על פי הספרות הרפואית הקשר בין התסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת . במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית . ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפרסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכח הנדרש לביצוע הפעילות הינה מעל 4 ק"ג. פעילת רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ- 30 שניות או כאשר מעל מ- 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר (OBESITY), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם גם גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. עבודת התובע אינו עומד בדרישות אלה ולאור זאת אין קשר בין תנאי עבודתו ותסמונת התעלה הקרפלית". מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הקשר בין עבודה לבין תסמונת התעלה הקרפלית: 1. בפנינו תביעתו של התובע (להלן- התובע) כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) להכרה בליקוי בידיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. 2. בתיק זה ניתן על ידנו בעבר פסק דין לפיו התביעה נדחתה, משמצאנו לאמץ את חוות הדעת המומחה הרפואי אשר מונה בתיק (ד"ר יעקב פעילן). 3. התובע הגיש ערעור על פסק הדין וביום 24.3.11 ניתן ע"י בית הדין הארצי לעבודה פסק דין הקובע כדלקמן- "בהמלצת בית הדין הסכימו באי כח הצדדים, כי התיק יחזור לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה נוסף בעניינו של המערער בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלתו של המערער בכפות שתי ידיו לבין תנאי עבודתו כפי שמתוארים על ידי בית הדין האזורי, כשתשומת הלב היא- שכלי העבודה משמעו מכשיר דמוי שפכטל הכולל שתי פונקציות של מגב ושל סכין. כמו כן באת כח המערער תדאג כי בדיקות ה E.M.G יוכנסו לתיק הרפואי ויועברו למומחה הנוסף". 4. עם קבלת בדיקות ה- E.M.G מונה על ידינו מומחה נוסף בתיק, ד"ר יפה דיויד (להלן- המומחה). 5. בפתח סיכומיו הבהיר הנתבע כי הוא מקבל את חוות דעת המומחה וחוזר בו מדחיית התביעה כך שהחמרת מצב מחלת הדה קרווין בידו השמאלית של התובע ,תוכר כפגיעה בעבודה. עוד הובהר כי מאחר ובכל הנוגע למחלת תסמונת התעלה הקרפלית מומחה בית הדין דחה כל אפשרות לקיום קשר סיבתי רפואי, עומד התבע על דחיית התביעה. 6. לאור האמור לעיל, יתייחסו קביעותינו למחלת התסמונת התעלה הקרפלית בלבד. 7. הרקע אשר הועבר למומחה- 7א. התובע הועסק כפועל בחברת "ברנזי את חכם" (להלן- החברה) הנותנת שירותי תחזוקה וניקיון. העסקתו החלה בחודש יוני 2005 ונמשכה עד לחודש ינואר 2006. במסגרת עבודתו עסק בניקוי ואחזקת תאי טלפון ציבוריים של חברת תקשורת בזק. ניקוי התאים נעשה על ידי כלי עבודה- מכשיר דמוי שפכטל הכולל שתי פונקציות של מגב ושל סכין, בעזרתו נדרש התובע לנקות את תאי הטלפון ממדבקות ומודעות שונות. מלאכה זו הצריכה הפעלת כח פיזי ומאמץ רב על כפות ידי התובע. כמו כן, התובע השתמש במטאטא מיוחד לשטיפת דפנות התא ולאחר סיום פעולה זו ניגב את התא בנייר סופג וחומר מיוחד להברקתו. לטענתנו, פעולות אלה בוצעו על ידו באופן חוזר ונשנה. ב . עוד טען התובע כי מתוקף תפקידו נדרש לנקות כ- 600 תאי טלפון. בשל כך החל לסבול מכאבים, רגישות והגבלות בתנועה בכפות הידיים, המלווים בהירדמויות, ברעד בלתי נשלט ובחולשה כבר בתחילת עבודתו. עם חלוף הזמן גברו הכאבים וגרמו להגבלה בתנועות הידיים. בבדיקות שנעשו לתובע נקבע כי הוא סובל מתסמונת CTS בכפות ידיו ומדלקת של הגידים. חרף כאביו התובע המשיך בעבודתו. עם זאת מאחר וכאביו התחזקו הקטין את שיעור המשרה החל מיום 1.12.05 . בחודש ינואר 2006 פוטר מעבודתו עקב אי יכולתו להמשיך ולמלא את תפקידו. לטענת התובע, כתוצאה ממחלתו לא חזר למעגל העבודה משאינו יכול לעבוד בעבודה הדורשת הפעלת מאמץ על כפות הידיים. בנוסף הבהיר התובע כי טרם עבודתו לא סבל מכאבים כלשהם. 8. השאלות עליהן נדרש המומחה להשיב- "א. מהי המחלה ממנה סובל התובע? ב. האם לדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לרבות תקופת עבודתו כמתואר בעובדות לעיל, לבין מחלתו? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית- האם מחלת התובע היא תוצאה של הליך תחלואתי או תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרות שניתן לאתר בזמן ובמקום? ד. ככל שהיו פגיעות זעירות וחוזרות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות חוזרות אשר במצטבר גרמו למחלה ממנה סובל התובע? ה. במידה ויקבע כי קיים קשר סיבתי כאמור, האם השפעת תנאי עבודתו על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?". 9. להלן תשובות המומחה- "א. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) קלה דו צדדי יד ימין וכן תסמונת דה- קרווין משמאל. ב. על פי הספרות הרפואית כולל הספרים Green's Operative Hand Surgery(מהדורה רביעית), edicolegal Reporting Orthopaedic Trauma (מהדורה שלישית), עבודת הסקירה Carpal Tunnel Syndrome אשר פורסם ב- Ulster Medical Journal על ידי Somaiah Aroori ו- Roy AJ Spence , עבודת הסקירה Clinical Evaluation And Management OF work Related Carpal Tunnel Syndrom אשר פורסם ב- American Journal Of Work Industrial Medicineעל ידיRobin Herbert , Fredric Gerr, Jonathan Dropkin וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית מאת גב' מנצורי לאה , אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005 , הקישור בין התסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת . במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית . ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפרסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכח הנדרש לביצוע הפעילות הינה מעל 4 ק"ג. פעילת רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ- 30 שניות או כאשר מעל מ- 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר (OBESITY), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם גם גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. עבודת התובע אינו עומד בדרישות אלה ולאור זאת אין קשר בין תנאי עבודתו ותסמונת התעלה הקרפלית". המשך התשובה עניינה במחלת הדה קרווין ולאור האמור לעיל לא מצאנו להביאה. "ג. עבודת התובע כרוכה בעבודת רפיטאטיבית החוזרת על עצמה , פעילות אשר יכולה לגרום לפגיעה ויכולה להיות הגורם להופעת המחלת הדה קרווין במנגנון של מיקרוטראומה. ד. בנוגע למחלת הדה קרווין משמאל התשובה חיובית. ה. בהתבסס על החומר הרפואי המצורף, לתנאי עבודת התובע השפעה ניכרת יותר מהשפעת גורמים אחרים". 10. לאחר קבלת חוות הדעת ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה. להלן השאלות שהועברו למומחה- "א. בהתאם לחוות הדעת "הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת " כלומר יש דעות לשני הצדדים, נכון? ב. אם נכון- מדוע כב' לא מעלה בחוות דעתו הצד השני של המתרס, לפיו קיים קשר שכזה? נא נמק . ג. האם יכול ודעתו העקרונית של כב' היא שבכל מקרה אין קשר כזה? ד. האם בפני כב' עמדו מסמכים רפואיים המעידים על גורמי סיכון אישיים כלשהם להופעת תסמונת התעלה הקרפלית אצל התובע? אם כן- נא פרט איזה ועל בסיס איזה מסמך רפואי כב' קובע כי קיים אצל התובע ? נא פרט. ה. האם עמדו בפני כב' מסמכים רפואיים המעידים כי התובע סבל מהתסמונת דלעיל לפני תחילת עבודתו קרי לפני חודש יוני 2005? אם כן- נא פרט איזה מסמכים. ו. אם התשובות לשאלות ד ו- ה' שליליות- כלומר: האם נכון, כי ניתן לקבוע כי אצל התובע לא קיימת החלופה המצוינת על ידי כב' של"...או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סמפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת"? אם לא- נא פרט מדוע לא ניתן לקבוע זאת. ז. בהתאם לחוות דעת כב' עמדת הועדה המייעצת של משרד הפנים באנגליה 1992 הינה כי נדרשת "חשיפה משמעותית לעובדה המלווה בויבראציות..." ח. האם נכון כי בהתייחס לעובדות המצוינות בהחלטת המינוי מיום 31.7.11 עבודת התובע כללה בחובה חשיפה דלעיל?אם לא- נא פרט מדוע לא. ט. בתשובת כב' לשאלה ג' נקבע בין היתר כי :" עבודת התובע כרוכה בעבודה רפיטאטיבית החוזרת על עצמה" האם נכון כי מצבו של התובע מתאים לקביעה כב' בחוות הדעת כי "יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית..."? אם לא- מדוע לא? נא פרט. י. האם נכון כי במסגרת עבודת התובע התבצעה הפעולה תוך פחות מ- 30 שניות? אם לא- על בסיס מה כב' קובע שלא? יא. האם נכון, כי במסגרת עבודת התובע מעל 50% מהפעילות המתבצעת , חוזרת על עצמה? אם לא- על בסיס מה כב' קובע שלא? יב. מצ"ב העתק מחוות דעת רפואיות בתחום האורטופדי מטעם התובע מאת ד"ר דוד יהודה מימים 7.10.07 ו 3.2.08 - יג. האם נכון כי ד"ר דוד התרשם מהתובע באופן בלתי אמצעי בעת בדיקתו הרפואית? יד. האם נכון כי יש בחוות דעת אלה משום לשנות את מסקנת כב'? אם לא - מדוע לא? נא פרט. טו. מצ"ב העתק מחוות דעת רפואית בתחום התעסוקתי מטעם התובע מאת ד"ר גושן מיום 20.3.08 - טז. האם נכון כי ד"ר גושן התרשם מהתובע באופן בלתי אמצעי בעת בדיקתו הרפואית? יז. האם נכון כי יש בחוות דעת זו משום לשנות את מסקנת כב'? אם לא - מדוע לא? נא פרט". 11. להלן תשובות המומחה - "תשובה א' - נכון . תשובה ב' - בחוות הדעת מטעמי מתאריך 7.8.11 הנני מציין באופן מפורט את שני צידי המתרס. על הספרות הרפואית הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת. במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התיסמונת. הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון , אנגליה הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפרסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכח הדרוש לביצוע הפעילות הינו מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ 30 שניות או כאשר מעל מ- 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית אולם יש המשייכים העבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות. יש לקחת בחשבון גם גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית וניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית.החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות התסמונת התעלה הקרפלית. תשובה ג' - עבודת התובע אינה עומדת בדרישות המצוינות בתשובתי לשאלה ב' ולאור זאת אין קשר בין תנאי עבודתו ותסמונת התעלה הקרפלית. קשה לשייך את מחלת התובע לעבודתו גם בשל העבודה כי הינו מציין כי כבר בימים הראשונים לעבודת החל סובל מרדימויות של הידיים דו צדדי מלווה בכאב , חולשה ורעד בלתי נשלט וזאת עפ"י חוות דעתו של ד"ר גושן יהושע , מומחה ברפואה תעסוקתית, מתאריך 20.3.2008 , בעוד שממצאי הבדיקות האלקטודיאגנוסטיות הדגימו ממצאים גבוליים ללא מעורבות המרכיב המוטורי של העצב. תשובה ד' - בדומה למצוין בחוות הדעת, בהתאם לחומר הרפואי לא מצוינים גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית. תשובה ה - לא עמדו בפני מסמכים המעידים כי התובע סבל מ CTS לפני יוני 2005. תשובה ו' - הסיבה השכיחה ביותר להופעת תסמונת התעלה הקרפלית הינה הסיבה האידיופטית. העובדה כי לא מצוינים גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית והעובדה כי אין עדות כי התובע סבל מ CTS לפני יוני 2005, אינה מחייבת הסקה כי הגורם להופעת הסינדרום הינה עבודת התובע. תשובה ז' - בחוות הדעת ציינתי כי על פי הספרות הרפואית הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודתו הינה שנויה במחלוקת והצגתי את העמדות משני צידי המתרס. תשובה ח' - על פי התשתית העובדתית התובע עסק בניקוי ואחזקת תאי טלפון כולל שימוש במכשיר דמוי שפכטל , שטיפת התא וניגובה. השימוש בשפכטל מחייב אחזקת המכשיר כאשר שורש היד במצב נייטרלי בעוד שההגדרה של הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד הינה הפעלה הדורשת בין הפעילות המתבצעת שמנח שורש החד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים , ואין אלה פני הדברים אצל התובע. תשובה ט' - עבודה רפיטאטיבית הינה אחת הדרישות אולם אינה עומדת בפני עצמה ומחייבת שילוב עם הפעלה מאומצת כאשר מנח שורש כף היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. רק אם כל התנאים הללו גם יחד מתקיימים הספרות מאפשרת לשייך הפעילות להופעת התסמונת הנידונה. תשובה י' - נכון. תשובה יא' - נכון. תשובה יב' - חוות הדעת של ד"ר יהודה דוד עמדה בפני. תשובה יג' - הנני משער שאלה פני הדברים. תשובה יד' - חוות הדעת של ד"ר יהודה דוד מתאריך 7.10.2007 מצוין כי מבחן טינל ופאלן חיוביים דו צדדי ללא כל עדות לחולשה או ירידה תחושתיים בידיים. על בסיס בדיקה זו בלבד ומבלי להתייחס לבדיקות האלקטרודיאגנוסטיות ד"ר יהודה דוד קבע 10% נכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית ביד ימין ו- 10% נכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית ביד שמאל . בהתבסס על הבדיקה הרפואית של ד"ר יהודה דוד וממצאי הבדיקות האלקטרודיאגנוסטיות הייתי קובע 0% נכות. אין בחוות הדעת של ד"ר יהודה דוד משום לשנות את מסקנתי. תשובה טו' - חוות הדעת של ד"ר גושן יהושע , מומחה ברפואה תעסוקתית, מתאריך 20.3.08 עמדה בפני. תשובה טז' - אני משער שאלה פני הדברים. תשובה יז' - אין בחוות הדעת של ד"ר גושן יהושע משום לשנות את מסקנותיי. העובדה כי כבר בימים הראשונים לעבודתו החל סובל מרדימויות של הידיים דו צדדי מלווה בכאב, חולשה ורעד בלתי נשלט וזאת על פי חוות הדעת של ד"ר גושן יהושע, מומחה ברפואה תעסוקתית, מתאריך 20.3.08 מקשה מאד בהגעה להחלטה כי תלונות התובע בנוגע לתסמונת התעלה הקרפלית מקורם בעבודתו. בנוסף הייתי מצפה שתלונות כה קיצוניות, במידה ומקורם בתסמונת התעלה הקרפלית , ידגימו ממצא חד משמעי בבדיקה האלקטרודיאגנוסטיות בעוד שממצאי הבדיקות האלקטרודיאגנוסטיות הדגימו ממצאים גבוליים ללא מעורבות המרכיב המוטורי של העצב". 12. בשלב זה ביקש הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות. לאחר קבלת תגובת התובע התרנו להפנות למומחה את השאלה הבאה- "כב' המומחה, ד"ר יפה דיויד, מתבקש להבהיר האם במסמכים המצורפים (מתאריך 16.2.06 ומתאריך 2.8.05) ולאור התאריך בהם הוצאו המסמכים יש כדי לשנות מקביעתו?" 13. להלן תשובת המומחה לשאלת ההבהרה - חלקה הראשון של תשובה המומחה התייחסה למסמך שעניינו במחלת הדה קרווין. בחלקה השני של התשובה הבהיר המומחה את הדברים הבאים - "התיעוד הרפואי מתאריך 2.8.2005, פנית התובע לד"ר זלמנוביץ רנקה, מומחית ברפואה משפחה בגין תלונות של נימול בידיים דו צדדי. תלונה המאפיינת את תסמונת התעלה הקרפלית, נותנת תימוכין למסקנותי בחוות הדעת מטעמי בתאריך 7.8.11 ובה לא שייכתי בין תנאי עבודת התובע ותסמונת התעלה הקרפלית". 14. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. 15. לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובטרם מתן פסק דין מצאנו להפנות למומחה שתי שאלות נוספת לצורך הבהרת התמונה .להלן השאלות אשר הופנו על ידי בית הדין- 15.1."המומחה מתבקש להבהיר מדוע על אף שב"רקע העובדתי" אשר הועבר לעיונו במסגרת החלטת המינוי מיום 31.7.11 צוין כי "בבדיקות שנעשו לתובע נקבע כי הוא סובל מתסמונת CTS בכפות ידיו"... לשאלה "מהי המחלה ממנה סובל התובע" השיב- "תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) קלה דו צדדי יד ימין ". 15.2. כן מבוקש כי המומחה יבהיר האם בתשובתו לשאלה שלעיל, יש כדי לשנות מחוות הדעת שניתנו על ידו בתיק". 16. המומחה השיב לשאלות בית הדין כדלקמן- "תשובה 1 : מדובר בטעות סופר. התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי. בתחילה אובחן כי מר חן סובל מתסמונת התעלה הקרפלית ביד ימין ובהמשך אובחנה התסמונת בידיים דו צדדי. הממצא בידיים דו צדדי הינה קלה, אולם הממצא ביד ימין מעט חמורה מזו שביד שמאל. תשובה 2: אין מקום לשינוי בחוות הדעת מטעמי בגין הטעות שנפלה , טעות שיהנה טעות סופר, ואינה מהווה שינוי בעובדות ". עיקר טענות התובע- 17. המומחה התעלם מקיומה של CTS בידו השמאלית של התובע. 18. במסווה של הצגה מאוזנת של הדברים למעשה שולל המומחה מכל וכל קשר סיבתי כלשהו בין התסמונת לבין העבודה בחוסר בהירות וסתירות פנימיות לרבות שימוש במסמכים או מאמרים משנות ה- 80 וה- 90 אשר לא ברורה נפקותם למקרה דנן. 19. עוד נטען כי עולות סתירות בחוות הדעת ובחוות הדעת המשלימות של המומחה. למרות שהמומחה טען מחד שכאשר התסמונת משויכת לסוג עבודה מסוים בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת, ועל אף שהמומחה קובע כי התובע לא סובל מאף אחד מהם, נקבע מאידך כי אי אפשר לשייך את הפגימה לעבודה. כן ציין המומחה כי לא היו בפניו מסמכים המעידים כי התובע סבל מהתסמונת לפני יוני 2005- תחילת עבודתו דנן. 20. בהמשך מוסיף המומחה סיבה אדיופטית אשר לא צוינה קודם לכן בחוות הדעת וזאת ללא כל הסבר. 21. המומחה ציין כי לפי הועדה המייעצת של משרד הפנים באנגליה משנת 1992 נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות - מהחלטת המינוי עולה בצורה ברורה כי חלופה זו מתקיימת אצל התובע. המומחה בתשובות ההבהרה התחמק ממתן תשובה עניינית לשאלה זו. 22. המומחה מציין כי יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת התסמונת ואכן נקבע ע"י המומחה כי עבודת התובע כרוכה בעבודה רפיטאטיבית החוזרת על עצמה .התובע עומד בהגדרת פעולה רטיאטיבית גם בהתאם לפרסום של SILVERSTEIN משנת 1987 המוצג ע"י המומחה. 23. באשר לתנאי לפיו מנח שורש היד היה בעמדת כיפוף ישר או מוגזמים , תמוהה שלילת תנאי זה על ידי המומחה. פירוט העובדות בהחלטת המינוי מצביע באופן חד משמעי כי עבודת התובע נכנסת בגדר תיאור זה. לא ברור כיצד עבודת מחשב באה בגדר הגדרה זו בעוד עבודת התובע אינה עונה אחר תנאי זה. 24. מקריאת חלק מתשובות המומחה ניתן להבין כי המומחה לא הבין לאשורה את עבודת התובע. 25. המומחה לא התייחס לחוות הדעת אשר צירף התובע בניגוד לחובתו לעשות כן ועל אף שאישר כי אותם רופאים התרשמו באופן בלתי אמצעי מהתובע , בניגוד אליו. 26. המומחה ציין דעתו באשר לנכות הרפואית ללא בדיקת התובע ולמרות שקביעה זו נתונה לועדה הרפואית. בהמשך קבע המומחה קביעות רפואיות ללא הסבר וללא הבהרות בניגוד לתפקידו כמומחה בית הדין. עיקר טענות הנתבע- 27. בכל הנוגע למחלת התסמונת התעלה הקרפלית המומחה דחה כל אפשרות לקיום קשר סיבתי רפואי. 28. בהתאם להלכה הפסוקה לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. 29. חוות דעת המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים מייחס בית הדין משקל מיוחד לחוות הדעת הגם שאין הוא כבול בה. 30. במקרה דנן לא נפל כל ליקוי או פגם בחוות דעתו של המומחה ואין היא בילתי סבירה. 31. חוות הדעת הינה ברורה מנומקת ומפורטת ומעוגנת היטב בחומר הרפואי שעמד בפני המומחה. כך גם תשובותיו לשאלות ההבהרה. דיון והכרעה- 32. בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי לעבודה, חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו לעניין זה דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרוניים]). 33. כמו כן בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרונים], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 34. בנסיבות העניין שבפנינו, חוות דעת המומחה בצירוף חוות הדעת המשלימות מספקות מענה לשאלת הקשר הסיבתי השנויה במחלוקת בין הצדדים. המומחה הבהיר פעם אחר פעם כי במקרה זה לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודת התובע ובין תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיו. יוער כי לא ראינו לקבל את טענת התובע כי המומחה לא הבין את העובדות שהועברו לעיונו . מתשובות המומחה עולה כי המומחה הבין את העובדות לאשורן. 35. אשר לטענה כי בתובע לא נמצאו גורמים אישיים- מדובר בטענה שהובאה ע"י המומחה בנוסף ולאחר שכבר נקבע על ידו כי תנאי העבודה לא גרמו לפגימה הנטענת . לפיכך, העובדה כי לא נמצאו אצל התובע גורמים אישיים שיכולים היו לגרום לתסמונת , אין בה כדי ללמד כי הפגימה נובעת דווקא מעבודתו. 36. זאת ועוד. המומחה קבע כי עבודה רפיטאטיבית הינה אמנם אחת הדרישות אולם אינה עומדת בפני עצמה ומחייבת שילוב עם הפעלה מאומצת כאשר מנח שורש כף היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. כאשר כל התנאים מתקיימים יחדיו , הספרות מאפשרת לשייך הפעילות להופעת התסמונת. המומחה קבע כי תנאים אלה לא התקיימו במצטבר אצל התובע. כמו כן לשיטתו, הגדרת פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם , אף אחד מאלה לא צוין ברקע העובדתי המתאר את עבודת התובע, וממילא אין ליישמם על מקרה זה, הגם שאין חולק כי מדובר בעבודה אשר הצריכה כח פיזי ומאמץ רב על כפות ידיו. המומחה הבהיר כי השימוש בשפכטל מחייב אחזקת המכשיר כאשר שורש היד במצב נייטרלי בעוד שההגדרה של הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד דורשת כי הפעילות תתבצע כאשר מנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. 37. לאור האמור לעיל ,לא מצאנו לקבל את טענות התובע. להשלמת התמונה יש ליתן את הדעת לעובדה כי בחוות הדעת צוין במפורש כי קשה לשייך את מחלת התובע לעבודתו, שעה שכבר בימים הראשונים לעבודה החל התובע סובל מרדימויות בידיים, דו צדדי מלווה בכאב (כעולה מהמסמך הרפואי מאת ד"ר גושן מיום 20.3.08). יצוין עוד כי עבודה במחשב והאבחנה בין שימוש בעכבר לבין עבודת קלדנות, הובאה בחוות הדעת כדוגמא למנח שיש לראותו בגדר פעילות רפיטאטיבית, ומשכך לא ראינו לקבל את טענות התובע בהקשר זה. 38. אשר לטענה כי הסיבה האדיופטית הופיעה לראשונה בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה - הדברים נאמרו בתשובה לשאלות התובע מדוע העדר גורמים אישיים אין בהם כדי להשפיע בנסיבות מקרה זה. בתשובתו הבהיר המומחה כי הסיבה השכיחה ביותר להופעת תסמונת התעלה הקרפלית הינה הסיבה האידיופטית וציין כי העדר גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית והעדר תיעוד כי התובע סבל מ CTS לפני יוני 2005, איננה מחייבת הסקה כי הגורם להופעת הסינדרום הינה עבודת התובע. 39. אשר לטענה כי המומחה לא נתן דעתו לחוות הדעת אשר צירף התובע- כעולה מהאמור לעיל, המומחה נתן דעתו לחוות הדעת אך ציין כי אין בה כדי לשנות את מסקנתו. תשובות המומחה מדוע אינו סבור כפי שסבר המומחה מטעם התובע, הינן בהירות וברורות. 40. טרם סיום נבהיר כי לא מצאנו כל ממש בטענות התובע לפיהן אין לקבל את מסקנת המומחה משמבוססת היא על מחקרים ישנים. בנוסף, לאור תשובת המומחה כי הרישום בחוות הדעת לפיו תסמונת התעלה הקרפלית היתה ביד ימין בלבד נבעה מטעות סופר, לא ראינו לקבל את טענות התובע כי המומחה התעלם מקיום התסמונת בידו השמאלית של התובע. 41. לאור האמור לעיל, דין טענת התובע כי חוות הדעת איננה בהירה וכי נפלו בה סתירות פנימיות ,להדחות. חוות הדעת לרבות חוות הדעת המשלימות הינן בהירות, ברורות, מנומקות ומעמיקות ולא הובא כל טעם ממשי המצדיק סטייה מהמסקנה העולה מהן. 42. נוכח כל האמור תביעת התובע מתקבלת בחלקה כדלקמן- מחלת הדה קרווין בידו השמאלית של התובע תוכר כפגיעה בעבודה . התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית בידיו של התובע, נדחית . 43. בשם לב לתוצאת פסק הדין ומשעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להותאות. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין ,לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו. רפואהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)