בצעו את המכירה מגיעות להם עמלות. ת. ברור שכן, אך קבלת התשלום מרגע שמקבלים את הגבייה. ברגע שמקבלים את התקבול ממנו נגזר האחוז. מבצעים מכירה אך התקבול למכירה מתקבל ברגע שמגיעה התשלום. רק אז העמלה מתקבלת. זו התוצאה. הנגזרת היא המכירה, איך יהיה תקבול ללא מכירה? " מדבריה אלו עולה בבירור כי הזכאות לעמלות מכירה מותנית בקבלת התמורה מהלקוח אצל הנתבעת בגין המכירה. כל עוד לא התקבלה התמורה אצל הנתבעת בגין המכירה, לא זכאים התובעים לעמלות מכירה, אולם מרגע שנתקבלה אצל הנתבעת התמורה בגין מכירה שביצעו התובעים, הרי שהם זכאים לעמלה בגין מכירה זו. 31. אך אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת לפיה עמלת המכירה משולמת למי שביצע את הגבייה. מר שיינפלד, מנכ"ל הנתבעת ציין בעדותו בפנינו כי ישנם לקוחות אשר שולחים את ההמחאות (התשלום) עבור המוצרים שרכשו, באמצעות הדואר, וישנם לקוחות אשר משלמים באמצעות העברה בנקאית וישנם לקוחות אשר מעבירים את התשלום באמצעות הסוכן. (עמ' 38 ש' 12-14). שורת ההיגיון נותנת אם כך, שאת המונח גבייה בו משתמשים הצדדים יש לפרש, כקבלת התשלום בפועל בגין המכירה, בין אם התשלום הגיע באמצעות התובעים, בין אם בדואר ובין אם בהעברה בנקאית. לפיכך אנו קובעים כי התובעים זכאים לעמלות בגין מכירות שביצעו טרם סיום עבודתם , והנתבעת קיבלה את התמורה בגינן. הנתבעת לא הציגה חישוב נגדי לסכום אותו תבעו התובעים ברכיב זה ולכן תשלם הנתבעת לתובעים סך של 31,059 ₪ עמלות מכירה. אף שהצדדים טענו באריכות בשאלה למי שייכים הלקוחות, לא מצאנו להידרש לשאלה למי שייכים הלקוחות, האם לתובעים או לנתבעת.ללא קשר למענה לסוגיה זו זכאים התובעים לעמלה בגין מכירות שביצעו ושתמורתן שולמה ע"י הלקוח לנתבעת. פגיעה בשם הטוב 32. התובעים טוענים כי עם ההודעה על התפטרותם נלקח מהם מכשיר הטלפון הנייד, ומנהל המכירות טען בפני לקוחותיהם שהתובעים "עושקים לקוחות" והם מקבלים עמלות גבוהות מאוד, והשמיץ אותם בפני לקוחותיהם. בסיכומיהם זנחו התובעים טענה זו ,שבמילא לא הוכחה, והיא נדחית. קיזוז 33. לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 אין לנכות משכרו העבודה של העובד סכום כלשהו, למעט הסכומים המפורטים בסעיף 25 לחוק הגנת השכר. סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרת חוב המגיעה לו מאת העובד. על פי הפסיקה מעביד רשאי לנכות משכרו של העובד "סכום קצוב" בלבד (דב"ע נב/8-2 נפתלי אינהורן - משה בלס, לא פורסם (על פי התחייבות בכתב של העובד למעביד כי הוא מסכים לניכוי השכר (תב"ע (ת"א) לט14-1 דנה מרטין נ' פנחס שפלמן, פד"ע יא כו) . 34. שכר ששולם ביתר - הוכח בפנינו כי בחודשים 10/09-11/09 שולם לתובעים שכר ביתר, בסך של 4,000 ₪ מדי חודש: ש. נכון שקבלת תשלומים ביתר בחודשים דצמ' ואוק' 09'. ת. נכון. על סכום של 4,000 ₪ לכל חודש, כפול שתיים, כלומר 8,000 ₪ בסה"כ. ש. אפשר לקזז אותם מהמשכורת ת נכון, וכך סכמתי עם סיגל לפני שעזבתי. (ר' עדותה של התובעת בעמ' 22 לפרוטוקול ש' 10-15 )התובעים הסכימו כי עליהם להחזיר לנתבעת סכום זה. לפיכך זכאית הנתבעת לקזז מהסכומים אשר מגיעים לתובעים סך של 8,000 ₪ בגין תשלום שכר ביתר. קנס בגין הפסקת הסכם ליסינג - 35. על פי נספח 3 לתצהיר התובעים שכותרתו "הסכם עבודה לשלוש שנים אביגיל/עזרא-חב' עוצמה" עליו חתומים התובעים והנתבעת, התובעים יקבלו לפי בקשתם רכב מסוג מזדה 5, שיירכש מחברת ליסינג ל-3 שנים. הפרש המחיר (סכום הליסינג החודשי) שבין מזדה 5 לרכב שהיה בשימוש התובעים עד אותה עת יחול על התובעים. עוד מוסכם כי "במידה ויחליטו אביגיל ועזרא להפסיק את עבודתם לפני תום מועד הסכם הליסינג בחברת עוצמה , יוחזר הרכב לחברת הליסינג. הקנס וכל התשלומים החלים בגין פעולה זו יחולו על אביגיל ועזרא". התובעים טענו כי בפועל לא קיבלו רכב חדש, אלא רכב מסוג מזדה 5 בהסכם ליסינג ,שהיה בשימושו של עובד אחר שעזב את הנתבעת. נוסח ההסכם אינו מדבר על רכב חדש. נאמר בו "אביגיל ועזרא יקבלו על פי בקשתם מכונית מזדה שתירכש מחברת ליסינג " לא כתוב שתירכש עבורם, כתוב שתירכש והכוונה ע"י החברה. על כן האמור בהסכם זה מחייב אותם לגבי רכב המזדה שקיבלו. עוד, התובעים ידעו שאין מדובר ברכב חדש שנחכר במיוחד עבורם והסכימו לכך בעצם עשיית השימוש ברכב ואף חתמו על הסכם זה כלשונו. רכב זה היה רכב ליסינג, בדיוק מהסוג אותו ביקשו התובעים, ומכאן שיתר תנאי ההסכם בין הצדדים תקפים ועל התובעים לשאת בקנסות המוטלים על החברה מעצם החזרת רכב הליסינג לפני תום הסכם החכירה. משכך הניכוי והקיזוז נעשה על פי הסכם בכתב ועומד בתנאי חוק הגנת השכר כלעיל.הוגשו מספר חשבוניות מחברת קל אוטו ביחס לרכב זה. חשבונית אחת מיום 19/4/10 המתייחסת לחיוב בגין הפרש ימים על סך 3,463 ₪. מאחר וכאמור החברה נאלצה לסיים את חוזה הליסינג טרם זמנו, הרי שיש לזקוף סכום זה לחובתם וכאמור מפורשות בהסכם עימם " הקנס וכל התשלומים החלים בגין פעולה זו יחולו על אביגיל ועזרא". סכום זה יקוזז מהסכומים שהנתבעת תשלם לתובעים. באשר לחשבונית מיום 16/5/10 בדבר אי הודעה מראש 30 יום החזרת רכב, אין לזקוף זאת לחובת התובעים. על הנתבעת היה ליתן הודעה לחברת הליסינג, מיד עם קבלת ההודעה על התפטרותם של התובעים ובכך ליתן לחברת הליסינג הודעה של 30 ימים. דבר זה לא נעשה לכן אין לקזז את הסך של 1424.86 ₪ טענה זו נדחית. באשר לטענה לקיזוז נוכח אי עמידה ביעדים, על כך אין להצדיק קיזוז (גם לא הוכחה אי עמידה ביעדים).אולם הפסקת העבודה טרם סיום הליסינג תלויה במקרה זה בתובעים ועל כן כדין זכאית הנתבעת לקיזוז החשבונית הזו כאמור לעיל. 36. לעניין הנזקים שנגרמו לרכב - ההסכם בין התובעים לנתבעת איננו מתייחס לתשלום בגין עלות נזקים לרכב. כמו כן, לא הוכיחה הנתבעת כי התובעים הם אלו שביצעו את הנזק לרכב ,שכן הרכב לא היה ברשות התובעים למן היום הראשון לקבלתו מחברת הליסינג. נזקים אלה (חשבוניות על נזקים מיום 21/4/10 ו-14/6/10 )אין לקזז. עם זאת, משהתובעים לא החזירו את מפתח הרכב בזמן, ורק לאחר פניות חוזרות ונשנות בעניין, הרי שעל התובעים לשאת בתשלום בו חוייבה החברה בגין שכפול מפתח הרכב, סך של 788.80 ₪.סכום זה יקוזז מהסכומים שהנתבעת תשלם לתובעים. 37. הפרשי ליסינג בגין יעדים - כאמור בהסכם שבין התובעים לנתבעת, הרי ככל שלא יעמדו התובעים ביעדי המכירות שהוקצבו להם על ידי הנתבעת, הרי שעליהם לשאת בתשלום ההפרש עבור רכב הליסינג מסוג מאזדה 5 לעומת עלות הליסינג של הרכב הקודם אשר היה ברשות התובעים. אין מחלוקת כי עד ליום 21/3/10 ביצעו התובעים את עבודתם, לרבות מכירות. גם מנהל הנתבעת וגם מר קיוויתי ציינו כי התובעים היו "מטילי ביצי זהב" דהיינו עמדו בציפיות מהם אם לא למעלה מזה.לפיכך, לטעמנו יש באמירות אלו להצביע כי התובעים עמדו ביעדי המכירות .מכל מקום לא הוכח אחרת. על כן תביעת קיזוז זו נדחית. קיזוז הודעה מוקדמת 38. מצינו לעיל כי התובעים התפטרו מעבודתם וכי לטעמנו לא ויתרה הנתבעת על תקופת ההודעה המוקדמת. התובעים התבקשו להתייצב לעבודה ולא הגיעו ואישרו זאת. הנתבעת לא הוכיחה את הנזקים שנגרמו לה. אולם תקופת ההודעה המוקדמת מעוגנת בחוק .לפיכך רשאית הנתבעת לקזז מכל המגיע לתובעים חלף הודעה מוקדמת של 30 יום כפי שציינו לעיל.הנתבעת קיזזה תקופה של שבועיים לכאורה על כן קיזזה כדין . סוף דבר 39. תביעת התובעים מתקבלת בחלקה: א. הנתבעת תשלם לתובע שכר חודש מרץ 2010 בסך של 10,501 ₪ . ב. הנתבעת תשלם לתובעת שכר עבודה חודש מרץ 2010 סך של 4,000 ₪ . ג. הנתבעת תשלם לתובעים עמלות בגין מכירות שבוצעו על ידי התובעים והנתבעת קיבלה את התמורה בגינן , כאמור בתביעה ולא נסתר,בסך 31,059 ₪. 40. התביעות לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת פגיעה בשם טוב ודמי הבראה נדחות. 41. הנתבעת רשאית לקזז מכל סכום שיגיע לתובעים את הסכום הבאים: שכר עבודה ששולם ביתר - 8,000 ₪. חלף הודעה מוקדמת - בסך של 8740 ₪. קנס ליסינג בגיןחשבונית אחת מיום 19/4/10 המתייחסת לחיוב בגין הפרש ימים על סך 3,463 ₪ קנס בגין שכפול מפתח הרכב בסך של 788.80 ₪. טענת הנתבעת לקיזוז בגין קנס אי הודעה 30 יום נדחית . טענת הנתבעת לקיזוז הפרש ליסינג יעדים בסך של 1550 ₪ נדחית משלא הוכחה אי הגעה ליעדים. 42. הנתבעת תשלם לתובעים את הסכום הנותר לתשלום לאחר קיזוז כאמור, בסך 39,069 ₪ . סכום זה ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (11/8/10) ועד ליום התשלום בפועל. 43. בנסיבות העניין ונוכח תוצאות ההליך תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד התובעים בסך 3,750 ₪ בצירוף מע"מ . סכום זה ישולם תוך 30 יום . אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםסוכן מכירות