בסעיף 9(א) לחוק, אשר עניינו "דרישה להזמנה בכתב" נקבע כי: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה". בתקנה 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב(, תשנ"ז- 1997, נקבעו פרטי החובה, אשר אמורים להיכלל בהזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, לפי סעיף 9(א) לחוק. בין היתר נקבע כי: "(5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה- 1975" בסעיף 14 לחוק נקבע לעניין דמי תיווך כי: "(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20; (2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9; (3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב..." עקרון תום הלב הוא עקרון על שהוחל על כל תחומי המשפט, ובנסיבות מסוימות נפסק, כי ניתן לסטות מדרישת הכתב שבחוק. לעניין זה יאים הדברים שנפסקו על-ידי כב' השופטת לבהר שרון בע"א 2216/09, 2251/09 (מחוזי-תל אביב- יפו) חגית זינגר יאיר ואח' נ' סטולר דב ואח' (28/4/2011) כדלקמן: "אכן, סעיף 9 לחוק המתווכים דורש, כאחד התנאים לזכאות מתווך לדמי תיווך, כי ייחתם הסכם בכתב בין המתווך לבין הלקוח. אין ספק כי דרישת הכתב הינה דרישת סף מהותית, שנועדה להבטיח את גמירות הדעת בעת חתימת הסכם התיווך מחד, ולהגן על הלקוח ולהבטיח כי הובהר לו שיהיה עליו לשאת בשכר המתווך, מאידך. ואולם, קיימים מקרים המצדיקים סטייה מדרישת הכתב שבחוק המתווכים (כמו גם מדרישות צורניות אחרות), כפי שנעשה במקרים מסויימים גם ביחס לדרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, ויש לבחון את התקיימות הדרישה לאור דיני השליחות ודיני תום הלב, אשר חלים גם על חוק המתווכים ( ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פ"ד נו(3) 842). ראה דברי השופט ד"ר קובי ורדי בע"א (ת"א) 1691/09 נועם לנדאו נ' קראסן הייטס בע"מ ( 24.06.10): "אין מחלוקת שמדובר בחוק קוגנטי ובדרישות קוגנטיות ושיש למלאם, ברם בהתאם לפסיקה בתי המשפט בוחנים את התקיימות התנאים באספקלריה של דיני תום הלב, ועל רקע הנסיבות הספציפיות, כאשר קיום הסכם התיווך נתון לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב..." כך, בע"א (ת"א) 2819/00 בן אור נ' רוזן ( 30.06.02) ציין בית המשפט כי במקרים מתאימים, כאשר דרישת הכתב מנוצלת לרעה, יש לסגת מדרישה זו, כפי שנעשה ביחס לסעיף 8 לחוק המקרקעין...". לעניין זה יאים גם הדברים שנאמרו בת.א. 2294/09 (שלום - ראשל"צ) רוני צברי ואח' נ' שולמית עין דור (24/1/2010), אליו הפנה גם ב"כ התובע בסיכומיו, לעניין בקשה לדחיית התביעה על הסף, בין היתר בשל היעדר הסכם תיווך בכתב, שם נקבע כי: "הנה כי כן, אין חולק שהתחייבות חתומה בכתב הינה יסוד ובסיס לתביעת דמי תיווך. בלעדיהם - אין. ואולם, דיני התיווך אינם אי של פורמליות בים דיני החוזים. מעל דיני החוזים כולם נושבת רוח עיקרון תום הלב אשר מכוחו, מקום שבו צד הביע גמירות דעת להתקשר בהסכם ואף נקט בצעדים ממשיים למימוש גמירות דעת זו, לא יורשה להשתחרר מהתחייבותו החוזית תוך היאחזות בדרישות שבצורה... בענייננו, המסמכים שצורפו מעידים, לכאורה, על אפשרות סבירה לקיומה של התקשרות חוזית למתן שירותי תיווך, ועל תוכנה. בכך מתמלא, לכאורה, "תנאי ההתגברות" שהציבו פרידמן-כהן בספרם, דהיינו כי ניתן ללמוד מראיות חיצוניות ("כלים רציונליים") על ההתקשרות בין הצדדים. על ידי כך מוצפים לפני השטח האינטרסים המוגנים על ידי דרישת הכתב שבחוק המתווכים במקרקעין". פסק דין זה עמד בערעור שהוגש עליו. מנגד, נפסק בע"א 1183/08, 1495/08 (מחוזי - תל-אביב-יפו) מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה- 13) בע"מ נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (בפירוק מרצון) ואח' (19/8/09) : "אחד מהנושאים המרכזיים אשר החוק נועד ליתן מענה לו, מחלוקת בין מתווך לבין מי שהמתווך טוען להיותו לקוחו לפעולת התיווך שביצע. טרם חקיקת החוק, עדים היינו לסכסוכים רבים בין מתווכים לנתבעים על ידם לתשלום דמי תיווך, וזאת בשאלה האם אכן הוזמנה על ידם פעולת התיווך. המחוקק בחר לפתור שאלה זאת, בציווי מנדטורי, המצריך הן הזמנה בכתב והן חתימת הלקוח ובאופן שלא תיוותר מחלוקת בשאלת הזמנת פעולת התיווך. אם נתעלם מהוראה זאת, בדרך פרשנית או בדרך אחרת, נעשה פלסתר את כוונת המחוקק ותכלית החוק... נימוק זה מחייב גם את המסקנה, כי אם לא זכאי המתווך לדמי תיווך, אף אם היה הגורם היעיל, לא ניתן לזכותו בהם מכח עילה משפטית אחרת, בין בגין עשיית עושר ולא במשפט ובין בטעון של ניהול מו"מ שלא בתום לב. וראו ע"א (ת"א) 3252/05 טרכטנברג נ. אפריקה ישראל מגורים בע"מ (לא פורסם מיום 28.5.08) שם הזדמן לנו להתייחס לסוגיה זאת וכשביחס לכך, לא הייתה מחלוקת בין השופטים השונים. צודקות המשיבות בטענתן כי מעת שהמחוקק קבע הסדר ואף הסדר שלילי, שוב לא ניתן לעקוף הוראות אלו... הנה כי כן, בהעדר הזמנה לא מתקיים אותו תנאי מקדמי לזכאות המתווך לדמי תיווך יהיו נסיבות היחסים העסקיים שבין הצדדים, אשר יהיו. משכך, ככל שברור הדבר כי אין הזמנה בכתב, אין מקום לניהול הליך מיותר אשר תוצאתו ברורה מראש ואשר על כן דין תביעה שכזאת להיות מסולקת על הסף". ראה גם תא"מ (שלום-נתניה) 1285/09 חיים לוי נ' מירי קרויטורי ואח' (8/12/2009), אליו הפנה ב"כ הנתבע בסיכומיו. חוזהדמי תיווךהסכם תיווךתיווך