הכלל הוא שזכות יוצרים אינה חלה על רעיון, אלא על אופן ביטויו. כפי שנפסק בע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסבטון בע"מ, תק-על 2003(2), 3908, 3912 (2003): "עם זאת, לא כל פרי רוחו של אדם ולא כל המצאה המומצאת על ידו ראויים להגנה משפטית. ההגנה על זכויות יוצרים אינה מגינה על הרעיון כי אם רק על אופן הביטוי שלו ..." ראה גם ע"א 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3) 749, 756 (1988) וכן המ' 25/81 מיכאל גולדנברג נ' מיכאל בנט, פ"ד לה(2) 360 , 364-365 (1981). על כן, כדי לבסס תביעה בגין פגיעה בזכות יוצרים, נדרש התובע להוכיח שהנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירתו. עצם קיומו של דמיון מסויים בין יצירות אינו מספיק כשלעצמו להוכחת העתקה. כפי שנפסק בע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק, פ"ד כד(1) 825, 830: "השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה, שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מיצירת התובע היא שאלה של עובדה ושל דרגה, ותשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מכנית של מספר מילים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מהיצירות בכללותן." ראה גם ת.א. (ת"א) 45232-05 אורלי קראוס נ' ישראל 10 בע"מ (ערוץ 10) (2010). עקרון בסיסי זה, של הגנה על אופן הביטוי של רעיון אך לא על הרעיון עצמו, מעוגן כיום בסעיף 5(1) לחוק זכות יוצרים, הקובע כי אין הגנה על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, אלא אך ורק על דרך ביטויים. שאלות משפטיותמסמכיםזכויות יוצרים (הפרת)