מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עלות הכנת תוכנית עסקית: 1. התובע מבקש לקבל שכר טרחה בגין הכנת תוכנית עסקית עבור הנתבעת. הנתבעת טוענת כי התובע קיבל שכר טרחה מסוים ולא התמלאו התנאים הנוספים לתשלום שכר טרחה נוסף.   2. אין מחלוקת בין הצדדים כי לבקשת הנתבעת הוכנה תוכנית עסקית. הסיכום בין הצדדים בעניין ההתקשרות ביניהם בא לידי ביטוי ב"הצעה כספית" של התובע במכתב מיום 11/8/98 (ת/1). ההצעה אושרה על ידי מנכ"ל הנתבעת, ומכאן שהמסמך מהווה את ההסכם שבין הצדדים לעניין זה.   3. לפי ההסכם תוכן תוכנית עסקית לפרוייקט מסוים, משך העבודה הוא כ-4 שבועות, יעסקו 3 אנשים, תוכן טיוטה לתוכנית העסקית שניתן יהיה לעדכן אותה, במשך תקופה מסוימת לאחר השלמתה.   התמורה לעבודה נקבעה לסכום של 4,000$ בתשלומים מסוימים וסכום כספי נוסף בסך 15,000$ בכפוף לכך שהחברה תחתום על הסכם לגיוס הון. 4. בסעיף קטן 4 ב' 1 נכתב:   "חתמה החברה על הסכם לגיוס הון, בסך השווה או העולה על 700,000 דולר (בין שיושקע בה הסכום דנן מידית, או בין שיושקע בה בשיעורין) תשלם החברה לנו סך כספי נוסף של 15,000 דולר.   בסוף הסעיף נכתב: הסכום האמור לעיל, ישולם לנו תוך 10 ימים מיום שחתמה החברה על ההסכם לגיוס ההון ולמען הסר הספק מתחייבת החברה להודיע לנו על חתימת ההסכם לגיוס הון ולהציגו בפנינו תוך שבוע ימים מיום חתימתו.   מובהר בזאת כי ההתחייבות לתשלום הסכום דלעיל יחולו על מזמין/מאשר הצעת עבודה זאת, גם אם גיוס הכסף יעשה על ידי ישות משפטית אחרת מטעמו".   5. יש בסעיף גם הוראות במקרה שהגיוס יהיה נמוך יותר, ואז ישולמו תוספות נמוכות יותר, הנעות בין 5,000 דולר ל-10,000 דולר. אלא, שאין מחלוקת בין הצדדים כי החברה גייסה הון בסכום העולה על 13,000,000 ₪. מכאן, שהתקיים לכאורה האמור בסעיף והיה צורך להשלים את תשלום השכר עבור העבודה בסכום נוסף של 15,000 דולר, כך טוען התובע.   (בסופו של דבר שולמו רק 3,000 ₪ לאחר שהנתבעת קיבלה הנחה על התשלום הראשון והדבר אינו שנוי במחלוקת). 6. הנתבעת טוענת כי אין מקום לכל תשלום נוסף, היות שלא התקיימו התנאים שפורטו בסעיף.   לטענת הנתבעת, התוכנית העסקית יועדה לפרוייקט שיבוצע על ידי חברה חדשה שתוקם לשם כך, אלא שהחברה החדשה לא הוקמה. עוד נטען כי הצדדים ידעו כי מדובר בהכנת תוכנית עסקית לפרוייקט מסוים ולא לפעילות של הנתבעת. נטען כי יש לפרש את הסעיף שבנדון כמתנה גיוס הון לפרוייקט עצמו ולאו דווקא לחברה כדי שתקום החובה לתשלום.   במילים פשוטות, הנתבעת טוענת כי אילו היתה מוקמת חברה חדשה ובמסגרת החברה החדשה היו מגייסים הון, לצורך הפרוייקט המסוים שבתוכנית העסקית, היה מקום לשלם. היות שהדבר לא נעשה אין מקום לשלם.   7. עוד נטען כי התוכנית העסקית לא נועדה לקידום פעילות החברה הקיימת ופעילות זו לא הוצגה לציבור במסגרת הנפקת מניות החברה לציבור אשר גייסה בסופו של דבר הון של 13,5 מליון ₪. אין כל קשר בין התוכנית העסקית לבין הנתבעת ופעילותה.   הנתבעת טוענת כי לא הופק אותו העושר הצפוי שהיה מצדיק את תשלום יתרת התמורה. עד כאן טענות הנתבעת.   8. עיון במסמך ת/1 המהווה את ההסכם שבין הצדדים, אינו מאשר את טענות הנתבעת. ההסכם נעשה בין שני צדדים, התובע (באמצעות גוף עסקי) מצד אחד, והנתבעת מצד שני. אין בהסכם התייחסות לחברה אחרת שתוקם, להפך, בסעיף 1 נאמר "הפרוייקט בו אתם עוסקים", כלומר פרוייקט שבו עוסקת הנתבעת.   אין בהסכם כל הודעה או פירוט של חברה נפרדת שתוקם כדי לעסוק בפרוייקט ולגייס הון באופן נפרד. ניתן להבין כי הפרוייקט שבנדון נעשה במסגרת החברה הנתבעת. כמו כן, אין כל התנייה שהפרוייקט ימומש או יצליח. ההתנייה התייחסה לגיוס הון של הנתבעת ותו לא.   יתרה מכך, בסוף ההסכם נאמר כי: "מובהר בזאת כי ההתחייבות לתשלום הסכום דלעיל יחולו על מזמין/מאשר הצעת עבודה זאת, גם אם גיוס הכסף יעשה על ידי ישות משפטית אחרת מטעמו".   מן האמור ניתן להבין כי הנתבעת תהיה חייבת בכל מקרה לשלם את יתרת התמורה גם אם הגיוס יעשה על ידי חברה אחרת, אך גם ובייחוד אם הגיוס יבוצע על ידי הנתבעת עצמה.   9. עד כאן עיון בהסכם עצמו, אשר אינו תומך בגירסת הנתבעת. לכאורה, ניתן היה לסיים כאן, היות שהמוסכם בכתב בין הצדדים אינו כולל תנאים נוספים שהנתבעת מנסה לקרוא לתוך ההסכם, תנאים שאינם מוזכרים בו.   משמעות ההסכם הוא הזמנת עבודה כאשר חלק מהתמורה תשולם בתשלום דחוי התלוי בקיום תנאי מסויים, התנאי היה גיוס הון על ידי הנתבעת או במילים פשוטות אם יכנסו סכומי כסף לחברה היא תשלים את פרעון התמורה. הכסף הנוסף הגיע לחברה, ומכאן שקמה החובה לשלם את יתרת התמורה.   10. לצורך השלמת התמונה ניתן לבחון גם את טענת הנתבעת, כאילו המדובר בתחום עיסוק נפרד לגמרי שאינו חלק מפעילות החברה, אלא שגם הטענה הנוספת מעוררת קשיים.   בתצהיר הנתבעת בסעיף 14 נאמר כי גיוס ההון נעשה עבור החברה, "על בסיס פעילותה הענפה". ואכן, עיון בתשקיף לגיוס ההון מראה כי פעילות החברה ענפה ביותר וכוללת מספר תחומים כפי שנקבע בסעיף 8.1.2:   "החברה עוסקת בעיקר במתן פתרונות כוללים בסביבת האינטרנט והאינטרא-נט ומערכת אינטרנט פנים ארגונית), הכוללים תכנון, ניהול ופיתוח אתרים ופרוייקטים ברשת האינטרנט, לרבות פיתוח תוכנות בתחום המסחר האלקטרוני ובתחום אתרי תוכן וכן תמיכה ותחזוקה ללקוחות בסביבת האינטרנט".   ובהמשך נאמר:   "החברה הבת של החברה - פור סייל בע"מ (להלן: "חברת " 4 SALE), עוסקת בניהול ותפעול של אתרי אינטרנט העוסקים בתחום המסחר האלקטרוני...".   11. מסתבר שהחברה עוסקת במספר תחומים: פיתוח תוכנות למסחר אלקטרוני. פיתוח תוכנות בתחום אתרי תוכן. תכנון, ניהול ופיתוח אתרי אינטרנט, ופרוייקטים ברשת האינטרנט. תמיכה ותחזוקה ללקוחות בסביבת אינטרנט. הפעלת אתר אינטרנט ידוע למסחר אלקטרוני הנקרא פור סייל.   כל הפעילות הענפה הנ"ל במסגרת עיסוק ומתן פתרונות כוללים בסביבת האינטרנט.   12. בפירוט שניתן בתשקיף לעניין פעילות הנתבעת, מוקדש גם פרק למסחר אלקטרוני באינטרנט (סעיף 8.3.2 לתשקיף) הכולל הזמנת מוצרים דרך האינטרנט ותשלום באופן מאובטח באמצעות כרטיסי אשראי. עוד נאמר כי:   "אבטחת הפרטים הנמסרים על ידי המשתמשים המחליטים לבצע רכישה אלקטרונית, הינה אחד המרכיבים החשובים בפעילות מסחר אלקטרוני באינטרנט".   עוד מוסבר בתשקיף כי:   "קיימים מספר אופנים ושירותים הניתנים לביצוע באמצעות אתרי המסחר האלקטרוני, הכוללים: מכירה של מוצרים ושירותים באופן ישיר במחיר נקוב אוב מכירה פומבית או במכרז; מסחר בניירות ערך ; שירותי בנקאות וביצוע עסקאות בין חברות ותאגידים".   בסעיף 8.4.1 נאמר כי הנתבעת עוסקת, בין השאר, בפיתוח תוכנות הן בתחום במסר האלקטרוני והן בתחום אתרי התוכן.   13. מכל האמור עולה כי החברה עוסקת במגוון רחב של פרוייקטים בתחום האינטרנט בכלל, ובתחום המסחר האלקטרוני בפרט, לרבות תשלום וגבייה עבור המכירות דרך האינטרנט.   עיון בתוכנית העסקית הנושאת את שם הנתבעת בכותרת שלה, מראה כי הפרוייקט שבמסגרתו הוכנה התוכנית העסקית עוסק באבטחה וייעול הליכי העסקות האלקטרוניות, התוכנית עוסקת בהליכי חיוב אלקטרוניים דרך האינטרנט במסגרת מכר של טובין ושירותים דרך האינטרנט תוך יצירת מסלקה לעסקות הנעשות באינטרנט כדי להבטיח למשתמשי האינטרנט עסקות מסחריות בטוחות בתהליך פשוט ותוך שיפור המסחר באינטרנט.   כל האמור מופיע בתמצית התוכנית העסקית בסעיף 1.1.   14. מסתמן אם כן שהפרוייקט מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות הכוללת של הנתבעת. ומכאן, שאין ממש בטענה כאילו הוסכם על תכנית עסקית לפרוייקט אחר, שאינו קשור לפעילות החברה. אמנם יתכן שהפרוייקט המסוים שבנדון לא בוצע בסופו של דבר או שבוצע בצורה אחרת או חלקית, אולם אין ספק כי התוכנית העסקית משתלבת באופן מובהק בפעילות של הנתבעת.   אין לדעת באיזו מידה תרמה התוכנית לגיוס הכללי, האם הוכנו תוכניות נוספות רחבות יותר, או אחרות, כפי שטוענת הנתבעת. השימוש שיעשה בתוכנית העסקית שהכין התובע היה נתון לנתבעת ותשלום התמורה לא הותנה בשימוש שיעשה בתוכנית, אלא בגיוס ההון, ותו לא.   לטענת התובע, ההגיון בבסיס ההסכם היה שכל עוד אין לנתבעת אמצעים רבים לתשלום תשלם רק חלק מהתמורה, ולאחר שיהיו בידיה כספים עקב גיוסו הון בעתיד, אם יהיו גיוסים כאלה, תשלם את היתרה.   15. באופן כללי ניתן להעיר כי תחום האינטרנט וחברות הטכנולוגיה וההזנק (סטרט - אפ) הוא תחום רחב וגמיש. החברות בתחום, אלא שהצליחו, התפתחו והשתנו במהירות, גדלו מאוד, גייסו סכומי כסף גדולים, ולעיתים קרסו זמן קצר לאחר מכן, למרות הגיוסים הגדולים.   לסיכום: 16. לפי הנסיבות בתביעה זו התובעת ביצעה עבודה, קיבלה תמורה חלקית והובטחה לה תמורה נוספת אם יהיו גיוסים ויגיע כסף לנתבעת. ואכן, גוייס הון והכסף הגיע. החברה התעשרה, ומכאן שלא היתה סיבה לקפח דווקא את התובע שתרם אף הוא את תרומתו במסגרת המאמצים לקידום החברה.     17. הנתבעת בסיכומיה מנסה להעניק פירוש מצמצם להסכם שבין הצדדים, ולהכניס בו תנאים שונים שאינם כלולים בהסכם המקורי, כגון שהיה צורך להקים חברה חדשה לצורך הפרוייקט. בנוסף, טענה כי יש לפרש את החוזה נגד המנסח. פירוש כזה אפשרי כאשר קיימת אי בהירות, אולם במקרה זה החוזה פשוט ובהיר ולא ניתן לכתוב בדיעבד חוזה אחר. ברור שלתובע לאחר שביצע את עבודתו, לא היתה כל שליטה כיצד, ובאיזה מסגרת יעשה שימוש בחומר שהכין. נושא זה היה נתון כולו לנתבעת ולהחלטותיה בדבר האופן שבו תנהל את עסקיה המסועפים.   18. סעיף 4 להסכם ת/1 מנוסח בצורה ברורה וחד משמעית ומתייחס לגיוס הון, ללא שיש בו סייג לעניין השאלה מי יגייס את ההון, הנתבעת או יישות משפטית אחרת, להפך, בסוף ההסכם הובהר בצורה ברורה כי ההתחייבות לתשלום הסכומים תחול על מזמין העבודה, או מי שאישר אותה, גם אם גיוס הכסף יעשה על ידי יישות משפטית אחרת. מהסעיף למדים כי בראש ובראשונה צפוי גיוס הון על ידי הנתבעת עצמה, ואכן הנתבעת גייסה הון אולם לאחר מכן התחמקה מתשלום יתרת התמורה לתובע.   19. התוצאה היא, שיש לקבל את התביעה.   ניתן להגיש פסיקתא שתכלול את הסכום המעודכן של התביעה ליום פסק הדין, בתוספת אגרת המשפט וכן הוצאות בסך 20,000 ₪ + מע"מ. דיני חברותתוכנית עסקית