מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול רישום המקרקעין: 1. תביעה להורות על ביטול רישום שהושג במרמה בספרי המקרקעין המתנהלים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, ולהחזיר את הרישום במקרקעין הידועים כגוש 7628 חלקה 10 וכגוש 7629 חלקה 19, המצויים בסמוך ליישוב אלפי מנשה, ששטחם הכולל הינו כ-95 דונם [להלן: "המקרקעין"] ע"ש המנוחים כמאל יוסף אלחטיב [1/3], עלי יוסף אלחטיב [1/3] ומחמוד אסעד עיסא [1/3] [להלן: "הבעלים המנוחים"]. המקרקעין הידועים כגוש 7628 חלקה 10, שהינם קרקע מסוג "מואת", שטחם 46.009 דונם, והם היו רשומים מ-26.11.60 ע"ש הבעלים המנוחים בספרי המקרקעין באזור יהודה ושומרון [ראו ת/4]. המקרקעין הידועים כגוש 7629 חלקה 19, שהינם קרקע מסוג "מירי", שטחם 49.3 דונם, והם היו רשומים מ-26.11.60 ע"ש הבעלים המנוחים בספרי המקרקעין באזור יהודה ושומרון [ראו ת/5]. על המקרקעין לא בנויים מבנים [ראו עמ' 15 שורה 28]. הבעלים הרשומים של המקרקעין עזבו את האזור והתגוררו בירדן. על פי צו בדבר נכסים נטושים [רכוש הפרט] [יהודה והשומרון] [מס' 58] תשכ"ז - 1967, שהוצא על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית ב- 23.7.67 [מוצג ת/19] - המקרקעין נחשבו כנכס נטוש, באשר מעמדו של נכס נטוש נגזר ממעמד בעליו.המקרקעין הוקנו לממונה על הנכסים הנטושים, ותפקידו היה לשמור על המקרקעין למען בעליהם. 2. ב-8.7.01 רכשה חב' ג.ר.א. [מקרקעין] בע"מ [להלן: "חב' ג.ר.א."] את המקרקעין ממתווך תושב יהודה ושומרון, שהציג ייפויי כוח בלתי חוזרים חתומים על ידי הבעלים המנוחים, ומאומתים על ידי נוטריון מקלקיליה [חוזה המכר - נספח ב'1 לכתב ההגנה של הנתבעים 1-2 ]. ייפויי הכוח שנחזו שנחתמו ע"י הבעלים לטובת המתווך, ואושרו על ידי הנוטריון בקלקיליה הם מיולי 01' [ראו נ/4 - נ/8]. בנוסף חב' ג.ר.א. דאגה שהבעלים המנוחים יחתמו לטובתה ב-5.11.01 וב-9.12.01 על ייפויי כוח בלתי חוזרים בפני נוטריון ישראלי [ראו נ/1 - נ/3]. פרקליט הנתבעים 1-2 הסביר בעמ' 16 לפרוטוקול שורות 4-7: "אמרו לנו שישנה בעיה של אימות ייפוי הכוח שהחזיק המתווך כיוון שהוא נעשה ברשות הפלסטינית, ואז קיבלנו ייפויי כוח שנחזו להיות ישירות מהבעלים נ/1 - נ/3". ניתן היתר לעסקה על ידי המנהל האזרחי, והזכויות נרשמו ב-1.10.02 בלשכת רישום המקרקעין ביהודה ושומרון ע"ש חב' ג.ר.א. כמו כן ב-1.10.02 נרשמה הערה במרשם על הקניית המקרקעין לממונה על הרכוש הנטוש, בהיותם מקרקעין של נפקדים [ראו מוצג ת/4 ו- ת/5]. ב-28.6.06 רכשה חב' הרי ברכה בע"מ [להלן: "חב' הרי ברכה"] את המקרקעין מחב' ג.ר.א. [ראו ת/6]. לא ניתן היתר לעסקה על ידי המנהל האזרחי, והזכויות לא הועברו בלשכת רישום המקרקעין ביהודה ושומרון ע"ש חב' הרי ברכה. 3. היזמת של חב' ג.ר.א., בעלת מרבית המניות בחברה ומנהלת החברה הייתה רחל רהט [להלן: "הנתבעת 2"] [ראו: נ/9 ועמ' 14 שורה 27]. היזמים של חב' הרי ברכה, בעלי המניות ומנהלי החברה היו: יואל אמרני ואברהם ניסניאן [להלן: "הנתבעים 4 ו-5"]. רחל רהט ויואל אמרני, הבעלים של החברה המוכרת והחברה הקונה- לא היו זרים זה לזה אלא שותפים בחב' מקרקעין אחרת לפיתוח שכונות מגורים [ראו עדות אמרני בעמ' 50 שורות 15-17]. המקרקעין נרכשו על ידי החברות בהיותן בייסוד, והחברות התאגדו לאחר רכישת המקרקעין.חב' ג.ר.א. רכשה את המקרקעין ב-8.7.01, ונרשמה כחברה פרטית במנהל האזרחי ביהודה ושומרון ב-29.1.02 [ראו מוצג נ/9]. חב' הרי ברכה רכשה את המקרקעין ב-28.6.06 ובקשה לרישום החברה באזור יהודה ושומרון הוגשה ב-10.8.06 [נספח ג' לתצהיר יואל אמרני]. במועד הרכישה על ידי כל אחת מהחברות גם לא היה להן היתר עיסוק לניהול עסקים באזור יהודה ושומרון, כנדרש מכוח צו מס' 65 שהוצא על ידי מפקד הכוחות ביהודה ושומרון. נטען שחב' ג.ר.א. רכשה את המקרקעין ב-2001 תמורת 95,309 דולר [נספח ב'1 לכתב ההגנה], וחב' הרי ברכה רכשה את המקרקעין מחב' ג.ר.א. ב-2006 תמורת 400,000 דולר, כאשר מתוכם שולמו רק 150,000 דולר [ראו מוצג ת/6]. 4. התביעה הוגשה ב- 8.11.06, נדונה בפני מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני ב- 28.10.10. ב"כ הנתבעים 1-2 חקר את העדים מטעם התובעים. לישיבה נוספת שנקבעה להוכחות, בנוכחות ב"כ הנתבעים 1-2, לא טרחו הנתבעים 1-2 להופיע, ועדיהם לא התייצבו למתן עדות. הנתבעים 1-2 הפסיקו להופיע במשפט ללא מתן הודעה מוקדמת וללא רשות. ב"כ הנתבעים 3-5 טענה, שחב' הרי ברכה רכשה את הזכויות מחב' ג.ר.א., ופסק הדין לכשיינתן עלול לפגוע בהם ולא בנתבעים 1-2 [ראו עמ' 42 שורה 27]. הנתבעים 3-5 העידו מטעמם את הנתבע 4 בלבד, וויתרו על העדת הנתבעת 2. לאחר סיום ההוכחות והגשת סיכומי התובעים, ביקשו הנתבעים 3-5 לצרף כראיה הסכם מכר על פיו הבעלים המנוחים מכרו את המקרקעין ב- 64', ואף הוסיפו שחב' הרי ברכה חתמה לאחרונה על הסכם מכר עם רוכש המקרקעין בעסקה מ-64'. בית המשפט דחה את הבקשה לצירוף ראיה נוספת והדגיש: א. הראיה הנוספת עוסקת בעסקה אחרת שנערכה ב- 64', והינה בגדר עילה חדשה שלא נדונה במשפט. ב. בתובענה דן בית המשפט בעסקאות שנערכו ב- 01' וב- 06' בעניין המקרקעין. ג. אין הצדקה לסרבל את המשפט לאחר סיומו על ידי פתיחת דיון בתוקף עסקה נוספת מ- 64', כאשר הצד לעסקה, שאינו צד לתביעה , לא הגיש עד כה תובענה. ד. ההכרעה בתובענה תתמקד בעסקאות מ- 01' ומ- 06' , וכל צד הטוען לעסקה מוקדמת יותר - שערי בית המשפט פתוחים בפניו לבירור העניין. 5. הוכח בראיות למכביר שייפויי הכוח הבלתי חוזרים שנחזו להיות חתומים ע"י הבעלים המנוחים, ושהיוו את הבסיס לעסקה ב- 01' - זויפו, ונחתמו לאחר פטירתם. ראשית, המנוח כמאל יוסף אלחטיב הלך לבית עולמו בירדן ב- 3.2.86 [ראו תעודת פטירה ת/1]. המנוח עלי יוסף אלחטיב הלך לבית עולמו בירדן ב- 9.3.81 [ראו תעודת פטירה ת/2]. המנוח מחמוד אסעד עיסא הלך לבית עולמו בירדן ב- 12.1.89 [ראו תעודת פטירה ת/3]. תעודות הפטירה מירדן של הבעלים המנוחים אומתו על ידי הקונסול וסגן הקונסול של שגרירות ישראל בירדן [ת/8 - ת/10], והמחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי במשרד החוץ של מדינת ישראל אישרה את נכונות האימות [מוצג נ/10]. ייפויי הכוח הבלתי חוזרים שנחתמו בפני נוטריון בישראל [נ/1 - נ/3] הינם מ-5.11.01 ומ- 9.12.01, וייפויי הכוח הבלתי חוזרים שנחתמו בפני נוטריון בקלקיליה [נ/4 - נ/8] הינם מיולי 01'. המסקנה המתבקשת, שייפויי הכוח הבלתי חוזרים שנחזו להיות חתומים על ידי הבעלים המנוחים [נ/1 - נ/8] זויפו, באשר הם נחתמו לאחר פטירת הבעלים הרשומים. שנית, הנוטריון ג'מאל עראר מקלקיליה העיד בחקירתו, שנ/4 - נ/8 זויפו, והוא לא אישר את החתימות. הנוטריון העיד: "לגבי הזיוף ולגבי ההעתקה- בוצע בחתימות שלי" [עמ' 36 שורה 17]; "החתימה הזאת... מזויפת ... גם החותמות הם חותמות מזויפות" [עמ' 35 שורות 15, 23]. הנתבעים ויתרו על חקירה נגדית של הנוטריון מקלקיליה [ ראו עמ' 36 שורה 25]. שלישית, לאחר אימות תעודות הפטירה מירדן על ידי שגרירות ישראל בירדן הודיעו ב"כ הנתבעים 1-2 [עמ' 21 שורות 15-17] וב"כ נתבעים 3-5 [עמ' 30 שורות 19-22], שמוסכם עליהם שיפויי הכוח נ/4 - נ/8 - זויפו. 6. בעסקה הראשונה מ- 01' - רישום הבעלות ע"ש חב' ג.ר.א. הושג במרמה על בסיס מצג של מי שהתחזה להיות הבעלים הרשומים, וזייף את חתימת הבעלים לאחר פטירתם. חב' ג.ר.א. לא הסתמכה בעסקה על מרשם המקרקעין אלא על המצג שהתגלה כמזויף, בהתבסס על ייפויי כוח בלתי חוזרים מזויפים, ותקנת השוק במקרקעין לא יכולה להגן על מי שהרישום על שמו הושג כתוצאה ממעשה מרמה. פרופ' ויסמן בספרו דיני קניין בעמ' 312 הדגיש: "תקנת השוק במקרקעין ... נותנת ערובה לרישום אך לא למה שמחוץ לרישום...אינה מרפאת פגמים אחרים, שאינם נעוצים ברישום בלתי נכון של הזכות שבה עומדים לבצע את העסקה". בע"א 2680/90 ס.מ. יצירה השקעות ופיתוח בע"מ נ' מוזאפאר פ"ד מט(1) 649, 658 קבע כב' השופט דב לוין: "המערערת התקשרה עם אדם זר לנכס, שהתיימר, תוך מרמה, למכור לה אותו בשמו של הבעלים. כאמור עסקה זו לאו עסקה היא". פרופ' דויטש בספרו דיני הקניין בעמ' 267 הוסיף: "תקנת שוק" של המרשם מאפשרת לרוכש הזכויות לתכנן את צעדיו בהתאם לרישום בפנקסים אך אין הוא קובע "תקנת שוק" של ייפוי כוח. דיני השליחות אינם מטילים על אדם את הסיכון לכך שאדם אחר יתיימר לשמש כשלוחו, בעוד שהוא מעולם לא הסמיכו לכך.... הסיכון מוטל על השולח רק כאשר הוא עצמו ערך מצג כלפי צד שלישי בדבר קיומה של הסמכה. אין אדם הופך לשולח באמצעות מעשי זיוף של אדם אחר". אשר על כן משזויפו ייפויי הכוח של הבעלים המנוחים - העברת הזכויות על שם חב' ג.ר.א. הושגה באמצעות מעשי זיוף ומרמה, ויש להורות על ביטול רישום הזכויות ע"ש חב' ג.ר.א. בלשכת רישום המקרקעין ביהודה שומרון. 7. וכאן אנחנו באים לדון בעסקה הנוספת שנערכה ב- 06' בין חב' ג.ר.א. לבין חב' הרי ברכה. חב' הרי ברכה טענה שהסתמכה על הרישום בלשכת רישום המקרקעין ביהודה ושומרון, באשר המקרקעין היו רשומים ע"ש חב' ג.ר.א., שילמה תמורה והתקשרה בעסקה בתום לב, ולכן מכוח תקנת השוק במקרקעין היא גוברת על הבעלים המנוחים וזכאית לרישום המקרקעין על שמה. בסעיפים 27-28 לסיכומיה, חב' הרי ברכה הפנתה לסעיף 10 לחוק המקרקעין תשכ"ט -1969 וטענה שחלה חזקת " שוויון הדינים". בע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' חסן פ"ד מ"ז(5) 1, 20 פסק כב' השופט מלץ: "נטל השכנוע מוטל על הטוען לזכות מכוח רכישה שיסודה בשלילת זכות קניין לגיטימית מבעליה". הטוען לתחולתה של תקנת השוק הוא זה שנדרש להוכיח שתנאיה אכן מתקיימים. 8. טענות אלה דינן להידחות מהטעמים להלן: ראשית, הזכויות במקרקעין לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ביהודה ושומרון ע"ש חב' הרי ברכה - הרוכשת בעסקה מ- 06'. בע"א 4609/99 בעלי מקצוע נכסים [1997] בע"מ נ' סונדרס פ"ד נ"ו(3) 832, 851 אמר כב' השופט ברק: " כל עוד לא נרשמה העסקה במרשם, נתונה בידי הקונה התחייבות של המוכר-הרשום במרשם שלא כדין ושאינו הבעל האמיתי - לעשות עסקה במקרקעין. התחייבות זו - אפילו נרכשה בתום לב - אינה גוברת על זכות הקניין של הבעלים האמיתי ... אם נודע לקונה לאחר כריתת החוזה, אך לפני רישום במרשם, על זכותו של הבעל האמיתי, אין צידוק לאפשר לו לרכוש קניין במקרקעין תוך פגיעה בקניינו של הבעל האמיתי. תרופתו של הקונה היא במימוש זכותו האובליגטורית כנגד המוכר". לא זו בלבד שהזכויות לא נרשמו במרשם המקרקעין ביהודה ושומרון ע"ש חב' הרי ברכה, אלא שחב' הרי ברכה לא קיבלה רישיון לעריכת העסקה מהמנהל האזרחי ביהודה ושומרון. כל עסקה במקרקעין בשטחי יהודה ושומרון מצריכה רישיון מהמנהל האזרחי [ראו סעיף 1 לתעודת עובד ציבור של קמ"ט רישום מקרקעין במנהל האזרחי ביהודה ושומרון]. בצו מס' 25 בדבר עסקאות במקרקעין, שהוצא ב- 18.6.67 על ידי מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, נקבע: "לא יעשה אדם עסקה בקשר למקרקעין... אלא ברישיון מהרשות המוסמכת... נעשתה עסקה בקשר למקרקעין ללא רישיון... לא יהא לה תוקף ... כל עוד לא ניתן רישיון לאותה עסקה". בלשכת רישום המקרקעין הייתה גם רשומה נכון ל-1.10.02 הערה על המקרקעין: "החלקה בשלמותה מוענקת לאפוטרופוס על נכסי נפקדים". הערה זו נרשמה בד בבד עם רישום הזכויות במקרקעין ע"ש חב' ג.ר.א. מר אמרני יואל, הבעלים ומנהל חב' הרי ברכה, הודה בחקירתו בעמ' 66 שורות 8-10: "ש. לא הוצג בפניך היתר בכתב [לעסקה - י.ג.] של הממונה על נכסי נפקדים? ת. לא הוצג". הממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון, מר יוסי סגל, העיד בחקירתו: "ש. בכלל עבר דרככם העסקה השנייה [העסקה מ- 06'- י.ג.] ? ת. הוא חייב לעבור דרכנו" [עמ' 84 שורות 32-33]; "ש. היא עברה דרככם העסקה השנייה [העסקה מ- 06'- י.ג.] או לא עברה ? ת. לא . אני לא רואה מסמכים של 2006 .ש. אז עבר דרככם רק עסקה אחת [העסקה מ- 01' - י.ג.]? ת. רק אחת" [עמ' 85 שורות 4-7]. חב' הרי ברכה, שמבקשת ליהנות מתקנת השוק במקרקעין, לא פנתה לקבל רישיון לעריכת העסקה למנהל האזרחי ביהודה ושומרון בטרם חתמה על ההסכם ב- 28.6.06, ולא פנתה לממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון חרף העובדה שהייתה רשומה על המקרקעין הערת אזהרה בדבר היות המקרקעין מוקנים לממונה על הרכוש הנטוש. שנית, על פי גרסת חב' הרי ברכה שולמו בעסקת הרכישה ב-06' - 37.5% מסכום התמורה, דהיינו 150,000 דולר מתוך סכום של 400,000 דולר [ראו מוצג ת/6]. בע"א 1942/11 אפלבוים נ' סלומון תקדין- עליון 2013(1), 6920 פסק בית המשפט העליון: "מלוא התמורה לא שולמה על ידי הרוכש. משכך, לא מתמלא אחד התנאים הבסיסיים לעניין "תקנת השוק" הנטענת". לא הוכח גם ששולמה בעסקה מ- 06' תמורה חלקית בסך 150,000 דולר לחב' ג.ר.א. מר אמרני יואל, המנהל והבעלים של חב' הרי ברכה העיד בחקירתו: "אני ורחל שותפים בחברה... חברה לפיתוח שכונות מגורים [חב' אחרת - י.ג.]" [עמ' 50 שורות 15-19];" את הרוב שילמנו למס הכנסה בגין חוב פרטי שלה [של הנתבעת 2 - י.ג.] ... בגין מכירה שהיא עשתה... באופן פרטי... חוב בגין מכירה אחרת" [עמ' 53 שורה 17 - עמ' 54 שורה 9]; "ש. לא חוב אישי של חב' ג.ר.א ? ת. לא" [עמ' 55 שורות 8-9]; "אני לא דרשתי חשבונית ... גם לא שילמתי מע"מ" [עמ' 56 שורות 17-18]; "ש. אתה דיווחת על העסקה הזאת לרשויות מע"מ ? ת. אני לא דיווחתי" [עמ' 56 שורות 21-23]; "ש. מסים שילמתם בעסקה הזאת ? ... מס רכישה ומס שבח ? ת. לא ... ש. לא שולם אף מס ? ת. לא שולם" [עמ' 65 שורות 11-18]; "דיווחתם על העסקה למס שבח ? ת. לא" [עמ' 65 שורות 26-27]; "ש. החברה רוכשת [חב' הרי ברכה - י.ג.] לא קיבלתם ייפוי כוח בלתי חוזר מחב' ג.ר.א. ? ת. אני חושב שלא" [עמ' 65 שורה 31 עד עמ' 66 שורה 5]. מר אמרני יואל והגב' רחל רהט, המנהלים והבעלים של החברה המוכרת והחברה הקונה, היו שותפים גם בפרויקטים אחרים בתחום המקרקעין. מר אמרני טען ששילם את מרבית התמורה החלקית בסך 150,000 דולר למס הכנסה בגין חוב של גב' רחל רהט בעסקת מכר מקרקעין אחרת. לא הוצאה חשבונית בגין העסקה מ-06', לא הוצג תיעוד על ביצוע התשלום הנ"ל ועל החוב למס הכנסה, התשלום הנטען בעסקה מ-06' לא דווח לשלטונות מע"מ ולשלטונות מס שבח מקרקעין, לא הובאו בפני בית המשפט נתונים באיזה עסקת מקרקעין שולם החוב של גב' רהט למס הכנסה, מה טיבה של עסקה זו, ולא הובהר האם למר אמרני היה קשר לעסקה בה שולם אותו חוב. גם אם שולם חוב של רחל רהט למס הכנסה בעסקה אחרת - לא הוכח שיעורו של החוב ששולם, ולא ניתן לקשור תשלום חוב זה בעלמא לתשלום חלק מהתמורה לחב' ג.ר.א. בעסקה מ- 06' - ללא ראיות מהימנות. עוד יצוין, שרחל רהט לא הייתה בעלת מניות יחידה בחב' ג.ר.א [ראו נ/9]. שלישית, באשר לדרישת תום הלב הנדרשת לצורך קיום תנאי תקנת השוק במקרקעין, בע"א 2046/06 אלג'אבר נ' חליל תקדין-עליון 2013(1), 9466 עמ' 1, 14, הדגישה כב' השופטת חיות: "די בנסיבות או בצירוף נסיבות שיש בו כדי לעורר תמיהה או ספק כדי לפגום בתום הלב של הרוכש... ככל שהיה בנסיבות העניין כדי להדליק" נורה אדומה" אצל הרוכש הוא לא ייחשב תם לב אם לא בדק בדיקה ראויה את זכויותיו של המוכר במקרקעין טרם שרכש אותן... דרישת תום הלב... היא דרישה נמשכת ועליה להשתרע על כל ציר הזמן שתחילתו בעת כריתת החוזה, וסופו בעת רישום הזכות על שמו של הרוכש במרשם המקרקעין". הגנת תקנת השוק אינה עומדת לחב' הרי ברכה באשר דרישת תום הלב נדרשת גם בעת רישום הזכות ע"ש הרוכש במרשם המקרקעין, ועד מועד זה לא ניתן רישיון לעסקה על ידי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון , ולא נרשמו הזכויות על שם חב' הרי ברכה במרשם המקרקעין. זאת ועוד, לא ניתן להשתחרר מן הרושם, שחב' ג.ר.א. ניסתה להכשיר את העסקה באמצעות הצגת הסכם מכר מ-28.6.06, לפיו מכרה את זכויותיה במקרקעין לחב' הרי ברכה. הנתבעת 2, בעלת המניות העיקרית בחב' ג.ר.א., פנתה בעניין לשותפה בפרויקטים נדל"נים אחרים - הנתבע 4, שהינו בעל מניות ומנהל בחב' הרי ברכה. בהקשר זה נוסיף ונציין : ב-28.6.06 נערך ההסכם בין חב' הרי ברכה לבין חב' ג.ר.א בעניין רכישת המקרקעין; עוד קודם לכן ב"כ התובעים פנה ב-29.5.06, ב-31.5.06 ב-14.6.06 בבקשות בירור לקמ"ט רישום מקרקעין ביהודה ושומרון [ראו צרופות לתצהיר עודה עודה]; ב-3.7.06 וב-11.7.06 פנו התובעים בכתב בדבר מעשי הזיוף לנוטריון אבנר בנימין, שייצג את הנתבעים 1-2 ברכישת המקרקעין, הכין את חוזה המכר ואישר את החתימות על ייפוי הכוח הבלתי חוזרים המזויפים[ראו צרופה לתצהיר עודה עודה], ועוד קודם לכן התנהלה שיחה בעל פה בעניין בין ב"כ התובעים לבין הנוטריון [ ראו תוכן המכתב מ-3.7.06];ב-5.9.06 הוגשה למשטרה התלונה על הזיוף והמרמה[ראו צרופה לתצהיר עודה עודה]; ב-10.9.06 הודיע הנוטריון אבנר בנימין שמרשיו [הנתבעים 1-2] מתנגדים להעברת חומר כלשהו לתובעים ואף עירב בעניין את ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין [ראו צרופות לתצהיר עודה עודה];ב-8.11.06 הוגשה התביעה שבנדון לביטול רישום הזכויות ע"ש חב' ג.ר.א. בטענת מרמה. בעסקה בין חב' ג.ר.א. לבין חב' הרי ברכה מ- 28.6.06 עולים תמיהות וספקות לא מועטים הפוגמים בתום הלב הנדרש לצורך רכישת מקרקעין מכוח תקנת השוק. חב' הרי ברכה לא ערכה בדיקות בטרם החתימה על הסכם הרכישה ב- 06'. מר אמרני, בעל המניות והמנהל של חב' הרי ברכה, הודה בחקירתו בעמ' 72 שורות 4-5: "ש. אתה ראית את מסמכי הרכישה של החברה [חב' ג.ר.א. - י.ג.] ורחל רהט מהאזרחים הירדניים [הבעלים של המקרקעין - י.ג.] ? ת. לא" . חב' הרי ברכה לא פנתה לממונה על הרכוש הנטוש כדי לבדוק את העסקה, למרות שהיתה רשומה לטובת הממונה הערה על המקרקעין . חב' הרי ברכה חתמה על ההסכם מבלי שקיבלה רישיון לביצוע העסקה מהמנהל האזרחי כנדרש בצו מס' 25 בדבר עסקאות במקרקעין שהוצא על ידי מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית . מר אמרני יואל העיד בעמ' 66 שורות 8-10: "ש. לא הוצג בפניך היתר בכתב של הממונה על נכסי נפקדים? ת. לא הוצג". נטען ששולמה בעסקה תמורה חלקית בשיעור 37.5% . לא הוכח ששולמה התמורה החלקית הנטענת . בעסקה לא הוצאה חשבונית על התשלום, לא שולם מע"מ על התמורה, והעסקה לא דווחה לשלטונות מע"מ. מר אמרני יואל העיד בעמ' 56 שורות 17-23: "אני לא דרשתי חשבונית... גם לא שילמתי מע"מ ... ש. אתה דיווחת על העסקה הזאת לרשויות מע"מ ? ת. אני לא דיווחתי". העסקה לא דווחה לשלטונות מס שבח מקרקעין, ולא שולמו בעסקה מס רכישה ומס שבח . מר אמרני יואל העיד בעמ' 65 שורות 11-18, 26-27: "ש. מסים שילמתם בעסקה הזאת... מס רכישה, מס שבח ? ת. לא ... ש. לא שולם אף מס ? ת. לא שולם... ש. דיווחתם על העסקה למס שבח ? ת. לא". בעסקה מ-28.6.06 לא ניתנו ייפוי כוח בלתי חוזרים. מר אמרני יואל העיד בעמ' 65 שורה 31 - עמ' 66 שורה 5: "ש. החברה רוכשת, אתה ושותפך... לא קיבלתם ייפוי כוח [ייפוי כוח בלתי חוזר מחב' ג.ר.א. - י.ג.] ? ת. אני חושב שלא". תמיהות וספקות אלה מתחזקים לנוכח העובדה שמר יואל אמרני ורחל רהט היו שותפים בחברת מקרקעין אחרת, ומר יואל אמרני העיד על עצמו בעמ' 51 שורה 14: "אני קצת מבין בענף [במקרקעין - י.ג.]". רביעית, לא התקיימו היסודות הנדרשים בסעיף 10 לחוק המקרקעין, אליו מפנים הנתבעים 3-5 בסעיפים 27-28 לסיכומיהם, כאשר הם טוענים לתחולת הוראת חוק זו ביהודה ושומרון מכוח " חזקת שוויון הדינים". גם על פי הפסיקה המנדטורית שהיתה תקפה ביהודה ושומרון, לא התקיימו כמפורט לעיל היסודות של תום לב ותמורה. משה דוכן בספרו " דיני קרקעות במדינת ישראל" [מהדורה שניה] , תשי"ג , בעמ' 385 מציין : " בית המשפט לערעורים בתקופת המנדט הורה בכמה פסקי דין את ההלכה, שזכותו של לוקח ביושר ובתום לב נגד תמורה ובלי הודעה - לא תבוטל. כשההעברה בספרי האחוזה נעשתה על יסוד מכירה ... נגד תמורה , והלוקח רכש זכות בעלות ולא ידע על תביעות - ניגוד איזושהי - הרי לוקח ישר כזה, שקנה מבעלים רשום ראוי להגנה ... ". 9. סוף דבר א. משהוכח מעשה מרמה וזיוף ברישום הזכויות במקרקעין ע"ש הנתבעת 1 מכוח העסקה שנערכה ב- 8.7.01, ומשלא חלה תקנת השוק במקרקעין בעסקה שנערכה בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 3 ב- 28.6.06, ומשזכויות הנתבעת 3 אינן גוברות על זכויות התובעים, הבעלים הרשומים - הנני מורה על ביטול רישום הזכויות במרשם המקרקעין בגוש 7629 חלקה 19 ובגוש 7628 חלקה 10 ע"ש חב' ג.ר.א [מקרקעין בע"מ] ח.פ. 562500439 והחזרת הרישום ע"ש עזבון כמאל יוסף אלחטיב [1/3], עזבון עלי יוסף אלחטיב [1/3] ועזבון מחמוד אסעד עיסא [1/3]. הממונה על הנכסים הנטושים במנהל האזרחי יבחן אם יש צורך ברישום הערת אזהרה בדבר היות המקרקעין מוקנים לממונה על הנכסים הנטושים. ב. העסקאות נערכו בטרם התאגדו הנתבעות 1 ו-3, ובטרם ניתן לחברות הנ"ל היתר עיסוק לניהול עסקים באזור יהודה ושומרון [מכוח צו מס' 65, שהוצא על ידי מפקד הכוחות ביהודה ושומרון]. המעורבות בעסקאות שבוטלו הייתה של הנתבעים 2, 4 ו-5. יש להשית הוצאות ביחד ולחוד על הנתבעים 1-5 , במיוחד לאור העובדה שהנתבעים 1-2 לא טרחו להופיע לישיבת ההוכחות לאחר חקירת עדי התובעים, והפסיקו את השתתפותם במשפט ללא הודעה מראש וללא רשות. כמו כן לא ניתן לנתבעים 4-5 רישיון לביצוע העסקה על ידי המנהל האזרחי ולמרות זאת נחתמה העסקה מ-06', וספק רב אם ניתן לגבות את ההוצאות מהחברות שהוקמו לאחר ביצוע העסקאות. אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים 1-5, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪ + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל. מקרקעיןרישום מקרקעין