מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא 49 אחוזי נכות כללית ביטוח לאומי: 1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים שדנה בתביעתה של המשיבה לתשלום גמלת נכות כללית ביום 11.1.00 וקבעה, כי למשיבה נכות רפואית משוקללת בשיעור 49%. תביעתה לגמלת נכות נדחתה בהיותה עקרת בית, אשר לא הגיעה לסף רפואי של 50%.   2. הועדה הרפואית לעררים דנה בעניינה של המשיבה עפ"י פס"ד בתיק בל' 2646/98 שניתן בבית דין זה, וקבע, כי יש להחזיר עניינה של המשיבה לועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תבחן מחדש מהו פריט הליקוי המתאים למשיבה בשל יתר לחץ דם, וכן תערוך חישוב של שיעור הנכות הרפואית המשוקללת.  3. לטענת המערער יש מקום להחזיר העניין לועדה בשל מספר טעויות שנפלו בהחלטתה: א. טעתה הועדה הרפואית בכך שהביאה בחשבון בשקלול אחוזי הנכות את פריט הלקוי 72 (1)(יד)(3), פריט אשר אינו מובא בחשבון לענין קצבת נכות כללית, כאשר הירידה בשמיעה באחת האוזניים אינה עולה על 40 דציבל. הממצאים הרפואיים שהוצגו בפני הועדה, אינם מצביעים על ירידה בשמיעה העולה על 40 דציבל.   בנקודה זו טוענת ב"כ המשיבה, כי המערער מפרש סעיף זה כאילו הוא קובע, כי בשתי האוזניים הירידה צריכה לעלות על 40 דציבל, על מנת להביאו בחשבון במסגרת אחוזי הנכות הרפואית, אולם, לדעת המשיבה, הסעיף קובע, כי די בכך כי באחת מהאוזניים הירידה צריכה לעלות על 40 דציבל, כדי להביאו בחשבון, ובמקרה הנדון, המשיבה עונה לאמור בסעיף הנ"ל, מאחר ולמשיבה ירידה בשמיעה של למעלה מ-80 דציבל באחת מאוזניה.   ב. לטענת המערער טעתה הועדה ברישום פריט הליקוי בגין יתר לחץ דם, ופריט הליקוי 93(ב)(1) אינו הסעיף הראוי, אלא הסעיף אשר מקנה אחוזי נכות בגין יתר לחץ דם הינו פריט ליקוי 9(3)(ב)(1). המשיבה בתגובתה מסכימה לאמור בטיעוני המערער בנקודה זו.   ג. טעתה הועדה כאשר דנה בעניינה של המשיבה ללא נוכחותה, שכן המשיבה רשאית להופיע בפני ועדה רפואית ולהציג טיעוניה, וכמו כן נטען, כי טעתה הועדה כאשר איפשרה מצב שבו אחד מרופאי ההרכב לא חתם על הפרוטוקול.   המשיבה בסיכום טענותיה מסכימה לאמור לעיל.   ד. הצדדים מסכימים להחזיר את עניינה ליון בועדה, למעט המחלוקת בדבר הבאה בחשבון של פריט ליקוי 72(1)(יד)(3) לענין קביעת אחוזי נכות במסגרת תביעה לגמלת נכות כללית.   4. מעיון בטיעוני הצדדים ובנוסח הוראת התקנה, פרשנות המשיבה עדיפה מפרשנות המערער. אין להסיק מנוסח הסעיף דרישה, כי בשתי האוזניים הירידה צריכה לעלות על 40 דציבל לצורך הבאתו בחשבון לעניין קביעת אחוזי הנכות הרפואית, ודי בקביעה, כי קיימת ירידה בשמיעה באחת האוזניים העולה על 40 דציבל כדי להביאו בחשבון.   אם רצה מתקין התקנות לקבוע, כי על המבוטח להוכיח ירידה בשמיעה בשתי האוזניים העולה על 40 דציבל, כדי להביא בחשבון הפריט הנ"ל בקביעת אחוזי הנכות, היה אומר כך מפורשות, ומשלא נאמר כך מפורשות בסעיף, המסקנה המתבקשת, כי יש לפרשו כפשוטו, ובנקודה זו כאמור, גירסת המשיבה עדיפה.   בכל מקרה, המערער לא הפנה את בית הדין לכל מקור משפטי ממנו ניתן להסיק את שמבקש להסיק, ובהנחה, כי הועדה קבעה ו/או תקבע, כי למשיבה ירידה בשמיעה של למעלה מ-40 דציבל ולו באחת מאוזניה, יש לכלול אחוזי הנכות במסגרת תביעת המשיבה לקביעת אחוזי הנכות הרפואיים במסגרת תביעה לקצבת נכות כללית.     5. לפיכך דין הערעור להתקבל בחלקו. עניינה של המשיבה יוחזר לועדה הרפואית לעררים.   הועדה מתבקשת לתקן את פריט הליקוי בגין "יתר לחץ דם", עפ"י פריט ליקוי 9(3)(ב)(1) - 10% (במקום 93(ב)(1)).   הועדה תביא בחשבון בקביעת אחוזי הנכות הרפואית, פריט ליקוי 72(1)(יד)(3) אם למשיבה ירידה בשמיעה של למעלה מ-40 דציבל ולו באחת מאוזניה.   הועדה תזמן המשיבה להופיע בפניה ולהציג טיעוניה, וכן יחתמו על פרוטוקול הועדה והחלטתה חברי הרכב הועדה.   6. המערער ישלם למשיבה הוצאות בשיעור 500 ₪ בצירוף מע"מ, תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מיום פסק דין זה, ועד התשלום המלא בפועל.   7. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.   אחוזי נכותנכות