מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי תשלום שכר טרחת עו"ד: התביעה נסובה על הטענה לאי תשלום שכר טרחת התובע בשל טיפולו בעניני הנתבעת, עד שהורתה לו לחדול מהטיפול. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הינן כלהלן:א. בחודש יוני 00', או בסמוך לכך החל הקשר בין הצדדים;ב. ימים ספורים טרם ניתוק היחסים בין הצדדים, היינו בתחילת אוגוסט 00' בקירוב (הסכם שכה"ט אינו נושא תאריך), נחתם בין הצדדים הסכם שכ"ט עפי"ו התובע ייצג את הנתבעת בטענת פרעתי, במסגרת תיק הוצל"פ אשר פתח כנגדה עו"ד אחר, שטיפל בה בעבר.יצויין כי בכתב התביעה נטען כי ההסכם נחתם ביוני, אולם בחקירתו הודה התובע באמור לעיל;ג. הצדדים נפגשו מס' פעמים, התובע הכין מסמכים משפטיים ובסמוך למועד שנקבע לחתימת הנתבעת על התצהירים הנלווים לבקשות, הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת מהתובע שלא יפעל בענינה (כפי הנראה ביום 7.8.00)ד. התובע קיבל סה"כ 3,850 ₪ מהתובעת ו/או מהחברה מטעמה. טענות התובע:א. בגין טיפולו מגיע לו שכ"ט בשל פגישות ויעוץ, הכנת בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ והכנת בקשה בטענת פרעתי.ב. הסך אשר קיבל היה בגין פגישות ויעוץ הקודמים לנתבע על ידו עתה. טענות הנתבעת:א. ההתקשרות לא היתה שלה באופן אישי, אלא בכשירותה כמנהלת חב' אנ. בי. סי חביבה ריבקין בע"מ (שכן תיק ההוצל"פ נפתח כנגד החברה);ב. טיפול התובע היה כושל, שכן ההגנה בטענת פרעתי לא היתה ההליך הנכון לנקוט בו;ג. הסך אשר שולם לתובע היה בגין הנתבע עתה על ידו;ד. התובע התרשל גם בתיקים אחרים, בהם צייד את הנתבעת בבקשות דחיה, כשבאחד מן התיקים חוייבה בהוצאות. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכל המסמכים ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הנני קובע כלהלן:א. חיובה של התובעת הוא שלה באופן אישי ולא של החברה שבבעלותה;ב. הסך היחיד המגיע לתובע הינו בגין הכנת בקשה בטענת פרעתי, הכוללת בחובה את הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.בגין כך יש לפסוק לתובע שכר הנגזר באופן יחסי מהסכם שכה"ט;ג. כל הסכומים אשר שילמה הנתבעת לתובע היו בגין עניני היעוץ והפגישות הקודמות.נבהיר עמדתי. חיוב אישיא. ההסכם הינו עם הנתבעת באופן אישי;ב. גם אם המדובר בחוב של החברה לעוה"ד הקודם, עו"ד ביטון, הרי יש בהחלט הגיון בטענת התובע כי בשל ידיעתו על הבעיה עם עוה"ד הקודם, טרח להחתים את הנתבעת - ובאופן אישי - על הסכם שכה"ט. חיוב בגין פגישות ויעוץא. הסכם שכה"ט נחתם ימים ספורים טרם תום היחסים בין הצדדים, כאשר כל פגישות היעוץ נערכו קודם לכן;ב. הדעת נותנת כי אילו במועד זה היה חוב קודם, היה הדבר מצויין במפורש בהסכם ואף ננקב החוב הקודם הקיים;ג. הנתבעת שילמה תשלומים לתובע, בגין היעוץ;ד. התובע לא הגיש רישום שעות ו/או פירוט כלשהו בגין אילו פגישות שולם אשר שולם ובגין אילו פגישות לא שולם דבר. כאשר נטל הראיה מוטל על התובע - לא ניתן לומר כי עמד בנטל זה לאור כל האמור לעיל.ה. גם במכתביו לאחר הפסקת הטיפול (ר' ס' 8 ג להלן), לא נתבע סך כלשהו בגין כך, למעט סך של 300 ₪. חיוב בגין טענת פרעתי ובקשה לעיכוב ההליכיםא. הסכם שכה"ט מתייחס לטענת פרעתי בלבד. אין חולק כי הבקשה לעיכוב ההליכים הוכנה ביחד עם בקשה זו וכי לא סוכם בין הצדדים על תשלום בגין הבקשה לעיכוב ההליכים;ב. הוסיף התובע וציין כי אילו נמשך טיפולו - לא היה גובה תשלום נפרד בגין בקשת העיכוב. לא ניתן להגיע לתוצאה שונה רק משום שהטיפול לא נמשך;ג. גם בשלשת מכתביו של התובע לנתבעת לאחר הפסקת הטיפול, לא טען כי מגיע לו תשלום כלשהו בגין בקשת העיכוב, אלא בגין טענת פרעתי בלבד (ובתוספת 300 ₪ בגין ענינים קודמים);ד. לפיכך מגיע לתובע תשלום בגין הכנת טענת פרעתי בלבד. אמנם, בהסכם נכתב כי יהא על הנתבעת לשלם מלוא הסך הנ"ל גם אם הטיפול יופסק, אך עולה בעליל כי המדובר בנוסח סטנדרטי הנהוג אצל התובע וכי אין המדובר על הסכמה של ממש בין הצדדים;ה. בכלל נסיבות הענין, כשברור כי הסך שהוסכם כולל בחובו אף הטיפול בענין (השכר של 120$ לישיבה אינו משקף עלות הישיבה וברור כי המדובר בתעריף נמוך בשל התשלום הראשון) ולאור הסך אשר נדרש ע"י התובע עצמו במכתביו, הנני סבור כי הסך הראוי הוא אכן 3,000 ₪ בצירוף מע"מ;ו. התלבטתי היש להפחית מהסך הנ"ל את הסךשל 1,510 ₪, אשר שולם ביום 14.8.00, היינו לכאורה לאחר ההסכם. אולם, לאור העולה מגירסאות הצדדים ומפירוט התשלומים בהסכם שכה"ט, ברור כי לא שולם סך כלשהו לאחר חתימת ההסכם וכי גם הסך הנ"ל שולם קודם לכן (למרות שהתובע הוציא החשבונית רק ביום 14.8.00!);ז. אציין כי לא מצאתי לנכון לבחון האם דרך הפעולה שנבחרה ע"י התובע היתה נכונה בנסיבות הענין אם לאו. אין בפני מלוא הנדרש כדי להכריע בכך ולא אפסול שקול דעתו של עו"ד לגבי דרך הפעולה הנכונה, ללא מידע מלא. עוד יצויין כי לא מצאתי ממש גם בטענות לגבי בקשות הדחיה. בין אם נגבה תשלום בגין כך ובין אם לאו, התובע לא ייצג הנתבעת בהליכים אלו וגם כאן אין בידי נתונים מלאים בכדי לבחון האם נהג התובע כשורה אם לאו. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 3,510 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.00 ועד לתשלום בפועל, אגרת בימ"ש ושכ"ט מינימלי, בכלל נסיבות הענין, ע"ס 650 ₪ בצירוף מע"מ. מלוא סכומי פסה"ד ישולמו בתוך 30 יום מהיום. שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין