מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ערעור על החמרת מצב רפואי עקב תאונת עבודה: 1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 13.1.00, אשר קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער בגין תאונת עבודה מיום 30.9.97. לטענת המערער, הועדה טעתה בהחלטתה, שכן לא ייחסה כל משקל לצילום C.T. מ-14.4.98 ממנו עולה, כי המערער סובל מבלט קל של דיסק בחוליה L5. בפני הועדה הונחו מסמכים רפואיים, ובין היתר, צילום C.T. שפורט לעיל, חוות דעת רפואית של ד"ר ששון מיום 18.5.98, מכתב מד"ר ששון מיום 17.6.99 ואישור על החמרת מצב מיום 26.7.99. לטענת המערער, הועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר ששון מיום 18.5.98, אשר קבע, בין היתר, כי יש עדות חד משמעית ברורה לבלט דיסק גדול מרכזי בחוליות L5-S1 וקיים נזק המסביר את תלונות המערער. כמו כן מלין המערער על כך, כי ד"ר רינת, רופא תעסוקתי, קבע, כי למערער אי-כושר עד 15.2.98, אך דמי פגיעה שולמו למערער רק עד 8.11.97. המערער מפנה לחוות דעת נוספת של ד"ר ששון מום 17.6.99 המאשרת פעם נוספת, כי המערער סובל מבלט גדול מרכזי של דיסק עם לחץ על השק ולא על השורשים, ולמרות האמור לעיל הועדה לא נתנה משקל לממצא רפואי זה.   כמו כן טוען המערער, כי הועדה לא ייחסה משקל לחוות דעת רפואית של ד"ר יגיב ירון בעניין החמרת מצבו (מדובר באישור לפי תקנה 36 ל"תקנות"). כמו כן נטען, כי הועדה התעלמה ממסמכים רפואיים של ד"ר א. רינת. מדובר בתעודות רפואיות לנפגע בעבודה שצרף המערער לכתב הערעור. לפיכך טוען המערער, כי יש לפסול את החלטת הועדה ולהחזיר עניינו לועדה בהרכב אחר.   2. מעיון בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים עולה, כי מכתבו של ד"ר ששון מיום 18.5.98 ומיום 17.6.99 הובאו בפני הועדה. כמו כן הובאו בפני הועדה ממצאי בדיקת ה-C.T. מיום 14.5.98 ותעודת הרופא התעסוקתי בדבר החמרת מצב עפ"י סעיף 36 ל"תקנות".   הועדה שמעה תלונות המערער בדבר כאבים בגב תחתון. לטענתה, עפ"י ממצאי בדיקתה, בצילום ה-C.T. מיום 14.5.98 אובחן בלט קל של הדיסק L5-S1 ללא לחץ על השק או שורשים. בבדיקת עמוד שדרה מותני מפרטת הועדה, כי המערער סובל מספזם, אך מציינת, כי קיים שיתוף פעולה לקוי מצד המערער בעת הבדיקה, ולפיכך נערכה גם בדיקה בישיבה על המיטה. במסקנותיה קבעה הועדה, כי דוחה את הערעור ומאמצת את החלטת הדרג הראשון וכי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער.   החלטת הועדה מדרג ראשון ומיום 17.10.99 צורפה לסיכומי המשיב, וממנה עולה, כי לאחר בדיקת המערער לא חלה כל החמרה במצבו לעומת מצבו שתואר בועדה קודמת. באשר לבדיקת ה-C.T. נטען, כי אמנם אובחן דיסק מרכזי אחורי, אך דיסק שאינו גורם להגבלה תפקודית בגב תחתון ולא להפרעה נוירולוגית בגפיים התחתונות. כן צויין, כי נתגלה חוסר שיתוף פעולה בבדיקת המערער מתוך כוונה להטעות את הועדה. יחד עם זאת צויין על ידי הרופא המוסמך, כי מבחן הישיבה היה שלילי לחלוטין, וזאת בניגוד להפגנת קושי בכל תנועות בגב תחתון בבדיקה שלא אגב ישיבה.   3. המשיב בסיכום טענותיו טוען כדלקמן: א. בית הדין אינו מוסמך להתערב בממצאים רפואיים של הועדה, אלא אם הוכח, כי חלה טעות משפטית בהחלטתה.   ב. אין ליתן משקל לחוות הדעת, כפי שמציין המערער בכתב הערעור, של ד"ר יגיב ירון המוזכר בסעיף 6 לעיקרי טיעונו, שכן מדובר באישור להחמרת מצב עפ"י תקנה 36 ל"תקנות" ואינה בבחינת חוות דעת רפואית שעל הועדה להתייחס לתוכנה. כמו כן, אין ליתן משקל למסמכים רפואיים נוספים שפרט המערער בעיקרי טיעונו, שכן מדובר במסמכים הנושאים תאריך לפני הועדה הרפואית מדרג ראשון ומיום 16.3.98 שקבעה בעבר, כי למערער 0% נכות בלבד (מדובר בהחלטת ועדה רפואית עוד בטרם הגיש המערער בקשה להכיר בהחמרת מצבו האורטופדי - בקשה שהוגשה ב-6.9.99).   ג. באשר לאישורים הרפואיים מטעם ד"ר ששון, נטען, כי מכתבו של ד"ר ששון מיום 18.5.98 אינו בבחינת חוות דעת. יחד עם זאת, טען המשיב בסיכום טענותיו, כי חברי הועדה לא התייחסו למכתבו של ד"ר ששון מיום 17.6.99 שהינו בבחינת חוות דעת המעניקה אחוזי נכות אורטופדית למערער, ולפיכך יש להחזיר העניין לועדה על מנת שתתייחס התייחסות מנומקת לתוכן חוות הדעת. לפיכך נטען, כי יש לקבל הערעור בחלקו בלבד.   4. לאחר עיון בטענות המשיב, מן הדין לקבל הערעור, ולו בחלקו, ומהטעמים שפורטו על ידי המשיב בסיכום טענותיו, ושצוטטו לעיל. יצויין, כי למערער טענה נוספת בערעור, היינו, כי לא זוכה בדמי פגיעה עפ"י המועדים שפורטו בתעודות אי-הכושר שהמציא, אולם טיעון זה לא הועלה בפני הועדה נשוא הערעור, כפי שעולה מעיון בפרוטוקול הועדה.   לפיכך, אין מקום להעתר לערעור בנקודה זו.   יצויין, כי הועדה לא נימקה החלטתה עובר לדחיית ערר המערער, וגם מטעם זה מן הראוי להחזיר עניינו של המערער לועדה.   5. לפיכך עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים, על מנת שתתייחס לאמור בחוות דעתו של ד"ר אברהם ששון מיום 17.6.99. כמו כן הועדה תתייחס לממצאים הרפואיים שפורטו בחוות דעתו הנ"ל, לפיו למערער בלט גדול מרכזי של דיסק L5-S1 עם לחץ על השק ולא על השורשים, וזאת בניגוד לממצאי הועדה הרפואית נשוא הערעור.   הועדה תנמק החלטתה.   6. לפיכך דין הערעור להתקבל ולו בחלקו. עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בהרכב זהה, על מנת שתפעל עפ"י האמור בסעיף 5 לעיל.   המשיב ישלם למערער הוצאות בשיעור 750 ₪ כולל, תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מיום פסק דין זה, ועד התשלום המלא בפועל.   7. זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. רפואהערעורהחמרת מצבתאונת עבודה