בהלכת ע"א 2173/05, נקבע כי רק בשל הנסיבות החריגות של אותו ענין, בהן הוגשה הבקשה לעיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולא על ידי הנאשם, וכאשר ישנו חשש לפערי מידע בין בעלי הדין בהליך האזרחי, לבין המדינה בהליך הפלילי, ישנה הצדקה להורות על עיכוב ההליך האזרחי: "אכן, הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (לא פורסם); רע"א 210/03 Foundation Sansounimaille נ' פרי (לא פורסם)). בדרך כלל המבקש את עיכובו של ההליך האזרחי הינו הנאשם בהליך הפלילי. בעניין דכאן שונים הם פני הדברים. מבקש העיכוב איננו הנאשם. ... דומה, שבהשפעה האפשרית של תוצאות ההליך הפלילי על ההליך האזרחי שבין BGA לגרוסמן לא היה די על מנת להוביל לעיכובו של ההליך. עם זאת, לנימוק הנזכר מצטרף נתון נוסף, אשר בפועלם יחדיו יש כדי להטות את הכף לטובת עיכובם של ההליכים. כוונתי היא לפער בין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע אליו נחשף בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי. מבקשת העיכוב עולה, כי במסגרת ההליך הפלילי מוצגות ראיות רבות אשר אינן עומדות לרשותם של הנתבעים בהליכים האזרחיים שננקטים על ידי BGA, וביניהם גרוסמן. כן נחקרים עדים שונים, לרבות עדים המגיעים לצורך כך מחוץ לישראל. זאת ועוד, לטענת היועץ מציגה BGA בפני הערכאות הדנות בהליכים האזרחיים תמונה עובדתית חסרה ובלתי מדויקת. יוצא אם כן, כי הערכאה אשר דנה בהליך הפלילי נחשפת למידע רב אשר אינו עומד בפני בתי המשפט הדנים בהליכים האזרחיים. מאחר שמידע זה אינו מצוי בידיהם של הנתבעים, וברי כי אף אין ביכולתם להשיגו במלואו, הרי שממילא אין באפשרותם להציגו במסגרת ההליך בעניינם. על רקע פער המידע האמור, מתעורר חשש כי עלול להיגרם עיוות דין לנתבעים בגדר ההליכים האזרחיים, וביניהם גרוסמן. חשש זה הוא אשר הובילני למסקנה כי ככלל, אכן ראוי לעכב את ההליכים האזרחיים עד להכרעה בהליך הפלילי." משפט פלילימתנה