הפסיקה קבעה שכוננות הינה חלק משכר היסוד כאשר היא משולמת ללא התנאה הקשורה בתנאי עבודה (דב"ע מד/6-7 מדינת ישראל - דב חביון ז"ל, פד"ע טז 29; דב"ע מז/7-5 הממונה על תשלום הגמלאות - אביגדור שוהם (לא פורסם) וכן ע"ע 249/03 מיכל קהאן - מדינת ישראל, נציבות שירות המדינה ואח', פד"ע מ 34 ) לעומת זאת, כוננות היא תוספת כאשר היא משולמת עבור דריכות ונכונות מתמדת, שכן הלכה למעשה, קרה שהתובע נדרש על פי קריאת פתע להתייצב לעבודה והדבר התחייב מאופיו ומהותו של התפקיד. נפסק שאם התשלום הותנה בעצם המוכנות להיקרא בכל עת, התוספת היא אמיתית ולא פיקטיבית (דב"ע נה/ 6-5 שלמה זינו נ' הממונה על הגימלאות, עבודה ארצי כרך כט(1) 112 עמוד 117; דב"ע מז/7-9 פרנקל - הממונה על תשלום הגמלאות, פד"ע כ' 396, בע' 398; עע 1398/02 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר רוברט גולדשטיין, עבודה ארצי כרך לג, 44, ניתן ביום 3.3.04). כוננותתוספות שכר