מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא דמי אבטלה - התפטרות עקב מחלת ילד: 1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע עקב דחיית תביעתה לדמי אבטלה מאחר ולא השלימה את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק. 2. בכתב התביעה, מספרת התובעת, כי עבדה כממלאת מקום בגן חב"ד באופקים החל מ 2/98 ועד 31.12.98. 3. החל משנת 1999 נאלצה התובעת להתפטר מעבודתה ולשהות עם ילדה בבית-חולים סורוקה בשל בעיות קשות במעיים וחיידקים בדם. במהלך אשפוזים אלה, אף נותח הילד. 4. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי למצבו הרפואי של בנה של התובעת אין רלוונטיות לתביעה. 5. מאחר ובתכוף לתאריך הקובע שהוא 1.4.99, לא צברה התובעת תקופת אכשרה היא אינה זכאית לדמי אבטלה. הנתבע בדק את תקופת האכשרה הן במעמד של עובדת יומית והן כעובדת על בסיס חודשי ולא מצא כי היא צברה מספיק ימים כנדרש בחוק. 6. הצדדים סיכמו בכתב. 7. סעיף 161 (א) לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ] התשנ"ה - 1995 קובע - "לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה: (1) (א) 180 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה תוך 360 הימים בתכוף לתאריך הקובע: (ב) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה - שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 150 ימי עבודה תוך 360 הימים האמורים; (2) (א) 270 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה תוך 540 הימים שקדמו לתאריך הקובע; (ב) היה הזכאי שכיר יום, דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 225 ימי עבודה תוך 540 הימים האמורים; (ג) הוראות פסקה זו יחולו בתנאי שהתאריך הקובע חל בתום 24 חודשים לפחות מהתאריך הקובע שקדם לו.". 8. התובעת התייצבה בשרות התעסוקה לראשונה ב 28.4.99 לפיכך נקבע לה היום הקובע כ 1.4.99. על פי סעיף 161 (1)(א) כדי שהתובעת תהא זכאית לדמי אבטלה היה עליה לצבור 180 ימים בשנה שלפני התאריך הקובע אלא שהתובעת צברה רק 160 ימים בשנה זו. אם היינו רואים בה עובדת יומית הרי שמדובר ב 140 ימים שאינם ממלאים אחרי דרישת סעיף 161 (1)(ב) הדורש 150 ימים. אם היתה התובעת ניגשת לשרות התעסוקה בסוף מרץ 99 שאז היה נחשב היום הקובע 1.3.99 ואז היו נוספים לה הימים החסרים, היתה לתובעת תקופת אכשרה כדין אלא שהדבר לא נעשה. 8. על פי סעיף 162 לחוק קיימות נסיבות בהן תוכן הזכות לדמי אבטלה גם אם לא הושלמה תקופת האכשרה: "לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות (1) עד (4) (להלן - הימים החסרים), ימנו את 360 או 540 הימים, כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 360 ימים; (2) מחלה או תאונה - 180 ימים; (3) היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו- 7 לחוק עבודת נשים - לפי מספר ימי ההיעדרות; (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - 30 ימים." 9. המקרה הקשה אותו גוללה התובעת בתביעתה ובסיכומיה, אינו בא בגדר המקרים המפורשים המצויינים בסעיף 161; לא מדובר במחלתה של התובעת, ולא מדובר בהעדרות אשר נובעת שלא מרצונה. 10. בית הדין ניסה במספר החריג של הדיונים שהוקדשו לתיק זה, לנסות ולהגיע לפיתרון שלא על דרך של פסק דין לגופו, אולם הדבר לא הסתייע. מצוקתה של התובעת נהירה ומובנת לביה"ד: התובעת נאלצה להתפטר מעבודתה ובמשך החודשים ינואר עד מרץ 99 שהתה כמעט ברציפות בבית חולים סורוקה במחלקת טיפול נמרץ ילדים וילדים יום. מאידך גמלאות הביטוח לאומי ניתנות על פי החוק ובמקום בו ניתן שיקול דעת יכול הנתבע להפעילו ובמידה ולא הפעילו או הפעילו שלא כראוי, יכול ביה"ד לבקר זאת. אולם, זה לא המקרה של הפעלת שיקול דעת, כי המחוקק במקרה הזה לא הותיר שיקול דעת. הגמלה ניתנת בכפוף לקיומה של תקופת אכשרה, ואם לא הושלמה בכפוף לחריגים ברורים - אין זכאות. ידיו של הנתבע במקרה זה כבולות וכך גם ידיו של ביה"ד, עם כל הצער שבדבר ועוגמת הנפש וחסרון הכיס הנגרם לתובעת. 11. אשר על כן, התביעה נדחית. 12. אין צו להוצאות. קטיניםרפואההיעדרות בשל מחלת בן משפחהדמי אבטלההתפטרות