בפסיקה נקבע, שאם מבקש נישום להעלות טענה שהחובות הנטענים למס רכוש ומס הכנסה אינם קיימים, או שהחובות המופיעים ברישומי רשויות המס שגויים, עליו להביא ראיות שיש בהן כדי להטיל ספק מהותי בשיקוליה של הרשות או להצביע על אי-תקינות פרוצדוראלית אחרת במטרה לנסות לסתור את חזקת התקינות של המינהל, דברי כב' השופטת דפנה ברק-ארז, בע"א 3901/11 מחקשווילי נ' רשות המיסים מיום 7.8.12, וכן דבריו של כב' השופט א. רובינשטיין באותו פסק דין שכתב כי: "דלתם של בתי המשפט האזרחיים ובית משפט זה צריכה להיות מוגנת ככל הניתן; שאם לא כן, נוכח "החיבה" הרבה הנובעת אצל חלק ניכר מן הבריות... לתשלום מיסים, לא יהא חלילה לדבר סוף, במדינה מרובת התדיינות. האפשרות האחרת של מסלול "אזרחי" היא בחינת "מציץ מן החרכים" לשימוש נדיר, ומוטב לו שימנע ככל הניתן". על הנישום להצביע איפוא על ראיות משמעותיות שיש בהן כדי לסתור את חזקת התקינות של המינהל. מיסיםראיות