בית הדין לעבודה הוציא צו מניעה קבוע כנגד פיטוריו של התובע. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא צו מניעה קבוע נגד פיטורים של עובד: האם פוטר התובע בעקבות תלונותיו אודות מעשים בלתי כשרים ומינהל לא תקין בהתאחדות המלאכה והתעשייה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. במסגרת בקשה לסעד זמני, הוציא בית הדין תחת ידו צו מניעה זמני לפיטורי התובע. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: התובע (להלן: "עו"ד אור") מועסק כיועץ משפטי אצל הנתבעת, ארגון מעבידים המייצג אלפי מעסיקים בתחום היצרני (להלן: "ההתאחדות"). עו"ד אור עובד אצל ההתאחדות משנת 2005 ועד לפיטוריו בחודש 3/2012 (כ- 7 שנים). עו"ד אור המשיך לעבוד בהתאחדות מכוח צו המניעה שניתן כנגד פיטוריו. בתחילת העסקתו נחתם עימו הסכם עבודה (נספח א' לתגובה בסעד הזמני) וכן תוספת להסכם (נספח ב' לתגובה בסעד הזמני). בתוספת להסכם נקבע: "החל מיום 1.5.2005 הסכם העבודה שנחתם עם העובדים ביום 16.2.2000 יחול על ההסכם שנחתם עימך ביום 17.1.2005, לרבות כל תנאי העבודה והמשמעת ולמעט פרק ו' סעיפים 19 ו- 20, בו יחול על ההסכם שנחתם עימך נוהל פיטורים כמפורט בנספח נוהל פיטורי עובד אשר יצורף להסכם העבודה שלך ושל העובדים ומהווה חלק בלתי נפרד מימנו." עוד ביום 16.2.00 נחתם הסכם בין עובדי ההתאחדות להתאחדות (ת/3). בפרק ו' להסכם הנ"ל שכותרתו "פיטורים התפטרות ופיצויי פיטורים" נקבע (סעיף ד'): "בכל הסעיפים דנן בפרק ו' על ההנהלה לנהוג בשיקול דעת מירבי ותוך מתן הודעות מתריעות ותוך שיתוף פעולה מירבי עם ועד העובדים ההנהלה" ובסעיף ה' נקבע: "זכותו של עובד לערער בפני ועדת מנגנון בתוך 10 ימים מיום מתן הודעה על פיטורים או השעיה. על הצדדים להגיע להסכם תוך 5 ימים." במהלך השנים 2009 - 2010 ערך עו"ד אור אוגדנים, כתב ספר והקים אתר אינטרנט. בתחילת האוגדנים כתב נשיא ההתאחדות דברי פתיח וברכה לעוקדן (ת/10): "... ברבות השנים ועם ההתפתחות הדינאמית של עולם העבודה, נודעת חשיבות רבה להבנתם של ההסכמים הקיבוציים המעניקים לאוחזים בו את הקרקע הדרושה עליהם יוכלו להלך וממנה יוכלו לצמוח. אוגדן זה הוא כלי חשוב בחיזוקה של התעשייה בכלל ובמערכת יחסי העבודה בפרט ואני מברך את שיתוף הפעולה הפורה בין הנסיון של, עו"ד יניב אור ו- ליה הררי אשר מלאכתם הצמיחה עבורנו עשייה ברוכה זו." במהלך שנת 2010 הפכו עו"ד אור ומנהלת החשבונות, הגב' ליה הררי, לבני-זוג. בחודש 5/11 או בסמוך לכך נערכה אסיפת עובדים בנוכחות עו"ד אור ועובדי ההתאחדות בה הודע לעובדים על הגרעון בתקציב ההתאחדות ושההתאחדות שוקלת לקצץ בשכר העובדים ולצמצם את מרחבי העבודה וכי היא בוחנת דרכים להתמודד עם הגירעון. ביום 17.5.11 נפגשו עו"ד אור ומנהלת החשבונות עם סגן יו"ר ההתאחדות, מר אברהם אמיר, והתריעו בפניו על המצב הכלכלי הקשה והניהול הלא תקין של כספי העמותה (ת/4). ביום 19.6.11 התקבלו 2 החלטות בוועדת הכספים. האחת - להוציא את הנהלת החשבונות למיקור-חוּץ, לפטר 3 עובדים ולקצץ בשכרם של עובדי ההתאחדות בשיעור של 10% והשנייה- שמנהלת החשבונות תעבוד בחצי משרה ובחצי משרה תעסוק בגבייה (ת/16). ביום 28.6.11 נפגש עו"ד אור יחד עם מנהלת החשבונות עם יו"ר ועדת הכספים, מר יוסי אלקובי, וניהלו עימו שיחה (ת/4). ביום 30.6.11 העביר עו"ד אור ליו"ר ועדת הכספים תיעוד (ת/6) לפיו יו"ר ההתאחדות חייב להתאחדות סך של 12,846 ₪ בשל שיקים של היו"ר שהוחזרו לו. החוב נוצר בשל רכישת תווי-קנייה לראש השנה ולפסח לשנים 2010 - 2011 בעבור הדפוס שבבעלותו של היו"ר וכן בגין דמי חבר לשנים 2010 - 2011. כן התריע עו"ד אור כי יו"ר ההתאחדות יצא לסוף-שבוע במלון בירושלים במסגרת גיבוש של חברי הנשיאות ולא שילם עבור רעייתו ובעבור כנס בן יומיים בתאילנד, שם נשאר במשך מספר ימים נוספים ולא השיב להתאחדות את העלות בגין ימים אלה שאינם קשורים לכנס. ביום 10.7.11 העביר יו"ר ההתאחדות 21 שיקים בסך כולל של 12,846 ₪ בעבור דמי החבר ותלושי החג (ת/7). אולם חלק מהשיקים לא הופקדו (ת/8) בהוראת המנכ"ל. ביום 13.7.11 הופיע עו"ד אור בפני חברי הנשיאוּת והתריע על מצבה הכלכלי הקשה של ההתאחדות. ביום 7.8.11 פנה עו"ד אור בכתב להנהלת ההתאחדות, חברי הנשיאות וחברי ועדת הביקורת (ת/4) והעלה בפניהם את הסוגיות הבאות: רדיפה אישית של מנהלת החשבונות, רכישת תוכנה מיותרת לניהול לקוחות, העלאת רכיב הנסיעות לחו"ל, קבלת עובדים חדשים למרות מצבה הכלכלי של ההתאחדות ופיטורי עובדים ותיקים, רצונה של ההתאחדות להוציא את הנהלת החשבונות למיקור חוּץ אשר יפגע בהבראת ההתאחדות, מינוי מבקר מבלי שוועדת הביקורת הייתה שותפה למינויו. באותו מכתב דרש עו"ד אור לבצע מספר צעדים: "1. הנני פונה אליכם חברי הנשיאות, הנהלת ההתאחדות וחברי ועדת הביקורת הנכבדים כיועצה המשפטי של ההתאחדות ולאחר יעוץ משפטי שקבלתי בנושא. 2. מזה זמן מה הנני ער לניהול לא תקין ולא כדין של העמותה (התאחדות המלאכה והתעשייה - מחוז ת"א והמרכז) אשר מחייב אותי כיועץ משפטי לפנות אליכם מתוקף תפקידכם ואחריותכם לנקוט בזהירות המרבית כדי שלא ייפגעו נכסי העמותה או האינטרסים שלה. ... 8.1 מינוי מבקר פנים ע"י רשם העמותות. ... כמובן שבדיקותיו המיידיות תהיינה לגבי מקור הצניחה בהכנסות מגביית כספים של ההתאחדות בשנת 2010. 8.2 הותרת הנהלת החשבונות כולל מנהלת החשבונות הגב' ליה הררי על כנה ובכותלי ההתאחדות ולחדול בכול צורה ודרך מכוונה לפטרה ו/או להרע ו/או לפגוע בתנאי שכרה, עבודתה ו/או זכויותיה. לאחרונה אף השתנה נוהל של קבלת שיקים שהיה עד ליום 19.6.11 התואם את פקודת מס הכנסה, לפיו שיק שמתקבל הן ע"י הגובה ו/או בדואר מועבר ישירות למחלקת הנהלת חשבונות לבדיקה ולהפקתה של קבלה ממוחשבת. ביום 19.6.11 השתנה הנוהל בהוראת מנכ"ל כך שהשיקים עוברים תחילה למנהל מחלקת הגביה ומחכים באופן מרוכז להעברתם למחלקת הנהלת חשבונות - דבר זה אינו עומד בדרישות החוק ושיקים שמתקבלים לעמותה אינם יכולים לחכות במגירה עד שיועברו ממנהל מחלקת גביה למחלקת הנהלת החשבונות להפקתה של קבלה ממוחשבת והפקדתו של השיק בבנק. כאמור יש לחזור לנוהל הקודם. 8.3 אכיפה מלאה של נוהל קבלת עובדים חדשים להתאחדות והתאמתו למסגרת התקציב של ההתאחדות רטרואקטיבית החל משנת 2010. ... 8.3.1 כך נוצר מצב שההתאחדות קיבלה לשורותיה גובה מטעמו של חבר נשיאות ללא צורך ובחריגה ממסגרת התקציב של ההתאחדות. עלות שכרו של העובד מר מנשה רייטן שהתקבל להתאחדות ביום 15.11.10 - עומדת על 90,000 לשנה. (7500 ₪ לחודש). 8.3.2 בנוסף קיבלה ההתאחדות החלטה על עובדת ליחסי ציבור עבור ההתאחדות בשנת 2010 - כמובן אין פסול בקבלת ההחלטה אך נוכח גירעון תקציבי היה נחוץ וצריך גם עכשיו לדון בזאת מחדש. 8.3.3 היחצנית גב' גור ליאת החלה את עבודתה ביום 1.3.10 ועלות שכרה להתאחדות כולל רכב עומדת על 270,000 ₪ לשנה (18,222 ₪ שכר עבודה + רכב 4325 ₪ לחודש) 8.3.4 אז נכון שבימים אלו הודיעה היחצנית על הריונה ואין זה ראוי לפטר עובדת כשהיא בהריון אך החוק נדרש גם לבעיות אלו ובהיתר של שכר העבודה והרווחה ולבטח לאחר שההתאחדות תבהיר כי היא נקלעה לגירעון תקציבי ניתן לעשות זאת במסגרת החוק. 8.3.5 עד 2005 הוצאות יחסי הציבור של מחוז ת"א בלבד עמדו על כ- 120,000 ₪ (גוטמן תקשורת) והחל משנת 2006 תפחו הוצאות התקשורת למימדים מפחידים של 177,594 (מורל צור) ... 8.3.6 לא ראוי בימים אלו ויש בזאת טעם לפגם לדון ולחשוב על תוכנית הבראה להתאחדות מבלי להידרש לעובדת יחסי הציבור של ההתאחדות שעלות שכרה מעמיסה נטל כבד על תקציב ההתאחדות כמו גם על העובדה שהוצאות התקשורת של ההתאחדות הינן חריגות וניתן לכל הפחות לחזור למימדים של שנת 2005, קרי משרד יחסי ציבור חיצוני בעלות של 120,000 ₪ לשנה עד להבראה מלאה של ההתאחדות. 8.3.7 בנוסף קיבלה ההתאחדות לשורותיה את העובדת (מזכירה) של מחוז אשדוד גב' זואי גילבורד, אשר עבדה קודם לכן במחוז אשדוד באמצעות חברת כוח אדם והחל משנת 2010 נהפכה לעובדת של מחוז ת"א - עלות שכרה עומדת על 90,000 ₪ לשנה (7500 ₪ לחודש). 8.3.8 אז נכון שבהסכם בין המחוזות הוחלט שמחוז ת"א ישא בעלות שכרה של המזכירה - אך אין זה אומר שנוכח גירעון תקציבי אין ההתאחדות יכולה לעשות התאמות ולהוריד את אחת המזכירות הנמצאות במחוז ת"א כפעמיים בשבוע למחוז אשדוד ובשאר השבוע לעשות follow me לטלפון. מהיכרותי עם המחזור ומנפח הפעילות שלו פעמיים בשבוע זה די והותר וזאת כמובן מבלי לפגוע בפעילות של המחוז. 8.3.9 במילים אחרות, יש לפטר את הגובה החדש מר מנשה רייטן ולהעביר את עבודתו למנהלי התחומים בהתאחדות - כ- 3 במספר. יש לפטר את היחצנית הגב' ליאת גור בהיתר של משרד העבודה והרווחה ולהעביר את עבודתה למשרד חיצוני בעלות של כ- 120,000 ₪ לשנה. עד להבראה מלאה יש לשקול מחדש האם יש צורך בלוביסטית בכנסת שעלותה 120,000 ₪ נוספים לשנה. יש לפטר את המזכירה במחוז אשדוד הגב' זואי גילבורד ולהסתייע במזכירות הנמצאות במחוז ת"א לטובת מחוז אשדוד. 8.4 קביעת נוהל החזר הוצאות נסיעה לחו"ל לחברי הנשיאות באישור האסיפה הכללית. ... 2009 - לא היו הוצאות של העמותה על נסיעות לחו"ל בגין חברי הנשיאות 2010 - מחוז ת"א מימן סך של 42,706 ₪. 2011 - מחוז ת"א מימן עד כה סך של 13,450 ₪. 8.4.1 הנוהל להחזר הוצאות נסיעה לחו"ל צריך לכלול תנאים מצטברים כדלקמן: הנשיאות החליטה מראש באישור ועדת ביקורת על הפעילויות שיבצע חבר הנשיאות. התשלום צריך להיות מאושר ע"י הנשיאות. האסיפה הכללית קבעה נהלים וכללים לעניין זה. 8.5 קביעת נוהל בכתב להתקשרות עם ספקים - מעיון ברשימת הספקים של ההתאחדות שנעשות ע"י ספקים חיצוניים עולים מספר שמות באופן קבוע ולאורך מספר לא מבוטל של שנים. על מנת לאפשר פתיחות ושקיפות לכל חברי ההתאחדות יש לערוך מכרזים שנתיים פתוחים לקביעת הספקים ובכך לאפשר לעוד גורמים ליטול חלק בעבודות שנעשות למען ההתאחדות בכספי חבריה. 9. בתמצות להלן הצעדים המיידים שעל ההתאחדות לנקוט באופן מיידי: 9.1. מינוי מבקר פנים ע"י רשם העמותה. 9.2. הותרת הנהלת החשבונות כולל מנהלת החשבונות הגב' ליה הררי שעובדת בהתאחדות מזה 18 שנה על כנה ובכותלי ההתאחדות ולחדול בכול צורה ודרך מכוונה לפטרה ו/או להרע ו/או לפגוע בתנאי שכרה, עבודתה ו/או זכויותיה. 9.3. החלת תהליך לפיטוריהם של 3 עובדים חדשים כפי שצוינו לעיל על מנת להתאים את הכנסותיה של ההתאחדות להוצאותיה. 9.4 קביעת נוהל החזר הוצאות נסיעה לחו"ל לחברי הנשיאות באישור האסיפה הכללית. 9.5 קביעת נוהל בכתב להתקשרות עם ספקים." (ההדגשות מופיעות במקור - א.ג.כ). באותו יום (7.8.11) התכנסה ועדת הכספים ודנה במכתבו של עו"ד אור ובסופה של אותה ישיבה הוחלט למנות מבקר חיצוני (נספח ב' לתצהירי הנתבעת). במהלך החודשים 8/11 - 9/11 נערכה בדיקה של המבקר בהתייחס לגרעון הכספי בהתאחדות בשנת 2010. ביום 5.3.12 הופחתו דמי החבר של יו"ר ההתאחדות לסך של 2,150 ₪ במקום 4,730 ₪ (ת/9). יו"ר ההתאחדות צבר חוב נוסף בגין דמי חבר לשנת 2012 (2,150 ₪) ותלושי חג עבור ראש השנה של שנת 2011 (3,300 ₪) (ת/9). על פי סעיף 20 (ה) (5) לתקנון התאחדות המלאכה והתעשייה (ת/13): "ועדת חריגים חברים: יו"ר ההתאחדות, 2 יו"ר ארגון שאינם מאותו תחום. משקיפים: מנכ"ל, מנהל תחום רלוונטי, אחראי גביה וחבר ועדת ביקורת. מסמכותה לדון ולהחליט בבקשות להנחה בתשלומי דמי חבר של חברים הטוענים על קשיי תשלום. ההחלטה תרשם ע"ג הטופס. בהגשת הבקשה לדיון יתקבלו חוו"ד והמלצות: יו"ר הארגון המקצועי, מנהל תחום הענף והגובה." ביום 26.2.12 זומן עו"ד אור לשימוע בטרם פיטורים. במכתב הזימון הועלו הסיבות שבשלהן שוקלת ההתאחדות לפטר את עו"ד אור (ת/1). ביום 4.3.12 התקיים השימוע. בשימוע נכחו: עו"ד אור ובא כוחו, מר בני כהן - יו"ר ארגון סוכני הדואר ויו"ר ועדת המנגנון, מר זאב שנער, מר ישראל חדד, הגב' רוחל'ה בראון, מר עוזי בכר, מר ניר קלינגר - מנכ"ל ההתאחדות ובא כח ההתאחדות. בא כח התובע התייחס לכל הסוגיות שהועלו כנגד עו"ד אור במכתב הזימון. בראשית השימוע טען בא כח התובע טענת סף לפיה בהתאם לנוהל פיטורי עובדים בהתאחדות יש להתריע בפני העובד העומד בפני פיטורים ונוהל זה לא בוצע. ההתאחדות לא השיבה לטענה זו במהלך השימוע. ביום 20.3.12 זומן עו"ד אור למנכ"ל ונמסר לו מכתב פיטורים (ת/11): "לכב' מר יניב אור, עו"ד א.נ., הנדון: פיטוריך מן העבודה א. החלטת הפיטורים: 1. אנו מצטערים להודיע לך כי לאחר ישיבת השימוע שהתקיימה ביום 4 במרץ 2010, ולאחר שקילת הטענות שהועלו במהלכו, החלטנו על פיטורייך מן העבודה. ... 3. פיטוריך מן העבודה נעשים בשל אובדן אמון בינך, בין המנכ"ל ובין חברי נשיאות הארגון, ולאור הסיבות שהועלו כלפיך הן במהלך העבודה והן במכתב השימוע מיום 26.2.2012, וביניהן: * חריגה מסמכות * עקיפת סמכות הממונה * ביצוע עבודות פרטיות ללא אישור * התנהגות בלתי הולמת * פעולות תוך ניגוד עניינים וללא גילוי נאות ... 4. אנו דוחים את טענתך לפיה נוהל פיטורי עובדים בהתאחדות לא קוים. 5. טענה זו מתעלמת מאזהרות אין ספור שניתנו לך ע"י מנכ"ל ההתאחדות מר קלינגר, על הסיבות בגינן זומנת לשימוע, במספר הזדמנויות שונות. ... 7. אין קביעה בנוהל לפיו ההתראה חייבת להיות בכתב. 8. במשך זמן רב ידעת מהן הטענות כלפיך, ועל החיכוכים בינך ובין המנכ"ל, ועמדו לרשותך מספר חודשים על מנת לתקן את דרכך, אולם בחרת להמשיך בדרך ההתנצחות, וזאת בניגוד לתפקידך כיועץ המשפטי - בין היתר של מנכ"ל ההתאחדות. 9. משלא חדלת מהתנצחויות בלתי פוסקות אלו, ולאור כך שאלו הובילו למעשה לפגיעה בעבודתה השוטפת של ההתאחדות, לא נותרה להתאחדות כל ברירה למעט זימונך לשימוע בטרם פיטורים. ... ג. אובדן האמון בך: 12. בעקבות החיכוכים היומיומיים בינך ובין המנכ"ל, נוצר מצב בו נפגעה פעילותה השוטפת של ההתאחדות וגרמת לאובדן אמון הממונה בכפוף לו. 13. אובדן האמון בבעל תפקיד כה בכיר ומשמעותי בהתאחדות מחייבת סיום עבודתך. 14. יוזכר כי היועץ המשפטי הוא ראש ותחילה יד ימינו של מנכ"ל ההתאחדות, ואובדן האמון ומוביל לכך שתפקוד היועמ"ש למעשה מנוטרל, שכן המנכ"ל אינו יכול לפנות למי שאינו נותן בו אמון. ... 16. בניגוד לרמיזותיך במהלך השימוע ובהזדמנויות נוספות - לא נמצא כל פגם פעולותיו של המנכ"ל, ומנגד בהתנהגותך כפי שתוארה לעיל נמצאו פגמים רבים. ... חריגה מסמכות במהלך עבודתך: 19. במכתב השימוע נטען כלפיך שחרגת מסמכותך, בין היתר לאור התערבותך בנושאי העסקה ופיטורי עובדים, התערבות בנושאים מנהליים, והתערבות בנושאי נסיעות נשיא ההתאחדות לחו"ל בנסיעות עבודה. ... 21. יוסף כי אין זה מתפקידך להורות ו/או להתערב בפיטורי ו/או העסקת עובדים. אלו נעשו בסמכות, כנדרש, ומשיקולים שאינם ידועים לך מתוקף תפקידך. קביעה לפיה ההתאחדות אינה צריכה ניהול יחסי ציבור ו/או לוביסטים ו/או מזכירה נוספת הינן קביעות אסטרטגיות שאינן נכללות במסגרת הייעוץ המשפטי אליו נדרשת ההתאחדות, ובדומה גם שאלות חלוקת התקציב מבוססת על מספר רב של שיקולים שאינם ידועים לך. 22. ללא רצון להתנצח, יצוין כי העברת חלק מסמכויותיה של בת זוגך והיום אשתך לגוף חיצוני עשויה להביא לחיסכון של כ- 100,000 ₪ להתאחדות, עובדה שבחרת להתעלם ממנה באופן המדגיש את ניגוד העניינים בו פעלת. ... 25. גם התערבותך בנסיעות הנשיא לחו"ל נעשו מחוץ למסגרת תפקידך, מבלי שטרחת לבחון האם נסיעות נשיא ההתאחדות נעשו באישור הנסיעות, לאיזה צרכים, וכו', וכל שטענת הוא כי יש יותר מידי נסיעות. יודגש כי נסיעות הנשיא היו באישור הנשיאות. עקיפת סמכות: 26. במהלך עבודתך עקפת יותר מפעם אחת את המנכ"ל, שהוא הממונה עליך ופנית ישירות לנשיאות וזאת חרף העובדה כי תפקידך הוא תחילה ייעוץ למנכ"ל, ורק לאחר מכן לנשיאות ככל שישנו דבר מה שאינו תקין. 27. בשימוע לא העלית כל טיעון ענייני לעניין פעולתך זו, אלא חזרת על האשמות הסרק לפיהן המנכ"ל ביצע דברים לא כשרים. יודגש כי למעט אמירות כלליות המלמדות על היחסים העכורים ביניכם, מעולם לא העלית טענה עניינית לגופו של עניין כנגד פעולותיו של המנכ"ל, ועל כן מוטב היה לולא היית חוזר על טענות סרק אלו במהלך השימוע. 28. יובהר כי כל עוד אין פעולה פלילית בפעולותיו של המנכ"ל, היה עליך לפנות תחילה למנכ"ל (כיועצו המשפטי) ורק לאחר התעלמותו מפנייתך - ככל שהייתה, לפנות לגורמים הרלוונטיים כדוגמת ועדת הביקורת של העמותה ו/או הנשיאות. 29. זאת ועוד, יודגש כי סירוב המנכ"ל לאשר לבת זוגך ואישתך היום מימון לנסיעתה לאילת, כפי שדרשת בטרם הכנס באילת, אינה מצדיקה לא את צעקותיך על המנכ"ל ובוודאי שלא פנייה לנשיא. המדובר בהחלטה מנהלית, ובוודאי שלא דבר מה שאינו כשר, כטענתך, ומהווה התנהגות שאינה הולמת ועקיפת סמכות. ביצוע עבודות פרטיות ללא היתר: 30. ההתאחדות אף העלתה בפניך את הטענה לפיהן ביצעת עבודות פרטיות ללא אישור. בשימוע לא הכחשת זאת, אלא רק המעטת בערכה של העבודה הפרטית שביצעת. 31. באשר לשאלת האישור שלא ניתן לך לבצע עבודות אלו, כלל לא טרחת לטעון כי קיבלת אישור מהמנכ"ל - הממונה עליך, ושוב הראית שאתה פשוט לא מתייחס לסמכותו. 32. זאת ועוד, יודגש כי העובדה שפנית לנשיא ההתאחדות לכתוב הקדמה אינה מלמדת על אישור, שכן הנשיא אינו מעורב במהלך עבודתך השוטף ואינו מודע לאישורים הניתנים או לא ניתנים לבצע עבודות פרטיות. ההקדמה שכתב הנשיא אינה מכשירה את המעשה, אלא מלמדת שוב על עקיפת סמכות המנכ"ל, ללא הצדקה. התנהגות שאינה הולמת את תפקידך ומעמדך: ... 34. באשר לעובדה שבמהלך הכנס באילת שיווקת את ספריך באופן מביש, ואף מבלי שטרחת להזכיר את תפקידך ומעמדך בהתאחדות - טענותיך העובדתיות לעניין האירועים בכנס באילת בעניין זה אינן נכונות. 35. יודגש כי להופיע על הבמה בכנס כנציג של ההתאחדות , ולא להציג עצמך על הבמה ולו פעם אחת כבעל תפקיד בהתאחדות אלא ככותב הספרים שהצגת למכירה בדוכן נפרד, אינה הולמת ומעלה טעם רע של ניגוד עניינים. ... פעולה תוך ניגוד עניינים: 38. במהלך עבודתך פעלת בניגוד עניינים חריף, עת התערבת בסוגיות הנוגעות להעסקת בת זוגך (אישתך היום), ואף איימת בפנייה לרשויות ככל שלא ייענו דרישותיך ביחס לדרישות שהעלת לגביה. 39. הטענה לפיה כלל לא התערבת בענייני שכרה נדחית, לאור האמור במכתבך מיום 7.8.2011, והנך מופנה בין היתר לסעיף 8.2 למכתב זה. ... 41. גם אם הצהרת על יחסיכם, טענה המוכחשת, לאור ניגוד האינטרסים המובהק היה עליך להימנע מלהביע עמדה לעניין בת זוגך (אישתך היום), בכל דבר ועניין, ובוודאי שלא לאיים בפניות לגורמים חיצוניים ככל שלא יקבלו דרישותיך הנוגעות לתפקידה! סיכום ביניים: 42. בחינת תשובותיך לעיל ובמהלך השימוע מלמדות כי בכל דבר ועניין הנך בוחר להתנצח עם המנכ"ל, ומחזק את הטענה לעניין אובדן האמון. 43. במספר תשובות לטענות כלפיך בהן בחרת להאשים את המנכ"ל, התברר כי אינך מתייחס לסמכותו על עבודתך ואינך רואה כל פסול בכך, וכי התנהגותך פוגעת במרקם יחסי האנוש והאמון, ואינה מאפשרת עבודה משותפת. ה. טענותיך בדבר רדיפה אישית כנגדך בשל פעולותיך אינן נכונות: 44. אנו דוחים את טענותיך לפיהן היית ה"מתריע בשער" של ההתאחדות על ליקויים אלו ואחרים או כי עמדתך זו היא שהביאה למחול השדים. 45. "התראותיך" כפי שהצגת אותן, לימדו אך דבר אחד - כי אתה מעוניין לנהל את ההתאחדות ולא להסתפק בתפקיד יועצה המשפטי, ובהתאם יש להתייחס להתראות אלו - כחריגה מסמכות, מתוך ניסיון לפגוע בגורמים הניהוליים. 46. לא מוכחש כי העלית מספר טענות לעניין אי סדרים לכאורה, אולם פעם אחר פעם היו אלו טענות סרק בלתי בדוקות, ובמספר מקרים היו אלו טענות שהעלית בעקבות בדיקה שביצעה ההתאחדות בעצמה. ... 48. חמור במיוחד כי התעלמת מכך שטענותיך אלו הועלו מתוך ניסיון לשמר את שכרה ותפקידה של בת זוגך (אישתך היום), ואף ניסיונות לביא את ההתאחדות להעביר לבת זוגך (אישתך היום) סמכויות ותפקידים נוספים. 49. חוסר תום לב זה הוא המביא למסקנה הבלתי נמנעת לפיה פיטוריך הינם מחויבי המציאות שכן איבדת את האפשרות לפעול בתפקידך כנדרש באופן נטול פניות. ... 52. בחינת כל טענותיך, אל מול איומיך בדבר פניות לגורמים אלו או אחרים, מלמדות כי כל רצונך היה ליצור אמצעי לחץ על ההתאחדות, הן על מנת להגן על בת זוגך (אישתך היום) (כאמור מבלי שציינת עובדה מהותית זו - או נמנעת מלפעול בשל היותך בניגוד עניינים זה) ומנגד רצונך לפגוע בממונים עליך ובחברי הנשיאות. ו. סיכום: 55. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שנשקלו מלוא טענותיך בשימוע, לא נותרה להתאחדות ברירה אלא להחליט בצער על סיום העסקתך. 56. לאור זאת, הנך נדרש ליתן הודעה מוקדמת בפועל של 7 ימי עבודה, ואילו בגין היתרה תקבל תמורת הודעה מוקדמת. 57. הנך נדרש לסייע בהעברת תפקידך כנדרש, ליידע את המנכ"ל מר ניר קלינגר בדבר המשימות הנמצאות בימים אלו על שולחנך ומועדי הביצוע הנדרשים." טענות הצדדים: לטענת התובע, על בית הדין להורות על ביטול פיטוריו וליתן צו מניעה קבוע משום שהפיטורים נעשו בניגוד להסכם העבודה וממניעים לא ענייניים ורק בשל העובדה כי עו"ד אור התלונן, במסגרת תפקידו, על מעשים בלתי כשרים ומינהל בלתי תקין בהתאחדות. עוד טוען התובע כי השימוע שנערך לו נעשה למראית עין. לחלופין עותר התובע לתשלום פיצוי בגין פיטורין שלא כדין (24 משכורות) ופיצוי על פי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) בגובה של 150,000 ₪. לטענת הנתבעת, עו"ד אור פעל בחוסר תום לב, תוך חריגה מסמכות, עקיפת סמכויות, התנהגות בלתי הולמת ופעל בניגוד עניינים וללא גילוי נאות. לטענת ההתאחדות, עו"ד אור העלה לראשונה בהליך השימוע טענות באשר למעשים בלתי תקינים של היו"ר. עו"ד אור שם לו למטרה להגן על בת זוגו, המועמדת לפיטורים בהתאחדות וכל מעשיו ותלונותיו נעשו לשם מניעת פיטוריה של בת זוגו ולאחר שנושא פיטוריה עלה על הפרק. עו"ד אור בחר להכפיש ולהאשים את ההתאחדות - גם מעל דפי העיתונות - בהאשמות שווא והכל בשל הכוונה לפטר את אשתו ובמטרה למנוע את פיטוריה, תוך מעילה חמורה באמון ההתאחדות וניגוד עניינים. עוד טוענת הנתבעת כי עו"ד אור לא שיתף פעולה עם המבקר שמונה וסירב להשיב למבקר של שאלות. עדויות: שמענו את עדותו של התובע ואת עדותה של רעייתו, הגב' ליאה אור. מטעם הנתבעת העידו: מר שמואל טל, מבקר חיצוני אשר ערך ביקורת בנתבעת (להלן: "המבקר" או "טל") מר ניר קלינגר, מנכ"ל הנתבעת (להלן: "המנכ"ל" או "קלינגר") מר יוסי אלקובי, יו"ר ועדת הכספים וחבר הנשיאות בנתבעת (להלן: "יו"ר ועדת כספים" או "אלקובי") מר יהודה אלחדיף, נשיא ההתאחדות (להלן: "יו"ר" או "אלחדיף"). הכרעה: לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. הסוגיות העומדות להכרעת ביה"ד: א. האם חרג התובע מסמכותו כטענת הנתבעת. ב. האם פעל התובע בניגוד עניינים. ג. האם פעל התובע בדרך שאיננה הולמת את תפקידו. ד. האם פעל התובע תוך עקיפת סמכויות. ה. האם נעשו מעשים בלתי תקינים בנתבעת. ו. האם הליך פיטוריו של התובע נעשה כדין. ז. האם זכאי התובע לסעד אכיפה. האם חרג התובע מסמכותו כטענת הנתבעת? על מנת להשיב על שאלה זו יש לבחון תחילה את השאלה, מהן סמכויותיו של יועץ משפטי בתאגיד כנתבעת. על פי הפסיקה, יועץ משפטי ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה הינו "שומר סף" מפני שחיתות ומינהל לא תקין (בש"א 1854/06 עו"ד יוסף חביליו נ' אורי לופליאנסקי ניתן ביום 20.9.06 וכן בג"צ נחמיה דורון נ' מאיר ניצן פ"ד מח (4) 733 וכן ע"ע 39/06 עיריית פ"ת - חנה גולדשטיין ניתן ביום 18.10.06, שם בעמ' 8 - פורסמו במאגרים האלקטרוניים). עוד נקבע בפסיקה כי בחברות ציבוריות חלה על היועץ המשפטי אחריות מוגברת לפעול על פי דין גם במקרים בהם חש מחוייבות כלפי בעלי השליטה (עפ (ת"א) 70949/02 מדינת ישראל נ' יוסף יהונתן (ג'ון) בן שמואל בוק עמ' 37 ניתן 1.11.04 וכן תפ (ת"א) 5672/99 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ניתן ביום 10.2.02 וכן תפ (ת"א) 6893/03 מדינת ישראל נ' ציטבר רונן ניתן ביום 1.12.05 - פורסמו במאגרים האלקטרוניים) ועל יועץ משפטי לגלות עצמאות מקצועית מוחלטת והוא נתון למרות החוק בלבד (בג"צ 180/94 נחמיה דורון נ' מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון מ"ח (4) 733). בתיק זה נתבקשה עמדת לשכת עורכי הדין בסוגיה זו. על פי עמדת הלשכה: "א. מקובלת על הלשכה האבחנה עליה עמד כבוד בית הדין בהחלטתו מיום 24.4.12 ולפיה יש לאבחן בין חיווי דעה בעניינים ארגוניים לבין התרעה לארגונים ולמוסדות הארגון בדבר התנהלות לא תקינה במישור המשפטי. ב. הלשכה סבורה שיש להדגיש את חובתו של היועץ המשפטי להתריע (מעבר לסמכות) "בתוך הבית" מפני התנהלות לא תקינה, אך מבלי לפגוע בחובת הסודיות והנאמנות המוטלות עליו מכח היותו עורך דין. ג. הלשכה קוראת להגן על יועצים משפטיים מפני פיטורין בסיטואציות מעין אלה שנדונו בהליך זה, ולהעדיף סעד של מניעת פיטורין על פני פיצויים." ובענייננו - מחד גיסא, בוודאי שאין להקיש מסמכויותיו של יועץ משפטי בעירייה אשר מכח החוק הוקנו לו סמכויותיו והחוק (סעיף 171 (א) לפקודת העיריות) בחר להגן על היועץ המשפטי הגנה מעבר להגנה שניתנה לשאר עובדי העירייה (למעט הגזבר והמבקר, שלהם ניתנו הגנות דומות) אולם מאידך גיסא, ברור כי אין דינו של יועץ משפטי של חברה שניזונה מכספי ציבור כדינו של יועץ משפטי של חברה פרטית. בחברה פרטית משרת היועץ המשפטי הינה משרת אמון של המנכ"ל ובתאגיד כנתבעת תפקידו של היועץ המשפטי הינו מעבר לכך וברור כי בכל מקרה שמגיע לידיו מידע באשר למינהל לא תקין עליו להתריע על כך. על התובע חלה חובת נאמנות כלפי הנתבעת וחברי הנתבעת, אשר משלמים דמי חבר לנתבעת ותפקידו של התובע לוודא כי הנתבעת מתנהלת באופן תקין ועל פי דין. על כן, דין טענת ההתאחדות באשר להעדר אמון מצידה כלפי עו"ד אור להידחות מאחר שמשרת היועץ המשפטי בהתאחדות אינה משרת אמון. יחד עם זאת יצויין כי עו"ד אור הצהיר בפני בית הדין עוד בשלב הדיון בסעד הזמני, שהוא מוכן לקבל את מרותו של המנכ"ל ולעבוד עימו. אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך שנות עבודתו תיפקד עו"ד אור היטב. מפרוטוקול ועדת הכספים מיום 9.6.11, כחודשיים טרם כתיבת ת/4 על ידי עו"ד אור, עולה כי ההתאחדות ביקשה להטיל על עו"ד אור תפקידים נוספים (עמ' 2 ו-3 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני). מהעדויות עלה כי ההתאחדות היא זו שביקשה את חוות דעתו של עו"ד אור בחלק מהסוגיות שעליהן התריע עו"ד אור מאוחר יותר ומהווה אחת האמתלות לפיטוריו. עו"ד אור העיד כי כבר במהלך שנת 2010 נקרא הוא לחדרו של מנכ"ל ההתאחדות וניהל שיחה עם יו"ר ההתאחדות יחד עם המנכ"ל באמצעות רמקול הטלפון (סעיף 10 (א) לתצהיר התובע): "המנכ"ל ביקש ממני את חוות דעתי בדבר כיסוי הוצאות אישיות של היו"ר בגין ארוחות, מתנות ונסיעות לחו"ל על חשבון הנתבעת. חוות דעתי הייתה החלטית ונחלקה לשניים. ראשית, הוצאות אישיות עבור ארוחות ו/או מתנות אסורה. ההוצאות המוכרות הינן גמול עבור השתתפות בישיבות והחזר הוצאות בקשר להשתתפות זו (לפי הוראות תקנות העמותות) ובכול מקרה הדבר צריך לבוא לאישורה של האסיפה הכללית. שנית, בעניין נסיעותיו של היו"ר לחו"ל, גם כאן בהתאם לכללי ניהול תקין של רשם העמותות על הוועד להחליט מראש, באישור ועדת הביקורת, ועל האסיפה הכללית מוטל לקבוע כללים ונהלים לעניין זה." עיניי הרואות כי ההתאחדות ביקשה את חוות דעתו של עו"ד אור בדבר כיסוי ההוצאות האישיות של היו"ר, וכי מה תלין כעת ההתאחדות כאשר מתגלים אי סדרים בנסיעות היו"ר לחו"ל ועו"ד אור מתריע בעניין. ועוד: לטענתו של עו"ד אור פנו אליו יו"ר ועדת הכספים (28.6.11), סגן יו"ר ההתאחדות (17.5.11) ויו"ר ועדת הביקורת (13.7.11) בדבר ההתנהלות הלא תקינה בכספי ההתאחדות והגרעון שנוצר לפתע בתקציב ההתאחדות. בחקירתה הנגדית אישרה הגב' ליאה אור כי יוסי אלקובי ביקש ממנה ומהתובע להגיע אליו (עמ' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 10-7 לעדות הגב' אור). לטענת עו"ד אור, יו"ר ועדת הכספים הביע בפניו את חששו כי הכסף נגנב מההתאחדות (סעיף 10 (ד) לתצהיר עו"ד אור). מחקירתו הנגדית של מנכ"ל ההתאחדות בדיון בסעד הזמני התברר כי נוצר גרעון של מיליון ₪ בתקציב ההתאחדות לעומת גירעונות של כ- 100,000 ₪ בשנים קודמות. ההתאחדות הכחישה פניות אלה מצד הגורמים המאוזכרים לעיל לעו"ד אור. הנני נותנת אמון בעדויותיהם של התובע ורעייתו כי אומנם נעשתה פנייה מצד גורמים אלה אליהם. הוכח ע"י התובע כי ביום 30.6.11 העביר למר אלקובי פירוט של חובותיו של היו"ר כלפי הנתבעת (ת/6). אישור הפקס שצורף מעיד כי אומנם שלח התובע למר אלקובי פירוט זה והמסמכים התקבלו במפעלו של אלקובי (עמ' 36 לפרוטוקול הדיון שורות 14-3). למרות שאלקובי הכחיש שקיבל את ת/6, בחקירתו התברר כי אומנם קיבלוֹ (עמ' 36 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 10-6 לעדות אלקובי). זאת ועוד, הנתבעת לא הביאה לעדות את סגן יו"ר ההתאחדות ויו"ר ועדת הביקורת על מנת להזים את טענות התובע כי גורמים אלה פנו אליו. אשר על כן מסקנתי היא שגורמים שונים בהתאחדות פנו אל עו"ד אור ועירבו אותו בסוגיות שההתאחדות טוענת שכלל אינם בסמכותו של היועץ המשפטי. לכן לא ברור מדוע מתרעמת ההתאחדות כנגד עו"ד אור כי חרג מסמכותו. היועץ המשפטי הינו גם עובד ההתאחדות ואם מגיע לידיו מידע מבוסס המעיד על מינהל לא תקין, גם אם מידע זה אינו קשור במישרין לתפקידו, עליו להביאו בפני הממונים עליו או בפני הגורמים המוסמכים. אולם אין ספק כי חלק מהנושאים שהועלו על ידי עו"ד אור אינם במסגרת תפקידו כיועץ משפטי ואינם באים בגדר מינהל לא תקין ונסביר. הצעתו של עו"ד אור לפטר את הדוברת בשל גרעון תקציבי (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 13-11), הדרישה שההתאחדות לא תקבל עובדים חדשים בשל המצב הכלכלי (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 20-18) ניוד עובדים (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 5-3), כל אלה הם שיקולים כלכליים שאינם משפטיים ואינם בסמכותו של יועץ משפטי ובוודאי שאינם מעידים על מינהל לא תקין. ועוד, למרות שעו"ד אור ביקש להתריע בפני ההתאחדות על התנהלותה, לא פנה למבקר שמונה על מנת לשטוח טענותיו (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורה 29) ותשובתו המפתיעה, כי המתין שהמבקר יפנה אליו, תמוהה כשלעצמה: "ש. האם פנית למבקר מר שמואל טל ובקשת שיבדוק את נסיעות אלחדיף לחו"ל? ת. אני יכול להרחיב את התשובה ? א' - לא אני פניתי... אני בטח לא מתערב כאשר מישהו מבצע את עבודתו. כמובן אם הוא היה פונה אלי, החומר היה בפניו והיה אולי אפשר למצות את הליך הבדיקה בתוך ההתאחדות..." (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 29-28 וכן עמ' 10 שורות 5-3) הגב' אור אף היא לא טרחה להעביר את החומר שהיה בידיה למבקר מאחר שחשבה שהוא "מטעם" (עמ' 30 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 18-17 לעדותה של הגב' אור). יחד עם זאת, מעדותו של קלינגר עלה כי מכתבו של עו"ד אור (ת/4) היה בפני המבקר (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 9-6). ברם, המבקר בחר שלא להתייחס אף לא לאחת הסוגיות שהועלו במכתבו של עו"ד אור. בעדותו של המבקר בפנינו התברר כי המבקר ביקר את חוסר הנהלים בנושאים של נסיעה לחו"ל אך לא התייחס לטענות הספציפיות שהועלו על ידי עו"ד אור. בנוסף, לא נכון ותקין לחקור גוף אשר ממנה בעצמו את המבקר (עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 20-18). עוד התחוור כי בנו של המבקר שמונה הינו חבר של בנו של סגן היו"ר (עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 23-21 לעדות טל) וכלל לא ברור מדוע לא מונה מבקר מטעם רשם העמותות. לא זו אף זו, לא רק שהמבקר לא התייחס לכל הנקודות שהועלו בפניו (עמ' 35 שורות 11-6 לעדות טל) אלא גם ולאחר שנודע לו ,לטענתו, מעו"ד אור אודות הליקויים לא הוציא דו"ח חדש או נוסף. מר קלינגר הודה בחקירתו שאמר למבקר שהיו"ר חייב כספים לנתבעת (עמ' 41 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 23-21 לעדות קלינגר) אולם, הפלא ופלא, עניין זה כלל לא הופיע בדו"ח. המבקר לא העלה בדו"ח המבקר ולוּ דבר אחד על מעשי הבכירים בהתאחדות. סיכום ביניים: עו"ד אור אומנם חרג במידה מועטה מסמכותו עת ביקר החלטות ארגוניות של ההתאחדות כגון: העסקת דוברת, העסקת עובדים חדשים, הוצאת הנהלת החשבונות למיקור חוּץ, גירעונות תקציביים וכד', אולם פעל בסמכות עת התריע על מחילת חוב של יו"ר ההתאחדות להתאחדות בניגוד לתקנון ואי החזרת עלות נסיעות לחו"ל של היו"ר. עו"ד אור הוכיח כי פעל משום שנעשתה אליו פנייה ע"י גורמים בכירים בנתבעת. מהעדויות התברר כי בנתבעת מתרחשים מעשים לא תקינים הקשורים ליו"ר כאשר המנכ"ל מגבה אותו הן באמצעות ויתור על חובותיו של היו"ר והן על דחיית חוב עד לאחר הסיום ההליך המשפטי דכאן. התנהגות זו מעידה על חוסר תום לב מצד גורמים אלה כאשר מטרתם לסלק את התובע מאחר שהוא העלה לדיון את אותן תופעות פסולות בנתבעת. בחלק מהנושאים שעליו התריע עו"ד אור הינם בגדר סמכותו ועל כן בדין התריע. האם פעל התובע בניגוד עניינים? ההתאחדות ידעה על היותם של עו"ד אור והגב' הררי בני-זוג מאז הכנס בינואר 2010 (סעיף 11 ד. לתצהיר התובע וסעיף 8 לתצהיר הגב' אור) ועל כן לא נהירה הטענה של ההתאחדות כי עו"ד אור פעל שלא כדין בעניין זה ושההתאחדות לא ידעה על מערכת היחסים שבין עו"ד אור לרעייתו. לא נעלם מעיניי כי חלק ממאבקו של עו"ד אור קשור לרעייתו, אשר משמשת כמנהלת חשבונות. כך לדוגמא העיד עו"ד אור שביקש שהדוברת תפוטר: "ש. זה נכון שאתה הצעת לפטר את הדוברת ? ת. במסגרת השיקולים ונוכח העובדה שההתאחדות נקלעה לגרעון של מליון ₪ שזה פעם ראשונה בתולדות הזמן שאני קיים בהתאחדות שקיים כזה גרעון." (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני לפרוטוקול שורות 13-11) שלא במפתיע, התברר כי הדוברת היא זו שנטלה את הרכב מרעייתו של עו"ד אור: "ש. נכון שההתאחדות העבירה את הרכב של אשתך לדוברת ? ת. התשובה היא כן." (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 24-23) יחד עם זאת, יתכן שכך ניסתה ההתאחדות לפגוע בעו"ד אור. זאת ועוד, ב-ת/4 שבו מעלה עו"ד אור, לשיטתו, את סוגיות המינהל הלא תקין קובע עו"ד אור כי אסור להפחית את שכרה של רעייתו (סעיף 9.2 למכתב) ואף מודיע כי אם יעשו כן, יפנה לרשם העמותות (סעיף 10 למכתב). כשנשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב: "אולי הניסוח היה צריך להיות שונה, אני מסכים..." (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורה 11). עם זאת אציין כי אין בידינו לקבל את טענת ההתאחדות כי מדובר באיום שכן פניה לרשם העמותות שהוא הגוף האמור לפקח על ההתאחדות ומחובתו של עו"ד אור לפנות לרשם העמותות אם נתגלו לו מעשים שהם בניגוד למינהל תקין או חשד לחוסרים בכספים. לא נעלם מעיני בית הדין כי חלק מהחומר המחשיד את קברניטי ההתאחדות (כרטיסי לקוח, חשבוניות וכד') הגיע לידיו של עו"ד אור על ידי רעייתו, אשר כאמור הינה מנהלת החשבונות של ההתאחדות (עמ' 10 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 10-7). בסעיף 8 לתצהיר אלקובי, מעיד יו"ר ועדת הכספים כי התובע לא העלה את עניין עבודתה של רעייתו כלומר שהתובע העלה טענותיו בתחילה ללא קשר לרעייתו והלכה למעשה, כאמור לעיל, עד היום לא הוצאה הנהלת החשבונות למיקור חוץ. בישיבת ועדת הכספים מיום 9.6.11 הוחלט על הוצאת הנהלת החשבונות למיקור חוּץ ועוד קודם לכן, בשנת 2010, הועלתה האפשרות של הוצאת הנהלת החשבונות של ההתאחדות למיקור חוּץ ונתקבלה גם החלטה הפוכה באותה ישיבה בדבר השארת הנהלת החשבונות על כנה. פרוטוקול ועדת הכספים מיום 19.6.11 מעורר תמיהות מאחר שקיימת שם החלטה על הוצאת הנהלת החשבונות למיקור חוץ אך לאחר קבלת ההחלטה מציע יו"ר הנתבעת: "שהנהלת החשבונות תשאר בחצי משרה ובחצי השני תעזור בגביה. נבדוק 3 חודשים ואח"כ נחליט" (העמוד האחרון בת/16). רב הנסתר על הגלוי - כיצד זה מתקבלות שתי החלטות הסותרות לכאורה זו את זו באותה ישיבה והחלטה של הוצאת הנהלת החשבונות למיקור חוץ מתמצה בהחלטה קצרה ולקונית מבלי שנערך דיון מעמיק בעניין, אולם ברור כי בסופה של הישיבה הוחלט שלא לפטר את הגב' אור. לאחר שמיעת ההוכחות בתיק דנן, בשונה ממסקנת בית הדין בסעד הזמני, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת היא זו שניסתה לפגוע ברעייתו של התובע לאחר שהתובע החל להעלות את המעשים המיוחסים ליו"ר ולמנכ"ל וכי הכוונה לפטר את רעייתו של התובע (להוציא את הנהלת החשבונות למיקור חוץ) לא הגיעה בסופו של דבר לכלל מימוש. למעשה קיימת החלטה בחודש 6/11 שלא לפטר את רעייתו של עו"ד אור ולמרות זאת עו"ד אור מוציא את המכתב (ת/4), חודשיים לאחר ההחלטה שלא לפטר את רעייתו, בו הוא מתריע על מינהל לא תקין בהתאחדות. אשר על כן הקשר הסיבתי בין העלאת טענותיו של עו"ד אור לכוונה להוציא את הנהלת החשבונות למיקור חוץ, קרי פיטוריה של הגב' אור נחלש. לא זו אף זו, ההתאחדות לא טומנת את ידה בצלחת כך מת/20 עולה כי הנתבעת הפיצה הודעת דואר אלקטרונית ובו ציטוטים חלקיים ומגמתיים מתוך החלטת בית הדין כנגד התובע ורעייתו וכן מ/21 עולה כי הנתבעת עושה כל שביכולתה לפגוע ברעיית התובע. האם פעל התובע באופן שאינו הולם את תפקידו? תמוהה היא טענתה של ההתאחדות באשר להתנהגות בלתי הולמת בשל עבודות פרטיות שאותן ביצע עו"ד אור כשנתיים בטרם פיטוריו. מדוע רק כיום לאחר תקופה כה ארוכה מעלה ההתאחדות טענות מעין אלו ? זאת ועוד, התברר שיו"ר הנשיאות בעצמו כתב הקדשה לעו"ד אור בפתיח העוקדן. מה כי תלין כיום ההתאחדות על כך ? בוודאי שהיה עליה להתריע בכתב כי עו"ד אור אינו נוהג כדין. בטענה זו כנגד עו"ד אור יצא המרצע מהשק ונראה שההתאחדות חיפשה אמתלות כנגד עו"ד אור, ובכלל זה מעשים שבוצעו לכאורה לפני כשנתיים, וכל זאת על מנת לפטרו. מצאתי מקום לציין כי עו"ד אור בעדותו הודה שהצטלם לעיתונות לצורך פרסום הכתבה על הטענות שמעלה עו"ד אור בפנייתו לבית הדין בתביעתו זו. פנייה לעיתונות אין בה כל פסול אולם האם עת שמדובר ביועץ משפטי חל עליו איסור לפנות לעיתונות מכח כללי החיסיון של עורך-דין - לקוח, יש להשאיר זאת בצריך עיון. האם פעל התובע תוך עקיפת סמכויות? אין בידינו לקבל את טענת ההתאחדות כנגד עו"ד אור באשר לעקיפת סמכויות שנעשתה על ידו. לטעמנו, עו"ד אור לא היה צריך לפנות ליו"ר ההתאחדות או למנכ"ל מאחר שתלונותיו מופנות גם כלפיהם ולכן אין עסקינן בעקיפת סמכויות. האם נעשו מעשים בלתי תקינים בנתבעת? אם בוררים המוץ מהבר מתגלה כי אומנם נעשו מעשים שאינם מתיישבים עם מינהל תקין, במקום שניזון מכספי ציבור. חוב של היו"ר בגין נסיעה לחו"ל: יו"ר ההתאחדות נסע לכנס בתאילנד ונשאר בחו"ל למספר ימים נוספים לצרכיו הפרטיים, אשר בגינם הוא אמור להעביר תמורה להתאחדות, אך ככל הנראה הוא לא עשה כן. בעדותו הודה המנכ"ל כי היו"ר נתן לו שיקים בעבור הנסיעה לחו"ל אבל ביקש ממנו שהשיקים לא יופקדו בשל מצבו הכלכלי. לאחר הדיון בוועדת הביקורת (6/12), כשנה ושלושה חודשים לאחר הנסיעה לחו"ל, ביקש היו"ר להחליף את השיקים, שעדיין לא הופקדו, ואלה כפי שהצהיר המנכ"ל בחקירתו הנגדית, יופקדו בתום המשפט (עמ' 42 לפרוטוקול שורות 15-12 לעדות קלינגר). מהעדויות התברר כי הסדר זה נעשה לעיני היו"ר והמנכ"ל בלבד מבלי ליידע את הנשיאות (עמ' 49 לפרוטוקול שורות 3-2 לעדות היו"ר). במפתיע כשנשאל היו"ר האם עדיין יש לו חוב בעבור השהייה הפרטית בתאילנד השיב שלא (עמ' 47 לפרוטוקול שורות 21-20 לעדות היו"ר). התרשמות בית הדין כי היו"ר והמנכ"ל מתייחסים לכספי הנתבעת ככספם הפרטי ולא ככספי ציבור. כיצד יתכן שיו"ר ההתאחדות בעצמו ובכובעו כמעסיק, חייב כספים להתאחדות ולאחר שהוא מבקש לפרוע את חובותיו ונותן שיקים בעבור פרעון החוב, מחזיר לו מנכ"ל ההתאחדות את השיקים או את חלקם? להתאחדות הפתרונים. החוב של היו"ר בגין תווי קניה: מר קלינגר העיד כי יו"ר ההתאחדות שילם עבור תווי החג לשנת 2010 (עמ' 14 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 27-24) אך מהכרטסת לקוח שצורפה עולה שאלה לא שולמו. ההתאחדות יכלה לסתור טענה זו ולהביא בפנינו הוכחה על תשלום תלושי החג אולם בחרה שלא לעשות כן (עמ' 15 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 2-1) והתנגדה להמציא לתיק בית הדין מסמך שכזה לאחר שמיעת העדויות (עמ' 15 לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני שורות 10-8). אלקובי, יו"ר ועד הכספים, אישר בחקירתו כי המעשים שנטענו על ידי התובע אינם תקינים: ש. אם מר קלינגר איפשר ליהודה אלחדיף ומתוך 13,000 נפרעו רק 4,000 עבור תווי קניה זה בסדר ? ת . לא, זה לא בסדר. (עמ' 37 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 4-2 לעדות אלקובי) החוב של היו"ר בגין הכנס בירושלים: מהעדויות התברר כי עד היום לא שולם חובו של היו"ר בעבור הכנס, למרות שהיו"ר היתמם בתשובתו כשנשאל על כך: ש. מתי שילמת ? ת. נתתי , אני לא זוכר , בזמן האחרון . (עמ' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 18-17) מר קלינגר אישר שעד היום לא נפרעו השיקים בעבור השהות של היו"ר במלון בירושלים: ש. זה נכון שיו"ר ההתאחדות יצא לסוף שבוע הזה בדצמבר 2010 במלון בירושלים ולא שילם עבור רעייתו עד עצם היום הזה ? הכוונה שלי שגם אם ניתן שיק , הוא לא נפרע , ומבחינתי זה לא שולם. האם הוא שילם ? ת. קבלתי ממנו שיקים בנאמנות והשיקים לא נפרעו . (עמ' 41 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 4-1 לעדות קלינגר) תשובותיו של אלקובי בעניין אי תשלום היו"ר בעבור הכנס בירושלים אף הן מעוררות תמיהה באשר לתפקודו כיו"ר ועדת הכספים: ש. יש החלטה של ועדת כספים מ - 12. 8. 11 שמדברת על איך תבוצע ההשתתפות בכנס בירושלים עבור בני זוג. "הסוף שבוע מאושר ההתאחדות תשתתף בעלות של 50%..." האם ידוע לך שאלחדיף לא שילם עבור רעייתו עד היום עבור הכנס הזה? ת. לא. (עמ' 36 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 21-18 לעדות אלקובי) הפחתת דמי החבר ליו"ר מהעדויות התברר כי מנכ"ל הנתבעת הפחית את דמי החבר, לטענת הנתבעת, כדין. אין בידי לקבל טענה זו כעולה מתקנון הנתבעת [ת/ 13 (סעיף 34(ד)] היה על הנתבעת לאשר החלטה זו בועדת חריגים. לטענת היו"ר פנה הוא לנשיאות בעניין זה (עמ' 47 לפרוטוקול שורות 26-25) אולם לא הומצאה כל אסמכתא המעידה על כך. בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' - יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ - סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ - טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות ההתאחדות למסור ראיות אלו לבית הדין, מסיקה אני כי מסירת ראיות אלו היה בה כדי להזיק להתאחדות. עדותו של היו"ר הייתה רצופה אי דיוקים באשר לחובו בגין דמי חבר. בתחילה טען היו"ר: "לא איחרתי לפני שנבחרתי." (הכוונה בתשלומי דמי החבר - הוספה לא במקור - א.ג.כ) (עמ' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורה 6 לעדות היו"ר) ולאחר מכן התחמק משאלת ב"כ התובע: "ש. אז בניגוד למה שאמרת לי מקודם כבר ב - 2/12 היה לך הרבה חובות ולא יכולת להיבחר על פי התקנון . וקודם אמרת שבמועד ההיבחרות לא היה לך חוב. ת. אני מבקש לעיין בתקנון הארצי. אין הגבלה כזאת בתקנון." (עמ' 48 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 26-25 וכן עמ' 49 שורה 1 לעדות היו"ר) בחירת נשיא התאחדות בניגוד לתקנון מהעדויות התברר כי החוק אינו נר לרגלי הנתבעת ונראה כי הנתבעת פועלת בניגוד לתקנון הנתבעת: ש. ידוע לך שהיו"ר חובש שני כובעים: גם יו"ר ועד המחוז וגם נשיא הועד הארצי ת . נכון ש . האם ידוע לך שהקדנציה שלו כנשיא הסתיימה במרץ 2011 ת . באמת ? וכינסנו את הנשיאות הארצית והוא ביקש לעוד קדנציה שלישית, ואישרנו את זאת. לשאלתך - האישור נמצא בפרוטוקול הארצי. ש . אם אני אומר לך שבתקנון הארגון הארצי כתוב שאסור יותר מ-2 קדנציות ת . זה נכון, אבל, הייתה הצבעה ואישרו. ש . אשרו גם את שינוי התקנון ? ת . אני לא יכול לענות לך. (עמ' 38 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 17-9 לעדות אלקובי) והתובע התריע גם על כך: ש . האם מישהו הפנה את תשומת לב חברי הנשיאות שאי אפשר לכהן יותר מ-2 קדנציות עקב התקנון ? ת . הייתה החלטה להאריך את הכהונה של יהודה לקדנציה נוספת. יניב התריע שהעניין קצת בעייתי, אבל מאחר וכל המחוזות שהיו שותפים לנשיאות החליטו פה-אחד להאריך לו את הכהונה, כך נשארה ההחלטה. (עמ' 44 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 19-15 לעדות קלינגר) למרות שאלחדיף הכחיש זאת וסיבותיו עימו: ת . אני נשיא ההתאחדות. אני מבין שאנחנו התייעצנו עם היועץ המשפטי שלנו, הוא לא הסתייג ש . המנכ"ל אמר שהוא הסתייג. (עמ' 46 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 8-7 לעדות אלחדיף) סיכום ביניים: הוכח ע"י התובע כי המעשים המתוארים לעיל אומנם בוצעו והם בניגוד למינהל תקין ועל כן בדין התריע עו"ד אור בגינם. האם הליך פיטוריו של התובע נעשה כדין ? לכאורה ביצעה ההתאחדות הליך פיטורים כדין שכלל זימון לשימוע ושימוע שבו ניתנה לתובע האפשרות להשמיע את טענותיו. אולם נוצר בפנינו הרושם כי השימוע לא נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה והתוצאה הייתה ידועה מראש. עם קבלת המכתב (ת/4) החליטה ההתאחדות לפטר את עו"ד אור. כוונה זו עולה מפורשות מפרוטוקול ועדת הכספים ביום בו נתקבל ת/4. כעולה מהפרוטוקול, ההתאחדות סלדה מתוכן המכתב ולא התייחסה לגופן של טענות עו"ד אור ותכננה את פיטוריו בעקבות תוכן המכתב: "י. אלקובי: מודיע לנוכחים כי סוטה מסדר היום ויתחיל את הדיון במכתב ששלח היועץ המשפטי. לדעתו היועץ המשפטי מתחיל לאבד פרופורציות וכיוון. נהיה גועל נפש ועדיף לא להמשיך. י.אלחדיף: ...האיש צריך קודם כל לעוף. ... אז בואו נלך חכם. גובל בגועל נפש אבל אנו החכמים וצריכים לנהוג נכון. בואו לא נגיב, בואו נרדים אותו, נגיד O.K., נוציא מסקנה וניתן לו להירגע. בעוד שבועיים נגיד תודה להתראות. גם לא יאשימו אותי שעף בגלל חשדות לשחיתות וגם יהיה לא חדשותי... א. ובר-אוזן: רק עכשיו קראתי ברפרוף. בעיניי המכתב מאוד מקומם ולא משנה אם נכון או לא ברמה העקרונית תפש אותנו במקום רגיש. ...הוא שם את צוואר ההתאחדות על הגרדום, החליט "להתאבד" על ההתאחדות. צריך לייבש אותו, ... נורא ואיום, מסיג גבול. י אלחדיף: הוא ימשיך קדימה צריך להרדימו לא עושים כלום. ... י. אלקובי: אחרי דוח המבקר, נעשה לו שימוע ונפטר אותו." (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ.) נוכח דברים אלו בפרוטוקול, שוכנעתי כי ההתאחדות גמרה אומר לפטר את התובע מאחר שהעלה כנגד בכיריה האשמות שהתבררו בהליך כאן כנכונות והליך השימוע היה הלכה למעשה למראית עין בלבד. בנוסף, על פי ת/3 היה על ההתאחדות להתריע בפני עו"ד אור על מעשיו בטרם פיטוריו. אין מחלוקת כי התרעות בכתב לא נשלחו לעו"ד אור אולם גם לא השתכנעתי כי ניתנו התראות בעל-פה, משלא הוצג בפני מתי אלה ניתנו ועל ידי מי (עמ' 47 לפרוטוקול שורות 7-4 לעדות היו"ר). מנכ"ל הנתבעת העיד כי ניתנו לתובע שתי התראות בטרם השימוע (עמ' 12 לפרוטוקול מיום 22.4.12 שורה 19 עד עמ' 13 שורה 13). המנכ"ל טען שאף קויימה ישיבת נשיאות בעניין זה (עמ' 46 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 24-17 וכן עמ' 47 שורות 7-1). מהעדויות התחוור כי למרות טענת ההתאחדות כי ההתראות ניתנו כשנתיים לפני השימוע, למרבית הפלא אין פרוטוקול המעיד על כך. אשר על כן מסקנתי כי לא ניתנו כלל התראות בכתב או בעל פה ואף אם ניתנו, כטענת המנכ"ל, הרי שאלה ניתנו זמן רב לפני השימוע. לכן משהתראות בכתב לא ניתנו, נפל פגם בפיטורים. אציין כי אומנם על פי ת/3 קיימת דרישה לשיתוף ועד העובדים באשר לסיום עבודה של עובד מעובדי ההתאחדות אולם ועד עובדים לא קיים בהתאחדות ועל כן ברי שלא היה עם מי להתייעץ. מסקנתי היא, איפוא, כי עו"ד אור פוטר בניגוד להסכם שנחתם בין ההתאחדות לעובדי ההתאחדות, שהוא בבחינת הסדר קיבוצי, ובניגוד לנוהל הקיים בהתאחדות. לעו"ד אור נעשה לכאורה שימוע למראית עין בלבד מאחר שההתאחדות החליטה לפטרו עם קבלת מכתבו של עו"ד אור (ת/4). האם זכאי התובע לסעד אכיפה ? משמעותו של מתן הצו הינה אכיפת יחסי עובד ומעביד. "בגישה מסורתית זו חל שינוי עם השנים, וכיום מסתמנת נכונות גוברת במשפט העבודה לאכוף חוזה עבודה. תרמה לכך התרופפות הקשר האישי בין העובד למעביד והשינוי שחל מבחינה זו באופיו של קשר ההעסקה בתורת "שירות אישי". אף שנקודת המוצא הנוהגת עודנה כי אכיפת חוזה עבודה היא בגדר יוצא מן הכלל, הורחבו החריגים לכך (ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם, עמ' 685). ... בשירות הציבורי נקט בית הדין לעבודה גישה לפיה אין להשלים עם פיטורין שלא כדין כאשר הם נגועים בשיקולים זרים, באפלייה, בניגוד אינטרסים וכיוצא בזה. גישתו היא כי "יש לבית הדין סמכות ושיקול דעת האם לאכוף יחסי עובד-מעביד" (ע"ע 300178/98 דוד ביבס נ' שופרסל, תק-אר 2001(3) 59, 61). חוק ההגנה על עובדים (חשיפת שחיתויות ופגיעה בטוהר המידות) (בסעיף 3(א)(2)) וכן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (בסעיף 10(א)(2)) קובעים במפורש את סמכותו של בית הדין לעבודה לפסוק סעד אכיפה בדרך של מניעת פיטורין כאמצעי הגנה על עובדים שהתלוננו כנגד מעבידם ונפגעו עקב כך. סעד זה ניתן בכפוף לשיקולים שונים, הנוגעים, בין היתר, להשפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה. גישה זו של המחוקק מצביעה על הרגישות המיוחדת המתבקשת במצבים בהם עובד נפגע עקב תלונת-אמת שהגיש כנגד מעבידו, על הצורך להגן עליו בסיטואציה כזו, לעיתים מעבר למתן פיצוי כספי להטבת נזקו." (בגץ 6840/01 פלצמן בל יפה נ' ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל ניתן ביום 10.10.05 - פורסם במאגרים האלקטרוניים, שם עמ' 25-26).   במקרים כגון אלו, בהם שוכנע בית הדין כי הפיטורים נעשו שלא כדין, עומדות בפני בית הדין שתי אפשרויות: האחת, מתן סעד אכיפה והשנייה, מתן פיצוי כספי. במקרה דנן סעד של פיצוי כספי בגין ההליך הפיטורים אינו צודק ואסביר. הנתבעת מתקיימת מדמי חבר שמשולמים לה ע"י ציבור מעסיקים ומדוע נטל הפיצוי הכספי, בגובה מאות אלפי שקלים, צריך ליפול על כתפי חברי ההתאחדות כאשר ברור כי הליך פיטוריו הלקוי של התובע נעשה ע"י ראשי הנתבעת ובעטיים. זאת ועוד, סעיף 1 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז - 1997 קובע: "לא יפגע מעביד בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור". החוק קובע מפורשות כי ניתן במקרים אלו לאכוף יחסי עובד מעביד אם ראה בית הדין שמתן פיצוי לא יהיה צודק בנסיבות המקרה (סעיף 3(2) לחוק). החוק חל על כל גוף ציבורי וארגון מעבידים מנוי בחוק כגוף ציבורי (סעיף 8 לתוספת לחוק). התובע התריע על מעשי היו"ר וגיבויו של המנכ"ל למעשים אלו. הכחשותיו כיום של יו"ר ועדת הכספים שחשד במעשים אלו והפנה את תשומת ליבו של התובע אינן ראויות. לטעמי, המקרה דנן, הוא מסוג אותם מקרים בהם ראוי להשיב עובד לעבודתו ולבטל את מכתב הפיטורים ובוודאי עת השתכנעתי כי העובד פוטר בשל חשיפת מינהל לא תקין אצל מעבידתו וקיימת לו הגנה על פי חוק מפני פיטורים. נוכח הפגמים שציינתי לעיל שנפלו בפיטורי התובע, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון במקרה זה. התובע עובד בנתבעת במשך 7 שנים ואין מחלוקת שעו"ד אור ביצע את תפקידו כראוי במשך 7 שנים והמחלוקת שנתגלעה בין הצדדים אינה קשורה לתפקודו כיועץ משפטי ולא יגרם כל נזק לנתבעת בהישארותו של עו"ד אור בתפקידו. מהעדויות עלה כי הייעוץ המשפטי הפנימי מהווה 5% מתפקידו של התובע ואילו 95% הינו הייעוץ החיצוני ואומנם עו"ד אור מופיע חדשים לבקרים בבית דין זה (עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.12 שורות 30-28). סוף דבר: במכלול השיקולים שבחנתי לעיל, סבורני כי יש ליתן צו מניעה קבוע כנגד פיטוריו של התובע. מכתב הפיטורים מבוטל. התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום. ולא, ישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד לתשלומם בפועל. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. צו מניעה פיטוריםפיטוריםצוויםצו מניעה