מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה לביטול מינוי לתפקיד בחברת החשמל: 1. לפנינו תביעת התובעים שהינם חברים בוועדת הייעול באגף תכנון הנדסי בחברת החשמל, לביטולה של ההחלטה מיום 27.10.10, בדבר מינויו של מר אלברט שחף כיו"ר ועדת הייעול של אגף תכנון הנדסי בחברת החשמל. לטענת התובעים, בקבלת ההחלטה האמורה התגלו כשלים ונפלו פגמים מהותיים, ולכן יש להורות על ביטולה. התביעה שהוגשה במקביל לבקשה לסעד זמני, הוגשה כנגד הנתבעות 1-3. לאור החלטתנו בבקשה לסעד זמני, במסגרתה קבענו, בין היתר, כי ככל שלתובעים יש טענות בנוגע לאופן מינוי נציגי העובדים למזכירות המועצה המרכזית, היה עליהם לצרף כמשיב/נתבע את ארגון העובדים ואת המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל, ביקשו התובעים לתקן את תביעתם ולהוסיף את הועד הארצי של ארגון חברת החשמל, כנתבע נוסף. 2. הנתבעת 1 (להלן גם - "חברת החשמל") והנתבעת 4 (המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל - הועד הארצי), בכתבי ההגנה מטעמן, טוענות, כי לא נפלו בהחלטה מ-27.10.10, בדבר מינויו של מר אלברט שחף לתפקיד יו"ר ועדת היעול, פגמים המצדיקים ביטול המינוי. לטענתן, יש לדחות את התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאות. זאת, מאחר שהטענות אותן הם מעלים בתיק זה מהוות המשך ישיר לטענות שהועלו במסגרת הליכים שנוהלו בבית דין זה לפני מותב בראשות סגנית הנשיא, השופטת קציר, בבית הדין הארצי ובמסגרת ההליך הזמני שהתקיים לפנינו - ונדחו כולן. הרקע העובדתי והשתלשלות העניינים עובר להגשת התביעה בתיק זה: 3. התובע 1 בתיק שלפנינו (להלן גם - "מר חי"), יחד עם מר חנן דגן (שאינו תובע בתיק זה), הגישו בתאריך 2.5.10, בקשה למתן צו מניעה זמני נגד חברת החשמל במסגרתה ביקשו לאסור על קיום בחירות חוזרות ליושב ראש ועדת הייעול באגף תכנון הנדסי, ולחילופין ביקשו מבית הדין להורות, כי התובע מר חי יהיה יו"ר הועדה. בנוסף, במסגרת אותה בקשה נתבקש גם סעד קבוע למתן צו הצהרתי לפיו הבחירות שנערכו ליו"ר ועדת הייעול, נערכו כדין ותוצאותיהן מחייבות. לבקשה האמורה צורפו הסתדרות העובדים הכללית החדשה והמזכירות הארצית של עובדי חברת חשמל לישראל בע"מ, כמשיבים פורמאליים. 4. דיון בבקשה התקיים בתאריך 12.5.10 לפני מותב בראשות סגנית הנשיא- השופטת קציר. במעמד אותו דיון הועלו מטעם התובעים טענות עליהן חזרו התובעים במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה לפנינו בתאריך 8.11.10. 5. בתאריך 23.5.10 ניתנה החלטת המותב בראשות סגנית הנשיא - השופטת קציר. בהחלטה נקבע, כקביעה מכרעת ולא לכאורית, כי קיים אצל חברת החשמל נוהג, על פיו יושב ראש ועדת הייעול, הינו נציג ההנהלה, ולא הובאה כל ראיה, כי אי פעם כיהן בתפקיד יושב ראש, נציג מטעם העובדים והדבר אף הגיוני נוכח העובדה שהמדובר בכלי ניהולי שמן הראוי שיהיה בידי ההנהלה ולא בידי העובדים (סעיף 39 להחלטה מיום 23.5.10). כמו כן נקבע, כי על מר חי להימנע מלהציג מועמדותו לתפקיד יושב ראש ועדת הייעול, ועל כן נדחתה הבקשה למתן סעד זמני, האוסר על עריכת בחירות חוזרות, ונדחתה אף הבקשה לסעד קבוע, דהיינו למתן צו הצהרתי המכריז, כי הבחירות נערכו כדין וכי תוצאותיהן מחייבות. ניתנה הוראה על ידי המותב להחזיר את העניין לועדת הייעול, על מנת שתדון מחדש בבחירות יושב ראש בהתאם להוראות התקנון, דהיינו, ברוב קולות המשתתפים מכל צד. הודגש בהחלטה, כי על הועדה לבחור יושב ראש מתוך נציגי ההנהלה ובסגן מטעם נציגי העובדים. על החלטה זו הגישו התובעים בקשת רשות ערעור. הנשיא אדלר קבע, כי החלטת בית הדין מפורטת ומנומקת כראוי, כוללת התייחסות להוראות התקנות, לנוהג במקום העבודה ולנסיבות העניין, ועל כן אין מקום להתערב בה. בית הדין האזורי עיכב את ביצוע ההחלטה מ-23.5.10, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור, אולם משניתנה החלטה בבקשת רשות הערעור, וזו דחתה את הבקשה, חזרה ההחלטה מ-23.5.10, ועמדה בתוקפה. לאחר מתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור, לא הוגשה ע"י המבקשים שם בקשה כלשהי למותב בראשות סגנית הנשיא-השופטת קציר, ואף לא נתבקש סעד כלשהו בהתייחס לבחירת יושב ראש ועדת הייעול. בהקשר זה, כבר ציינו בהחלטנו בבקשה לסעד זמני, כי לו סברו התובעים שהחלטת בית הדין מ-23.5.10, אינה מהווה סוף פסוק בטענותיהם, היה עליהם לפעול ולבקש דיון בהליך העיקרי, בהתייחס לאותן טענות שהועלו בהליך ההוא (1533-05-10). 6. ועדת הייעול התכנסה, פעם נוספת, בתאריך 17.8.10, בעקבות החלטת בית הדין מ-23.5.10, לצורך בחירת יושב ראש חדש לועדה, מבין נציגי ההנהלה. בהתאם להוראות תקנון המועצה המרכזית לייעול וחסכון (להלן - "התקנון"), בחירת יושב הראש היתה אמורה להיעשות ברוב קולות המשתתפים מכל צד. בניגוד להוראת בית הדין מ-23.5.10, הגיש גם מר מוני קובל, נציג העובדים, את מועמדותו לתפקיד יושב ראש הועדה. בנסיבות אלה, של הגשת מועמדות ע"י נציג העובדים, התנגדו חברי ועד העובדים למועמדתו של מר שחף, וחברי ועדת הייעול לא הצליחו להגיע להכרעה בדבר זהות יושב ראש הועדה. אשר על כן, הועבר העניין להכרעת מזכירות המועצה המרכזית לייעול וחסכון. 7. בדיון שהתקיים בתאריך 27.10.10 במזכירות המועצה, השתתפו מטעם ההנהלה יושב ראש מזכירות המועצה, מר אייזיג ויגלר וסמנכ"ל משאבי אנוש מר יצחק (איקא) יכין; מטעם העובדים השתתפו יושב ראש המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל מר דוד (מיקו) צרפתי, וסגנו - יושב ראש ועד העובדים במרחב צפון, מר יעקב דבידה. כמו כן נכחו בישיבה יושב ראש ועד העובדים במרחב הדרום, מר ציון לוגסי, מזכיר ועד העובדים במרחב הדרום, מר אהרון בן סימון ומרכזת פעולתן של ועדות הייעול בחברה, הגב' יוהנה מטס. לפני חברי מזכירות המועצה המרכזית הוצגה השתלשלות העניינים לרבות החלטת בית הדין מתאריך 23.5.10, בדבר בחירת יושב ראש לוועדת הייעול מקרב נציגי ההנהלה בלבד. כמו כן, הוצג לפני המשתתפים פרוטוקול הדיון שהתקיים בוועדת הייעול בתאריך 17.8.10. בתום הדיון הוחלט על בחירתו של מר שחף לתפקיד יושב ראש וועדת הייעול באגף תכנון הנדסי. 8. בתאריך 8.11.2010 הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יעכב את כניסתה לתוקף של ההחלטה מתאריך 27.10.10, בדבר מינויו של מר אלברט שחף כיושב ראש ועדת הייעול. בהחלטתנו, דחינו את הבקשה למתן סעד זמני, וקבענו, כי בשלב המקדמי, לא הוכח, כי נפל פגם היורד לשורשו של עניין והמצדיק צו זמני שיעכב את כהונתו של מר שחף בתפקיד יושב ראש ועדת הייעול. יחד עם זאת, ציינו בהחלטתנו, כי לא הובהר עד תום, כיצד התמנו נציגי מזכירות המועצה המרכזית, וכן ציינו כי יש להתייחס לטיעוני המבקשים, באשר לאופן ניהול הפרוטוקול בישיבת מזכירות המועצה המכרזית מ-27.10.10. 9. בתאריך 13.11.11 בסיום דיון במעמד הצדדים, ולאחר שהתובעים העלו טענות בדבר העדר סמכות המזכירות המועצה המרכזית להכריע בנושא זהות יושב ראש ועדת הייעול, ניתנה על-ידינו החלטה, כי הנתבעות 1 ו-4 תמצאנה מסמכים שנדרשו על-ידי התובעים בנוגע לכינוס מליאת המועצה המרכזית ולכינוס מזכירות המועצה המרכזית, וכן קבענו, כי על התובעים להודיע, האם איתרו מסמך כשלהו ממנו עולה, כי במשך השנים (לפני מועד הבחירה הרלוונטי לעניין שלפנינו), הם העלו טענה בנוגע לזהות בעלי התפקידים המאיישים את מליאת המועצה המרכזית לייעול וחסכון. 10. חברת החשמל פעלה בהתאם להחלטתנו והגישה ב- 8.12.11 הודעה, במסגרתה המציאה את המסמכים אשר אותרו על ידה, לרבות פרוטוקולים מדיוני מזכירות המועצה המרכזית; פרוטוקולים מדיוני מליאת המועצה המרכזית; כתבי מינוי של נציגי הנהלת חברת החשמל לגופים השונים הנוגעים לייעול וחיסכון; הודעות מטעם ארגון העובדים בדבר מינוי נציגיו למועצה המרכזית. חברת החשמל טענה, כי מהפרוטוקולים של מזכירות המועצה עולה, שבמהלך 15 השנים האחרונות, מזכירות המועצה התכנסה 17 פעמים ודנה, במקרה הצורך, בחילוקי דעות שהתגלעו בוועדות הייעול השונות הפועלות בחברת החשמל. זאת, לעומת המועצה המרכזית שהתכנסה בתקופה זו פעמיים בלבד, ולא דנה בחילוקי דעות כאמור. 11. בעקבות הגשת מסמכים אלה, הפנינו את תשומת ליבם של התובעים לכך, שהם לא צרפו מסמך כלשהו כאמור בהחלטתנו מ-13.11.11, והורינו להם להודיע, האם יש צורך בישיבת הוכחות בתיק ומדוע, או שניתן להגיש סיכומים על יסוד המסמכים (עיין בהחלטה מ-8.12.11). משלא הודיעו התובעים דבר, ניתנה על-ידינו החלטה בתאריך 16.1.12, על הגשת סיכומים בתיק. באותה החלטה אף צוין, כי בהעדר סיכומים מטעם התובעים, תדחה תביעתם. משלא הגישו הצדדים סיכומים מטעמם, ואף לא ביקשו אורכה, ניתן על-ידינו פסק דין בתאריך 12.3.12, הדוחה את התביעה. 12. בתאריך 6.5.12 הגישו התובעים בקשה לביטול פסק הדין וכן ביקשו, כי בית הדין יקבע מועד לישיבת הוכחות. לאחר שהפנינו את תשומת ליבם של התובעים לעובדה ,כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה בחלוף למעלה מ - 30 יום מהמועד בו נמסר העתק פסק הדין לידי בא כוחם, הגישו התובעים בקשה במסגרתה ביקשו להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין. בתאריך 28.5.12 ניתנה החלטתנו במסגרתה דחינו את בקשת התובעים להארכת מועד לביצוע ההחלטות שניתנו בתאריכים 13.11.11 וב-8.12.11, בהתייחס לאיתור מסמך ממנו עולה, כי עלתה טענה בנוגע לזהות בעלי התפקידים המאיישים את מליאת המועצה המרכזית לייעול וחסכון. לעומת זאת, בהתייחס לבקשה להארכת מועד לביטול פסק דין על מנת להגיש סיכומים על יסוד החומר שבתיק ללא קיום ישיבת הוכחות, קבענו, כי יתקיים דיון בבקשה. כמו כן קבענו כי על התובעים לצרף את הסיכומים אותם הם מעוניינים להגיש ואשר, לטענתם, לא הוגשו מחמת טעות, וזאת על מנת להיווכח, האם יש בסיכומים אלה טענות נוספות, מעבר לאלה שנטענו במסגרת ההליך הזמני, או במסגרת הליכים קודמים אחרים, ואשר לגביהן כבר ניתנו החלטות מנומקות. בתאריך 16.7.12 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק-הדין, ובסיומו אפשרנו לצדדים להגיש אסמכתאות לטיעוניהם. בתאריך 21.10.2012 ניתנה על-ידינו החלטה מנומקת, המורה על ביטול פסק הדין, תוך חיוב המבקשים/התובעים בהוצאות הנתבעים. כמו כן, נקבע באותה החלטה, כי לאחר תשלום ההוצאות, יהא על הנתבעות להגיש סיכומים מטעמן. 13. טרם סקירת טענות הצדדים והכרעה בהן נדגיש, כפי שכבר הובהר על ידנו בהחלטה בבקשה לסעד זמני שהגישו התובעים, כי נקודת המוצא להכרעתנו הינה, שההחלטה שניתנה ע"י המותב בראשות סגנית הנשיא - השופטת קציר בתאריך 23.5.10, בתיק 1533-05-10, תקפה ומחייבת. בנסיבות אלה, אין מקום לדון בטענת התובעים, (שנדחתה בהחלטה בתיק 1533-05-10, ובבקשת רשות ערעור עליה), על-פיה, לא הוכח נוהג בחברת החשמל, שיושב ראש ועדת הייעול הינו נציג ההנהלה ולא נציג העובדים ואין אף מקום לדון בטענה, לפיה יש לערוך אבחנה בין החלטה על בחירת יושב ראש לוועדה לבין החלטות אחרות המתקבלות בוועדה. אין אף מקום לטענת התובעים בסיכומיהם לעניין שמיעת ראיות, משלתובעים היתה האפשרות להמציא ראיות ולהודיע על רצונם בעניין, כמפורט בהחלטות בית הדין מ-13.11.11, מ-8.12.11 ומ-16.1.12, ואין מקום לאפשר לתובעים להיזכר כי ברצונם להגיש ראיות לאחר למעלה משנתיים ולאחר הגשת סיכומים. טענות הצדדים: טענות התובעים בתמצית הינן כדלקמן: 14. יש להורות על ביטול ההחלטה מתאריך 27.10.10, בדבר מינויו של מר שחף ליושב ראש ועדת הייעול מהטעמים הבאים: א. רק חברי ועדת הייעול, והם בלבד, רשאים לבחור יושב ראש לועדת הייעול. מאחר שבחירת יושב ראש ועדת הייעול נעשתה ע"י מזכירות המועצה המרכזית, נפל פגם בבחירה. ב. לחילופין, מזכירות המועצה המרכזית לא היתה מוסמכת לדון ולהכריע בסוגית מינוי יושב ראש ועדת הייעול, אלא, לכל היותר, מליאת המועצה המרכזית היא הגוף המוסמך לדון בנושא. מאחר שבחירת יושב ראש ועדת הייעול נעשתה ע"י מזכירות המועצה, נפל פגם בבחירה. ג. נציגי ההנהלה ונציגי העובדים במזכירות המועצה, אשר נטלו חלק בקבלת ההחלטה בדבר בחירת יושב ראש ועדת הייעול, לא מונו כדין, ולכן נפל פגם בבחירה. ד. לא ניתנה לחברי וועדת הייעול באגף תכנון הנדסי זכות הטיעון טרם קבלת ההחלטה במזכירות המועצה בדבר בחירת יושב ראש ועדת הייעול. טענות הנתבעות 1 ו 4 בתמצית הינן כדלקמן: 15. ההחלטה מתאריך 27.10.10 בדבר בחירת יושב ראש ועדת הייעול התקבלה כדין, הינה שרירה וקיימת ואין להורות על ביטולה מהטעמים הבאים: א. אין יסוד לטענת התובעים לפיה אין אפשרות לבחור יושב ראש לוועדת הייעול במקרה בו לא נבחר היושב ראש על ידי החברים בוועדה עצמה. הן על פי הוראות התקנון, והן על פי החלטות בית הדין, המסתמכות על הוראות התקנון, במקרה שלא ניתן להגיע בוועדה להחלטה מוסכמת, יש להעביר ההכרעה לדרג גבוה יותר. קביעה אחרת תנטרל את האפשרות לפעילות הועדה ולבחירת יושב ראש, ככל ששני הצדדים (נציגי ההנהלה ונציגי העובדים), יתבצרו בעמדותיהם. ב. מזכירות המועצה המרכזית היתה מוסמכת להתכנס ולדון במחלוקות שהתעוררו בוועדות הייעול, לרבות בסוגיית בחירת יושב ראש לוועדה. עובדה זו נלמדת מהוראות התקנון שלא קובע במפורש, שדווקא המועצה המרכזית היא הדרג הגבוה לו נתונה הסמכות להכריע במחלוקות המתעוררות בוועדות הייעול. בנוסף, התנהלות הצדדים משך השנים מלמדת, כי מזכירות המועצה, ולא מליאת המועצה, היא שדנה והכריעה בחילוקי הדעות שהתעוררו בוועדות הייעול השונות. ג. חברי המועצה המרכזית וחברי מזכירות המועצה המרכזית נבחרו כדין, ואין יסוד לטענת התובעים בנושא. ד. התובעים לא הצביעו על המקור הנורמטיבי מכוחו היה צריך לאפשר לחברי וועדת הייעול להעלות את טענותיהם לפני מזכירות המועצה. מזכירות המועצה היא הדרג שמכריע במקרים של מחלוקת שהתעוררה בוועדת הייעול. מכל מקום, זכות טיעון ניתנת למי שעלול להיפגע מהחלטה של רשות מוסמכת בעניינו, ולא ברור איזו פגיעה בחברי ועדת הייעול מתקיימת, שעה שמזכירות המועצה מתכנסת לדון, בהתאם לסמכותה, בנושא שלא הוכרע בוועדת הייעול. ה. יש לחייב את התובעים בהוצאות ריאליות, בגין ניסיונם הפסול למחזר טענות שהוכרעו בהליך, בגלגולו הקודם. התנהלות התובעים, אשר מתעלמים מהחלטות בית הדין ומעלים טענות אשר כבר נדונו והוכרעו, הינה התנהלות פסולה, המצדיקה פסיקת הוצאות של ממש. דיון והכרעה: האם ניתן לבחור יושב ראש לוועדת הייעול רק על ידי חברי הוועדה? 16. התובעים מפנים לסעיף 3.4.4 לתקנון הקובע, כי יושב ראש ועדת היעול וסגנו יבחרו, רק על-ידי חברי הועדה. חברת החשמל טענה, כי המדובר בטענה שאין לה בסיס, והמנוגדת להחלטת בית הדין בתיק קודם (1533-05-10), ואשר על פיה, בתקנון החל על פעולת הוועדה, אין אבחנה בין הליך בחירת יושב ראש לועדה לבין כל החלטה אחרת של הועדה (ס' 34 להחלטה מ-23.5.10), וכי נושאים עליהם אין הסכמה בוועדות הייעול הקבועות, יובאו להכרעה בפני המועצה המרכזית המוסמכת (ס' 40 לאותה החלטה). בנוסף טוענת חברת החשמל, כי סעיף 4 לתקנון קובע, כי "במקרה שלא ניתן להגיע בועדה להחלטה מוסכמת, תועבר ההכרעה לוועדה בדרג גבוה יותר". לכן, משלא הצליחה ועדת הייעול לבחור יושב ראש ברוב הנדרש, הועברה ההכרעה לוועדה בדרג גבוה יותר - מזכירות המועצה המרכזית, אשר בחרה יושב ראש לועדת הייעול, פה אחד. 17. הנתבעת 4 סבורה אף היא, כי טענות התובעים מתעלמות מהוראות התקנון, ומהחלטת בית הדין מתאריך 23.5.10. הנתבעת 4 סבורה, כי למזכירות המועצה קיימת הסמכות להכריע בכל העניינים בהם לא התקבלה החלטה כדין בוועדת הייעול, לרבות לענין בחירת יושב ראש הועדה. סמכות זו, נלמדת גם מהוראות סעיפים 222 ו-223 לחוקת העבודה של חברת החשמל. לטענת הנתבעת 4 מהוראות אלה עולה, כי בכל מקרה, בו לא הושגה הסכמה ברמה המקומית/מרחבית, לרבות במסגרת ועדת ייעול מקומית שהיא הוועדה הרלוונטית לענייננו, ניתן להביא את המחלוקת לדיון למזכירות המועצה. הנתבעת הנתבעת 4 הוסיפה וטענה, כי קיימים מנגנונים היררכיים, הן בחוקת העבודה, והן בתקנון המועצה המרכזית, וכי תפקידם של מגנונים היררכיים אלה, הינו לפתור מחלוקות בין ההנהלה לעובדים. הנתבעת 4 הדגישה, כי התובעים מתעלמים מכך, שועדת הייעול עצמה לא הצליחה להגיע להכרעה באשר לזהות יושב הראש, ואינם מצביעים על מנגנון אחר אפשרי, החל בחברת החשמל, על מנת להגיע להכרעה באותם מקרים בהם אין הסכמה בדרג הראשון של ועדת הייעול. לטענת הנתבעת 4, התעלמות זו של התובעים, יש בה כדי להצביע על כך שהם מודעים לעובדה, שמזכירות המועצה היא, למעשה, הועדה בדרג גבוה, לפניה מתבררות מחלוקות שלא הגיעו לידי הסכמה בועדת הייעול, והיא זו שהתכנסה, לא אחת, והכריעה במקרי מחלוקת. 18. לאחר שעיינו בהוראות התקנון, בהחלטת בית הדין מ-23.5.10, כמו גם בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי צודקות הנתבעות בטענותיהן. סעיף 3.4.4 בפרק א' לתקנון קובע כי: "יור"ר ועדה וסגן - לכל ועדה קבועה ייבחרו מתוך חבריה יו"ר וסגן. זכות הבחירה נתונה רק לחברי הועדה". עם זאת, בהמשך נקבע בסעיף 4.2. בפרק א', כי החלטות בוועדת ייעול יתקבלו כדלקמן: "קבלת החלטות * - ברוב קולות המשתתפים מכל צד". בכוכבית המופיעה בסוף סעיף 4 נקבע, כי: "להחלטות הועדות תוקף המלצה, אולם כאשר ההחלטה מתקבלת פה אחד ע"י כל המשתתפים, מקבלות ההחלטות תוקף מעשי והן בד"כ מתבצעות. במקרה שלא ניתן להגיע בועדה להחלטה מוסכמת, תועבר ההכרעה לועדה בדרג גבוה יותר" (ההדגשה לא במקור - ע.ו.) מסעיפי התקנון עולה, איפוא, כי בחירת יושב ראש לועדת ייעול, הינה החלטה שצריכה להתקבל על-ידי חברי הועדה ואולם, כאשר לא ניתן להגיע להחלטה מוסכמת כנדרש (רוב קולות משתתפים מכל צד), ההכרעה תועבר לועדה בדרג גבוה יותר. 19. בענייננו בתאריך 17.8.10, התכנסה ועדת הייעול, על מנת לבחור ביושב ראש לוועדה. אולם, מאחר שלא התקבלה החלטה ברוב קולות המשתתפים מכל צד, כנדרש בתקנון, ההכרעה בדבר בחירת יושב ראש לועדת הייעול, צריכה היתה לעבור לועדה בדרג גבוה יותר. בשאלה, האם מזכירות המועצה הינה הועדה בדרג גבוה יותר, לה היתה סמכות לדון בנושא בחירת יושב ראש הועדה, נדון בפרק הבא להלן. ואולם, לא יכולה להיות מחלוקת, כי טענת התובעים, לפיה רק לחברי ועדת הייעול סמכות לבחור ביושב ראש מתעלמת, הן מהעובדה, כי ועדת הייעול לא הגיעה להכרעה כנדרש בתקנון, והן מהוראות התקנון המסדירות אופן בחירת יושב ראש ועדת ייעול בנסיבות מעין אלו. לאור האמור, נדחית הטענה, כי רק חברי ועדת הייעול, הם אלה שיכולים לבחור את יושב ראש הועדה. למי נתונה סמכות בחירת יושב ראש ועדת הייעול, במקרה בו לא נתקבלה ההחלטה בועדת הייעול: למליאת המועצה המרכזית, כטענת התובעים, או למזכירות המועצה המרכזית, כטענת הנתבעות? 20. לטענת התובעים, היעדר הכרעה בועדת הייעול היה צריך להביא לכך, שהמחלוקת תועבר למועצה המרכזית ליעול וחסכון, ולא למזכירות המועצה, וזאת לאור סעיף 4 לתקנון, ולאור החלטת בית הדין מ-23.5.10. בנסיבות אלה, טוענים התובעים, כי קבלת ההחלטה על-ידי המזכירות ב-27.10.10, היתה בגדר פגם מהותי. התובעים אף מפנים לכתב ההגנה של הנתבעת 4, שם צוין, כי המועצה המרכזית היא הועדה בדרג גבוה יותר. עוד ובנוסף טוענים התובעים, כי סמכויות המועצה, כמו גם הרכבה, לעומת סמכויות המזכירות והרכבה, כפי שאלה קבועות בתקנון, מחזקת את טענתם לפיה, לכל היותר, למועצה המרכזית ולא למזכירות היתה הסמכות לבחור ביו"ר ועדת הייעול. לטענת התובעים, סעיף 2.1 לתקנון קובע, כי סמכות המועצה, הינה, אך ורק ליזום הקמת ועדת ייעול, לפעול, לעודד את הפריון בעבודה ולעודד את העובדים להגיש הצעות ייעול, ואילו המזכירות היא הפועלת בסמכות המועצה ועפ"י מדיניותה. לכן טוענים התובעים, כי על פי התקנון למועצה היתה סמכות לבחור את יושב ראש ועדת הייעול במקרה של מחלוקת בוועדה, וסמכות זו, לא הואצלה על-ידי המועצה למזכירות. התובעים אף מפנים להבדל המשמעותי במספרם של חברי המועצה לעומת חברי המזכירות (השוואה בין סעיף 3.1.1 לבין סעיף 3.2.1 לתקנון). חברי המועצה הינם 12 במספר, בעוד חברי המזכירות הינם 4 במספר. התובעים סבורים, כי לו ההחלטה היתה צריכה להתקבל על-ידי 12 חברים, ולא רק על-ידי ארבעה, התוצאה היתה עשויה להיות שונה. 21. הנתבעות טוענות, כי לא נקבע בתקנון, שדווקא המועצה הינה הגוף המוסמך להכריע במחלוקות שהתגלעו בועדות הייעול. התקנון קובע, כי: "במקרה שלא ניתן להגיע בוועדה להחלטה מוסכמת, תועבר ההכרעה לוועדה בדרג גבוה יותר". קביעה זו של התקנון נעשתה מבלי שנקבעה במפורש זהות הועדה המהווה את הדרג הגבוה יותר - המועצה המרכזית או מזכירות המועצה, ומבלי שנקבע במפורש, כי המועצה המרכזית, והיא בלבד, הינה הגוף המוסמך להכריע במחלוקות שהתגלעו בוועדות הייעול. חברת החשמל מפנה לחשיבות ולמשמעות, שיש ליתן להתנהלות הדברים בפועל ולנהוג בעבר, במקרים אלה. חברת החשמל הפנתה להודעה שהוגשה לבית הדין בתאריך 12.12.11, לה צורפו, בין היתר, פרוטוקולים מדיונים שקיימה מזכירות המועצה המרכזית והמועצה המרכזית. בהתבסס על פרוטוקולים אלה, טענה חברת החשמל כי ב- 15 השנים האחרונות המועצה המרכזית התכנסה פעמים ספורות ומשנת 2002 היא לא התכנסה כלל ולעומת זאת, מזכירות המועצה התכנסה 17 פעמים. כמו כן, טענה חברת החשמל, כי מעיון בפרוטוקולים האמורים עולה, כי בדיונים שקיימה המזכירות ב- 15 השנים האחרונות, נדונו, בין היתר, חילוקי דעות שהתעוררו בוועדות הייעול השונות. גם מר חי עצמו השתתף, כנציג ועד המהנדסים, בישיבת מזכירות המועצה אשר התכנסה לאחר שהתעוררה מחלוקת בסוגיית שכר העידוד בוועדת הייעול ולא הושגה הסכמה בעניין בוועדה, כך שגם הוא מודע לכך, שהדרג הגבוה ביותר בשנים האחרונות, בהתייחס לועדת הייעול, הינו מזכירות המועצה. בניגוד למזכירות המועצה, באותם דיונים ספורים שהתקיימו במועצה עצמה, כלל לא נדונו חילוקי דעות שעלו בועדות הייעול השונות, אלא נדונו עניינים עקרוניים, כגון הגברת הפריון והיעילות בחברה. לאור כל האמור לעיל, נטען על-ידי הנתבעות, כי לא יהיה נכון לקבוע, שהמועצה המרכזית, ולא המזכירות, היא הגוף שיכול להכריע במחלוקות שהתעוררו בוועדות הייעול. הנתבעות הדגישו את המשקל שיש ליתן לאופן בו פועלים הצדדים ליחסי העבודה - הנהלת החברה וארגון העובדים - לאורך שנים, לרבות ההסכמות הקיבוציות הנובעות מהתנהלות זו, ביחס לסמכות מזכירות המועצה. חברת החשמל אף הדגישה, כי למרות שניתנה לתובעים האפשרות להציג תיעוד כלשהו, בה הביעו, במשך השנים, לפני ההחלטה הרלוונטית לענייננו, מחאה על התכנסות מזכירות המועצה, ולא המועצה המרכזית, הרי שהתובעים לא הציגו תיעוד כזה. באשר להחלטת בית הדין על העברת ההכרעה לדרג הגבוה יותר, הרי שקביעת בית הדין בתיק הקודם התייחסה לסוגיה אחרת - איוש תפקיד יושב ראש ועדת היעול של אגף תכנון הנדסי ע"י נציג הנהלה, או נציג העובדים, וקביעה, מה יש לעשות בהעדר הסכמה, אולם בית הדין לא דן, ולא הכריע, בסוגיה העקרונית, האם המדובר במועצה המרכזית, או במזכירות המועצה. 22. הנתבעת 4 הוסיפה וטענה, מעבר להצטרפותה לטענות חברת החשמל, כי טענות התובעים המועלות בסיכומים, מהוות הרחבת חזית ולא נטענו בכתבי הטענות, וכן טענה, כי גם אם נפל פגם כלשהו, הרי המדובר בפגם פרוצדוראלי שאינו מצדיק ביטול ההחלטה. 23. אין מקום לקבלת טענת התובעים, על פיה למזכירות המועצה לא היתה סמכות לדון בנושא בחירת יושב ראש ועדת הייעול באגף תכנון הנדסי. 24. בסוף סעיף 4 לתקנון נקבע, כי: "...במקרה שלא ניתן להגיע בועדה להחלטה מוסכמת, תועבר ההכרעה לועדה בדרג גבוה יותר". סעיף 2 לתקנון קובע, כי סמכויות המועצה המרכזית, הינן ליזום הקמת וועדות ייעול, לפקח על פעולותיהן, לאשר את המלצותיהן, ליזום ולרכז פעולות הסברה להעלאת הפריון והגדלת החיסכון, ליזום פעולות לאיחוד שיטות בענפי העבודה, לפעול בשיתוף עם מחלקת או"ש ליישום שיטות עידוד, לעודד את העובדים להגיש הצעות ייעול, ליזום ולארגן השתלמויות בתחומי הייעול והחיסכון. סעיף 3 לתקנון קובע, כי מזכירות המועצה פועלת בסמכות המועצה המרכזית ועל פי מדיניותה בתחומים הקשורים לייעול ולחסכון בכל מגזרי העבודה בחברה. 25. מלשון התקנון עולה, כי לא קיימת קביעה בתקנון, האם הסמכות לדון במחלוקות המתעוררות בוועדות הייעול, הינה למועצה או למזכירות. סעיף 3 לתקנון מצביע על כך, שהמועצה יכולה להעביר ולהאציל סמכויות למזכירות בכל הקשור לתחומי ייעול וחסכון, ואין מניעה שהמזכירות תידון במחלוקות המתעוררות בוועדות הייעול. ודוק: העובדה, כי התקנון מונה את תפקידי המועצה הקשורים בוועדות הייעול, אך לא מציין את נושא ההכרעה במחלוקות המתעוררות בהן, כחלק מתפקידיה, בעוד שלגבי המזכירות קיימת קביעה פוזיטיבית, לפיה בסמכותה לדון בתחומים הקשורים לייעול וחסכון בכל מגזרי העבודה בחברה על פי מדיניות המועצה, יכולה ללמד שכוונת הדברים היתה דווקא להעביר את ההכרעה במחלוקות שמתעוררות בוועדות הייעול למזכירות (אשר תכריע בהן בהתאם למדיניות המועצה). יוער בענין זה, כי על פי התקנון האצלת הסמכויות מהמועצה למזכירות, אינה צריכה להיעשות בכתב, דווקא. לכן, אין בידנו לקבל את טענת התובעים, לפיה למזכירות לא היתה סמכות להכריע בבחירת יושב ראש ועדת הייעול, ללא שהואצלה לה הסמכות בכתב. ביחסי עבודה יש ליתן משקל להתנהגות הצדדים בפועל לאורך שנים, ובענייננו, עולה, כי לאורך השנים, מזכירות המועצה - היא זו שדנה בפועל בחילוקי דעות שהתעוררו בועדת הייעול. 26. מהפרוטוקולים של דיוני מזכירות המועצה המרכזית, שצורפו על-ידי חברת החשמל בהודעה מ-8.12.11, עולה, כי ב- 15 השנים האחרונות התכנסה המזכירות 17 פעמים, לרבות לצורך דיון במחלוקות שהתעוררו בוועדות הייעול. המועצה התכנסה פעמים ספורות, ומשנת 2002, לא התכנסה כלל. כך לדוגמא בדיון שהתקיים ביום 20.4.04 נדונו, בין היתר, שיטות שכר עידוד שלגביהן לא הושגה הסכמה בוועדות הייעול; ביום 18.8.05 נדונה התנגדות של נציגי ארגון העובדים לאישור שיטות מעודכנות של שכר עידוד בוועדות היעול; בדיון שהתקיים ביום 4.1.07, נדונו שיטות שכר עידוד, שלא אושרו להפעלה בוועדות ייעול שונות. כמו כן, בדיון שהתקיים ביום 7.8.07 נדונה סוגיית שכר העידוד באגף תכנון הנדסי. יו"ר ארגון העובדים, מר צרפתי, ביקש באותה ישיבה לאפשר לוועדת הייעול לנסות פעם נוספת להגיע לסיכום בנדון וציין, כי: "במידה והדיון יידחה, הנושא יוחזר למזכירות המועצה המרכזית לייעול וחסכון להכרעה (יוזמנו נציגי ועד המהנדסים והנדסאים צפון)". בדיון נוסף שהתקיים ביום 21.11.07, לאחר שלא הושגה הסכמה בוועדת הייעול, הוחלט, כי המחלוקות הנוגעות ליישום שיטות שכר העידוד באגף תכנון הנדסי, ימופו. ודוק: לדיון זה זומן מר חי - כנציג ועד המהנדסים, אז לא הועלתה על ידו כל טענה, לפיה למזכירות המועצה אין סמכות להכריע בנושא. לעומת זאת, מהפרוטוקולים של דיוני מליאת המועצה עולה, כי לא נדונו חילוקי דעות שהתעוררו בוועדות הייעול השונות. 27. התובעים בסיכומיהם כלל לא התייחסו לפרוטוקולים האמורים, ולנוהג העולה מהם, בהתייחס לסמכויות מזכירות המועצה. התובעים אף לא הציגו מסמכים שמהם ניתן להסיק מסקנה שונה, מזו המוסקת מהפרוטוקולים שצורפו להודעת חברת החשמל. 28. אשר על כן, כפי שפורט לעיל, לשון התקנון, אין בה כדי לשלול מתן סמכות למזכירות המועצה לדון בחילוקי דעות בוועדות הייעול, לרבות עניין למינוי יושב הראש של וועדה זו, או אחרת, ואף ההתנהלות בפועל לאורך השנים, תומכת בסמכות מזכירות המועצה. 29. באשר לטענה, כי בית הדין בהליך הקודם בהחלטה מ-23.5.10 קבע, כי בנושאים שאין עליהם הסכמה יש להביאם לפני המועצה המרכזית המוסמכת, הרי כפי שציינו לעיל, אין המדובר בקביעה אופרטיבית, לפיה יש להעביר את המחלוקת שהתעוררה בוועדת הייעול להכרעת המועצה, שכן לא זו היתה המחלוקת, והמדובר באמירה אגב אורחא, באשר להעברת הסכסוך לדרג גבוה יותר בנושאים בהם אין הסכמה. השאלה שנדונה והוכרעה בהחלטת בית הדין מתאריך 23.5.10, נגעה להליך הבחירות והמינוי בוועדת הייעול עצמה, לרבות השאלה - האם נציג העובדים יכול להיות יושב ראש הועדה, ולא בשאלה למי הסמכות להכריע במחלוקת, בנסיבות בהן לא הושגה בוועדה הכרעה, שהיא השאלה העומדת להכרעה בתיק זה. נציין, כי גם ב"כ חברת החשמל באותו הליך, לא בחן, ככל הנראה, לעומק, למי הסמכות בעניין ולכן, טען שם (עמ' 3 סיפא ועמ' 4 רישא לפרוטוקול מ-12.5.10 בתיק שהתנהל לפני כב' השופטת קציר), כי יש להעביר ההכרעה למועצה, אולם משהנושא הפך להיות בגדר טענה מרכזית בתביעה שלפנינו, בדקה חברת החשמל את העניין, והבהירה, כי אין המדובר במועצה, אלא במזכירות המועצה. 30. אשר על כן, הננו קובעים, כי למזכירות המועצה הסמכות להכריע במחלוקת, בדבר זהות יושב ראש ועדת הייעול. 31. למעלה מן הצורך, נציין כי טענת התובעים (ס' 23 לסיכומיהם), לפיה הנתבעת 4 בכתב הגנתה (ס' 17-18), טענה כי במקרה שלא ניתן להגיע להחלטה מוסכמת כנדרש, ההכרעה תועבר למועצה המרכזית, אינה נכונה. אף טענת חברת החשמל על פיה, כביכול, נדרשו התובעים להגיש תיעוד המצביע על מחאה, בהקשר לכינוס מזכירות המועצה, אינה נכונה, שכן בהחלטה מ-13.11.11, נדרשו התובעים להודיע, האם יש בידיהם מסמך ממנו עולה שעלתה טענה כלשהי בנוגע לזהות בעלי התפקידים המאיישים את מליאת המועצה המרכזית. זהות חברי מזכירות המועצה המרכזית ומליאת המועצה: 32. לטענת התובעים, הן נציגי ההנהלה, והן נציגי העובדים במזכירות המועצה אשר נטלו חלק בקבלת ההחלטה, לא מונו כדין, ומדובר בפגם המצדיק את ביטולה של ההחלטה מ- 27.10.10. לטענת התובעים, חברת החשמל לא פעלה בהתאם להוראות התקנון, בכל הקשור למינוי נציגי העובדים למזכירות המועצה ולמליאת המועצה. כך, למרות שעל פי הוראות התקנון, משך הכהונה של נציגי המועצה הינו כמשך כהונת המוסדות הארציים של ארגון העובדים, ולמרות שבחירות למוסדות הארציים של ארגון העובדים - הנתבעת 4 נערכו בחודש נובמבר 2008 - ממועד זה ועד היום, לא נערכו בחירות לנציגי העובדים במליאת המועצה ומזכירות המועצה על-ידי הועד הארצי. פועל יוצא מהאמור, הינו, כי בנתבעות 2 ו-3 יושבים נציגי עובדים שכתבי המינוי שלהם פקעו עם כינונה של מזכירות ארצית חדשה בעקבות הבחירות שנערכו למוסדות הנתבעת 4 בנובמבר 2008. לטענת התובעים, עובדה זו נתמכת גם במסמכים שצרפה חברת חשמל להודעתה מהם עולה, כי שנת 1997, היתה השנה האחרונה בה הוצאו כתבי מינוי על ידי הועד הארצי של ארגון העובדים. בנוסף ניתן להיווכח, כי השמות המופיעים בכתבי המינוי משנת 1997, שונים מהשמות אשר מופיעים על גבי סיכום הישיבה מ- 17.7.03, ומהשמות אשר מופיעים על גבי ההחלטה מתאריך 27.10.10. התובעים מוסיפים וטוענים, כי גם בהרכב נציגי ההנהלה, אשר השתתפו בדיון בהחלטה מ- 27.10.10, נפל פגם מהותי - מר איקא יכין השתתף בדיון האמור, וזאת על אף שכתב המינוי שלו הוצא 3 חודשים לאחר ישיבת המזכירות במסגרתה נבחר מר שחף ליושב ראש הועדה. 33. פגם נוסף אשר נפל לטענת התובעים בקבלת ההחלטה מיום 27.10.10, קשור למספר החברים אשר השתתפו בישיבת המזכירות. לטענת התובעים, חברת החשמל נוהגת לקבל החלטות על ידי הרכבים שאינם תואמים את הוראות התקנון. בעוד שעל פי הוראות התקנון, מספר נציגי ההנהלה ונציגי העובדים במזכירות ובמועצה, צריך להיות זהה בהיותן וועדות פריטטיות, בפועל הנתבעות קיימו ישיבות אשר הרכבן לא תאם את הוראות התקנון. כך לדוגמא: בדיון מיום 3.7.97 השתתפו שני נציגי הנהלה ו-3 נציגים מטעם העובדים; בדיון מיום 31.3.98 השתתפו שני נציגים מטעם ההנהלה ו-6 נציגים מטעם וועד העובדים. בנוסף, לטענת התובעים, המסמכים אשר צרפה חברת החשמל להודעתה מלמדים, כי קיים עירוב בין המוסדות, מאחר שכותרת ההחלטה אינה תואמת את תוכן ההחלטה. כך למשל בהחלטות מיום 30.3.97 ומ- 3.7.97, נכתב בצד הימני של המסמך - המועצה המרכזית לייעול וחסכון, בעוד שבגוף ההחלטה נכתב - מישיבת מזכירות המועצה המרכזית. התובעים מבקשים ללמוד מהאמור, כי ,למעשה, חברת החשמל מדמה את כל הישיבות המתוארות לעיל כישיבות מזכירות, ולכן שולחת 2 נציגים מטעמה, בעוד הנתבעת 4 מדמה את הישיבות כישיבות מועצה ושולחת 6 נציגים. עוד מבקשים התובעים ללמוד מהתנהלות הדברים בפועל, בכל הקשור במינוי הנציגים למועצה ולמזכירות, כי אין יסוד לטענת הנתבעות, לפיה המזכירות היא אשר אמונה על פתרון מחלוקות המתעוררות בוועדת הייעול ואילו המועצה לא מתפקדת הלכה למעשה, ולא התכנסה מאז שנת 2002. לדידם, לו טענה זו היתה נכונה, לא היה צורך לעדכן את כתבי המינוי של נציגי המועצה, לצרף ו/או להחליף חברים, בעוד בפועל כתבי המינוי עודכנו מעת לעת. 34. חברת החשמל הפנתה לסעיף 3.2.1 לתקנון, בו נקבע, כי מספר חברי המזכירות הוא ארבעה והרכבה מבוסס על פריטטיות, וכי מנכ"ל החברה ממנה את שני נציגי ההנהלה ואילו את שני נציגי ארגון העובדים קובעת המזכירות הארצית של העובדים. חברת החשמל טענה כי, לאורך השנים, בישיבות מזכירות המועצה המרכזית השתתפו שני נציגים מטעם ההנהלה: נציג אחד שתפקידו - מנהל אגף איכות ובטיחות, והנציג השני - מנהל אגף משאבי אנוש - עובדה העולה מכתבי המינוי שצורפו להודעתה מיום 12.12.11. חברת חשמל טענה כי כך נקבע בתקנון וכך התנהלו בפועל הדברים, לרבות בישיבה במסגרתה נבחר מר שחף ליושב ראש וועדת ייעול באגף תכנון הנדסי. בהתייחס למינויו של מר איקא יכין, הסבירה חברת החשמל, כי עם פרישתו של מר ענתבי מתפקידו, כמנהל אגף משאבי אנוש בחודש דצמבר 2009, החליף אותו בתפקידו מר יכין. לכן, מתוקף תפקידו כמנהל אגף משאבי אנוש, השתתף מר יכין בישיבות מזכירות המועצה כנציג ההנהלה, מאז חודש דצמבר 2009. העובדה שהעדכון הפורמאלי נחתם על-ידי מנכ"ל החברה, רק בראשית שנת 2011 עקב חילופים של בעלי תפקידים אחרים, אינה מעלה או מורידה, שכן כאמור, בפועל ומתוקף תפקידו הוא שימש כנציג ההנהלה בישיבות המזכירות. 35. בהתייחס למינוי נציגי ארגון העובדים למזכירות המועצה, כמו גם ביחס לטענה לפיה לא נערכו בחירות לנציגי ארגון העובדים למועצה המרכזית, לאחר הבחירות שנערכו לארגון העובדים בשנת 2008, טענה חברת החשמל, כי מדובר בסוגיות פנימיות של ארגון העובדים, אשר אינן מעניינה ו/או מעניינו של בית הדין. לכן טענה חברת החשמל, כי, ככל שלוועד המהנדסים יש השגות ביחס לאופן פעולתו של ארגון העובדים, הוא מוזמן להעלות השגות אלה לפני הגורמים המוסמכים למיצוי מחלוקות פנימיות בארגון העובדים. יתרה מכך, כעולה מהמסמכים שצורפו כנספח 4 להודעתה עולה, כי לאורך השנים מונו כנציגי ארגון העובדים למליאת המועצה המרכזית יושב ראש ארגון העובדים, סגנו ויושבי הראש של הועדים במרחבי החברה השונים והם גם אלה שהשתתפו בפועל בישיבות המזכירות. חברת החשמל הוסיפה וטענה, כי אמנם מספרם של הנוכחים מטעם ארגון העובדים, עלה על הקבוע בתקנון, אולם, שעה שהתקנון קובע, כי החלטות יתקבלו ברוב דעות מקרב כל אחד מהצדדים, לא היה בריבוי הנוכחים מטעם ארגון העובדים כל השפעה. לאור האמור, וכטענת חברת החשמל, לא נפל פגם בפורום שהתכנס ב- 27.10.10, וקיבל החלטה בדבר מינויו של מר שחף ליושבר ראש ועדת הייעול באגף תכנון הנדסי, שכן מדובר באותו פורום שהתכנס לאורך השנים וקיבל החלטות, בכל הנוגע ליישוב מחלוקות שהתגלעו בוועדות הייעול. 36. הנתבעת 4 הצטרפה לטיעוני חברת החשמל. בהתייחס להרכב מזכירות המועצה המרכזית טענה הנתבעת 4 כי שני הנציגים מטעם ההנהלה הינם מנהל ארגון איכות וביטחון ומנהל משאבי אנוש, בעוד הנציגים מטעם העובדים הינם יושבי ראש המזכירות הארצית, ועד העובדים מרחב צפון, ועד העובדים מרחב דרום וועד העובדים מרחב ירושלים. הנתבעת 4 הבהירה, כי הנציגים מטעם העובדים נבחרים בהתאם לתקנון הבחירות לארגון עובדי חברת החשמל. הנתבעת 4 טענה, כי התובעים מעולם לא התלוננו ו/או טענו כנגד הרכב חברי מזכירות המועצה ולא צרפו ראייה המעידה על הרכב שונה. ככל שלתובעים היתה טענה ביחס להרכב וזהות חברי מזכירות המועצה, היה עליהם, תחילה, לטעון זאת לפני הגורמים המוסמכים למיצוי מחלוקות פנימיות בארגון העובדים, כפי שנקבע בתקנון. מאחר והתובעים, מסיבות השמורות עימם, לא עשו כן משך שנים רבות, אין מקום לדון בכך כעת, שהרי לא יעלה על הדעת, שבשנת 2012 יבוטלו עשרות החלטות שהתקבלו על ידי מזכירות המועצה משנת 1997. למרות החלטת בית הדין מתאריך 13.11.2011, התובעים לא צרפו מסמך כלשהו שיש בו להעיד על טענה שהועלתה, בנוגע לזהות בעלי תפקידים המאיישים את מליאת המועצה או המזכירות. 37. הנתבעת 4 טענה, כי לא היה צורך בבחירת נציגי העובדים למזכירות המועצה, שכן באופן קבוע, נציגי העובדים במזכירות המועצה, הינם ארבעם יושבי הראש של הוועדים, וזהו הנוהג בפועל, לאורך שנים. מעבר לכך טענה, כי התובעים עצמם שכחו להזכיר שהם לא ערכו בחירות כנדרש בחודש נובמבר 2008 לועד המהנדסים (בהתאם להחלטת המזכירות הארצית מ-15.7.08), והמשיכו בתפקידם, ללא קיום בחירות כדין. הנתבעת 4 טענה, כי התובעים לא יכולים, מחד להישאר בתפקידם - ללא בחירות כדין, ומאידך לזעוק את זעקת "הקוזאק הנגזל" ולטעון, כי לא נבחרו נציגי העובדים למועצה המרכזית ולמזכירות המועצה במסגרת הליך הבחירות שהתקיים בחודש נובמבר 2008. 38. הנתבעות טענו, כי גם אם נפל פגם כלשהו בהליך, או בהרכב, בו התקבלה ההחלטה בדבר זהות יושב ועדת הייעול באגף תכנון הנדסי, הרי שמדובר, לכל היותר, בפגם פרוצדוראלי, שאין בו כדי להביא לבטלות ההחלטה. 39. איננו סבורים, כי יש מקום לביטול ההחלטה מ-27.10.10, מהנימוק, כי נציגי ההנהלה ונציגי העובדים במזכירות המועצה מונו שלא כדין. 40. סעיף 2 לתקנון קובע את מטרת המועצה המרכזית ואת מטרות ועדת הייעול. סעיף 3 לתקנון קובע את מבנה המועצה המרכזית, המורכבת באופן פריטטי משישה נציגי הנהלה, אותם ממנה מנכ"ל החברה, ומשישה נציגי עובדים, הנקבעים על-ידי המזכירות הארצית של העובדים. בסעיף 3.1.2 לתקנון נקבע, כי משך הכהונה של המועצה המרכזית תואם למשך כהונתם של נציגות המוסדות הארציים של ארגון העובדים ובסעיף 3.1.3 לתקנון, נקבע כי יושב ראש המועצה ממונה על ידי מנכ"ל החברה מתוך חברי המועצה. 41. למועצה המרכזית קיימת מזכירות, כמפורט בסעיף 3.2 לתקנון. מספר חברי המזכירות הינו ארבעה. כל חברי מזכירות המועצה המרכזית הינם חברי המועצה המרכזית, כאשר מתוכם המנכ"ל ממנה את שני נציגי ההנהלה והמזכירות הארצית של העובדים ממנה את שני נציגי העובדים. יושב ראש מזכירות המועצה המרכזית נבחר על-ידי מנכ"ל החברה. בסעיפים 3.4.3 ו-3.4.4 לתקנון, נקבע כי משך כהונת ועדת הייעול הינו כמשך כהונת נציגות המוסדות הארציים של ארגון העובדים. 42. בהתאם לתקנון, המועצה המרכזית אמורה להתכנס, לפחות אחת לשנה ומזכירות המועצה אמורה להתכנס, לפחות פעמיים בשנה. קיימת הוראה בדבר החלפת נציגים במועצה, או במזכירות המועצה, או בועדה העליונה. מקום שמתפנה מכל סיבה שהיא מאויש על ידי חבר אחר, האמור להיבחר באותו אופן שבו נבחר החבר שפרש. כמו כן, קיימות הוראות בדבר נוהלי פעולה במועצה המרכזית, מזכירות המועצה ובוועדות הייעול. כך, באשר לגורמים המוזמנים לדיונים, נקבע כי אלה הם חברי הוועדה, המזכיר ונציגות או"ש. בהתייחס למניין המשתתפים בדיונים, נקבע כי עליו לכלול מחצית מחברי הועדה מכל צד במועד שנקבע לתחילת הישיבה ו- 30 דקות לאחר תחילתה, יקויימו הדיונים בכל מספר של משתתפים מכל צד, בהתאם לשיקול דעת יו"ר הוועדה (עיין סעיף 4.1 לתקנון). 42. כזכור, בהחלטתנו מתאריך 13.11.11, קבענו, בין היתר, כי התובעים יודיעו, האם איתרו מסמך כלשהו ממנו עולה, שעלתה טענה בנוגע לזהות בעלי התפקידים המאיישים את מליאת המועצה המרכזית לייעול וחסכון, ובמידה וימצא מסמך כזה, יצורף המסמך שתאריכו קודם למועד הבחירה הרלוונטית לתיק שלפנינו. בהחלטתנו מתאריך 8.12.11 הפנינו את תשומת ליבם של התובעים לכך, שהם לא צרפו מסמך כלשהו כאמור בהחלטתנו מ- 13.11.11, והורינו להם להודיע, האם יש צורך בישיבת הוכחות בתיק ומדוע או לחלופין, האם ניתן להגיש סיכומים על יסוד המסמכים. נוכח העובדה שהתובעים לא פעלו בהתאם להחלטותינו, ניתן בתאריך 12.3.2012 פסק דין, אשר במסגרתו דחינו את התביעה בשל אי הגשת סיכומים. בקשת התובעים, שהוגשה לאחר מתן פסק-הדין, להארכות מועד להגשת מסמכים, נדחתה, הגם שנעתרנו לבקשה לביטול פסק-דין, על מנת להגיש סיכומים. עולה מהאמור לעיל, כי התובעים לא צרפו ראייה או מסמך כלשהם, שיש בהם כדי להוכיח שהועלתה טענה בנוגע לזהות בעלי התפקידים המאיישים את המועצה המרכזית ו/או מזכירות המועצה ושתאריכו קדם למועד הבחירה הרלוונטית לתיק שלפנינו. התנהלות על פיה, משתתפים נציגי העובדים, לרבות התובעים, בישיבות מועצה, ולא מעלים טיעון בנוגע להרכב חברי המועצה/הרכב חברי המזכירות, ורק בדיעבד משמתקבלת בשלב כלשהו החלטה שאינה נושאת חן וחסד בעיניהם, הם נזכרים להעלות טענה זו, אינה מקובלת. גם בדיני המכרזים, כמו גם בדוגמאות אחרות, אי העלאת טענה במועד, יש בה כדי להביא לכך, שהטענה לא תתקבל בדיעבד. כמו כן, יש ממש בטיעוני הנתבעת 4, לפיהם, אם לתובעים היתה טענה ביחס להרכב וזהות חברי מזכירות המועצה, היה עליהם להעלות טענותיהם לפני הגורמים המוסמכים למיצוי מחלוקות פנימיות בארגון העובדים, ומשלא עשו כן, אין מקום לדון בטענותיהם. טעמים אלה מביאים לתוצאה, כי דין טענת התובעים, לפיה יש להורות על ביטולה של ההחלטה מתאריך 27.10.10, בשל הרכב חברי מזכירות המועצה - להידחות. 43. יתר על הצריך לענייננו, נתייחס לטענות נוספות של התובעים: באשר לנציגי מזכירות המועצה מטעם ההנהלה - טענת חברת החשמל לפיה שני נציגי ההנהלה שמונו על ידי מנכ"ל החברה לאורך השנים, היו מי שמילאו את תפקיד מנהל אגף איכות ובטיחות ומנהל אגף משאבי אנוש, הוכחה לפנינו. מכתבי המינוי אשר צרפה חברת החשמל להודעתה מיום 12.12.11, אכן עולה כי לפחות ב- 15 השנה האחרונות שני נציגי ההנהלה אשר היו חברים במזכירות היו מר ויגלר, אשר שימש כמנהל אגף איכות ובטיחות ומר ענתבי (אותו החליף מר יכין) אשר שימש מנהל משאבי אנוש. כך גם טענת חברת החשמל לפיה מר יכין החליף את מר ענתבי, שהיה מנהל אגף משאבי אנוש, בשנת 2009 לא נסתרה. ודוק: התובעים לא הכחישו את הטענה כי מר יכין החליף את מר ענתבי בתפקידו בשנת 2009 ולכן העובדה שעדכון כתב מינויו נעשה רק בשנת 2011, על אף שנכון וראוי היה שייעשה כבר בשנת 2009, אין בה כדי לפגום, כשלעצמה, בהשתתפותו של מר יכין כחבר במזכירות המועצה. לאור האמור, אופן בחירת נציגי מזכירות המועצה מטעם ההנהלה ע"י מנכ"ל החברה, כמו גם העובדה, שנציגים אלו נבחרו מתוקף תפקידם (ואין המדובר בזהות ספציפית של אדם, אלא בחירתו הינה בגלל היותו נושא תפקיד מסוים), והשתתפו לאורך השנים בישיבות מזכירות המועצה, הוכחו לפנינו. התנהלות זו, אף עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון, ועל כן, אין פגם בכך, שנציגי ההנהלה המאיישים את מזכירות המועצה, הינם מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל אגף איכות ובטיחות. 44. באשר לנציגי מזכירות המועצה מטעם ארגון העובדים - על אף שמצאנו שנפלו מספר פגמים הקשורים למינויים, אין מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין, אשר יש בהם כדי להביא לבטלות ההחלטה בדבר מינויו של מר שחף ליו"ר ועדת הייעול. כאמור, על פי הוראות התקנון (סעיף 3.2), מזכירות המועצה מורכבת מארבעה חברים: שני נציגי הנהלה ושני נציגים מטעם העובדים, כאשר את נציגי העובדים קובעת המזכירות הארצית של העובדים (היא הנתבעת 4). טענתה של הנתבעת 4 ולפיה חברי מזכירות המועצה מטעם העובדים נבחרים בהתאם לתקנון הבחירות לארגון עובדי חברת החשמל, לא נסתרה. הנתבעת 4 טענה, כי נציגי העובדים במזכירות המועצה הינם יושבי ראש המזכירות הארצית, ועד העובדים מרחב צפון, ועד העובדים מרחב דרום וועד העובדים מרחב ירושלים. הנתבעת 4 הבהירה (הן בסיכומיה, והן בדיון המוקדם שהתקיים ב- 13.11.11), כי לא בוחרים ספציפית נציגים למועצה המרכזית ו/או למזכירות המועצה, אלא שמתוקף תפקידם הם משתתפים כנציגי העובדים במזכירות המועצה. הנתבעת 4 טענה שהאמור, עולה גם מהמסמכים שצרפה חברת החשמל להודעתה. התובעים צרפו לסיכומיהם מספר החלטות של המזכירות (עיין נספחים ח', יג' וטז'), וטענו, כי יש בהן לסתור את טענותיה של הנתבעת 4, שכן במסגרת אותן ישיבות, לא השתתפו, דווקא, יושבי ראש הוועדים המרחביים של העובדים, אלא גם חברי ועד רגילים. ראשית, לא יכולה להיות מחלוקת כי גם על פי גרסתה של הנתבעת 4 עצמה, מספר הנציגים מטעמה במזכירות עומד על ארבעה במקום על שניים, כפי שנקבע בתקנון. כלומר, במזכירות ישנם יותר נציגים של העובדים מאשר נציגי הנהלה. באשר לזהותם של נציגי העובדים במזכירות - לבית הדין לא הוצג המידע מי היו יושבי ראש המזכירות הארצית ויושבי ראש הועדים המרחביים, במשך השנים. מהמסמכים שהוגשו לבית הדין עולה, כי במרבית המקרים, איוש נציגות העובדים במזכירות הארצית, נעשה אכן על-ידי יושבי ראש הועד הארצי והוועדים המרחביים, הגם שבשלושה מקרים במשך השנים, ההרכב היה שונה. 45. לאור האמור עולה, כי אכן נפל פגם בקשר עם מינויים ומספרם של נציגי העובדים במזכירות הארצית. עם זאת, מקובלת עלינו טענת הנתבעות, לפיה למרות שמספר הנוכחים מטעם ארגון העובדים עלה על הקבוע בתקנון, שעה שהתקנון קובע שהחלטות יתקבלו ברוב קולות מקרב כל אחד מהצדדים, לא היה בריבוי הנוכחים מטעם ארגון העובדים לפגוע ו/או לשנות מההחלטה שהתקבלה במזכירות. גם אם מדובר בפגם בקשר עם המינוי ו/או מספר נציגי העובדים במזכירות הארצית, הרי שאין מדובר בפגם היורד לשורשה של ההחלטה, אשר יש בו כדי להביא לבטלותה. בנוסף, אמנם יש צדק בטענת התובעים לפיה בחלק מהמסמכים כותרת ההחלטה אינה תואמת את תוכן ההחלטה. עם זאת, ברור מאותם מסמכים אליהם מכוונים התובעים כי דובר בדיונים שהתקיימו במזכירות והחלטות שהתקבלו במסגרת דיונים אלה. לכן, מדובר בפגם פרוצדוראלי שאינו יורד לשורשו של עניין. 46. באשר לטענת התובעים, לפיה היה מקום לזמן את חברי ועדת הייעול לדיון שהתקיים במזכירות המועצה המרכזית ולאפשר להם להעלות טענותיהם טרם קבלת ההחלטה - דין טענה זו להידחות. כפי שכבר ציינו בהחלטתנו בבקשת התובעים לסעד זמני, לא סברנו אז, ואיננו סבורים גם כעת, כי יש לאפשר לתובעים ו/או לכל אחד מחברי ועדת הייעול להופיע לפני וועדה בדרג גבוה יותר, על מנת להעלות טענותיו, ובהעדר מחויבות ליתן לאינסטנציה ראשונה, עליה קיימת ערכאת ערעור או דרג גבוה יותר, להופיע בפני הדרג הגבוה ולהעלות טענותיו. בנוסף לכך, שבהיבט העקרוני דרג ראשון, או ערכאה ראשונה, אינם מופיעים לפני הדרג שמעליהם, על מנת להצדיק החלטתם, או להעלות טענות, הרי גם לא קיימת הוראה כזו בהסכמים החלים על הצדדים, לרבות לא בתקנון. עובדתית, חברי מזכירות המועצה קיבלו לידיהם את פרוטוקול הדיון שהתקיים בועדת הייעול ושמעו את השתלשלות העניינים, ולאחר מכן, קיבלו את החלטתם. ויובהר: הגב' יוהנה מטס נכחה בדיון במזכירות המועצה כמזכירה, ולא כנציגה מטעם ההנהלה, כפי שנטען על ידי התובעים. זאת, ניתן ללמוד מכתבי המינוי שהוגשו לתיק ומהעובדה, כי בהחלטה מתאריך 27.10.10, צויין כי היא נרשמה על ידה. סוף דבר: 47. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית. 48. התובעים ישלמו, לכל אחת, מהנתבעות 1 ו- 4, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. חשמלעובדי חברת חשמל