מהי ההגדרה של "ניכיון שיקים" ?

עסקת ניכיון השיקים היא עסקה שהמנכה הופך להיות אוחז בעד ערך (בתנאי שהוכיח מתן הערך כאמור) - (ע"א 345/78 בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס מאיר פדי לג (1) 683, 690 וע"א 389/67 בנק פ.ק.או. בע"מ נ' יוסף קיבוביץ ואח' פדי כב (1) 264, 266). מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ניכיון שיקים: התובעת הגישה לביצוע שיקים שמשך הנתבע לפקודת איירקלאס וסוחרו לתובעת (צילומי השיקים צורפו לקלסר וסומנו ת/6). הדיון בכל התיקים אוחד ולאחר שניתנה רשות להגן נקבע התיק להוכחות. א. העובדות: התובעת הינה חברה פרטית לעמילות מכס ושירותי מטען, אשר עוסקת בין היתר במתן אשראי וניכיון שיקים לגורמים שונים. הנתבע פנה לאיירקלאס בית הספר לטיסה בע"מ (להלן: "איירקלאס"), אשר נוהל אותה עת על ידי מר טוסיה כהן (להלן: "טוסיה") וזאת על מנת לרכוש שעות טיסה. אין חולק כי כנגד השיקים שמשך הנתבע לפקודת איירקלאס משכה איירקלאס שיקים נגדיים לתאריכים סמוכים (טבלה מוסכמת הוגשה על ידי הצדדים, עדות הנתבע מיום 17.01.01 עמ' 2 שורה 17, עדות טוסיה עמ' 3 שורות 26-23, עמ' 4 שורות 4-1). ב. טענות הנתבע: הנתבע העלה שתי טענות הגנה הקשורות זו בזו; האחת - טענת כישלון תמורה מלא ביחסים שבינו לבין איירקלאס שכן לטענתו השיקים שמשכה איירקלאס חוללו ומשכך יש לבדוק מעמדה של התובעת כצד ג'. השנייה - השיקים ניתנו "על תנאי" שיופקדו בבנק ושהשטרות שמשכה איירקלאס יפרעו. ג. האם הנתבע הוכיח טענת הגנתו בדבר כישלון תמורה מלא בעסקת "החלפת שיקים"? על פי הטבלה המוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים, עדות הנתבע ועדות טוסיה, עד שזומן על ידי התובעת, עולה בבירור כי בעסקת החלפת שיקים עסקינן וכי התמורה לשיקים שמשכה איירקלאס נכשלה (סעיף 13 לתצהיר הנתבע ועדות טוסיה מיום 17.01.01 עמ' 5 שורה 5). נקבע כי כאשר שני "שטרי טובה" מוחלפים, כאשר יש הפרש זמנים ביניהם, ניתן ללמוד על כוונה שכשיחולל השיק האחד, יוכל הצד השני לטעון לכישלון תמורה מלא (ת"א (פ"ת) 516/86 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בצלאל קליין ואח', פ"מ תשמ"ט (1) 205, 209) אשר לטענת הגנתו השניה של הנתבע אכן בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית הדגיש כי השיקים ניתנו על תנאי שיופקדו בבנק ושהשיקים שמשכה איירקלאס יפרעו קודם לכן, אלא שעיון בשיקים מלמד כי אין כל הגבלה על סחרותם ובכך הביע הנתבע את הסכמתו כי השטרות יוסחרו לצד ג'. חזקה היא כי השטר נמסר במסירה כשרה וללא תנאי כאמור בסעיף 20 (ג) לפקודת השטרות ובענין זה אין די בעדות הנתבע כדי לסתור את החזקה האמורה לעיל, אבל אפילו והייתי קובעת כי למרות העדר ההגבלה על השיקים עמד הנתבע בנטל המוטל עליו, גם אז נוכח מועד סיחור השטרות לתובעת הייתי מגיעה לאותה תוצאה כפי שיפורט בהמשך. ד. משהוכיח הנתבע טענת הגנתו בדבר כישלון תמורה מלא בעסקת החלפת שיקים, רובץ כעת הנטל על התובעת להוכיח מה קדם למה (ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה פדי לח (4) 281), שכן אם סוחר השטר קודם למועד כישלון התמורה, כי אז מספיק שהתובעת תוכיח מתן ערך ואין כלל צורך באחיזה כשורה, שכן לא דבק בשטר כל פגם, בעוד שאם השטר סוחר לאחר מועד הכישלון דבק בו פגם ויש צורך כי התובעת תהא אוחזת כשורה (ע"א 218/66 חביה נ' לוי גליק פדי כ (4) 63, ע"א 333/61 גויסקי נ' יוסף מאיר ואח' פדי טז (1) 595). על פי הטבלה המוסכמת ונספחי התובעת עולה כי השיקים סוחרו לפני מועד ביטולם - מועד הכישלון, כך אף העיד טוסיה: "אבל כשאמרתי לחיים לבטל אני כבר עשיתי ניכיון של השיקים וקבלתי תמורתם כסף"(פרוטוקול מיום 17.01.01 עמ' 5 שורות 12-11). רוצה לאמר: במועד סיחור השיקים לתובעת לא דבק בהם כל פגם קנייני ולפיכך מספיק שהתובעת תוכיח מתן ערך לשטרות. ה. האם התובעת הוכיחה מתן ערך ? עסקת ניכיון השיקים היא עסקה שהמנכה הופך להיות אוחז בעד ערך (בתנאי שהוכיח מתן הערך כאמור) - (ע"א 345/78 בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס מאיר פדי לג (1) 683, 690 וע"א 389/67 בנק פ.ק.או. בע"מ נ' יוסף קיבוביץ ואח' פדי כב (1) 264, 266). מאוסף הראיות שצירפה התובעת (ת/1 - ת/4 לרבות הטבלה המוסכמת), ואשר לא הופרכו או נסתרו באופן כלשהו ניתן לקבוע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת מתן ערך בגין השטרות שקיבלה (ראה אף עדות מנהל התובעת בענין זה פרוטוקול מיום 02.04.01 עמ' 3 שורה 17 ועדות טוסיה כהן מיום 07.01.01, עמ' 4 שורות 24-22, עמ' 5 שורה 12). אעיר רק בהתייחס לטענות ב"כ הנתבע בסיכומיו כי אינני סבורה שמדובר במקרה זה "בערך סמלי" להבדיל "מערך ממשי", שכן הצדדים הסכימו על מתן התמורה בגין השטרות תוך לקיחה בחשבון את רווחי התובעת כחברה העוסקת בניכיון שיקים (ראה עדות מנהל התובעת מיום 02.04.01 עמ' 3 שורה 17). ו. משקבעתי שהתובעת נתנה ערך בגין השטרות, דין התביעה להתקבל ומתייתר הצורך לדון בשאלת חוסר ההתאמה בין שם הנפרעת למסב ומשמעותו, כמו גם באשר לתום ליבה של התובעת לצורך אחיזתה כשורה. אך אוסיף בשולי הדברים נוכח התייחסות הצדדים בסיכומיהם, כי לו הייתי נדרשת לעשות כן, גם אז הוכח להנחת דעתי כי מנהל התובעת נהג בתום לב וזאת הן על פי עדותו ועדות טוסיה בהתייחס למועד פגישתם (פרוטוקול מיום 17.01.01 עמ' 6 בסוף), אך כאמור לא מצאתי לנכון להרחיב בסוגיה זו. עוד אוסיף באשר להלכת גויסקי והמקטרגים עליה, כי אכן נשמעו דברי ביקורת על הלכה זו, אך יחד עם זאת בית המשפט חזר ואישר אותה וקבע כי עדין לא נס ליכה (ראה ע"א 1278/96 זבולון סופיוב נ' זיוה כהן תקדין מחוזי 97 (2) 3061 וע"א 775/85 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ברוש מסחר וברזל פדי מב (1) 294), ולא מצאתי לנכון לסטות מהלכה זו. ז. סוף דבר: אני מקבלת את התביעה. הליכי הוצל"פ בתיקים מס' 4-69-13589-01, 7-00-23162-01, 8-00-31346-01 5-00-25786-01, 7-00-11585-01, ימשכו כסדרם בתוספת הוצאות הליך זה לרבות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. שאלות משפטיותהגדרות משפטיותשיקיםניכיון שיקים