מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון: הצדדים לתביעות ותמציתן 1. מונחת בפני תביעה בסך 196,088.58 ₪ שהגישה י.ויטה עבודות עפר כבישים וקבלנות כלליים בע"מ; חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות בניה ופיתוח (להלן: "י. ויטה") כנגד עמותת הידידים של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי; עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה לקדם את פעילות המרכז הרפואי (להלן: ""עמותת הידידים") וכן תביעה שכנגד בסך 679,583 ₪. התביעה העיקרית נוגעת לגמר חשבון בין י. ויטה לעמותת הידידים (תשלום חשבון אחרון; תשלום בונוס; תשלום עבור עבודות תיקונים) ; ואילו התביעה שכנגד עוסקת בשאלת קיומם של ליקויים והיקפם בעבודת י. ויטה, כפי שיפורט להלן. 2. במהלך שנת 2007 פרסמה עמותת הידידים מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון בסמוך למגדל האשפוז במרכז הרפואי (להלן: "העבודות"). י. ויטה הגישה הצעה וזכתה במכרז. ביום 26.7.2007 קיבלה י. ויטה צו התחלת עבודה מעמותת הידידים שלפיו על י. ויטה להתחיל את העבודה מיד ולסיימה עד ליום 1.12.2007. בחודש 8/2007 נכרת בין הצדדים הסכם שלפיו התחייבה י. ויטה לבצע את העבודות. 3. מנהלה הבכיר של י. ויטה הינו מר אהרון בן עמי (להלן: "בן עמי"); מנהלת התפעול בתובעת היא הגב' דליה מלובני (להלן: "מלובני"); המשנה למנכ"ל בעמותת הידידים הינו מר יוסי שחר (להלן: "שחר"); אי.די.סי שימשה כמנהלת הפרויקט והמפקחת באופן שוטף מטעם עמותת הידידים ובה עבד מר מיכאל ברונטפיין (להלן:"ברונטפיין"); מר ליאור וולף הינו האדריכל שהיה אחראי על תכנון הפרויקט ובהמשך שימש כמפקח עליון (להלן: "וולף"/ "האדריכל"). טענות י. ויטה בכתבי הטענות ובתצהירים מטעמה 4. לטענת י. ויטה, הגם ונקבע בעל פה כי תקבל היא שטח נקי להתחלת העבודות, הקבלן שבנה את מגדל האשפוז מטעם עמותת הידידים השאיר אחריו פסולת אותה נאלצה י. ויטה לפנות. כמו כן י. ויטה ביצעה גידור חוזר - פעולות אלה גרמו לעיכוב בתחילת העבודות כך שהחלו הן ביום 1.10.2007. מועד סיום העבודה, שנקבע לתאריך 1.12.2007, התעכב אף הוא בשל עניינים שהיו באחריות עמותת הידידים ובכלל זה: איחור של כחודש וחצי באספקת שיש לציפוי המדרגות מטעם ספק עמותת הידידים, כאשר עד לאספקת לוחות השיש נעשה שימוש בשיש שנותר מעבודות קודמות אשר לא היה במידות הנכונות ובעובי אחיד; מידות קופינג שסופקו ע"י ספק השיש לא התאימו לדרישת עמותת הידידים וי. ויטה נאלצה לבצע בו שינויים; בעיות תכנון הובילו את י. ויטה לבצע עבודות נוספות ויצרו עיכובים, ובין היתר בשל הצורך להוריד את גובה בריכות ביוב; טעות בנוגע למסעד היד; חשמלאי מטעם עמותת הידידים גרם לנזקים בעבודות י. ויטה. בנוסף, לאחר סיום עבודת החשמלאי ביצעה י. ויטה עבודות נוספות בהתאם לתשתית חשמל שהותקנה; הוזמנה עבודה נוספת של ציפוי פיר שחרור אוויר בשיש. כל אלו גרמו לעיכובים כאמור. 5. י. ויטה ממשיכה וטוענת כי ביצעה תיקונים לבקשת עמותת הידידים כמחווה של רצון טוב וזאת למרות שהצורך בתיקונים נבע מגורמים שאינם בשליטתה ומקבלנים אחרים שהיו בשטח וגרמו נזקים לעבודתה. משגילתה י. ויטה כי קבלן חלופי פגע בעבודות שביצעה פנתה היא לעמותת הידידים ביום 16.1.2009 והודיעה לה על סיום עבודתה. לשיטתה היא אינה אחראית לליקויים שנתגלו לאחר סיום עבודתה שנגרמו מהקבלנים האחרים. כך, שקעים בריצוף נגרמו מנסיעת כלים כבדים של אותם קבלנים, עבודת החשמל כאמור הסבה נזקים כמו גם עבודות בטון שנעשו ע"י קבלן ביוב. 6. לגישת י. ויטה עמותת הידידים נותרה חייבת לה סך של 54,253 ₪ בגין העבודות כאשר אי.די.סי חתמה על החשבון ביום 12.6.2008 ובכך אישרה אותו, ראו נספח ג' לכתב התביעה. כמו כן טוענת י. ויטה כי זכאית לקבל את הבונוס בסך 30,000 ₪ בגין סיום במועד שכן העיכובים, כאמור, נגרמו ע"י עמותת הידידים עצמה. עוד מוסיפה י. ויטה וטוענת כי תיקון הריצוף היווה עבודה נוספת שעלותה 103,552.5 ₪. עבודה נוספת זו בוצעה על ידי קבלן משנה בשם ת. חמאדי בנין ופיתוח בע"מ, ועלותה נדרשת כאמור מעמותת הידידים (להלן: "התשלום לחמאדי" ו/או חמאדי" בהתאמה). י. ויטה עותרת בנוסף להשבת ערבויות בנקאיות. 7. בכתב ההגנה שכנגד הודפת י. ויטה את טענות עמותת הידידים לליקויים. באשר לטענה לשיפועים ומרווחים בריצוף, ככל שנוצרו, טוענת כי נגרמו בשל רטיבות שנוצרה בשטח הריצוף עקב העדר תכנון מערכת ניקוז למים המגיעים מהשקיית המדשאה, מחדל שיש לייחס לעמותת הידידים ועל כך טוענת י. ויטה כי העירה לעמותת הידידים. עוד טוענת י. ויטה כי לא הייתה אחראית לחיתוך לוחות אבן הגרניט כי אם קבלן משנה מטעם עמותת הידידים. לשיטתה, הלוחות פורקו מספר פעמים כתוצאה מעבודות החשמל שבוצעו ביוזמת עמותת הידידים. 8. נוסף על כך, הודפת י. ויטה את הטענה לעבודות הגינון שלא כמוסכם וטוענת כי העצים שהובאו לאתר עונים על ההגדרה במפרט; הדשא שהובא היה דשא שגודל באדמות כבדות מאחר שלא ניתן היה להשיג דשא שגודל באדמות קלות כנדרש במפרט וזאת בשל הקרות הקשות שפקדו את הארץ בשנת 2007 וגרמו להכחדת דשא מסוג זה. לטענת י. ויטה, היא פירטה בפני עמותת הידידים עובדות אלו בנוגע לדשא וקיבלה את הסכמתה להנחתו. לגישתה של י. ויטה אין כל מניעה להניח דשא שגודל באדמות כבדות ואין מניעה לקליטתו במקום בנוסף טוענת כי במידה והיו קרחות הרי שטיפלה היא בהן. באשר לטענה שלפיה היה על י. ויטה להציג את הצמחייה לאדריכל בטרם העבודה מפנה לסעיף 00.11 למפרט וטוענת כי על הקבלן חלה חובת הצגת הצמחים "מבחינת התפתחותם, גודלם וכו'" ולא בטרם ביצוע העבודה. עוד טוענת היא כי פנתה לאדריכל אולם זה נמנע מלהגיע לשטח העבודה ולמרות זאת הפצירה עמותת הידידים בי. ויטה להתקדם בעבודה. לגישת י. ויטה אין זכר על גבי החשבון האחרון לטענת עמותת הידידים בדבר אישור טכני של הנחת כמויות. לשיטתה טיפלה בכל רשימת הליקויים ששלחה עמותת הידידים. עוד מוסיפה וטוענת כי המצע שהביאה עמותת הידידים שכנגד הינו מסוג א' שעבר את בדיקת מכון התקנים. טענות עמותת הידידים בכתבי הטענות ובתצהירים 9. עמותת הידידים מלינה על איכות העבודה שבוצעה ע"י י. ויטה. לשיטתה, י. ויטה נמנעה מלתקן את הליקויים. עמותת הידידים נאלצה לקחת שירותים מקבלן חלופי, לתיקון חלק מעבודות י. ויטה ולפיכך האחרונה אינה זכאית לתשלום החשבון הסופי הנטען על ידה. לגבי הטענה לאישור החשבון טוענת עמותת הידידים כי לא היה בחתימת המפקח כדי לאשר את הליקויים ומדובר על אישור טכני של הנחת כמויות. באשר לסכום הבונוס טוענת עמותת הידידים כי מעצם טיבו עסקינן בסכום המשולם לפי שיקול דעת מלא של עמותת הידידים ומשלא עמדה י. ויטה בהתחייבויותיה ובלוח הזמנים, הרי אינה זכאית לו. בנוסף, בחשבון הסופי שהוגש ע"י י. ויטה לא נתבע תשלום הבונוס. עמותת הידידים הודפת את טענת י. ויטה שלפיה סוכם על קבלת "שטח נקי" לגישתה י. ויטה ראתה את מצב השטח בטרם החלה את העבודות מה גם וקיבלה תשלום עבור הכנת השטח. הגידור התחייב ממילא בין היתר ע"פ ההסכם. כמו כן, סוכם כי תיקון השקיעות בריצוף יעשה ע"י י. ויטה ללא תמורה נוספת. בהקשר זה מציינת עמותת הידידים כי הריצוף אמור היה, בין היתר על פי התכנון, להיות עמיד לכלים כבדים כך שאם נגרמו נזקים כנטען היה זה בשל חוסר הידוק של י. ויטה ועבודה רשלנית מצידה. 10. מוסיפה עמותת הידידים וטוענת כי הינה רשאית על פי שיקול דעתה לבצע שינויים בלוח הזמנים וחובת הקבלן לפעול בהתאם לשינויים. אמנם היה איחור מצד ספק השיש אך איחור זה היה שולי לאיחורים ולעיכובים שנבעו מהצורך לשוב לתקן ו/או לבצע מחדש את העבודות שבוצעו ע"י י. ויטה. בתצהיר ברונטפיין הוסיפה עמותת הידידים וטענה כי הקירות לא היו מוכנים בזמן ולכן איחור ספק השיש היה שולי; י. ויטה יכולה הייתה לבצע עבודות אחרות עד אספקת השיש; העובדים שביצעו את חיפוי השיש התחלפו חדשות לבקרים; איכות עבודת השיש הירודה לא נגרמה עקב שימוש בשאריות שיש אלא בניסור שאינו מקצועי. לעניין הקופינג טוענת כי חלק מהעבודה הנדרשת היא בהתאמת מידתו בשטח ולכן המחדל נעוץ בעבודתה. הנמכת בריכות הביוב לא ארעה בשל טעות בתכנון אלא מופיעה בתכניות מראש והתמורה שולמה לתובעת, כך לגבי גם עבודות החשמל. לגבי מסעד היד מודה כי אכן היתה טעות. 11. עמותת הידידים מלינה כאמור על איכות העבודות שבוצעו ע"י י. ויטה: כך עבודת הריצוף נעשתה בשיפועים ומרווחים לא אחידים שהיוו סכנה להולכי רגל; אבן הגרניט שנועדה לחיפוי הקירות נחתכה בצורה לקויה והונחה שלא במקביל לקירות. בנוסף נעשה שימוש גס בדבק על אבן הגרניט. עבודות הגינון לא תאמו את הוראות ההסכם: עצי ההדר היו צעירים וקטנים; הדשא שהובא גודל באדמות כבדות בניגוד לדרישת עמותת הידידים לדשא שגודל באדמות קלות, נמצאו קרחות יבשות בדשא, הדשא לא היה מהודק והיו שקיעות בקרקע; הניקוז לא ענה לדרישות התכנון ויצר בעיית היקוות מים; י. ויטה לא קיימה את הנוהל הקבוע בהסכם שלפיו עליה להציג לאישורו של האדריכל את הצמחייה בטרם ביצוע העבודה. 12. עמותת הידידים טוענת שי. ויטה החלה לפעול לתיקון הליקויים ע"פ רשימה שנמסרה לה ואף ביקשה וקיבלה אורכה מעמותת הידידים. בהמשך נערכה פגישה באתר במסגרתה הודה בן עמי כי חלק מהעבודות לא הסתיימו וכי איכות העבודות ירודה והתחייב לטפל בנושאים שנצפו בשטח עד ליום 15.1.2009. למרות ההבטחות לא תיקנה י. ויטה את העבודות במועד ולכן נאלצה עמותת הידידים למנות קבלן חלופי לביצוע התיקונים, זכות שהוקנתה לעמותת הידידים על פי ההסכם. 13. עם כניסת הקבלן החלופי לשטח התבררה לעמותת הידידים תמונה עגומה במיוחד של איכות העבודות הירודה; נמצאו חלקי פסולת בניין במילוי אדמת הגן; נתגלתה שכבת חול בעובי גבוה מהמותר דבר שגורם במשך הזמן לשקיעות ואי יציבות הריצוף; המצע שהובא לשטח היה מסוג ב' ולא א' ועוביו לא היו אחידים כמו גם הטקסטורה שלו. 14. באשר לטענה לפיה עמותת הידידים ביקשה מי. ויטה לבצע עבודות נוספות טוענת עמותת הידידים כי במסגרת העבודות נכלל גם ביצוע מחדש של חלק מהעבודות הלקויות שביצעה י. ויטה ועמותת הידידים סברה לתומה כי הצעת המחיר שתוגש ע"י י. ויטה תשקף לקיחת אחריות מלאה על הנזקים שגרמה, משהוכחה שלא כן הדבר נדחתה הצעתה של י. ויטה. באשר לטענת בן עמי שעמותת הידידים פנתה לי. ויטה בבקשה לקבלת הצעת מחיר לתיקון תקלות ניקוז טוענת כהודאה בתכנון ליקוי טוענת עמותת הידידים כי הצעות המחיר נתבקשו לשם שתילת מצע מנותק כפתרון לשנת השמיטה. 15. במסגרת התביעה שכנגד תובעת עמותת הידידים סך של 400,000 ₪ בגין תשלום לקבלן האחר (סולל בונה ונופר צמחייה, להלן: "סו"ב ו/או "נופר", בהתאמה) עבור תיקון עבודות הפיתוח שנעשו ע"י י. ויטה ובכלל זה פינוי אדמה מהערוגות, פתרון ניקוז, פינוי דשא ועקירת עצים; 22,000 ₪ בגין תשלום לקבלן האחר עבור החלפת הריצוף לאורך שטח הרמפה והמשטח העליון וכן איכות התשתית מתחת לריצוף; 10,000 ₪ בגין תשלום לקבלן האחר עבור החלפת אריחי שיש פגומים או אריחים שנפלו (סכום זה על בסיס אמדן); בגין תוספת "קבלן ראשי" לקבלן האחר עבור העבודות הנ"ל בשיעור 10% ממחיר העבודה סך של 43,200 ₪; בגין שכר פיקוח לחברת הניהול CPM עבור העבודות הנ"ל 3.5% ממחיר העבודה 15,120 ₪ בצירוף מע"מ; תוספת הסכמי ת של 20% לפי ההסכם עלויות בהן נושא המזמין בשל הצורך בעבודות תיקון ו/או השלמה יחולו על הקבלן בתוספת 20% על עליות סך של 98,064 ₪; ההליכים שהתקיימו בפני - חוו"ד מומחה בימ"ש; העדים שנחקרו והטענות בסיכומים 16. בדיון שהתקיים בפני ביום 16.5.2010 הוריתי על מינוי מומחה מתחום האדריכלות או ההנדסה תוך שציינתי: "לאחר שעיינתי בתצהירים סוברת אני שתיק זה מעלה ברובו שאלות מקצועיות שכרוכות כמובן בעובדות. מודעת אני לכך שפני השטח אינם כבעבר, אולם קיימות תוכניות, קיימים יומני עבודה, קיימים מכתבים מזמן אמת, קיימים חשבונות. סבורני שאיש מקצוע יכול לנתח מסמכים אלו ולהתייחס בין השאר לשאלות מיהו הגורם לעיכובים בפרויקט, האם אכן מדובר בעבודות נוספות כטענת התובעת או שמא בתיקון ליקויים כטענת הנתבעת, האם ניתנו תכניות לקויות או הנחיות שגויות בפרויקט זה." 17. בהסכמת הצדדים מונה המהנדס אבנר בר סלע והוגשה חוות דעתו. בר סלע מצא כי יש לקבל באופן חלקי את תביעת י. ויטה (תשלום הסך של 54,253 ₪ עבור חשבון מס' 6; סך של 15,000 ₪ עבור בונוס), וכי יש לדחות את תביעת עמותת הידידים בכללותה. עמותת הידידים ביקשה לפסול אותה ולחילופין להפנות למומחה שאלות הבהרה וזאת בטענה לחריגה מסמכות. בדיון שהתקיים בפני ביום 2.3.2011 ציינה עמותת הידידים כי עומדת היא על זימון המומחה לישיבת ההוכחות. בדיון זה שללתי את הבקשה לפסילת חוות דעת ואפשרתי משלוח שאלות הבהרה. עמותת הידידים שלחה את שאלות ההבהרה אולם בשלב זה באופן מצער נפטר בר סלע. בין הצדדים התעוררה מחלוקת האם להותיר את חוות הדעת אם לאו. בהחלטתי מיום 20.9.2011 קבעתי כי אין מקום לקבל את חוות דעתו של המומחה בר סלע כראיה בתיק לנוכח פטירתו בטרם חקירתו וקבעתי כי יש לקבל חוות דעת תחתיה. בהסכמת הצדדים מונה אינג' עמי יפה (להלן: "מומחה בימ"ש"). 18. מומחה בימ"ש הגיש את חוו"ד ביום 1/4//12 ופירט בעמ' 2 לחוו"ד את המסמכים אשר עמדו לרשותו בעת הכנת חוות הדעת. בכל הנוגע לתביעת י. ויטה הגיע מומחה בימ"ש למסקנה כי יש לדחות את רכיב הבונוס; אין לאשר את הדרישה לתשלום הסך של 54,253 ₪ שכן מבדיקת כלל החשבונות שהוגשו, אל מול העבודות שבוצעו בשטח והליקויים שנמצאו בעבודות אלו עולה שעמותת הידידים שילמה ביתר סך של 29,856.56 ₪; ויש מקום להכיר בתשלום עבור עבודות נוספות בסכום של 38,821 ₪ בלבד. מכאן, שבכל הנוגע לתביעת י. ויטה יש מקום לשלם סך של 10,712 ₪ (כולל מע"מ) בלבד. בכל הנוגע לתביעת עמותת הידידים קבע מומחה בימ"ש שאין לחייב את י. ויטה במלוא העבודות התיקון כפי שנדרשו, בין היתר מכיוון שנעשה שינוי מהותי בתכנון השטח (ראו סעיף ז'1 לחוו"ד). עוד קבע המומחה כי אין לחייב את י. ויטה במחירים ששולמו לנופר אלא במחירי החוזה שסוכמו עם י. ויטה. מומחה בימ"ש הכיר בעבודות תיקון בסכום של 134,374 ₪. מכאן, שעל פי חוו"ד מומחה בימ"ש על י. ויטה לשלם לעמותת הידידים סכום של 123,662 ₪ (כולל מע"מ). 19. מעבר ל"שורה התחתונה" שהובאה לעיל, קבע מומחה בימ"ש כי מסמכי המכרז חסרים; חלק מהמפרטים עומדים בסתירה האחד לשני; לא הופעלו לצורך הפרוייקט מהנדס קונסטרוקציה, יועץ קרקע ו/או מהנדס איטום; לא נוהלו יומני עבודה כנדרש; לא בוצעו בדיקות מעבדה כנדרש (ראו סעיף ה' לחווה"ד); בסעיף ז' לחווה"ד קבע מומחה בימ"ש כי נעשו שינויים תכופים במהלך תכנון וביצוע הפרוייקט; לגבי הערבויות הבנקאיות קבע מומחה בימ"ש כי יש לשחררן לאלתר לידי י. ויטה היות ומשנכנס קבלן חלופי לאתר, הוסרה אחריות י. ויטה מהפרוייקט. 20. לאחר שהתקבלה חוו"ד מומחה בימ"ש, משהצדדים לא הגיעו לעמק השווה על בסיסה, התקיימו שתי ישיבות הוכחות במסגרתן העיד מומחה בית המשפט; מטעם התביעה העידו מלובני ובן עמי. מטעם ההגנה העידו שחר, מיכאל ווולף. בתום דיון ההוכחות הוריתי על הגשת סיכומים בכתב. 21. י. ויטה טענה בתמצית שחוו"ד מומחה בימ"ש מוטעית מבחינה משפטית בין היתר מכיוון שהמומחה טעה שהכיר בחלק מהתשלום לקבלן החלופי, מבלי שהוצגה ראייה לתשלום; טעה כאשר הפחית מחשבונות י. ויטה 50% מחלקי עבודה מסוימים; משמעות הפחתה זו, ביחד עם חיוב י. ויטה בעבודות התיקון, מהווה כפל פיצוי; המומחה הסתמך על עדויות שמועה וכן על מסמכים שאינם חלק ממסכת הראיות, ולפיכך יש לפסול חלקים אלו בחוות דעתו. 22. עמותת הידידים מצידה טענה כי מומחה בימ"ש שגה בשני רכיבים מרכזיים; האחד, כשהכיר בחלק מהתשלום לחמאדי כהוצאות תיקון. בעניין זה טוענת עמותת הידידים שבמהלך דיון ההוכחות התברר שחמאדי הועסק על ידי י. ויטה כקבלן משנה לצורך ביצוע עבודות הריצוף עצמן ולא לביצוע עבודות תיקון ולכן אין כל מקום לחייב בתשלום זה. המשמעות הכספית היא ביטול חיובה של עמותת הידידים בסכום של 38,821 ₪. בנוסף טוענת עמותת הידידים שטעה מומחה בימ"ש בכך שלא הכיר בעבודות האיטום והניקוז שבוצעו לצורך תיקון מחדלי י. ויטה. לטענת עמותת הידידים יש לחייב את י. ויטה בתשלום הסך של 422,447 ₪. דיון והכרעה - ההלכה לעניין חוו"ד מומחה בימ"ש 23. כפי שקבעתי בקדם המשפט ביום 16/5/10, אכן מדובר בתיק מקצועי אשר הצריך את בחינת העבודות אשר בוצעו בשטח על ידי י. ויטה. הקושי בתיק זה נבע בין היתר מהעובדה שבדיקת מומחה בימ"ש נעשתה לאחר ביצוע עבודות התיקון, ולמעשה היה על המומחה לשחזר ולהעריך מה היה המצב בו עזבה י. ויטה את האתר. בעיה נוספת הייתה העדר תיעוד מדויק גם בזמן אמת (ראו הערות מומחה בימ"ש לעניין יומני העבודה, סעיף ג' 3 לחווה"ד). משכך, נדרש מומחה בימ"ש לבצע הערכות על פי מיטב ניסיונו, ראו למשל ההפחתה בשיעור של 50% מעבודת העפר ועבודת הריצוף, והסבריו של מומחה בימ"ש בעמ' 15 שו' 18-19; שו' 25-28; עמ' 16 שו' 3-11; ההפחתה של 50% בעבודות הגן - עמ' 14 שו' 8-9; תשלום של 65% מתוך עבודות הריצוף של חמאדי. 24. ככלל, קובעת ההלכה שהנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...". עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר - ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189, ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. רבי, דינים טו 560; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 והאסמכתאות שם. עם זאת כאמור, בית המשפט הוא המכריע על סמך מלוא הראיות אשר הובאו בפניו. 25. ואכן שני הצדדים היו מודעים להלכה הנ"ל, וכל צד ניסה לטעון כי מומחה בימ"ש שגה שגיאות מהותיות לרעתו. לאחר ששמעתי את העדויות, סבורני כי גם אם שגה המומחה בנקודות עליהן אעמוד להלן, אזי ב"שורה התחתונה" יש לאמץ את מסקנותיו בשינויים המחוייבים. בטרם אפרט את מסקנותיי, להלן התרשמותי באופן כללי מאופן התנהלות הצדדים במהלך ביצוע הפרוייקט ובמהלך ניהול המשפט. התרשמות כללית מהתנהלות הפרוייקט ומההליך המשפטי 26. הגעתי לכלל מסקנה שהפרוייקט לא נוהל במקצועיות, לא מצד המזמין (עמותת הידידים) ולא מצד הקבלן (י. ויטה). מומחה בימ"ש הגיע למסקנה זו וגילה את דעתו באופן נחרץ בסוגייה, ראו דבריו בסעיף ה' לחווה"ד, הן לעניין התכנון והן לעניין הביצוע. שוכנעתי כי הפרוייקט התחיל ב"רגל שמאל", כאשר מסמכי המכרז חסרים; יש סתירות בין המסמכים; אין פיקוח כנדרש; אין מהנדס איטום, קונסטרוקציה, יועץ קרקע מלווה; לא מנוהלים יומני עבודה באופן רציף; אין בדיקות מעבדה מזמן אמת; העבודה מתארכת ומתמשכת, ומבוצעים שינויים רבים תוך כדי מהלך העבודה; המפקח הראשי (ברונטפיין) נעדר לתקופה (קריטית לביצוע העבודות, כך נראה), וקולו של מחליפו יהודה לא נשמע - כל אלו אכן מבססים את המסקנה שהיו מחדלים בתכנון וביצוע הפרוייקט מבחינת המזמין. בנקודה זו נשאל מומחה בימ"ש ותשובותיו תמכו במסקנה זו, ראו עמ' 15 שו' 1-8:" ...כלומר היה פה ניסיון לאזן בין הדברים לכל הכיוונים ואני ציינתי את זה גם בחוות הדעת, היו חסרות לי ראיות. חסרים יומנים, חסרים סיכומים מסוימים, חסרים בדיקות מעבדה. ש.  לשאלת בית המשפט: של מי המחדל הזה? ת.  מבחינה חוזית, החבות היא של הקבלן. מבחינה פרקטית, זה תפקיד של המפקח לוודא שהבדיקות נעשות ושהוא מקבל העתקים בזמן אמת. אם אילו היו בדיקות, היה אפשר לדעת על המחדלים בזמן אמת. ש.  לשאלת בית המשפט: ואז בכלל לא היו צריכים תיקונים? ת.  כן. אם היו רואים את הדברים האלה". ראו גם עמ' 17 שו' 21-28; עמ' 19 שו' 1-2: " ... אני ציינתי לאורך כל חוות הדעת שדעתי לא הייתה נוחה מהתנהלות שני הצדדים וגם מכך שחלק מנושאי התכנון לא היו מושלמים כשמהכרז נמסר לפתחו של הקבלן". (הדגשות שלי, וראו עוד בעמ' 19 שו' 4-8; שו' 16-21). 27. הוא הדין לעניין י. ויטה. מומחה בימ"ש פירט את התחייבויות הקבלן על פי מערכת ההסכמים (ראו עמ' 8 לחווה"ד, סעיף ה' 8); מומחה בימ"ש קבע כמצוטט לעיל שלא נערכו רישומים כנדרש; לא נוהלו יומני עבודה : " ואין כמעט יומני עבודה. ואם שואלים אותי, זה בעיקר חבות של הקבלן אבל גם של המפקח והמזמין לראות שלכל חשבון חלקי מצורפים היומנים כדי לראות איך העבודה מתנהלת" (עמ' 17 שו' 27-28). מומחה בימ"ש קבע כי עבודת י. ויטה הייתה לקוייה, כך לעניין עבודת גן ומצעים, ראו עדותו בעמ' 14 שו' 8-9; כך לעניין הדשא, עמ' 14 שו' 15; כך לעניין הריצוף, עמ' 16 שו' 3-11; כך לעניין העצים, עמ' 18 שו' 12. עוד נשאל המומחה על ידי בית המשפט: "בקשר לאמור בסעיף ו' 7 ו-ח' 5, אם המזמין היה פועל לפי הספר, חלק גדול מכל התיקונים והעבודות הלקויות היו נחסכים?" והשיב: " לא, לא חלק גדול. אולי חלק, אבל לא חלק גדול. אני אומר עוד פעם, עבודה שמראש הייתה אמורה להימשך ארבעה חודשים שגם לדברי הקבלן הוא עדיין מבצע בה תיקונים, משהו לא בסדר בעבודת הקבלן באופן כולל" (הדגשות שלי, עמ' 21 שו' 30-32). עוד אציין כי י. ויטה עצמה הודתה בזמן אמת כי יש ליקויים בעבודתה, ראו בעניין זה מכתבו של שחר, נספח ח' לנ/1 וכן עדותו של בן עמי בעמ' 38 שו' 30-31: "היו כמה תקלות, ראינו את זה בעין וזה לא נראה טוב, אני מטפל בזה..." 28. לאור דברים אלו אין לתמוה על כך שהמומחה ניסה לאזן בין טענות ודרישות הצדדים. ברי כי אין בפנינו מצב בו יש לקבל או לדחות במלואן את טענות מי מהצדדים; ברי כי מי מהצדדים אינו אחראי באופן בלעדי לעיכובים שנגרמו; ברי כי ההוצאות הנוספות שנגרמו בשל הצורך לבצע תיקונים הינן תולדה הן של כשל בתכנון ובפיקוח והן בשל כשל בביצוע. לכן - יש לקרוא את חוו"ד מומחה בימ"ש וממצאיו כמקשה אחת. במסקנותיו ניסה לאזן בין הצדדים, תוך שהוא מקבל חלק מהטענות ודוחה חלק אחר, ומגיע, לשיטתו, לתוצאה הצודקת בנסיבות העניין. 29. אם אסכם עד כה, אזי התרשמתי שמחדלי שני הצדדים הם שהובילו לעיכובים (ומשכך - אין כל מקום להורות על תשלום הבונוס, כפי שקבע מומחה בימ"ש); שמחדלי שני הצדדים הם שהובילו לצורך בביצוע תיקונים וגרמו להוצאות העודפות בפרוייקט - כל זאת בנוגע להתנהלות הצדדים בעת ביצוע הפרוייקט. עם זאת אציין כי בכל הנוגע להתנהלות הצדדים בעת ניהול המשפט, מצאתי כי גרסת עמותת הידידים קוהרנטית יותר; עולה בקנה אחד עם המסמכים ולא נמצאו סתירות מהותיות בין עדיה. מאידך, סבורני כי י. ויטה ניסתה ל"עגל פינות" וקיימות סתירות בין עדיה ובין המסמכים שהוצגו על ידה לגרסתה היא. כך למשל הודתה מלובני בטעות שנפלה בתצהירה לגבי גיל העצים (עמ' 24 שו' 24-26); כך, סבורני כי גרסת עמותת הידידים בקשר לשנת השמיטה היא הנכונה (ראו למשל נספחים ו' לתצהיר וולף, נ/3) ואין לקבל את טענות י. ויטה כאילו כביכול ההצעות שניתנו על ידה הן לנושא פתרונות הניקוז. בנושא זה היתה סתירה בין עדות מלובני (עמ' 26-27) לבין עדות בן עמי (עמ' 35 שו' 25-32); קשה לקבל את טענתו המתחכמת של בן עמי שאינו יודע מה זה שנת שמיטה, כמי שמתעסק בגינון שנים רבות (עמ' 36 שו' 4); רק הערת בית המשפט גרמה לבן עמי להודות כי מושג זה נהיר לו (עמ' 36 שו' 8). 30. חוסר האמינות של גרסת י. ויטה התגלתה גם כשזו ניסתה לשרבב ראיות שכלל אינן קשורות לנושא שבמחלוקת - כך לגבי אישור משתלת הצפון (עמ' 23 שו' 13); כך לגבי מוצג ת/8 - שבן עמי הודה שכלל אינו קשור לתיק (עמ' 38 שו' 12-14); כך לגבי נספח כ"א1 לתצהירו, שאינו קשור לתיק (עמ' 38 שו' 26); כך לגבי התמונות המתעדות כביכול כלים כבדים שעלו על השטח בזמן עבודתה של י. ויטה בפרוייקט - מחקירת מלובני ובן עמי עולה שהתמונות צולמו על ידי הנתבעת, בניגוד לטענת מלובני שהיא זו שצילמה אותן, והן צולמו ביום בו עזבה י. ויטה את השטח, ראו חקירת מלובני בעמ' 24 שו' 21 עד עמ' 25 וחקירת בן עמי בעמ' 39 שו' 26-27. תמונות אלו הובאו כביכול על מנת לתמוך בטענה שכלים כבדים עלו על הרמפה וגרמו לנזקים אותם היה על י. ויטה לתקן. אולם אם הכלים צולמו ביום עזיבת י. ויטה את האתר, כיצד הראיה תומכת בטענה?! 31. על רקע האמור לעיל אבחן את חוות דעת מומחה בית משפט ואת טענות הצדדים לגביה - נקודת המוצא הינה שהמומחה הינו מומחה מקצועי; נטול פניות; שהוכיח את בקיאותו במהלך החקירה. התרשמתי כאמור שהמומחה ניסה לאזן בין טענות הצדדים, והמחדלים אינם נחלת צד אחד בלבד. כמו כן התרשמתי שיש לתת משקל רב יותר לעדויות עמותת הידידים. כעת אפנה לטענות הפרטניות שהעלה כל צד בנוגע לחוות דעת מומחה בית משפט. טענות י. ויטה בכל הנוגע לחוות דעת המומחה 32. י. ויטה טענה שמומחה בימ"ש טעה שהכיר בחלק מהתשלום לקבלן החלופי, מבלי שהוצגה ראייה לתשלום; טעה כאשר הפחית מחשבונות י. ויטה 50% מחלקי עבודה מסוימים; טעה כשהסתמך על עדויות שמועה וכן על מסמכים שאינם חלק ממסכת הראיות, ולפיכך יש לפסול חלקים אלו בחוות דעתו. 33. דוחה אני את טענת י. ויטה לגבי אי הוכחת התשלום לקבלן החלופי. בעניין זה הוגש תצהירו של שחר, ראו נ/1, ובמיוחד סעיפים 29-36 לנ/1. לנ/1 צורף כתב הכמויות של נופר, ראו נספח י"א; שחר נחקר על תצהירו והסביר שהתשלום בוצע דרך סולל בונה, ראו עמ' 49 שו' 27; שחר נשאל אם יש בידיו תיעוד לתשלום שבוצע בפועל והשיב בחיוב, ראו עמ' 50 שו' 9-11. ב"כ התובעת לא בקש לעיין במסמכים אלו ואינו יכול היום להישמע בטענה שהמסמכים לא הוצגו. מעבר לכך, מומחה בימ"ש בדק את כתב הכמויות של נופר ובדק את התיקונים בשטח. מומחה בימ"ש נוכח לדעת שתיקונים אכן בוצעו בשטח ובחר לתמחר אותם לפי מחירי י. ויטה ולא לפי המחירים ששולמו בפועל (עמ' 16 שו' 18-23). משכך, וגם אם לא הובא מסמך בכתב המפרט את התשלום, ומשאין חולק לעובדה שתיקונים אכן בוצעו בשטח על ידי קבלן חלופי, יש לדחות את טענתה זו של י. ויטה. 34. הוא הדין לעניין טענות י. ויטה בדבר עדויות שמועה, התבססות על מסמכים שלא צורפו כראיות וכו'. למומחה בית משפט יש שיקול דעת כיצד לערוך את בדיקתו וחוות דעתו. מומחה בית משפט פירט את המקורות עליהם הסתמך, ובשלב כלשהו עמותת הידידים גם בקשה להוסיף מסמכים נוספים כראיות (וזאת בתגובה לבקשה שי. ויטה עצמה הגישה, ולבסוף חזרה בה). ב"כ י. ויטה חקר את מומחה בית המשפט בנוגע לדרך בדיקתו ולא מצאתי כי מומחה בית משפט התבסס שלא כדין על מסמך כזה או אחר ו/או שבסס את ממצאיו על עדות שמועה שאינה מעוגנת בחומר הקיים, ראו עדותו בעמ' 13 שו' 17-20. לפיכך, לא מצאתי מקום לפסול חלקים מחוות דעת מומחה בית משפט מטעם זה. 35. בכל הנוגע לקיזוז סכומים מהחשבונות שאושרו לתשלום - לכאורה, בנקודה זו אכן נקלע מומחה בימ"ש לכלל טעות. מומחה בית משפט בעצמו אישר שהמפקח בשטח נחשב לסמכות העליונה באשר לשאלה איזו עבודה בוצעה ואיזו לא, ראו עמ' 12 שו' 1; ברונטפיין גם הוא הודה שבדק כל אחד ואחד מהחשבונות שהוגשו "כמו שעון שוויצרי" , ובדק הן את הכמות והן את האיכות (עמ' 58 שו' 1-5). ברונטפיין אישר למשל שהחשבון שאושר על ידו כלל את שתילת הדשא (עמ' 59 שו' 13). יש לזכור שאישור החשבון הינו מיום 5/6/08, זאת כאשר טענות אדריכל הנוף וולף בדבר התאמת הדשא והעצים כבר הובאו לידיעת יהודה, מחליפו של ברונטפיין, ראו נספחים ב' וג' לתצהיר וולף. 36. שחר אף הוא הודה שהחשבונות אושרו במהלך העבודה, למרות שטענות עמותת הידידים כבר היו ידועות באותה עת, לפחות בחלקן, ראו עמ' 51 שו' 14-18. שחר הסביר מדוע שולמו החשבונות: " אתה צודק. במסגרת המחדלים של הנתבעת, שאני לוקח אותם עליי, אכן זו הייתה השגיאה שלי ששילמתי את החשבונות עד חשבון חמישי, מכה על חטא. אבל מנגד, חשבתי וטעיתי, אני מודה, שההבטחות שהיו כל הזמן בדרך "נתקן", "אל תדאג", "אנחנו מתביישים על איכות העבודה", "אתה תקבל חומר באיכות עבודה שונה לגמרי". בניתי על הדברים האלה. אני נוטה בדרך כלל להאמין" (עמ' 51 שו' 20-24). 37. מכאן, שאם החשבונות נבדקו אושרו לתשלום על ידי המפקח מטעם עמותת הידידים בזמן אמת, והחשבונות אושרו ושולמו (למעט החשבון האחרון) מתוך הנחה שאם יהיה צורך - יבוצע תיקון, אזי יש לשלם את החשבון שאושר במלואו ואז, לכל היותר, להפחית את עלות התיקון. בדרך אחרת עלול להיווצר כפל פיצוי, שכן התמורה המלאה אינה משולמת ומאידך מתבצע קיזוז של הנזקים. מומחה בית משפט נשאל בסוגיה זו והסביר מודע החליט בכל זאת לבצע הפחתות, ראו תשובותיו בעמ' 14 שו' 28-32; עמ' 15 שו' 12-19. 38. שוכנעתי מדבריו של מומחה בית משפט כי לא היה ספק בעיניו שחלק מהעבודה שבוצעה הייתה לקויה וכי סופקו לאתר חומרים שאינם עומדים בדרישות - כך לגבי המצעים; כך לגבי הדשא; כך לגבי העצים. מסקנות אלו של המומחה נתמכות גם בראיות שצורפו לתצהירי ההגנה, ראו למשל נספחים ב' ,ג' וי' לתצהיר וולף, נ/3; נספח ב' לתצהיר שחר; עדות ברונטפיין בעמ' 59 שו' 3; עדות וולף עמ' 60 שו' 25-27. גם אנשי התובעת הודו שקיימים ליקויים, ראו נספח ז' וט' לתצהיר שחר. יש היגיון בדברי מומחה בית משפט לפיו לעיתים תיקון יקר יותר מביצוע העבודה עצמה (עמ' 16 שו' 6); יש היגיון שלא לאשר את מלוא התשלום החוזי עבור רכיב שהוכח שלא סופק לאתר כנדרש (דוגמת העצים או הדשא); יש היגיון בטענת עמותת הידידים לפיה לא נערך חשבון סופי כמתחייב מהחוזה, ועמותת הידידים עדיין לא אישרה הלכה למעשה את היתרה לתשלום, כיוון שהעבודה טרם הסתיימה; יש לשים לב לטענת מומחה בית משפט לגבי טעויות חישוב שנפלו בחשבונות (עמ' 12 שו' 23-27); יש לשים לב לכך שהאישור של ברונטפיין (נספח ג' לכתב התביעה) ניתן עוד בטרם נכנס הקבלן החלופי לשטח ושחלק מהליקויים (דוגמת מצעים לקויים), לא ניתן היה לגלות בעת מתן האישור לחשבון מס' 6. 39. לפיכך, ולמרות שלכאורה החשבונות אושרו לתשלום על ידי עמותת הידידים, סבורני כי ההפחתות אשר בוצעו על ידי מומחה בית משפט בדין יסודן. מומחה בית משפט פירט בחוות דעתו ובעדותו את הנושאים בהם בוצעו ההפחתות ואת הסיבות להן ומקבלת אני את הסבריו. לכן, לא מצאתי מקום להתערב בקיזוז שבוצע ואין מקום להתערב בחוות הדעת בסוגייה זו. טענות עמותת הידידים בכל הנוגע לחוות דעת המומחה 40. עמותת הידידים מצידה טענה כי מומחה בימ"ש שגה בשני רכיבים מרכזיים; האחד, כשהכיר בחלק מהתשלום לחמאדי כהוצאות תיקון. השני, שלא הכיר בעבודות האיטום והניקוז שבוצעו לצורך תיקון מחדלי י. ויטה. 41. לגבי הרכיב השני, סבורני שיש לדחות את טענות עמותת הידידים ולהותיר את חוות מומחה בימ"ש על כנה. המומחה התייחס לעניין זה בסעיף ז'1 לחוות דעתו של המומחה ומסקנתו היתה שנעשה שינוי משמעותי בתכנון השטח, "שונו לחלוטין התכנון והמפרטים לביצוע עבודות עפר, ניקוז ואיטום, עבודות גינון והשקיה והוספו עבודות, לרבות לצורך הקמת ביתן השומר ולאיטום לצד מבנה הקיוסק/המסעדה - שלא היו בתכולת העבודות של הקבלן י. ויטה". 42. דבריו אלו של מומחה בית משפט קיבלו חיזוק לדידי מדברי ברונטפיין, ראו עדותו בעמ' 57 שו' 9-26: " האם נכון שהתכנית המקורית שנמסרה לתובעת לא כללה עבודות איטום לקירות המסעדה שבצד הצפון-מערבי של השטח? ת.   נכון, לפי פרט ולפי מפרט של יועץ איטום, כל הניקוז היה צריך להיות דרך שכבת ניקוז שהיה מתחת לרצפה של קירות תומכים, תחתית של הקיר התומך. ש.  האם נכון שיועץ הניקוז של הנתבעת טעה בתכנון של חלק מן הניקוז בשטח העבודה וזה הצריך לאחר מכן עבודות נוספות בנושא הניקוז? ת.  אני לא יכול להגיד אם הוא טעה או לא טעה, אני יכול להגיד איזו תכנית לביצוע אני קיבלתי. אני קיבלתי שתי תכניות לקיר תומך גדול וקיר תומך קטן, כשבקיר תומך קטן הניקוז היה רק דרך שכבת ניקוז. ש. ולאחר מכן, התכנית הזאת תוקנה? ת.   לא. מה זה תוקנה? ש.  האם הדרישה הסופית לעבודות הניקוז הייתה זהה לתכניות המקוריות שקיבלה התובעת, או האם היו שינויים בדרך? ת.  זה שלב החדש שבוצע לא בוצע באחריותי ובפיקוח המשרד שלנו. מה שידוע לי, נכון, שבגלל שהבריכות המים לא היה יציאה למים דרך שכבת הניקוז, אז לא היה ברירה אלא לבצע את הפישרים. ש.  והפישרים האלה הם לא היו בתכנית המקורית? ת.   לא היה צורך בזה. בקירות תומכים קטנים בדרך כלל לא עושים. ש.  בסעיף 19 לתצהירך החלק הראשון אתה מסתמך על מה שאומר ליאור וולף, בחלק השני זה ידע אישי שלך או שאתה מסתמך על מה שאמר לך יועץ האיטום? ת.  אני מתבסס על מה שאומר לי יועץ האיטום. הוא מבין בזה הרבה יותר טוב ממני בפרטים שלו" (הדגשות שלי). 43. ניתן היה לצפות שבנקודה זו, שמשמעותה הכספית הינה גבוהה ביותר לעמותת הידידים (מעל 200,000 ₪), ישמע קולו של יועץ האיטום. שחר אף הוא העיד כי משרד ביטלמן היה יועץ האיטם בפרוייקט (עמ' 48 שו' 14). עם זאת, מומחה בימ"ש קבע שאין בין מסמכי המכרז מפרט של יועץ איטום/ניקוז, ראו סעיף ה' 2 לחוות דעתו. לאור האמור לעיל, איני יכולה לבסס את המסקנה שהכשל שארע בשטח מקורו אך ורק בביצוע לקוי ולא בתכנון ו/או פיקוח לקויים; בנוסף, ומאחר ובוצעו עבודות נוספות שאינן כלולות בעבודות שהוגדרו לי. ויטה, לא מצאתי מקום להוסיף ולחייב את י. ויטה בתשלום עבור עבודות נוספות בהן לא חייב אותה מומחה בימ"ש. 44. נותרנו עם הטענה בדבר התשלום החלקי עבור חמאדי. בנקודה זו סבורני כי מומחה בימ"ש נתפס לכלל טעות, שמא אומר הטעייה. התשלום לחמאדי הוצג בכתב התביעה ובתצהיר בן עמי כתשלום עבור עבודות נוספות שביצעה י. ויטה לתיקון שקיעת הריצוף שנגרמו כתוצאה מעליית רכבים כבדים, ראו סעיף 48 לתצהיר בן עמי וכן נספח ל"ה לתצהירו, החשבונית של חמאדי וצילום השיקים. 45. בנקודה זו כבר קבעתי לעיל שי. ויטה שרבבה מסמכים שכלל אינם קשורים לעניין אלא לשלב קודם בפרוייקט, ראו נספחים כא'1 וכב' לתצהיר בן עמי. קבעתי כבר לעיל כי הצילום היחיד אליו מפנה י. ויטה המתעד עליית רכב כבד הוא מיום עזיבתה את האתר, וברי כי לא בוצעו על ידה עבודות נוספות לאחר תאריך זה. לא זו אף זו, אין מחלוקת שהעבודות הנוספות שבוצעו ע"י חמאדי לא נכללו בחשבון מס' 6. מלובני נשאלה בקשר לכך והשיבה תחילה: "אני חושבת שהחשבון הוגש הרבה לפני שחמדי עבד שם" (עמ' 29 שו' 9). תשובה זו אינה מתיישבת עם העובדות: חשבון מס' 6 הוצא ביום 6/5/08, ואילו השיקים שנמסרו לחמאדי נושאים תאריכים מחודשים מרץ - מאי 2008, דהיינו, העבודות בוצעו עוד בטרם הוגש חשבון מס' 6. כשעומתה מלובני עם סתירה זו, טענה כי אינה זוכרת תאריכים וזמנים (עמ' 29 שו' 13), ולהסוף אמרה: "אני לא זוכרת לענות לך. ואם כן, זה אהרון" (עמ' 29 שו' 18). 46. בן עמי אף הוא הסתבך בתשובותיו בעניין חמאדי. תחילה התחמק מלהשיב לשאלה מתי עבד חמאדי בפרוייקט, ראו תשובותיו בעמ' 40 שו' 15-21. לאחר מכן, כשנשאל אם חמאדי ביצע את עבודות הריצוף או רק את עבודות התיקון, השיב: "רק את התיקון" (עמ' 40 שו' 30). כשנשאל האם עדכן את מי מאנשי עמותת הידידים כי חמאדי מבצע עבודות תיקון השיב: "לא, בטח דליה דיברה" (עמ' 40 שו' 32); ולמרות שטען כי יש "כתובים" בעניין חמאדי (עמ' 41 שו' 7), אלו לא הוצגו בפניי בית המשפט. לבסוף, כשנשאל בן עמי ישירות על ידי בית המשפט מדוע התשלום לחמאדי לא נכלל בחשבון מס' 6, אם כבר נוכחנו לדעת שהעבודות בוצעו לפני הגשת החשבון, השיב: "הבנו שרוחות רעות נשבו בינינו ובין הנתבעת, במיוחד יוסי, ואז יורים מכל הכלים" (עמ' 41 שו' 19). 47. ואכן נראה כי הצגת חשבונית חמאדי כאילו כביכול מייצגת היא תשלום עבור ביצוע תיקונים חוטאת לאמת; מעיון בחשבונית עצמה נווכח לדעת שרשום בה "עבור עבודות משתלבות+אבני שפה", ולמטה יותר הוסף : "תיקון ריצופים באיכילוב" (נספח ל"ה לתצהיר בן עמי). כשנחקר בן עמי על החשבונית הסביר למעשה שמדובר בעבודת ריצוף, ראו עמ' 42 שו' 1-12. כלומר, בניגוד לעדותו הקודמת לפיה חמאדי ביצעו רק עבודות תיקון, הסתבר שהם ביצעו לפחות חלק מעבודת הריצוף באתר. זה המקום להפנות לעדותו של בן עמי אשר אישר כי באתר נעשו עבודות באמצעות קבלני משנה; שלא התקבל אישור של עמותת הידידים לכל קבלני המשנה (עמ' 46 שו' 9-13); לעדותו של ברונטפיין אשר אישר שהתובעת עבדה באמצעות קבלני משנה (עמ' 54 שו' 25-28). 48. אם אקח בחשבון את הסתירות הרבות בעדות מלובני ובן עמי בנושא חמאדי; את העובדה שחמאדי ביצע גם עבודות ריצוף באתר, כמפורט בחשבונית; שעבודות אלו בוצעו לפני עליית המשאית על הרמפה, כפי שתועדה בצילום; שחשבונית התיקון לא נדרשה במסגרת חשבון מס' 6, אלא "נשלפה" רק כשהחלו לנשב "רוחות רעות"; שמי מאנשי חמאדי לא הובא לעדות, למרות שמדובר במרכיב מרכזי בתביעת י. ויטה; כל אלו הובילו אותי לכלל מסקנה שהחשבונית שהוצגה נכללה כבר בתחשיבי התובעת עת הגישה דרישות לתשלום עבור עבודות ריצוף, ואין מדובר בעבודה נוספת עבור תיקונים כביכול. לפיכך, יש להוריד את הקיזוז בסך 38,821 ₪. השבת הערבויות 49. בסעיף ח'4 קובע המומחה שיש לשחרר מיידית את כל הערבויות שבידי עמותת הידידים ולהשיבן לידי י. ויטה, שכן הוסרה אחריות י. ויטה מהפרוייקט. סבורני, עם כל הכבוד, שגם בנקודה זו נתפס המומחה לכלל טעות. בערבויות עצמן (נספח י"ג לכתב התביעה) לא מצויין אם מדובר בערבות טיב או ערבות ביצוע. כך או כך, קבעתי לעיל שעבודת י. ויטה לקוייה; י. ויטה לא השלימה את העבודה והיה צורך לתקן את העבודה באמצעות קבלן אחר. במקרה שכזה, וגם אם קבלן חלופי ביצע את עבודות התיקון, אין הדבר שולל את זכותה של עמותת הידידים להפרע את נזקיה מהערבויות שבידה. לא כל שכן כיום, לאחר שהתברר כי נזקי עמותת הידידים ברורים ומגובשים ועולים על סכומי הערבות. משכך, אין מקום להורות על השבת הערבויות. ערבויות אלו יושבו אם תפרע י. ויטה את מלוא החיוב אשר הושת עליה בפסק הדין. לחלופין, רשאית עמותת הידידים, בהודעה מוקדמת כמתחייב בכתב הערבות, לפעול לחילוטה וקיזוז הסכומים שחולטו מסכומי החוב. סיכום 49. הנני מאמצת את חוו"ד מומחה בימ"ש, בכפוף להוספת הסך של 38,821 ₪ לזכות עמותת הידידים, כך שהסכום לתשלום עומד על סך של 173,195 ₪ (כולל מע"מ). הנני מקבלת חלקית את המלצת מומחה בימ"ש בסעיף ח'5 לחוו"ד. איני מקבלת את ההמלצה לאי פסיקת הצמדה וריבית, יש לפסוק כמקובל בחוק. לפיכך, הסכום שנפסק ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. עם זאת, מקבלת אני את ההמלצה שכל צד ישא בהוצאותיו, למרות שתביעת עמותת הידידים התקבלה בחלקה, ואסביר. ראשית, סכומה המקורי של תביעת עמותת הידידים גבוה פי ארבעה מהסכום שאושר לתשלום; התנהלות שני הצדדים כאמור במהלך הפרוייקט לא זכתה ל"שבחים", לא מאת מומחה בימ"ש ולא כמפורט לעיל; סבורני ששני הצדדים תרמו לפחות במידה שווה לעיכובים שנגרמו בפרוייקט ולהוצאות העודפות שנגרמו. כך תרמו הם ליצירת ההליך המשפטי, לצורך במינוי מומחה בימ"ש ולצורך בהעסקת יועצים משפטיים. משכך - כל צד ישא בהוצאותיו. מכרזגינוןעבודות פיתוח