מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חוב לחברת נסיעות: 1. העובדות בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי התובעת, סוכנות נסיעות, בגין חיובי הנתבע בשל כרטיסי טיסה שרכש בין החודשים יולי-ספטמבר 99 (סעיף 3 לתביעה) בסך כולל של 3,545 $. בתמיכה לתביעה צורף כרטיס לקוח, נספח א' וחשבוניות התובעת נספחים ב' 3-1. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן ובתצהיר שניתן בתמיכה לבקשתו טען כי שילם חובו (סעיף 6 לתצהיר). בהסכמת התובעת ניתנה רשות להגן ונקבע בהחלטתי מיום 04.06.01 כי תצהירו של הנתבע ישמש כתב הגנה. התיק נקבע להוכחות ועדויות ראשיות הוגשו בתצהירים. 2. עדות מר אלכסנדר - סוכן נסיעות אצל התובעת נתנה בתצהיר עדות ראשית ת/1, לפיה ניהלו הצדדים קשרים עסקיים ביניהם ומעת לעת חייבה התובעת כרטיס האשראי של הנתבע, כך אף באשר לחיוב עבור הכרטיסים המופיעים בסעיף 7 לתצהיר. אלא, שלאחר החיוב נתקבלה הודעה מחב' האשראי של הנתבע על בטול הזיכוי (נספח א' לתצהיר). מעבר לאמור לעיל, נותר הנתבע חייב אף עבור כרטיסים אחרים סך של 3,200 $ אך סכום זה נפרע על ידי חברה של חמו, ויתרה נוספת בסך 800 $ סולקה על ידי הנתבע לאחר הגשת תביעה אחרת על ידי התובעת בת.א. 47503/00. בחקירה הנגדית של העד הודה כי נספח א' לתביעה אינו משקף את החוב ליום הגשת התביעה - 10.9.00 (עמ' 1 לפרוטוקול), על אף העובדה כי כבר בחודש מאי חב' האשראי חייבה את התובעת. כמו כן העיד כי אין במסמך ת/2 ציון של חיוב וזיכוי בסכום של 3,000 $ בכרטיס הלקוח . ( עמ' 2 לפרוטוקול ) . עוד העיד כי במהלך חודש ספטמבר יתרת חובו של הנתבע אצל התובעת היה כ- 16,000 $ ונכון שהכרטיס ת/2 אינו משקף את הפקדתם של כספים על חשבון חוב זה על ידי הנתבע .( עמ' 3 לפרוטוקול ) העד אף לא ידע להסביר לאלה כרטיסים אחרים ולאלה יעדים מתייחסת התובעת בסעיף 10 לתצהירה. כמו כן העיד כי קיבל פקס מהנתבע באשר להתנגדותו לחיוב כרטיסו בתאריך 26.11.99 אך ביטול החיוב על ידי חב' האשראי נתקבל רק במאי. לשאלת בית המשפט השיב "כי קשה לו להסביר את נושא החשבונות". 3. עדות הנתבע - מר אייל לייב נמסרה בתצהיר עדות ראשית נ/1 לפיה אכן נהג לרכוש כרטיסי טיסה אצל התובעת ואכן בוצעו תשלומים באמצעים שונים, אך לא היתה כל הסכמה מצידו לחיוב כרטיס האשראי בסך של 3,000 $ ומיד כשהדבר נודע לו שלח פקס לחב' האשראי וזאת עוד ביום 26.11.99 (נספח א' לתצהירו). עוד העיד הנתבע כי אינו חייב דבר לתובעת ויש לזקוף הסכומים ששולמו על ידו לסילוקה של תביעה זו. בחקירה הנגדית העיד שאכן הוגשה נגדו תביעה על סך 800$ שהתבססה על נספח א' לתביעה וכי הגיע להסכמה לשלם הסכום ללא הגשת בקשת רשות להגן מטעמו , אותה עת אף ידע שחויב בסך נוסף של 3,000$ אך נתן הוראה לביטול החיוב. 4. לאחר עדויות הצדדים, סיכמו באי כוחם בקצרה בעל - פה. 5. לאחר ששמעתי עדויות הצדדים אני סבורה שדינה של התביעה להידחות בשל הטעמים הבאים: א. כאמור התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, נתמכה במסמך א' - כרטיס לקוח, אשר משקף חיוב אחר מזה הנטען בסעיף 3 לתביעה. אין חולק כי הסכום המופיע בנספח א' סולק וכי אין בינו לבין התביעה דבר. זאת ועוד; על פי סעיף 3 לתביעה וסעיף 7 לתצהיר ת/1 גובה החוב הנטען הוא בסך 3,545$ בעוד שעל פי סעיף 15 לת/1 וחקירתו הנגדית של עד התובעת החוב מסתכם בסך של 3,000$ בלבד. ב. לא הוגשה כל ראיה שהיא מטעם התובעת המצביעה על חובו של הנתבע כלפיה. אף ת/2 שהתקבל כפוף להסתייגויות ב"כ הנתבע, אין בו כדי להושיע את התובעת, שכן מעיון בו לא ניתן להסיק כי יתרת חובו של הנתבע לאחר ביצוע תשלומים אצלה הוא בסכום הנטען בתביעה. ההפך, עד התובעת הודה בחקירתו הנגדית כי תשלומים שנתקבלו במהלך חודש ספטמבר על ידי הנתבע לא מופיעים בכרטיס ת/2 וכי אף בוצעו תשלומים לאחר הגשת התביעה. (ב- 15.12.00 וביום 14.2.00) אף הסברו של העד בחקירתו החוזרת בענין התשלומים והעברתם מדוקט לדוקט (עמ' 3 לפרוטוקול) אינו מתקבל על דעתי. בענין זה אני מקבלת טיעון ב"כ הנתבע בסיכומיו באשר לתשלום בסך 2,403$ אשר נתקבל ביום 14.02.00 כאמור בסעיף 11 לת/1 וכן מופיע בת/2. ג. עדותו של עד התובעת רצופת סתירות, העד הודה כי הינו סוכן נסיעות ולשאלת בית המשפט העיד כי קשה לו להסביר את נושא החשבונות, למותר לציין שת/2 כלל לא נערך על ידו. מכל הסיבות דלעיל אני סבורה שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה ואין בפני ולו ראיה קלושה מטעמה אשר יש בה כדי להבהיר מנין נובע חיובו של הנתבע אצלה נכון ליום הגשת התביעה. 6. הרחבת חזית הואיל וב"כ התובעת טען בסיכומיו כי יש בטיעוני הנתבע הרחבת חזית מעבר לאמור בתצהירו שניתן בתמיכה לבקשת רשות להגן - הוא כתב ההגנה, אוסיף למעלה מן הצורך, כי אף טענה זו דינה להידחות, שכן התובעת הסכימה להרחבת חזית וזאת בשל העובדה שאין בין נספח א' לתביעה דבר. משהסכים התובע כי יש צורך בברור אמיתי של השאלה השנויה במחלוקת, היינו מה חובו של הנתבע לאחר שפרע הסכום הנקוב בנספח א', אין הוא יכול להיתלות כעת בטענה כאילו הורחבה החזית מטעם הנתבע (מעבר לכך טענה זו הועלתה רק בשאלה האחרונה של החקירה הנגדית של הנתבע). בענין זה נקבע : "כאשר חורג בעל דין ממסגרת הפלוגתאות ללא מחאה מטעם הצד שכנגד, חל הכלל של "שינוי חזית", שלפיו רואים כאילו הוספו לדיון פלוגתאות או הורחבו פלוגתאות". וגם: "רק כאשר שוכנע בית המשפט שהצדדים הסכימו במפורש או מכללא לנהל את המשפט שלא בהתאם לכתבי הטענות, בין שהתעלמו מהטענה שנטענה שם ובין שהתדיינו על טענה שלא נטענה בהם, כי אז לא ישמש הנימוק הפורמלי של סטיה מכתבי הטענות עילה לפסילת הדיון". (ראה ספרו של כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שישית, עמ' 79-78). לפיכך אני דוחה טענת ב"כ התובעת באשר להרחבת החזית על ידי הנתבע. 7. סוף דבר: נוכח האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. נופשסוכני נסיעות (תביעות)חוב