סעיף 9 לחוק המקרקעין, אשר כותרתו היא "עסקאות נוגדות", קובע כך: "התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה".   הוראה מקבילה מצויה בסעיף 12 לחוק המיטלטלין. אף כותרתה של זו "עסקאות נוגדות", וכך היא קובעת: "התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה - זכותו עדיפה". כב' הנישא ברק (כתוארו דאז), ניתח את הוראות החוק בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד נג(4), 199 (להלן: "פרשת אהרונוב"), ואלה דבריו: "הוראות אלה קובעות כי בתחרות בין קונה ראשון לקונה שני, העדיפות ניתנת לקונה הראשון. עדיפות זו תיעלם, ותינתן עדיפות לקונה השני, אם הוא קנה וקיבל אותו - ובמקרקעין רשם הדבר במרשם המקרקעין - בתמורה ובתום-לב. לקביעה זו משמעות כפולה: ראשית, זכותו של הקונה הראשון כלפי המוכר עדיפה על זכותו של הקונה השני כלפי המוכר, גם אם הקונה השני רכש בעלות בנכס, ובלבד שבעת רכישת הבעלות הוא ידע על זכותו של הקונה הראשון; שנית, בכוחו של הקונה לאכוף את זכותו לנכס, בין שהנכס מצוי בידי המוכר ובין שהנכס מצוי בידי הקונה השני (פרשת ורטהיימר [23], בעמ' 268). אם הקונה השני מכר את זכותו לקונה שלישי, גם קונה שלישי זה כפוף לזכות האכיפה של הקונה הראשון, שכן אין אדם מעביר יותר זכויות משיש לו. רק אם הקונה השני או השלישי קנה בתמורה בשוק פתוח (במיטלטלין - סעיף 34 לחוק המכר; במקרקעין מוסדרים - רישום על-פי סעיף 10 לחוק המקרקעין), או שבעת הקנייה בתמורה - אף שאינה בשוק פתוח - היה תם-לב, יוכל הוא לגבור על זכותם של הקונה הראשון והשני (השוו רע"א 2267/95 האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד [34], בעמ' 872). מהי המסקנה המושגית שניתן להסיק מהסדר נורמטיבי זה? המסקנה היא זו: לקונה הראשון זכות שביושר בנכס מושא ההתחייבות למכר. יש לו אינטרס בנכס; הקונה השני אינו יכול לרדת לנכס שבידי המוכר ולהיפרע ממנו. נהפוך הוא: אם הנכס מצוי בידי הקונה השני, הקונה הראשון יכול לרדת לנכס, ולטורפו ממנו. אכן, לעניין זכותו של הקונה השני, הנכס הוא "של" הקונה הראשון, גם אם הבעלות בו היא בידי המוכר. עם זאת, קניינו של הקונה הראשון אינו שלם. הוא אינו בעלים. זכותו היא "זכות שביושר" בלבד" (שם, בעמ' 245). מטלטליןעסקאות נוגדות