ויתור על בקשה למינוי מומחה רפואי

הלכה פסוקה היא, כי- "לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה...אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן מבלי להשאיר סימנים..." (כב' השופטת שטרסברג-כהן בענין ת"א 1533/89 (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 718(ו)1). לפיכך, הסכים התובע לוותר על בקשתו למינוי אורטופד לשם קביעת נכותו, והתוצאה היא, שלא נקבעה לתובע נכות בגין התאונה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ויתור על בקשה למינוי מומחה רפואי: 1. העובדות התובע יליד 1979 (להלן:- "התובע"). ביום 27.7.1998 נהג התובע במכוניתו, ובעת הנהיגה נפגע בתאונת דרכים, בגינה הגיש תביעתו לבית-המשפט (להלן:- "התאונה"). בישיבת יום 18.11.2001 הודתה ב"כ הנתבעות בקיומו של ארוע התאונה ובחבותן של הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו, בכפוף לבדיקת רשיון הנהיגה. יצוין, כי לכתב התביעה צורפה עדותו של התובע במשטרה, ממנה עולה כי התובע הציג במשטרה רשיון נהיגה בתוקף. משכך - נותרה במחלוקת אך שאלת גובה נזקיו של התובע, ולצורך הכרעתי בשאלה זו, הסכימו הצדדים, כי ינתן פסק-דין של פשרה עפ"י סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. 2. מהות הפגיעה ביום התאונה נבדק התובע בחדר המיון של בי"ח וולפסון, שם התלונן על כאבי צוואר וגב תחתון. בבדיקתו נמצאה רגישות מעל לע"ש צווארי ומעל לע"ש מותני, ובצילומים שנערכו לו לא נמצא שבר. בהמשך טופל התובע, המשרת בשירות חובה בצה"ל, במסגרת מרפאת קצין העיר ומרפאות מומחים. המסמך הרפואי האחרון שהוגש נערך כשנה לאחר התאונה, וממנו עולה, כי התובע התלונן על כאבים באזור גבי עליון משמאל, והרופא הפנהו לטיפול פיזיוטרפי. התובע לא הציג כל מסמך רפואי שהוא, אשר יש בו כדי להעיד על המשך טיפול ותלונות מאז ועד היום, הגם שמאז התאונה חלפו עברו כבר כשלוש שנים וחצי. בענין זה יצוין, כי כמעט בכל אחד מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לא נרשם תאריך הוצאתם, ומכאן שבענין זה רב הסתום על הנגלה. הלכה פסוקה היא, כי- "לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה...אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן מבלי להשאיר סימנים..." (כב' השופטת שטרסברג-כהן בענין ת"א 1533/89 (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 718(ו)1). לפיכך, הסכים התובע לוותר על בקשתו למינוי אורטופד לשם קביעת נכותו, והתוצאה היא, שלא נקבעה לתובע נכות בגין התאונה. 3. נזקיו של התובע בכתב התביעה עתר התובע לפיצוי בגין נזקיו הכלליים בלבד, ברם משלא נקבעה לתובע נכות, צמצמה ב"כ התובע בסיכומיה בכתב את התביעה לנזק בלתי ממוני בשיעור 10% מהסכום המכסימלי. לבית המשפט מסור שיקול הדעת לפסוק לנפגע עד 10% מן הסכום המכסימלי עפ"י תקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו - 1970, ואולם פסיקת פיצוי בשיעור זה מהווה חריג, וככל חריג, יש לפרשו על דרך הצמצום (ע"א 284/88 גבאי נ' פוגל, פ"ד מו(4) 837, 842; ע"א 583/89 כראדי נ' דן, פ"ד מה(3) 133, 135). לתובע לא נגרמו שברים בתאונה, ונראה כי לא נגרם לו כל נזק אקוטי. לאור כל האמור לעיל, נראה לי לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסכום של 4,500 ₪ בנסיבות הענין. 4. סיכום אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות לפצות את התובע בסכום של 4,500 ₪. כן ישאו הנתבעות באגרת המשפט ובשכ"ט ב"כ התובע בשיעור 13% + מע"מ. כל הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. מומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי