שאלת זהות המעסיק במערכת יחסי עבודה משולשים נדונה רבות בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כאשר על בית הדין היה לקבוע אם המעסיק הוא המשתמש או המעסיק הפורמאלי של העובד. בכל הנוגע לעובד המועסק על ידי חברת כוח אדם, מטבע הדברים מתקיימים סממנים רבים המצביעים על קיום יחסי עובד מעביד בינו לבין המשתמש (עבודה בחצרי המשתמש ובציוד של המשתמש, פיקוח על ידי עובדיו של המשתמש), שכן "תכלית ההסדר היא שהעובד ישתלב במקום העבודה של המשתמש" [השופט צור בע"ע (ארצי) 410/06 המוסד לביטוח לאומי - ראיד פאהום, מיום 2.11.2008; להלן - עניין פאהום]. לכן, נדרשת "בחינה רחבה יותר של זיהוי המעסיק, וזאת לאחר שמוצתה בחינת הסממנים השונים כפי שנקבעו בשעתו עוד בפרשת כפר רות" [השופטת רוזנפלד בע"ע (ארצי) 766/07 לימור בן חיים - המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.2.2011; להלן - עניין בן חיים]. בעניין פאהום קבע השופט צור כי בית הדין יבחן את זהות המעסיק של עובד חברת כוח אדם בשים לב לעקרונות העומדים ביסוד השיטה של העסקת עובדים באמצעות כוח אדם, ויבחן את השאלה בהתחשב בפרמטרים אלה: עקרון הזמניות, יציבות מול תחלופה, טיבו של התפקיד, יכולתו הכלכלית של קבלן כוח האדם, "אמת או מראית עין", הגינות תום לב ותקנת הציבור, ושמירה על משטר של הסכמים קיבוציים ועל מעמדם של ארגוני העובדים. לדעת רוב שופטי בית הדין הארצי בעניין פאהום ובעניין בן חיים, כאשר חברת כוח האדם משמשת צינור לתשלום שכר בלבד, אין מדובר בהעסקת אותנטית באמצעות חברת כוח אדם והמשתמש הוא המעביד. גם לשיטתו של הנשיא (בדימוס) אדלר, אשר היה בדעת מיעוט בעניין פאהום ובעניין בן חיים, כאשר חברת כוח אדם משמשת צינור לתשלום שכר בלבד, המשתמש הוא המעביד, אך לא לבדו אלא במשותף עם המעסיק הפורמאלי. מעבר לאמור נקבע בפסיקה כי "על מעסיק מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו ע"י חברת כוח אדם, קבלן משנה או מעסיק במשותף. כך על קבלן ראשי מוטלת החובה לדאוג שעובדי קבלן המשנה המועסקים באתרי הבניה שלו יקבלו את שכרם. [ע"ע (ארצי) 1218/02 xue bin - א. דורי חברה לעבודת בע"מ, פד"ע לח 650 (2003); וראו גם: ע"ע (ארצי) 1363/02 דינה חזין - תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ, מיום 5.11.2006; סעיף 10 לחוות דעתו של הנשיא אדלר בעניין פאהום והאסמכתאות שם; עב (ב"ש) 2883/07 יענקל טרופ - שטרית בוניו חברה לעבודות ניקוי חול ופיתוח בע"מ, מיום 5.1.2010; עב (ת"א) 3054/04 שמואלוב אילת (נטליה) - משה פונס ואח', מיום 10.12.2006]. לפיכך, ככל שהמשתמש, או המעסיק בפועל, הפר את חובתו לפקח על תשלום השכר ומלוא הזכויות של העובד המועסק אצלו על ידי חברת כוח אדם או קבלן משנה, מוטלת גם עליו האחריות לתשלום זכויותיו של העובד. חברות כוח אדם