מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עלות סקר סיכונים כיבוי אש:   א. הרקע לתובענה ועיקר טענות הצדדים 1. בפני תובענה כספית שעילתה הפרת חיוב מצד הנתבעת לשלם את שכרה של התובעת בסך 8,190 ₪ הנקוב בהזמנת עבודה מיום 20.7.97 (להלן:"ההזמנה"). התובעת טוענת כי ביצעה עבור הנתבעת סקר בטיחות כללי בנושא כיבוי אש (להלן:"הסקר") וכי מסרה את דו"ח הסקר לנתבעת בחודש אוגוסט 1997. לטענת התובעת חרף דרישותיה החוזרות ונשנות לקבלת התשלום המוסכם לא שולמה לה התמורה המובטחת.   2. הנתבעת מאשרת כי הזמינה אצל התובעת את הסקר האמור וכי חתמה על ההזמנה הכפופה להצעת התובעת מיום 10.7.99. לגירסת הנתבעת היא לא קיבלה לידיה מעולם את הסקר ; יתר על כן, התובעת, כך נטען, הפגינה כלפי הנתבעת זלזול, חוסר מקצועיות וחוסר רצינות ולפיכך החליטה האחרונה לנתק כל קשר עם הנתבעת וביטלה את ההסכם עימה. השאלות הטעונות הכרעה בתובענה זו הינן איפוא האם סיפקה התובעת את דו"ח הסקר כמתחייב ומתי והאם בוטל ההסכם שבין הצדדים כדין.   ב. דיון וממצאים 1. בתצהיר עדותו הראשית מטעם התובעת כפר רמי X בגירסת הנתבעת וטען כי טרח בביצוע עבודות ההכנה של הסקר לרבות קבלת הצעות מחיר; לגירסתו, בחודש אוגוסט 1997 הביא אישית את דו"ח הסקר לתובעת, יש עם נציג החברה והסביר לו את עיקרי התכנית. כאן המקום להטעים כי על דף הפתיחה של דו"ח הסקר מודפס "אוגוסט 1997". לשיטתו של X מיצתה התובעת את התחייבויותיה האמורות בסעיפים 2א' ו- 2ב' של ההזמנה שענינם בהתאמה - בדיקת הצעת חברת להבות וסקר בטיחות אש בעוד שהמטלה האמורה בסעיף 2ג' - הדרכת העובדים לא בוצעה ע"י התובעת בהעדר שיתוף פעולה מצד הנתבעת, עם זאת הביע המצהיר את נכונות התובעת להשלים גם מטלה זו.   2. הנתבעת פרטה את גירסתה מפיהם של שני מצהירים : פנחס X גרס בתצהירו מיום 4.9.00 כי לאחר הוצאת ההזמנה, התקיימו מספר פגישות בין נציגי הנתבעת ונציגי התובעת במהלכם לא חסכה הנתבעת את ביקורתה בשל גילויי זלזול מצד התובעת בין היתר לנוכח "פעילותיה וקצב הקידום המתחייב מן ההזמנה". X הוסיף כי הבהיר לממונה עליו, יגאל נאור את דעתו באשר לחוסר מקצעיותה של התובעת והעובדה כי לא עמדה בהתחייבויותיה.   3. בסעיף 8 טוען X : "מעבר לכך, ביטלה המגן את התקשרותה עם התובעת והזמינה סקר חלופי אצל אריה טל שמאים ויועצי בטיחות".   4. יגאל נאור שתמך אף הוא בתצהירו את גירסת הנתבעת חזר על גירסת X באשר להתנהלותה הקלוקלת של התובעת בביצוע ההזמנה. בסעיף 8 טען נאור טענה דומה : "לאור התנהגות התובעת...פנתה המגן לאריה טל שמאים ויועצי בטיחות והזמינה סקר חלופי וזו והא ראייה לכך שנעשה ביטול מצד המגן לגבי ההסכם עם התובעת".   5. במהלך חקירתו הנגדית (ישיבת יום 30.5.02) טען מר X כי מסר את דו"ח הסקר לשני אנשים גם לX וגם ליגאל בחודש אוגוסט 1997, עם זאת, לא היתה בפיו תשובה לשאלה המתבקשת מדוע לא הובאה גירסה כה ספציפית בתצהירו (פרוטוקול עמ' 5). גירסתו של X באשר למועד מסירת הדו"ח היתה מביכה ולא הצטיינה, בלשון המעטה, בעקביות יתירה (עמ' 6). אשר לתשלום שכרו טען : "באותם תאריכים ביקשתי כסף והם לא נתנו לי מיד שהבאתי את התיק באוגוסט בקשתי כסף והם לא נתנו לי וכן בספטמבר וגם אחרי ספטמבר... הם אמרו לי חכה מעט יהיה בסדר" (עמ' 6). במהלך עדותו הציג X מסמכים (ת/1 - ת/3) המלמדים על ביצוע בדיקות וקבלת הצעות פרי יזמת התובעת המתייחסים לנושא הסקר ואשר תאריכיהם מאי 97 עד נובמבר 97. 6. אני פוסק כי בהצגת מסמכים אלו יש כדי להזים את גירסת הנתבעת בדבר חוסר המעש מצידה של התובעת ואף לספק תמיכה לקביעה שלפיה עבודות הקשורות בביצוע הסקר בוצעו במסגרת תקופה שבין מאי 97 ועד לנובמבר באותה שנה.   7. מגירסאות העדים X (עמ' 2 לפרוטוקול) ונאור ( בעמ' 10 לפרוטוקול) ניתן לקבוע ממצא ברור כי הנתבעת לא כיהתה בתובעת על אי מסירת הסקר ואף לא שלחה לה מכתב המתרה בה בדבר חובתה לספק את הסקר במועד ספציפי כזה או אחר. על כך אוסיף כי בהזמנת העבודה לא נקבע כל לוח זמנים לביצוע הסקר. העד נאור התייחס לסוגיה זו בעדותו : "סקר כזה צריך לתת דחוף כדי לא לסכן אנשים... שאתה אומר לי שאם זה כל כך דחוף למה לא כתבו בהזמנה ביצוע מידי... לא חשבנו שנקלע למצב שהביצוע לא יתבע מידי".   8. אין חולק כי נטל הראיה להוכיח את מסירת הסקר - רובץ על התובעת; כאמור לעיל תשובותיו של X באשר לעצם המסירה ומועדה לא הניחו את דעתי מה גם שנאור בעדותו ובחקירתו חזר וטען בעקביות כי הנתבעת לא קיבלה את הסקר כלל ועיקר.   9. עם זאת, במהלך חקירתו הוצג לנאור מכתבו של ב"כ התובעת מיום 25.3.98 בו נכתב בין היתר : "בחודש אוגוסט 1997 סיפקה לכם מרשתי את הסקר ובהתאם למוסכם היה עליכם לשלם למרשתי סך של 8,190 ₪ לא יאוחר מתאריך 20.9.97 ... למרות שהמוצר המוזמן סופק לכם, התמורה המוסכמת המגיעה למרשתי לא שולמה עד היום". בחקירתו אישר נאור כי ראה את המכתב אך לא השיב עליו כי "משרד עוה"ד שלנו טיפל בנושא" (עמ' 9). אפס, במהלך הדיון לא הוצג כל מכתב תגובה למכתב הנ"ל ולא נמצאה כל אסמכתא לגירסת נאור לפיה כתבו פרקליטי הנתבעת מכתב תשובה הכופר בגירסת התובעת לפיה מסרה את הסקר וכי היא עומדת על תשלום שכרה. העדר תגובה או תשובה במקום בו היא מתחייבת פועלת לחובת הנתבעת.   10. לא זו אף זו: גירסתו של נאור אשר בתשובה לשאלה מדוע לא דרש את הסקר השיב כי "X ניתק מגע משך מספר חודשים סדר גודל של שנה" (עמ' 9) אינה מתיישבת עם המשך עדותו של נאור בעמ' 10 ולפיה התקיימו פגישות בין X לX וכן מודעותו למכתב התובעת אשר ללא ספק הגיע לידיו לפני חלוף שנה מן המועד שבו כנטען סופק דו"ח הסקר.   11. אשר על כן אני פוסק כי יש במכתב הנ"ל, בעיקר לנוכח העדר כפירה בטענות החד משמעיות שהועלו בו בדבר מסירת דו"ח הסקר משום ראיה נסיבתית בת משקל ניכר התומכת בגירסת התובעת כי מסרה את הסקר לנתבעת. ראיה נסיבתית זו מקבלת משקל יתר גם לנוכח גירסתו התמוהה של נאור בדבר ניתוק מגע כביכול מצד X, וכן תשובותיו שלא הניחו דעתי באשר להמנעותו העקבית מלפנות לתובעת בכתב ולדרוש את דו"ח הסקר (עמ' 10 לפרוטוקול).     12. אשר על כן אני מקבל את טענתה הבסיסית של התובעת ופוסק כי זו סיפקה את דו"ח הסקר לנתבעת בתקופה כלשהיא במהלך החודשים אוגוסט - נובמבר 1997.   13. ביטול ההסכם   13.1 הנתבעת טוענת כי ביטלה את ההסכם כדין מחמת הפרתו היסודית ובגלל כן פטורה היא מחובת התשלום לתובעת.   13.2 אטעים כי הגירסה בדבר ביטול ההסכם הועלתה בתצהירי הנתבעת (סעיף 8 לתצהיר X וסעיף 8 לתצהיר נאור) מהם משתקפת התובנה כי עצם הזמנת העבודה ע"י הנתבעת אצל גורם אחר - מהווה לכשעצמה ביטול ההסכם עם התובעת.   13.3 בהתייחסו לטענה לפיה לא שלחה הנתבעת הודעת ביטול משיב נאור : "לשאלתך למה לא שלחנו מכתב שהחוזה מבוטל אני משיב האמת היא שאני לא זוכר אם שלחתי לו מכתב. בהנחה שאומרים לי שלא נשלח מכתב אין לי הסבר לכך (עמ' 10).   13.4 אקדים מסקנה לניתוח ואומר כבר עתה כי אני מעדיף את עמדת התובעת בסיכום טענותיה בסוגיה זו, על זו של הנתבעת ופוסק כי בניגוד לטענת הנתבעת לא הוכח בפני שהזמנת העבודה בוטלה כלל ועיקר ומכל מקום לא בוטלה כדין.   13.5 להלן עיקר נימוקי : כאמור לעיל דחיתי את טענת הנתבעת לפיה לא סופק הסקר מעולם (אלא רק בעת הגשת התביעה) על כך אוסיף כי בהתבסס על הממצא שקבעתי, ולפיו נמסר הסקר בתקופה שבין אוגוסט לנובמבר 1997, ובהעדר כל תניה לגבי לוח זמנים מחייב למסירתו - לא עלה בידי הנתבעת לשכנעני בטענתה לפיה הופר ההסכם בהפרה יסודית.   13.6 בצד העקרוני מקובל עלי כי ניתן להסיק על ביטול ההסכם גם מהתנהגות המתקשר המלמדת בצורה חד משמעית על כוונת ביטול אולם הלכה פסוקה היא, ואין עוררין עליה כי התנהגות זו חייבת להיות מובאת לידיעת המתקשר השני : השוו: ע.א 442/83 קם נ. קם, פ"ד לח' (1) 767. ע.א 701/88, 704 שיף נ. עזבון גינדי , פ"ד מה' (5) בעמ' 774. וכן ראו סיכום ההלכה בסיפרה של פרופ' ג. שלו דיני חוזים בעמ' 561 - 558.   13.7 בנסיבות המקרה בו עסקינן לא התמלא התנאי הבסיסי לפיו הובאה כוונת הביטול באופן מפורש לידיעת הצד ה"מיפר"; העובדה כי הנתבעת פנתה ביום 19.12.97 לגורם אחר (אריה טל שמאים ויועצי בטיחות) לביצוע הסקר לא הובאה לידיעת התובעת מה גם שפיה של הנתבעת ענה בה, כאשר עומתה מול העובדה כי מדובר בסקר שאינו דומה : "שאתה אומר לי שזה בכלל לא דומה... להזמנה של התובעת אני משיב: אנו יחד עם חברת מיטל שהיא חברת האם של המגן החלטנו להרחיב את הסקר שיתאים גם למתכונת שתמשיך להיות של מגדל. אני מסכים שיש בו הרחבה " (עדות נאור בעמ' 10).   ד. סוף דבר נחה דעתי כי תביעת התובעת בדין יסודה וכי על הנתבעת לשלם לה את סכום התביעה.   אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 9,092 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.   לאור תוצאה זו אני מחייב את הנתבעת גם בתשלום הוצאות המשפט לרבות שכ"ט התובעת בסכום של 1,500 ₪.   הודעה זכות הערעור. שריפהכיבוי אש