דירוג עובדי שגרירות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא דירוג עובדי שגרירות: זהו פס"ד בדבר תנאי שכרו של התובע בשגרירות ישראל במדריד. הרקע לתביעה: א. התובע, יליד 1944, הינו כלכלן בהשכלתו, ועובד שנים רבות בשירות המדינה. ב. התובע נשלח מטעם התמ"ת לעבוד בשגרירות ישראל במדריד ועבד שם בפועל מאוגוסט 2005 ועד ספטמבר 2009. ג. התובע נבחר לתפקיד של נציג כלכלי על פי תנאי מכרז פנימי שמספרו 12/05 (המכרז צורף כנספח א' לכתב ההגנה - להלן: המכרז). ד. התובע קיבל הודעה על זכייתו במכרז מיום 9/5/05 (ההודעה צורפה כנספח ב' לכתב ההגנה). ה. התובע קיבל שכר לפי דרג של ציר יועץ. ו. בכתב המינוי נרשם כי התובע מתמנה לציר. ח. ב-7/05 הונפק לתובע דרכון דיפלומטי אשר נשא את הדרג "ציר יועץ". כעבור חודש הדרג בדרכונו עודכן ל"ציר". ט. אין חולק כי התובע פנה לראשונה בעניין הפרשי השכר המגיעים, לו, לטענתו, בשל היותו ציר ולא ציר יועץ, בינואר 2009, כשלוש שנים לאחר קבלת כתב המינוי, וכי קודם לכך לא פנה למי מהנתבעת בעניין זה. י. בדיון שקויים להוכחות הסכימו הצדדים כי השאלה איננה חישובית, וכי ככל שבית הדן יקבע כי זכאי, כטענתו , לדירוג "ציר" יערכו הצדדים את החשבונות בהתאם. יא. מטעם התובע העיד התובע בעצמו, ומטעם הנתבעת - גב' בת שבע גבאי, סגנית מנהלת עובדים בחו"ל אצל הנתבעת, וגב' רבקה חזן, סגנית מנהלת תנאי שירות באגף הכספים אצל הנתבעת. 3. המחלוקות: האם בתקופת עבודתו של התובע בשגרירות ישראל במדריד, התובע היה זכאי לשכר על פי דרגת ציר , כטענתו, או שמא על פי דרג ציר - יועץ כטענת הנתבעת. כפועל יוצא, האם התובע זכאי להפרשי שכר והחזר הוצאות, וככל שכן - באיזה שיעור. האם נכונה טענת הנתבעת כי האמור בכתב המינוי ובדרכון הדיפלומטי של התובע נועד לצרכים דיפלומטיים, ואין בו כדי ללמד על תנאי שכרו של התובע. ככל שזכאי לקבל שכר בהתאם לדירוג ציר, האם החזר הוצאות ייצוג והחזקת בית מותנה בהוצאות בפועל ובהצגת קבלות. 4. המקור הנורמטיבי - תקנון שירות החוץ אין חולק כי תנאי שכרו של התובע נקבעו בהתאם לתקנון משרד החוץ (אשר צורף לכתב ההגנה של הנתבעת- להלן: התקנון). לצורך כך, נצטט להלן מס' סעיפים רלבנטיים הנוגעים לנספחים המסחריים/כלכליים היוצאים לשליחות לחו"ל מתוך פרק 14 לתקנון (משאבי אנוש וענייני עובדים): "3.8 עובדים שאינם נמנים עם עובדי החטיבה לשירות חוץ מנהלי, יוצבו בחו"ל בתואר "מקומי" בהקבלה לדרגתם התקנית הקבועה בארץ. 16.3 לעיתים יערכו גם מכרזים פומביים לצורך גיוס עובדים מקצועיים יעודיים. אף אלה ייערכו על ידי נציבות שירות המדינה. 16.4 עובדים לצרכים ייעודיים כאמור בסעיף משנה 16.3 דלעיל, יתקבלו לפי הליכים שצוינו במכרז ומשך שירותם יוגבל מראש. עובד שהתקבל על פי מכרז זה יועסק על פי חוזה, ואם הוא עובד מדינה - על ידי מינוי בפועל, והוא ישובץ בתקן המשרד אם בארץ ואם בחוץ לארץ. 16.11 עובד חיצוני כאמור בסעיפי המשנה 16.3 ו-16.4 דלעיל אשר ישובץ בתפקיד בחוץ לארץ ישובץ בו זמנית גם בדרג, אולם הדרג יהיה "דרג מקומי" לצורך מילוי תפקידו בלבד . הנחיה זו אינה חלה על עובדים המשובצים בחוץ לאחרץ במסגרת מינוי ממשלה. 16.13 הנספחים המסחריים/כלכליים נבחרים באמצעות מכרז פנימי או מכרז חיצוני הנערך על ידי משרד התמ"ת. עובדים אלה מועברים, לאחר בחירתם למשרד החוץ בדרך של מינוי בפועל. 16.14 לצורך מילוי תפקידם בחו"ל יוענק לנספחים המסחריים/כלכליים דרג מקומי בהתחשב במבנה הנציגות והמעבר הדיפלומטי שלה. הדרג יהיה: שליחות ראשונה - מזכיר ראשון מקומי שליחות שניה - יועץ מקומי שליחות שלישית - ציר/יועץ מקומי" 16.15 ניתן לחרוג מהאמור בסעיף 16.14 דלעיל בהסכמת מנכ"לי משרד החוץ ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישורם, ובאישור משרדי הממשלה בנציבות שירות המדינה. 16.16 הענקת דרג ציר לנספח מסחרי/כלכלי בכיר תיקבע על ידי מינהל הסגל הבכיר שבנציבות שירות המדינה" (ההדגשות לא במקור - י.ש). 5. דיון: א. השאלות העיקריות בתיק זה הינן למעשה - מה סוכם עם התובע עם כניסתו לתפקיד, והאם היו עימו הסכמות אחרות לאחר מכן. לאור זאת - האם זכאי התובע לתנאים נלווים על פי דרגת ציר, כטענתו- בין מכוח הסכמה בכניסתו לתפקיד/כתב המינוי שלו , ובין מכוח הסכמות אחרות או מכוח ויתקו (והעובדה שזוהי שליחותו השלישית), או שמא זכאי רק לדרג ציר יועץ, כטענת הנתבעת (וכפי ששולם לו בפועל). ב. על מנת לבדוק את טענות התובע לעניין תנאי שכרו, יש לבדוק, ראשית כל, את המכרז שפורסם, וכתב המינוי, וכן את כלל ההתכתבויות, אשר באו לאחר מכן בעניינו של התובע. בד בבד יש לבדוק מה אומר תקנון שירות החוץ, והגדרותיו למי שיוצא לשליחות כדוגמת התובע. כחלק משאלות אלו נשאלת השאלה מה ההבדל בין "דרג" ל"דרגה", מהי דרגת "ציר מקומי", ולצורך מה נקבעו - על מנת לקבוע מה זכותו של התובע כאמור לעיל . דברים אלו יבדקו בהמשך. כמו כן עולה השאלה האם הרישום "ציר" בכתב המינוי ובדרכון (שאף עודכן לצורך כך) מלמד על כך שאכן הוסכם עימו כי יקבל תנאים נלויים כשל ציר או שנכונה טענת הנתבעת כי הרישום בכתב המינוי, כמו גם בדרכון , נעשה לצורך ייצוג בלבד ואין לו כל השפעה או נפקות על שכרו של התובע או התנאים להם הוא זכאי. ג. כפי שצויין - עסקינן במכרז שפורסם ביום 16/3/05 - בעוד כתב התביעה הוגש רק ב-26/11/09, כשהפנייה הראשונה בעניינו לנתבעת הייתה כעבור 3 שנים. אכן מדובר בשיהוי אלא, שלטענת התובע, כל עוד שימש בתפקיד , לא היה פנוי להגיש תביעה, ולכן הסתפק בהתכתבויות שונות, וכי רק משסיים את התפקיד - הגיש תביעה זו. כמו כן טוען (בסיכומי התשובה), כי רק בסיום שליחותו התגבשה תביעתו הכספית, ולכן לא היה בכך שיהוי. לא ניתן לקבל טענה זו. העילה התגבשה במועד בו קיבל לידיו את המכתבים על תנאי עבודתו , ולכל היותר - עת החל לקבל משכורת בניגוד למה שסוכם עימו - כטענתו, מה גם שניתן היה להגיש תביעה לסעד הצהרתי לעניין עצם זכותו לתנאים המבוקשים . יחד עם זאת, ובנסיבות העניין - לא ניתן להתעלם מהבעייתיות להגיש תביעה בעודו בשליחות, ואולי אף לסכן את מערכת היחסים עם הממונים עליו - כשאך יצא לשליחות המיוחלת. השאלה לעניין השיהוי חשובה לענייננו רק בהיבט אחד: האם נגרם לנתבעת נזק ראייתי בשל חלוף הזמן? לטענת הנתבעת - עיקר הנזק הראייתי נגרם לה בכך שלא הצליחה להביא את הגורמים המוסמכים (ולא רק ה"טכניים"), על מנת שיעידו לעניין הסיכום עימו, ובמיוחד לאור העובדה שהם נמצאים בחו"ל בשליחות מטעם המשרד. מעיון בכלל החומר שבתיק, ובהתחשב בעובדה שהתובע הוא זה שטוען כי סיכם עם המנכ"ל לשעבר את השדרוג בתנאי שכרו - הרי שהוא היה צריך להביאו לעדות ולא הנתבעת. לכן הנזק הראייתי לנתבעת - אינו משמעותי, והנטל להוכיח כי תנאי שכרו של התובע שודרגו בהסכמה - ממילא הינו על כתפי התובע. ד. בטרם נתייחס לתצהירים שהוגשו ולעדויות - נפנה ראשית, למסמכים וההתכתבויות השונות בין הצדדים. המכרז שפורסם היה בגין משרה פנויה בחו"ל מטעם משרד התמ"ת. וכך נאמר במכרז: "הננו מודיעים בזה על משרה פנויה בחו"ל שפרטיה מובאים להלן: תואר המשרה: נציג כלכלי (ראה סעיף 6) דרגת המשרה: 39-41 מח"ר/מהנדסים מקום העבודה : 700 - מדריד - ספרד" (ההדגשה לא במקור). בהמשך פורט תיאור התפקיד, דרישות המשרה ועוד, בהתאם לתואר המשרה ולדרגה הנובעת ממנה. עוד נאמר בהודעה כי דרגתו של הנציג בחו"ל תהיה מספר סב/6 וכי הדרג הייצוגי של הנציג ייקבע על משרד התמ"ת ומשרד החוץ בהתאם לוותק המקצועי וניסיון בשליחויות בחו"ל. ה. ביום 9/5/05 קיבל התובע מכתב מאת כוכבה יהודה, מרכזת בכירה (ענייני מכרזים) (נספח ב' לתצהיר בת שבע גבאי),ובו נאמר כי: "הנדון: מכרז פנימי 12/05 למשרה של ציר יועץ תמ"ס במדריד (ש.מ) במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, חוץ לארץ: הננו שמחים להודיעך כי וועדת הבוחנים שנתכנסה ביום 8/5/05 מצאה אותך כשיר(ה) למשרה אליה הצעת את מועמדותך. הודענו על כך למשרד, שיבוא איתך בדברים בקשר למועד ותנאי כניסתך לעבודה. אנו מאחלים לך הצלחה"(ההדגשה לא במקור). ו. ביום 8/8/05 קיבל התובע את כתב המינוי, ובו נאמר: "הריני שמח להודיעך כי הוחלט למנותך לתפקיד ציר לענייני כלכלה בשגרירות ישראל במדריד. תוקף המינוי מיום 21/8/05. אני מאחל לך עבודה פוריה בתפקידך. בברכה, נסים בן שטרית, המשנה למנכ"ל" (ההדגשה לא במקור- י.ש). אין חולק כי גם בדרכון הדיפלומטי של התובע נכתב - לאחר עדכון - כי הינו ציר לענייני כלכלה (כשהשאלה תהיה - לצורך מה נרשם הדבר בדרכון ועד כמה יש לכך השלכה על תנאי שכרו). ז. ביום 22/8/05 , נשלח מכתב מקצין המנהלה בשגרירות במדריד, בו נאמר כי טרם התקבלה במערכת הנהלת חשבונות וטרם התקבל מברק תשלומים לגביו. על המברק נרשם בכתב יד "ציר יועץ". (מעדותה של גב' חזן ניתן להסיק כי זהו כתב ידה). ח. ביום 23/8/05 הונפק לתובע כתב שיגור ומברק תשלומים - פירוט תשלומים עבור התובע ובו נרשם כי תנאי השירות יהיו בהתאם לדרג של "ציר יועץ" (כשיש מחלוקת מסויימת מתי קיבל זאת לידיו). ט לטענת התובע, זכאי לדרגת ציר ולתנאים הנלווים בשל צירוף מספר עובדות: ראשית, מכוח סעיף 16.14 לתקנון המדבר על מי שזו לו השליחות השלישית. לדבריו, יש לקרוא את סעיף 16.14 לתקנות כפשוטן, דהיינו שמי שזו לו השליחות השלישית יהיה זכאי לדרגת ציר - או - של יועץ מקומי (ככשלטענת הנתבעת מדובר בסה"כ בטעות בהגהה, כשצריך להיות כתוב ציר-יועץ מקומי); שנית, העובדה שבכתב המינוי כתוב "ציר" וכן בדרכונו נרשם "ציר" לאחר העדכון, מלמדת כי כך סוכם עימו (כשלטענת הנתבעת הדבר נרשם אך ורק לצרכי ייצוג ולא לעניין תנאי שכרו); ושלישית, לטענת התובע היה סיכום בע"פ עם עם מר שטרית, המנכ"ל לשעבר של משרד החוץ (כשעד זה כלל לא הובא לעדות ולא הומצא כל מסמך רלבנטי מטעמו על מנת להוכיח כי היה סיכום כזה). י. בטרם נתייחס לכל אחת מטענות אלו - נבדוק לבדוק את המושגים השונים של "דרג", "דרגה" ו-"תפקיד". מתוך עיון בתקנון כולו ניתן אכן לקבל את הגדרת הנתבע של מושגים אלה (כעולה מכתב ההגנה ובסיכומים) על פיהם יש לאבחן את המושגים הללו כלדקמן: דרג - ניתן לעובדי משרד החוץ בלבד, ולא לעובדי משרד התמ"ת- כאשר הקידום הינו לפי סולם דרגים הנקרא דירוג שירות החוץ, ואשר נקבע בהסכם קיבוצי משנת 1993. בחו"ל - ה"דרג" אינו משמש לצרכי שכר כי אם לצורך תנאים נלווים - כמו דמי ייצוג ודמי אחזקת הבית - אשר המשמעות שלהם הינה רק למי שנמצא בחו"ל (כשבארץ אין פונקציות המצדיקות תנאים נלווים אלו. זו הסיבה שבסעיף 16.11 לתקנון נקבע כי: "עובד חיצוני כאמור בסעיפי המשנה 16.3 ו-16.4 דלעיל אשר ישובץ בתפקיד בחוץ לארץ ישובץ בו זמנית גם בדרג, אולם הדרג יהיה "דרג מקומי" לצורך מילוי תפקידו בלבד . הנחיה זו אינה חלה על עובדים המשובצים בחוץ לארץ במסגרת מינוי ממשלה". דרגה - ניתנת לכל עובדי המדינה כולל לעובדי משרד החוץ, כדוגמת התובע, וזו נקבעת על פי הסולם המקצועי אליו הוא שייך (מח"ר, משפטנים וכד') וויתקו, ועוד, ולדרגה זו יש משמעות לעניין שכרו של העובד בחו"ל.לכן עובדי המדינה היוצאים לחו"ל מטעם המדינה, מקבלים את שכרם בחו"ל על פי הדרגה אותם הם נושאים ממקום עבודתם הקבוע בארץ. התובע, לדוגמא, היה בדרגה של 42 בסולם המח"ר- ובהתאם לדרגה זו קיבל את שכרו בחו"ל. תפקיד - האם יש משמעות לתפקיד אותו נושא שליח משרד החוץ לעניין הדירוג שלו? על פניו השכר אינו מושפע מהתפקיד אותו ממלא השליח בחו"ל - אלא בהתאם לדרגתו כאמור לעיל. לאור זאת, משכורתו של התובע בחו"ל, נגזרה מדרגתו בארץ (42 בסולם המח"ר), תנאי השירות שלו נגזרו מהדרג שנקבע לו על פי הוותק המקצועי והנסיון שלו בשליחות, כמי שיצא לשליחות שלישית, כשאין לתפקיד הספציפי אותו ביצע, כנצגי כלכלי, כל השלכה על שכרו. יא. עוד יש לברר את משמעות המושג "מקומי" שבתקנות, ומה ההשלכות על כך שלא נכתב לתובע כי הינו ציר יועץ מקומי. כאמור, בסעיף 3.8 לתקנון נאמר כי: עובדים שאינם נמנים עם עובדי החטיבה לשירות חוץ מנהלי, יוצבו בחו"ל בתואר "מקומי" בהקבלה לדרגתם התקנית הקבועה בארץ". בסעיף 16.11 לדעיל נקבע כי "עובד חיצוני כאמור בסעיפי משנה 16.3 ו-16.4 ישובץ בו זמנית גם בדרג -אולם הדרג יהיה דרג מקומי לצורך מילוי תפקידו בלבד" (ההדגשה אינה במקור - י.ש). מתוך ההגדרות ניתן ללמוד כי התובע - שאינו עובד קבוע של משרד החוץ- הדרג שלו בחו"ל יהיה דרג "מקומי", כאמור בסעיפים דלעיל - וזאת לצורך אותה שליחות בלבד. הווה אומר - שליח של משרד החוץ (בניגוד לתובע שהוא שליח התמ"ת) ייקרא ציר יועץ, ואילו התובע, שזו לו השליחות השלישית יקרא "ציר יועץ מקומי" - כשבכל מקרה אין למושג "מקומי" בין אם נכתב ובין אם לאו - כדי להשפיע על תנאי שכרו. יב. נבחן עתה את עדותו של התובע לעניין תנאי שכרו ומה סוכם עימו. נציין כבר עתה, כי בניגדו לטענת הנתבעת, איננו מקבלים את הטענה בדבר חוסר תום ליבו של התובע. מדובר באדם עם זכויות רבות במדינה, אשר פעל בתפקידים בכירים וחיוניים, וגם אם בסופו של דבר (כפי שיפורט בהמשך), לא הוכיח את טענתו בדבר שדרוג תנאיו לשל ציר - אין מדובר בטענות הנובעות מחוסר תום לב, ובמיוחד לאור העובדה שנעשו גם טעויות מצד הנתבעת - כפי שהעידה גב' גבאי בעדותה. יג. מתוך תצהירו של התובע ומתוך עדותו, עולה , כי התובע אינו טוען כי מלכתחילה הגיש מועמדות למשרה של ציר, אלא כי נוכח הוותק שלו בשליחויות בחו"ל, והעובדה שזו הייתה שליחותו השלישית, ולאור התפקידים הבכירים שביצע - ולאור סיכומים מאוחרים עם המנכ"ל - זכאי לדרגת ציר, למרות שהדבר לא רשום במכרז. יד. לטענתו, מכיוון שביצע שליחות שלישית, הרי שזכאי ל"דרגת ציר/יועץ מקומי", כאמור בסעיף 16/14 לתקנון, ומשלא נכתב כי הוא יועץ "מקומי" - משמע- שזכאי לתנאי שכר של "ציר". לעניין זה יצויינו שני דברים: ראשית - וכפי שעולה מהתקנון עצמו - מדובר בדרג ולא בדרגה, כך שאין לזה השלכה על תנאי שכרו. שנית - אם נקבל את גרסת התובע , נגיע למסקנה כי כל אדם שזו לו השליוחות השלישית, יהיה זכאי לקבל תנאים של "ציר" - ללא קשר למה שנקבע במכרז - דבר שאינו סביר. יתרה מכך - אם אכן מדובר בשתי חלופות, היה צריך להיות שתי חלופות מוגדרות וקיימות בתקנון - האחת - "ציר" והשניה "יועץ מקומי". אלא שאין בתקנון כל הגדרה ל"יועץ מקומי". מכאן שאכן קיימת טעות סופר בהגדרה, וצריך להיות "ציר- יועץ מקומי", ולא - שתי חלופות של ציר או יועץ מקומי. מעבר לכך - וככל שקיימות שתי חלופות, אין כל אסמכתא להבטחה שהתובע יהנה מתנאים של "ציר" ולא של "יועץ מקומי". מכל האמור מקובל עלינו כי הסעיף מדבר על דרג (ולא דרגה) של "ציר - יועץ מקומי" ולא של "ציר". טו. לטענת התובע ניהל בע"פ מגעים עם מנכ"ל משרד החוץ, וכי הדבר אף אושר לו בע"פ. ואכן - על פניו עולה כי התובע אכן פנה, וביקש לשדרג את תנאי השירות שלו כשל ציר- אולם, כאמור - אין כל אסמכתא לכך שבקשתו התקבלה ואושרה. ולהיפך - המדינה הציגה מסמכים, מזמן אמת, המאששים את טענתה כי לא אושרו לתובע תנאים נלווים לדרג של ציר - כפי שיובא בהמשך. טז. בעדותו לא חלק התובע על תנאי המכרז, אך טען: "ש. סעיף 13 אתה אומר שתפקידך היה ציר לענייני כלכלכה? ת. מסחר וכלכלה, בשליחות האחרונה. ש. אני אומר לך שהתפקיד שלך הוא לא היה ציר אלא נציג כלכלי? ת. לא. המשרה שלי היתה ציר לענייני כלכלה בספרד ופורטוגל כפי שמצוי בכתב המינוי ובדרכון. ש. השאלה מה היה תפקידך? ת. ציר לענייני כלכלה. ש. במכרז שצרפנו כתוב שהמשרה היא לנציג כלכלי, נכון, ובהודעה שקיבלת למכרז כתוב שהמשרה בדרג ציר יועץ נכון? ת. אני רוצה להסביר איך הנוהג. שמתפרסמים המכרזים כולם כנציגים כלכליים בדרך כלל, ואחרי זה קובעים לך כאילו את הדרג, אבל אחר כך אתה יכול לערער את הדרג, בהתחלה נקבע לי דרגה של ציר יועץ, ועליו ערערתי, פניתי למשרד, וראש המינהל מר דרור אמר לי שמשרד החוץ לא מקבל את דעתנו בדרך כלל, ואני מציע לך לפנות למשרד החוץ, ואני מלאתי את הוראותיו, ופניתי לדרג הכי גבוה במשרד החוץ, ונתתי לו את הנימוקים, שאני מלאתי את התפקיד הכי בכיר בלונדון, בבוסטון וכו', והוא קיבל נימוקי והוציא לי כתב מינוי של ציר. לא מקומי, אלא ציר מלא, וכך נכתב בדרכון וכך נעשה. זה בדרך כלל ההליך, כך נעשה עם כולם. אתה יכול לערער על הדרג של הציר. ש. ת. אנו לא חולקים על הוראות המכרז". בהמשך נשאל: "ש. בסעיף 25 אתה מתאר כל מיני נימוקים שפירטת לפני המנכ"ל. כלומר, גם לשיטתך לא חלה חובה למנות אותך לציר? ת. המשרד יכול לעשות מה שהוא רוצה". יז. מעדותו זו ניתן ללמוד כי התובע טוען לנוהג מסויים שבו מתפרסמים מכרזים, נקבע הדרג וניתן לערער עליו. אלא, שכאמור, שאין כל אסמכתא בכתב שהערעור שלו (ככל שהוגש בצורה מסודרת) - התקבל. התובע מבקש שנלמד זאת מראיות אחרות והן: העובדה שבכתב המינוי נרשם "ציר " ושכך גם נכתב בדרכון. לטענת הנתבעת ואין ממש ב"ראיות" של התובע לא בכתב המינוי ולא בדרכון - שנרשמו אך ורק לצרכי ייצוג ולא לצרכי שכר. יח. בהמשך העיד התובע, כי בשיחה עם מר ניסים בן שטרית, מנכ"ל משרד החוץ, נאמר לו כי הוחלט לאשר אותו כציר, אלא שכאמור - על תוכן שיחה זו אין כל אסמכתא, והוא זה שהיה צריך לדאוג להביא לעדות את מר בן שטרית לעדות (או מסמך אוטנטי מטעמו). התובע המשיך ונשאל: "ש. אתה אומר שאף אחד לא אמר לך שדרגהציר הוא לצורך ייצוגי בלבד? ת. בשום אופן. זה נודע לי רק כשהייתי בחו"ל. אם שמת לב דרך אגב, גם בכתב שיגור לא כתוב שהוא שוגר אלי אלא לקצין המינהלה. ש. זאת אומרת לא ראית את כתב השיגור ואותו מסמך שצורף כנספח א' לתצהיר של ריקי חזן? ת. את כתב השיגור לא ראיתי. לא ראיתי גם את נספח א'. ש. ואת מסמך התשלומים לא ראית, למרות שאתה כתוב כמכותב? ת. לא ראיתי את זה, או לפחות לא ראיתי את זה בזמן אמיתי. רק אחרי חודשיים, חודשיים וחצי הבנתי שאני לא מקבל את המגיע לי, ואז פניתי למנכ"ל והוא אמר לי שזה יטופל ויסודר ושזה רק טכני. כשאתה יוצא לשליחויות בחו"ל בהתחלה השלבים קשים יותר, עד שאתה מתארגן, ויוצר את הקשרים, אתה מאוד עסוק, ולהתחיל עם הטלפונים לארץ כל פעם, וקשה מאוד להשיג את האנשים האלה, וזה גורם לך לטרדות קשות במינוי התפקיד שלך, לכן בסופו של דבר החלטתי ואמרתי למנכ"ל שקרוב לודאי אצטרך ללכת לבית הדין לעבודה, והוא אמר לי כנראה שזה מה שאתה צריך לעשות". ... ש. יש מכתב שצירפת ששלחת למנכ"ל. קיבלת תשובה למכתב הזה? ת. קיבלתי בטלפון אני חושב, לא זוכר. אם קיבלתי תשובה לזה? (חושב)... אני חושב שאז החלטתי ללכת לבית הדין לעבודה, נדמה לי שהוא גם הפנה אלי את העוזרים שלו, היה סיפור ארוך מאוד כל העניין, כל אחד אמר לי שזה יסתדר ויסתדר, המערכת פשוט מתישה אותך". יט. אכן , מוסכם עלינו, כאמור, כי היה לתובע קושי לפנות לבית הדין לעבודה במהלך שליחותו, ובוודאי בשלבים הראשונים של התתארגנות. אלא שדווקא מדבריו שלו ניתן להבין כי המנכ"ל - במקום לגבות אותו ולומר לו כי אכן אישר את תנאיו כשל ציר - מפנה אותו לבית הדין לעבודה. משמע - אם אכן אמר לו בע"פ כי אישר לו דרגת ציר לצורך תנאי שכרו - מדוע לא נתן לו על כך מכתב , אלא שלח אותו לבית הדין? על פניו נראה, כי לא הייתה הסכמה ביניהם, וזו הסיבה ששלח אותו לבית הדין. מכל מקום - טענת התובע כי סיכם בעל פה עם מנכ"ל המשרד כי תנאיו ישודרגו ויושוו לתנאי ציר לצורך תנאי שכרו - לא הוכחה. מההתכתבויות ניתן דווקא ללמוד כי המשרד עדיין החזיק בדעה לפיה הדרג שניתן לתובע הוא לצרכי ייצוג בלבד ולא לצרכי שכר, וכי לא הייתה הסכמה עם התובע לעניין זכאותו לדרגת ציר בשל העובדה שמדובר בשליחות שלישית שלו. כ. לעניין עדויותיהן של גב' בת שבע גבאי ורבקה חזן -במידה רבה עדויותיהן הינן "עדויות טכניות", כשהן מסתמכות על מה שנאמר להן, לעניין תנאי שכרו של התובע ועל סמך הוראות התקשי"ר והתקנון, אך לא הן שקבעו את התנאים ואין זה מסמכותן לקבוע מה התנאים שעובד שמשוגר לחו"ל מקבל (מעבר לקבוע בתקנון ובתקשי"ר). לכן גם אין הן יודעות - מכלי ראשון - מה סוכם עם התובע, ומהן תוצאות ההשגות/ הערעור על תנאי שכרו - אלא על סמך נסיונן המקצועי, על סמך המסמכים, ועל סמך התקנון. אעפ"כ, עדויותיהן היו מקצועיות, והסבירו את האמור לעניין זה בתקנון, ואופן ההפעלה על התובע. גב' חזן לא זכרה כי שוחחה עם התובע מחו"ל - ולאור הזמן שעבר - לא ניתן לצפות מנמה לזכור כל שיחה עימו. כא.יחד עם זאת, גב' בת שבע גבאי העידה (עמ' 16 משורה 9) כי נעשו שתי טעויות ברישומים. ראשונה - לגבי המונח "מקומי", מונח זה נעדר מהגדרת התובע, לדבריה, בטעות, אם כי לדבריה אין לזה נפקות לגבי תנאי השירות של התובע, לרישום "מקומי" כדי להכריע אם לשלם לו או לא (כפי שעולה מהתקנון) השנייה - לעניין הרשום בתקנון, כשלדבריה נעשתה ככל הנראה טעות בהגהה של התקנון, כאשר נרשם "ציר/יועץ מקומי במקום ציר- יועץ מקומי. כב.אכן יש לתהות על ה"טעויות" שנעשו הן לעניין אי רישומו של התובע כ"מקומי", והן לעניין אופן רישום סעיף 16.14 לתקנון בעניין ציר/יועץ מקומי. אעפ"כ, שוכנעו כי אין בהשמטת המילה "מקומי" כדי לשנות לעניין זכויותיו, ואף אין בטעות הדפוס שבתקנון (סעיף 16.14) כדי להצדיק מתן תשלום שלא מגיע לו. לחיזוק עמדת עדות הנתבעת צורפו מסמכים, ובהם - מכתב השיגור מיום 7/8/05 והמברק לקצין המנהלה בהם נכתב במפורש "לפי תנאים של ציר יועץ".עוד שוכנענו - כעולה גם מנוסח התקנון - כי גם הרישום של דרג "ציר" בדרכונו ובכתב המינוי - נעשה רק לצרכי ייצוג בלבד ולא לצרכי שכר, ובכל מקרה אין הם מהווים ראיה לשדרוג תנאי שכרו כשל "ציר". כג. למען הסר ספק - יצויין, כי אין להשוותו למר מוטי איש שלום, כפי שביקש התובע לעשות. מר איש שלום שירת בתפקיד בכיר במשרד התמ"ת ובעקבות בקשה מיוחדת של משרד התמ"ת, נבחן עניינו על ידי נציבות שירות המדינה ואושר מינויו לדרג ציר (בהתאם לפרוצדורה העולה מסעיף 16.16 לתקנון). כד. אלא שדבר זה לא היה בעניינו של התובע, וכאמור אין אישור על כך בכתובים. משהתובע לא הצליח להוכיח את גרסתו (בע"פ )- הרי שמסמכים שהוצגו על ידי הנתבעת, גוברים, ומלמדים על תנאי עבודתו של התובע כפי שטוענת הנתבעת. סוף דבר: מכל האמור לעיל - התביעה נדחית. בנסיבות העניין (תוך לקיחה בחשבון גם את הטעויות שנעשו מצד הנתבעת - אשר גם בעטיין הוגשה התביעה), אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. דירוג שכר (דרגה)שגרירותמשפט בינלאומי