השיק ניתן לאיש המקצוע כנגד התחייבותו של זה לבצע עבודות תריסים ואלומיניום הוא עבד שבוע בלבד ונעלם, כאשר מרבית העבודה עדיין לא בוצעה משום כך בוטל השיק. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול צ'ק שניתן לאיש מקצוע ש''נעלם'' בלי לעשות את העבודה: 1. שיק שמשכה הנתבעת לפקודת X הוסב על ידי X לתובעת. התובעת סיחרה את השיק לבנק מזרחי וזה סיחרו לבנק דיסקונט. השיק חולל, לאחר שהנתבעת הורתה לבנק הנמשך על ביטולו. בנק דיסקונט החזיר את השיק לבנק מזרחי וזה החזירו לתובעת. התובעת, האוחזת כיום בשיק, תובעת מהנתבעת פירעון השיק. 2. הנתבעת טוענת לכישלון תמורה, וכי התובעת איננה אוחזת כשורה. כישלון תמורה, משום שהשיק ניתן לX כנגד התחייבותו של זה לבצע עבודות תריסים ואלומיניום בביתה החדש. X עבד שבוע בלבד ונעלם, כאשר מרבית העבודה עדיין לא בוצעה (סעיף 5 לתצהיר הנתבעת). משום כך ביטלה את השיק, ואף הגישה תביעה כנגד X. טוענת הנתבעת, כאמור, כי התובעת איננה אוחזת כשורה ולכן היא אינה יכולה להתגבר על הפגם הקנייני של כישלון תמורה. 3. לדעתי, אין כל צורך להיכנס למחלוקת זו שבין הצדדים, משום שהוכח בפני כי כישלון התמורה הנטען אירע לאחר סיחור השיק לתובעת: ההסכם בין הנתבעת לX נקשר ביום 16/03/98 (סעיף 3 לתצהיר), השיק סוחר לתובעת תוך יומיים-שלושה לאחר מכן, לכל המאוחר, שכן ביום 18/03/98 כבר הופקד השיק על ידי התובעת בבנק מזרחי (ת/2). לדברי הנתבעת, X עבד בביתה במשך שבוע ימים (סעיף 5 לתצהיר). מכאן, שכישלון התמורה, או הפרת החוזה, אירעו לאחר סיחור השיק לתובעת. 4. בין התובעת לX התקיימו קשרים מסחריים. התובעת עוסקת במכירת חומרים ואביזרים המשמשים להרכבת תריסים, וX נהג לבצע רכישות ממנה. כרטיס הלקוח של X נוהל ע"ש "אלום רז בע"מ" (להלן: "אלום רז"). השיק נמסר על-ידי X לתובעת (יחד עם שיקים אחרים שמשכה הנתבעת לפקודת X, ואשר הוסבו גם הם לתובעת), וכנגדו זיכתה התובעת את כרטיס הלקוח של "אלום רז" (מסמך כ' לתצהיר גילוי המסמכים של מנהל התובעת, דוד נרקיס). על פי האמור בסעיף 26(א)(1) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), "תמורה בת ערך" היא "כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה". סעיף 26(ב) לפקודה קובע: "משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן". 5. הוכח שהתובעת נתנה ערך בעד השטר: זיכוי חשבון הלקוח ע"ש "אלום רז בע"מ". אין בכך כלום שהזיכוי נעשה לאלום רז ולא לX, גם משום שהפקודה איננה דורשת, על פי ההגדרה בסעיף 26(א)(1) דלעיל מתן תמורה למסב דווקא, וגם משום שמבחינה אמיתית התמורה ניתנה לX. X סיחר את השיק לתובעת על מנת שזו תזכה את כרטיס הלקוח של אלום רז, במילים אחרות: X שילם לתובעת תמורת זיכוי הכרטיס של אלום רז. זיכוי הכרטיס של אלום רז, שנעשה לבקשת X, אינו שונה מכל תמורה אחרת, שהיה מבקש X לקבל תמורת אותו שיק. 6. כיוון שכך, התובעת הינה "אוחזת תמורת ערך" במובן הפקודה, ועל פי סעיף 26(ב) לפקודה, די בערך שנתנה על מנת שתהיה לה זכות לאכוף את השטר על המושך, הנתבעת. הפגם שנוצר בשטר לאחר הסיחור אינו פוגם בשטר ואין מייחסים פגם זה אחורנית, שכן בודקים מה היו זכויות האוחז בשעה שנטל את השטר, ובשעה שהתובעת עשתה זאת עדיין לא נפל כל פגם. ראה: ע"א 333/61 גויסקי נ' חיים ואח' פד"י טז(1) 595, 598. באופן אחר: כל אבחנה בין אוחז כשורה לאוחז בעד ערך (שאינו אוחז כשורה), שעה שהיה כישלון תמורה בין המושך לנפרע, מתבססת על פגם קנייני. אם כישלון התמורה אירע לפני הסיחור, חייב הנפרע להחזיר את השיק למושך וסיחורו בנסיבות אלה הוא מעילה באימון העולה לכדי פגם קנייני: סעיף 28(ב) לפקודה, שרק אוחז כשורה יכול להתגבר עליו: סעיף 37(2) לפקודה. ראה: ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה, פד"י לח(4) 281, 289. לעומת זאת, אם כישלון התמורה אירע לאחר סיחור השיק על ידי הנפרע, לא היה כל פגם קנייני בשעת הסיחור, והנסב קיבל את השיק לידיו כשהוא נקי מכל פגם קנייני. מכאן ואילך, הנסב הוא בעליו של השיק, וכל שאירע בין המושך לנפרע לאחר הסיחור אינו מעניינו של הנסב. 7. כאמור, השיק סוחר על ידי התובעת לבנק מזרחי (ת/2, על פי האמור בגב המסמך), וזה סיחר אותו לבנק דיסקונט (ת/3 וגב המסמך). השיק בוטל ביום 27/07/98 (נספח שני לתצהיר הנתבעת), שעה שהשיק כבר היה אצל בנק דיסקונט, ולאחר חילולו הוחזר לבנק מזרחי שהחזירו לתובעת (אין מניעה כי בנק ימשיך ויסחר שיק שהגיע לידיו, ראה : ע"א 143/78 בנק הפועלים בע"מ נ' רם, פד"י לג(1) 288, 290). התובעת שבה והפקידה אותו בבנק מזרחי, ולאחר שהשיק חולל בשנית, הוגש להוצאה לפועל. שטר שסיחרוהו חזרה למסב קודם, יכול אותו מסב לחזור ולהוציא את השטר ו לסחרו עוד: סעיף 36 לפקודה. וראה: י. זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, עמ' 5-204. מכאן, שהתובעת היתה רשאית להמשיך ולהפקיד השיק שנית בבנק וגם לסחרו הלאה, אילו רצתה בכך, לאחר שהוחזר אליה. 8. לסיכום: התובעת נתנה תמורה, ולכן הינה "אוחזת בעד ערך". כישלון התמורה אירע לאחר סיחור השיק על ידי הנפרע, X, לתובעת. משכך, לא דבק פגם קנייני בשיק, והתובעת, האוחזת כיום בשיק, רשאית לאכוף את פירעונו על המושך, הנתבעת. 9. לאור המסקנות דלעיל, רק ברור הוא שכל מערכת היחסים שבין הנתבעת לX, מה תבעה ומדוע, איננה מענייננו ואין כל צורך להיכנס לטענות שהועלו בעניין זה על ידי הנתבעת. 10. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את תמורת השיק, נשוא כתב התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום שנועד לפירעון השיק ועד לתשלום בפועל. הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ רמלה 0-98-07513-34 ימשכו כסידרם. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. שיקים