בע"א 1653/08 ליפץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם, 14.7.11) חזר בית המשפט על כלל היסוד המובא בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית) (1995): "לעולם לא ייתן בית המשפט לתובע פסק דין על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם גילה הנתבע, בפירוש או מכללו של דבר, את הסכמתו לכך". בהמשך הדברים הוסיף בית המשפט ואמר: "אכן, על בית המשפט לעמוד על המשמר. אין הוא מהווה "אפוטרופוס" של צד זה או אחר ואין הוא מייצגם. אף מצב בו בית המשפט שומר על איזון, ולוקח על עצמו בהליך האזרחי את תפקיד ייצוגם של שני הצדדים - אינו ראוי. תפקידו של בית המשפט, אחר כמובן. ושוב, הדבר מודגש - בהליך האזרחי, בו נקודת הפתיחה וההמשך הינה ששני הצדדים שווים... מוטלת החובה על הצדדים בהליך האזרחי לבחור טענותיהם בקפידה, ולהציג את הפלוגתות באופן ברור והוגן". אנו גם מפנים ל-ע"א 6499/05 (מחוזי ירושלים) חליל גנים נגד אברהם רובינשטיין ושות' בע"מ ואח', מיום 15.10.06, פיסקה 6: "..... אף על פי כן קיימים מצבים בהם גם סכסוך אזרחי יהלום אימוץ גרסה לטובת בעל דין שנמנע מלטעון אותה או שטען בניגוד לה. כך הוא הדבר "כאשר 'התעלמות' מצד בית-המשפט מן העובדות שהוכחו בפניו ודבקות מוחלטת בטיעונים שנבחרו על ידי בעלי הדין תגרורנה עיוות דין; וגם זאת - רק לאחר שתינתן ליריב ההזדמנות המלאה להגיב" (י' קדמי, על הראיות (חלק שלישי, תשס"ד) 1669; ראו עוד ע"א 5341/93 י.ד. תעשיות חייגנים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(4) 444, 451). כתב תביעהמסמכים