מהו שיערוך ? לפי הפסיקה, עקרון השערוך יונק מדיני עשיית עושר ולא במשפט ואין המדובר בפיצוי הניתן למי מהצדדים אלא בהתאמת החוזה למציאות האינפלציונית במדינת ישראל, ובלשונו של בית המשפט העליון: "השערוך בישראל הוחל כחלק מהדין הסובסטנטיבי של עשיית עושר ולא במשפט והוא נובע מעקרונות בסיסיים בכל תחומי המשפט האזרחי. עקרון מניעת ההתעשרות שלא כדין והשבה צודקת בעניינו מחייב, דרך כלל, כי לסכום הנומינלי תתווסף ריבית והצמדה, או דרך שערוך אחרת, אשר תגשר על פני פערי ירידת ערך הכסף ועל הצורך בפיצוי על השימוש בכסף. יוער, כי מוכרות שיטות שונות ומגוון רחב של אפשרויות בעניין זה" (ע"א 1665/05 המוזכר לעיל). עוד נקבע, כי: "הבחינה כולה נעשית במסגרת שיקולי הצדק, והגורם הקובע, בסופו של דבר, הוא ההתרשמות של בית המשפט ממכלול העובדות, כאשר שאלת יכולת ההצמדה של הקונה היא רק אחד ממכלול השיקולים" (ע"א 260/80 נוביץ נ' ליבוביץ, פ"ד לו1) 537, עמ' 551-552). משכך, ההלכה היא שעקרון השערוך נתון להחלה גמישה, היקפו יהא נתון לשיקול דעת בית המשפט, בשים לב לשיקולי צדק יחסי בין הצדדים בהתאם להתנהגותם, ועל רקע מכלול נסיבותיו של העניין (ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים ואח' נ' דוד טייק,פ"ד מ(3) 169, 214). אולם, החלת הפטור על עקרון השערוך, או צמצום היקף השערוך, הם ענין נדיר, השמור למקרים חריגים בלבד. זאת, משום שנקודת המוצא היא, כי יחסים חוזיים בנויים על הדדיות, ועל כן סטייה מבסיס ההדדיות, על ידי התערבות בהיקף השערוך, מערערת את שיווי המשקל בין הצדדים. מטעם זה אין סוטים מעקרון השערוך, אלא בנסיבות מיוחדות (ע"א 2702/92 גינזברג נ' בן יוסף, פ"ד מז(1) 540, 560). שערוךשאלות משפטיות