מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים:   1. בפניי תביעה לפיצוי התובע, יליד 1958, בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענו בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 17.6.99 עת שרכב, הנהוג ע"י נתבע מס' 3 פגע בו כשחצה את הכביש באזור מגוריו קלקיליה.   2. התובע טען כי כתוצאה מהתאונה אושפז בבית החולים "מאיר" למשך ארבעה ימים, שילם את ההוצאות הרפואיות בגין האישפוז האמור, הוזמן לביקורת אך לא יכל לממן הוצאות נוספות וכי בעטיה של התאונה נפגעה הכנסתו והוא נאלץ להסתייע בעובד לתקופה של שמונה חודשים.   3. נתבע מס' 3 לא הגיש כתב הגנה. נתבעות 1-2 - מבטחותיו הכחישו בכתב הגנתן את אירוע התאונה ונסיבותיה, טענו כי התובע נפגע מנפילה ברחוב ללא קשר לנהיגתו של נתבע מס' 1 ולפיכך האירוע אינו "תאונת דרכים" כמשמעו בחוק הפלת"ד ולחילופין כי כושר תפקודו של התובע לא נפגע והנזקים הנטענים מופרזים ומשוללי אחיזה במציאות.   4. ד"ר ב. עמרמי - אורטופד, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי בתובע לא נותרה כל נכות צמיתה כתוצאה מהארוע נשוא כתב התביעה.   5. להלן תמצית עדויות העדים אשר הוגשו בתצהירים בכתב וחלק מתשובות העדים במהלך חקירתם הנגדית:   א. עת/1, נאזל מוחמד - התובע, העיד כי נתבע מס' 3, בן משפחתו, פגע בו בעת שחצה את הכביש, ולאחר מכן אמר לו להמשיך בדרכו על מנת למנוע מעצרו ע"י המשטרה הפלסטינאית. התובע טען כי שכניו, חנאן והאדי, סייעו לו לקום וכי אנשי הסהר האדום פינוהו לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם טופל ונותח. התובע טען כי שילם סכום של 6,647 ₪ לבית החולים כיוון שאינו מבוטח ע"י קופח כלשהי, כי הכנסתו נפגעה וכי נאלץ לשכור עובד שיעזור לו בניהול החנות. בחקירתו הנגדית תאר העד באמצעות מתורגמן וע"י שרטוט (אשר הוגש כ- ת/1), את נסיבות קרות הארוע והשיב כי הרכב הפוגע הגיע מצד ימין כשפסע לכיוון אשתו, אשר שוחחה עם גיסתו ליד מפתן הדלת. העד טען כי פונה לבית חולים בקלקיליה ומשם לבית חולים "מאיר" וטען כי הורה לשכניו לומר כי נפל ברחוב כיוון שחשש מפני המשטרה הפלסטינאית.   ב. עת/2, עיסה נזמי - נתבע מס' 3, העיד כי פגע בתובע, בן משפחתו, בחלקו הקדמי שמאלי של הרכב בסמוך לביתו, כי עזב את מקום הארוע על מנת שלא להעצר ע"י הרשות הפלסטינאית וטען כי אשת התובע הודיעה לו על פינוי התובע לבית החולים. העד ציין כי ברשותו רשיון נהיגה ופוליסה תקפה. בחקירתו הנגדית השיב העד כי העד לא שם לב לתובע בהולכו ותיאר את קרות התאונה ומיקום המעורבים בשרטוט (אשר הוגש כ- נ/2), וטען כי ניגש לסייע לתובע אך חשש להשאר במקום מפחד המשטרה הפלסטינאית.   ג. עת/3, נרגס נזל - אשת התובע, העידה כי ביום הארוע ראתה מפתח ביתה את נתבע מס' 3 פוגע בתובע בסמוך לביתם, כי שני שכנים עזרו לתובע לקום וכי אנשי הסהר האדום פינוהו לבית החולים. בחקירתה הנגדית השיבה העדה כי עמדה בפתח ביתה בעת קרות התאונה, כי האמבולנס של הסהר האדום הגיע כעבור 10 דקות ופינה את התובע ביחד עם האדי (עת/4) ותיארה את קרות התאונה ומקומות העדים בשרטוט (אשר הוגש כ- נ/3).   ד. עת/4, האדי נזל - שכנו של התובע ובן משפחתו של נתבע מס' 3, העיד כי הבחין בנתבע מס' 3 פוגע בתובע, כי הוא ואמו סייעו לתובע לקום וכי אנשי הסהר האדום פינוהו לבית החולים. בחקירתו הנגדית השיב העד כי נתבע מס' 3 פגע בתובע ברגלו הימנית, כי ליווה את התובע בנסיעתו באמבולנס לבית חולים בקלקיליה משם הפנוהו לבית חולים מאיר וטען כי האחרים סיפרו כי התובע נפצע לאחר שנפל כיוון שפחדו מהמשטרה הפלסטינאית.   ה. עה/1, אלקנה בישיץ - חוקר מטעם נתבעים 1-2, אשר חקר את נתבע מס' 3 באשר לקרות התאונה הנטענת, טען כי נתבע מס' 3 אמר לו אמנם כי פגע בתובע בצידו הקדמי שמאלי של הרכב, אך טען שאינו מכיר את התובע וכי סוכם ביניהם לומר כי התובע נפצע בעקבות נפילה ברחוב ולא מתאונה בשל חשש מהמשטרה הפלסטינאית.   ו. עה/2, אמיר ראבי - חוקר מטעם נתבעות 1-2, אישר כי חקר את התובע ואת אשתו באשר לקרות התאונה, העיד כי התובע אמר לו כי אינו מכיר את נתבע מס' 3 הכרות קרובה. העד טען כי חקר את שכנו ושכנתו של התובע, אשר מסרו לו כי התובע נפל כשנתקל בבור ביוב וציין כי ברישומי הסהר האדום אין עדות או ראיה לתאונת דרכים אלא לנפילה של התובע. העד טען כי מוסכם בין ישראל לרשות הפלסטינאית, כי במקרה בו ישראלי פוגע בתושב הרשות מוזמנת משטרת אריאל לשם חקירת הארוע.   6. לאחר עיון בכל התיעוד שבפניי: כתבי טענות, חוו"ד של מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית המשפט, תצהירי עדות ראשית ומוצגים, שמיעת תשובות העדים במהלך חקירתם בפניי ועיון בסיכומי בעלי הדין, החלטתי כדלקמן:   א. האחריות - האם הארוע הינו תאונת דרכים?   1. מעיון כולל בתצהירי העדות הראשית, בשרטוטי העדים ושמיעת תשובותיהם במהלך חקירתם בפניי, ניתן להצביע על סתירות או אי התאמות שאת חלקן הגדול ציינה ב"כ הנתבעות בסיכומיה. כידוע הכרעת בית משפט אינה מכאנית ובוודאי אינה נעשית על סמך בחינה של מספר הסתירות או אי התאמות אלא לאחר בדיקת כל סתירה או אי התאמה לגופא ובהקשרה במכלול הכולל. בדיקה מהותית כזו תוך הענקת משקל סגולי לכל סתירה או אי התאמה הביאתני למסקנה כי מרביתן נובעות ממגבלות הזיכרון האנושי, אי שליטה בשפה העברית או מיקוד קשב שונה של בני אדם שונים שהיו עדים לקרות האירוע. ב"כ הנתבעות בסיכומיה ערכה תחקיר בלשני מרשים למדי באשר לשינויים בדברי נתבע מס' 3 בעדותו בבית המשפט ובגרסתו לחוקר מטעמן ולאחר שמצאה בהן "שוני" לשוני סמנטי היא עטה על המציאה בטענה כי האיש אינו דובר אמת. מותר לציין כי בדיקה כזו, אם בכלל יש לה מקום, אינה רלבנטית למקרה שבפניי, שכן עדי התובע ובכללם נתבע מס' 3 אינם שולטים היטב (אם בכלל) בשפה העברית ואך טבעי הוא כי יעשו שימוש בביטויים שונים בתארם את אותו הדבר. בדיקת יתר "הסתירות" או אי התאמות הביאתני לאותה מסקנה כי אלה הן סתירות מדומות בלבד.   2. התשתית הראייתית, אשר הובאה ע"י התובע, במכלול הכולל בליבתה ובעיקרה מתיישבת יחד ומתארת פגיעת התובע באירוע של תאונת דרכים כמשמעו בחוק הפלת"ד.   3. לא התעלמתי מכך כי עדי התובע קשורים בקשר משפחה עם התובע ולקחתי בחשבון מגמתיותם וניסיונם לסייע לתובע, כשנטרלתי מרכיב זה מצאתי כאמור כי התובע הצליח לשאת בנטל ההוכחה המוטל עליו בדין האזרחי להוכחת גרסתו ותביעתו.   4. הנתבעת לא הצליחה למרות מאמצים רבים להדוף את טענת התובע ועדיו או לקעקעה באופן שתביא לדחיית התביעה. ניתן אולי להעריך את המאמצים המקצועיים הללו אך בערבו של יום התוצאה מדברת בעדה.   5. שמעתי את התובע והתרשמתי ממנו ומדבריו במהלך חקירתו בפניי וחשתי כי באופן בסיסי, התובע דובר אמת וכי במצב אליו נקלע בחר תחילה להימנע מדווח אמת למשטרה המקומית או למשטרת ישראל בניסיון שלא לסכן את נתבע מס' 1 או את עצמו. לא ניתן להתעלם ממצבו הרגיש של התובע ונתבע מס' 1 בשטח הרשות הפלסטינאית על כל הבעיות כשהריבונות בשטח והסדר הציבורי בו אינם מוסדרים כדבעי ואנושית ניתן להבין את מניעי ופעולת התובע הגם שניתן להניח כי אדם סביר היה נוהג אחרת.   6. סוף דבר ולנוכח האמור, הנני קובע כי האירוע נשוא תובענה זו הינו תאונת דרכים כמשמעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה - 1975 וכי נתבעות 1-2 חבות יחד בפיצוי התובע בעטיו.   ב. סוגיית הנזק: 1. ממצאי ומסקנותיו של המומחה הרפואי, אשר מונה מטעם בית המשפט אינם שנויים במחלוקת ולפיכם לא נותרה בתובע נכות צמיתה כלשהי בעטיה של התאונה.   2. התובע הוכיח כדבעי ובאופן משכנע כי נתבע מס' 3 שילם עבורו את הוצאות האשפוז הראשוני לבית החולים "מאיר" בכפר סבא ועפ"י כל קריטריון ופסיקה התובע זכאי לתבוע סכום זה ששולם זמנית ע"י מטיב - נתבע מס' 3, מה גם כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי נתבעות 1-2 חייבות בכך.   3. התובע זכאי לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני עפ"י הערכת בית המשפט בהתחשב בסבלו עקב הפגיעות ובימי האשפוז בעטיה.   4. לא יכולה להיות מחלוקת כי התובע זכאי לשיפוי מלא בגין כל הוצאות המשפט שהוציא: אגרות בית המשפט, שכ"ט המומחה הרפואי, שכר עדיו והוצאות שונות המגובות בקבלות בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומן.   5. התובע לא הצליח להוכיח הפסדי שכר בעבר או לחילופין הוצאות שנגרמו לו בשל שכירת סיוע של עובד בחנות תחתיו והתיעוד אשר צורף לתצהירו מעורר ספק באשר לאמיתותו בעיקר לקשר הסיבתי בינו לבין התאונה נשוא תובענה זו. יחד עם זאת, בשל חומרת פציעת התובע האשפוז וההחלמה הסבירה בעטיה, עשיתי שימוש בסמכותי לקביעת פיצוי גלובלי על דין ההערכה בגין אב נזק זה - הפסד שכר או הוצאות בעבר.   6. לנוכח העדר נכות צמיתה כלשהי התובע, בנסיבות דכאן, התובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו בגין הפסד שכר בעתיד.       ג. סוף דבר ולנוכח כל האמור, הנני מקבל את התביעה ומחייב את נתבעות 1-2 יחד לשלם לתובע את הסכומים הבאים בגין ראשי הנזק השונים כדלקמן:   1. נזק בלתי ממוני: לאחר שקילת כל הגורמים הרלבנטים באשר לאב נזק זה, החלטתי לחייב את הנתבעות לשלם לתובע בגינו סכום כולל של 8,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.   2. החזר הוצאות רפואיות: הנתבעות תשבנה לתובע סכום של 6,647 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו (עפ"י כ"א מהקבלות שצורפו לתצהיר התובע) ועד לתשלום בפועל.   3. הפסד שכר בעבר/הוצאות לשכירת סיוע של פועל: בהתאם לקביעתי דלעיל ולאחר שיקול דעת כולל ואומדנא בהתחשב בחומרת הפציעות של התובע ובתקופת החלמתו ובמצבו עובר לאירוע, החלטתי לחייב את הנתבעות לפצות את התובע בגין אב נזק זה בסכום כולל של 6,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.       4. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: התובע זכאי להשבת מלוא הוצאות לשם ניהול התובענה ולפיכך על הנתבעות להשיב לו את כל ההוצאות קרי: אגרת בית המשפט, שכרו של המומחה הרפואי ושכר עדיו (כפי שנפסקו) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומן/או פסיקתן ועד לתשלום בפועל וכן לשכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ.     תאונת דרכים