סעיף 56 לפקודת הנזיקין אשר מגדיר תרמית מהי: "תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון." ד. קרצמר בספרו עומד על המשמעות של היצג כוזב לצורך עוולת התרמית: "בדרך כלל על מנת שניתן יהיה ליחס לנתבע היצג כוזב עליו לעשות מעשה אקטיבי כלשהו שניתן ביטוי להיצג...עוולת התרמית לכשעצמה אינה מטילה חובת גילוי כלשהי, אלא מתבססת על חובות הקיימות בדין שמחוצה לה. ככל, היעדרה של חובה לנקוט יוזמה כנגד הטעיה עצמית של התובע גוררת היעדר אחריות של הנתבע בעוולת התרמית במקרה של פסיביות מצדו במצב כזה. חוק החוזים חולל מפנה בנושא זה. סעיף 12 (א) לחוק (החוזים חלק כללי - הערה שלי - כ.ל.) מטיל חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה. סעיף 15 לחוק זה מטיל את הנטל לגלות עובדות, אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות יש לגלותן, ואשר אי גילויין ייחשב כהטעיה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטל את החוזה. בעקבות הרחבת חובת הגילוי האקטיבית, כאמור בשני סעיפים אלו, ניתן לראות בהטעיה לפי סעיף 15 ובחוסר תום לב לפי סעיף 12 'היצג כוזב' לצורך עוולת התרמית" (ראו דוד קרצמר דיני הנזיקין העוולות השונות ע"מ 8) כך גם לגבי שתיקה שאף היא יכול ותיחשב להיצג כוזב המקים תביעה בעוולת התרמית. כגון: "אחד ממקרים אלו הוא עשיית מעשה לשם הסתרת האמת, כגון כיסוי פגם בחפץ וכן גם הצגת חלק מן האמת בלבד והסתרת עובדות נוספות, העשויות לשפוך אור שונה על העובדות שהוצגו". (דוד קרצמר דיני הנזיקין העוולות השונות ע"מ 9) רע"א 8268/96 דן רייך נגד משה שמש: " אחד מרכיביה של עוולת התרמית (סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) הוא היצג כוזב שהטעה את התובע והוא פעל על-פיו (ע"א 614/84 ספיר נ' אשד [8], בעמ' 239). כלומר, הסתמכות התובע על ההיצג הכוזב היא יסוד מיסודות העוולה. באופן דומה גם האחריות בגין מצג שווא רשלני במסגרת עוולת הרשלנות קמה רק אם התובע הסתמך על המצג הרשלני באופן סביר ועקב כך נגרם לו הנזק (המ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ [9]. וראו גם א' פורת "דיני נזיקין" [54], בעמ' 326)." (הדגשות שלי- כ.ל.) באשר למידת ההוכחה בעילת התרמית - זו נידונה בע"א 292/64 כהן נ' אשר פ"ד י"ט (1) ע"מ 414: "טענת תרמית..היא טענה רצינית, בעלת גוון פלילי, הפוגעת בשמו הטוב של האדם שנגדו היא מכוונת. לפיכך בית המשפט הנתקל בטענה כזאת ידרוש מידת הוכחה יותר גדולה וודאית מאשר בסוגי משפטים אחרים בעלי אופי פחות חמור." עוולת התרמיתתרמית