מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פגיעת רכב בילד בן 12 שרכב על אופניים:   א. רקע: בפני תביעת קטין והוריו לפיצויים בגין נזקי גוף שארעו לקטין בתאונת דרכים על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"א - 1975 (להלן: "החוק"), וכן נזקים כספיים שנגרמו להוריו. התובע 3 (להלן: "הקטין") יליד 25/11/86 נפגע בתאונת דרכים שארעה ב-23/7/98. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר היותה של התאונה תאונת דרכים על-פי החוק וחבות הנתבעים לפצות התובעים על-פי דין.   ב. הפציעה: ביום התאונה, היה הקטין כבן 12 שנים ונפגע עת רכב על אופניו ממכונית הנהוגה ע"י הנתבעת 1. בעקבות התאונה פונה הקטין לביה"ח "בלינסון" שם אובחנו נפיחות בעפעף עליון מימין עם חתך מעליו, אף מרוסק, שבר בארובת העיניים, המטומה מימין עם לחף על גלגל העין ומתיחה של עצב הראייה, דם בסינוסים וחתכים בפניו, צווארו וגבו. הקטין אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ילדים, שם נערכו בדיקות נוספות ואובחן בלט עין וחתך שסוע מעל גבה ימנית, פגיעות שטחיות ועמוקות בעורף וגב תחתון, המטומות תת עוריות בעפעפיים התחתונים, שטפי דם, חתכים רבים ובטן רגישה, כאשר בוצעו לקטין תפרים בחתכים אשר בגבה, באף ובגב, וכמו כן, האף גובס. סה"כ שהה הקטין במחלקה לטיפול נמרץ ובביה"ח בכלל תקופה של 12 ימים ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים.   ג. הנזק הנטען: במסגרת כתב תביעתם, עתרו התובעים לנזקים מיוחדים בסכום כולל של 215,000 ₪ הכוללים: 150,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות עבור בדיקות, טיפולים, ביקורים אצל רופאים ונסיעות; 50,000 ₪ עזרה וסיוע מהזולת ו-15,000 ₪ הפסד השתכרות להורי הקטין, ומעבר לכך עתרו, במסגרת הנזקים הכלליים לכאב וסבל ואובדן הנאות החיים, אובדן השתכרות וכושר השתכרות בעתיד לרבות, אובדן הטבות ותנאים על-פי דין ו/או על-פי הסכם, עזרה וסיוע מהזולת והוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות נלוות. הנתבעים מצידם הכחישו חבותם לשלם פיצויים כלשהם.   ד. הנכות הרפואית: במסגרת תיק זה מינה ביהמ"ש ארבעה מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי - פרופ' להט, בתחום הפסיכיאטרי - ד"ר פוליאקוביץ, בתחום אף אוזן גרון - ד"ר גדעון לוי, ובתחום הכירורגיה הפלסטית - ד"ר טאובה איתן. בתחום הנוירולוגי לא נפסקה נכות רפואית כלשהי, בתחום הפסיכיאטרי קבע המומחה כי לקטין 20% נכות פסיכיאטרית, אותם חילק לשניים: 10% בגין מצבו של הקטין קודם לתאונה בשל הפרעה תפקודית אורגנית (A.D.H.D) שבא לידי ביטוי בהפרעה תפקודית ניכרת במסגרת ביה"ס החל מהשנה הראשונה, ו-10% נוספים בעקבות התאונה וזאת בעקבות קושי בתפקוד החברתי של הקטין בשל התגובה לתאונה והצורך בטיפולים רפואיים ממושכים, כולל הצורך בלבישת תחבושות לחץ, אי השתתפות בשיעורי ספורט עקב אי נוחות בזמן הפעילות מההזעה והבושה שחש בחשיפת גופו מאחרים, וכן בשל תסמונת בתר-חבלתית. בתחום אף אוזן גרון נקבע כי הקטין סובל מקשיים בנשימה אפית מנחיר ימין בשל היות הנחיר חסום לאחר סטיית מחיצת האף ובגין כך נקבעו לו 10% נכות קבועה. המומחה הוסיף, כי ניתן לבצע ניתוח לתיקון הסטייה במחיצת האף שעלותו יכולה להגיע ל-40,000 ₪ נכון ליום מתן חווה"ד (22 במאי 2000). כמו כן, נקבע כי הינו סובל מצלקות בצוואר ובפנים אשר מכערות או גורמות לשינוי בצורת העפעפים, אף, שפתיים ואוזניים ובגין כך נקבעה לו 10% נכות קבועה, לחלופין, קבע המומחה, ניתן לבצע ניתוח קוסמטי להסרת הצלקות בעלות של 40,000 ₪ נכון ליום מתן חווה"ד. ביצוע הניתוחים הינו בנתוני הצלחה של 95% וביצועם יעלים הנכות. בתחום הכירורגיה הפלסטית נקבע, כי הקטין סובל מצלקת רוחבית עדינה בצבע העור מתחת לגבת ימין כ-3 ס"מ, בגב האף צלקת אלכסונית אדומה באורך 2.5 ס"מ, מרפק שמאל סימני שפשוף מעט בהירים יחסית לעור כ-1.5 X 3.5 ס"מ, ירך שמאל אספקט חיצוני 3 צלקות שטוחות בקוטר 1 ס"מ כל אחת, גב ממרכז העורף צלקת בצורת משולש, בגודל 10 X 15 ס"מ, מעט היפרטרופית, בגב משמאל, מהשכמה צלקת עורפית 40 X 2 ס"מ, מדיאלית לשתי צלקות אורכיות, 10 ו-8 ס"מ קרובות לקו האמצע, בכתף שמאל צלקת כ-3 ס"מ, כאשר במסקנות בחווה"ד נקבע כי עם חלוף הזמן חל שיפור ניכר במצב הצלקות, אולם אין לצפות לשיפור עצמוני נוסף, מאידך, בשל אופיין הקלואידלי במקצת של הצלקות אין לדעת המומחה מקום להציע התערבות כירורגית כלשהי, לכן נכותו בגין הצלקות היא סופית, ולפיכך, קבע לקטין נכות רפואית בשיעור 5% בגין צלקות הפנים ו-20% בגין צלקות הגב. כפי שניתן לראות מחוו"ד המומחים נקבעה נכות חופפת בנושא הצלקות בפניו של הקטין הן ע"י ד"ר לוי שקבע 10% לצלקות הפנים והן ע"י ד"ר טאובה שקבע 5% בגין הצלקות בפנים. משלא קמה כל מחלוקת, איזה מחווה"ד יש להעדיף בעניין זה, ועל-פי הנהוג כי אז הנני לקבוע כי בגין הצלקות בפני הקטין נותרה נכות בשיעור 10%. לסיכום האמור לעיל יש לקבוע, כי לקטין 10% נכות פסיכיאטרית, 10% נכות בגין הנזק לאף, 20% נכות לצלקות הגב ו-10% נכות לצלקות הפנים, אלה יחד נותנים נכות משוכללת בסך 41.7%. מאחר ומומחה אף אוזן גרון, ציין בחוו"ד כי ניתן לתקן את מחיצת האף בניתוח שעלותו 40,000 ₪, ומאחר וסיכויי ההצלחה הינם גבוהים ביותר (95%, כאמור בתשובות לשאלות ההבהרה - נ/16) שלאחר מכן הנכות תעלם, מצאתי כי יש מקום לאפשר לקטין לבצע את הניתוח ולפיכך, יקטנו אחוזי הנכות הרפואית ויעמדו על.35.2%. אין מקום לטענת הנתבעים לענין חישוב הנכות הרפואית, כי יש להתחשב בנכות קודמת, שכן החישוב לענין הנכות הרפואית מתייחס אך ורק לנכות הנובעת מתאונת הדרכים, במיוחד לענין חישוב הנזק הלא ממוני. לגבי הניתוח לתיקון הצלקות לא אוכל לקבל המלצתו של מומחה אף אוזן גרון לביצוע הניתוח, לאור קביעתו של המומחה הפלאסטי כי אין מקום להציע התערבות כירורגית כלשהי.   ה. הנכות התפקודית: עיקר המחלוקת שבין הצדדים סבו סביב נכותו התפקודית של הקטין. מחד, ביקשו התובעים בסיכומיהם להעמיד נכות זו על מלוא הנכות הרפואית, ומאידך, ביקשו הנתבעים בסיכומיהם להעמידה על 5% בלבד. אין חולק כי בקטין עסקינן ולפיכך, נוהגים בתי-המשפט לעיתים להכיר במלוא הנכות הרפואית כנכות התפקודית, (ר' לעניין לדוגמא זה ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', פ"ד נב(3) 792) ומאידך, יש שגורסים כי גם במקרה של קטין, ניתן לקבוע נכות תפקודית השונה מנכותו הרפואית בהתחשב בין היתר במהות הפגיעה ובנתוניו של הקטין וקביעת ההפרש עם כלפי מעלה עם כלפי מטה, תהיה בגדר שומתו של השופט (ר' ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' אייגר, פ"ד מה(1) 580 וכן ע"א 746/81 המועצה המקומית נחלת יהודה נ' זאדה, פ"ד לט(1) 19). במקרה דנן, שני סוגי נכות, לאחר שקבעתי כי ניתן לסלק את הנכות הרפואית באפו של הקטין, המתייחסים לנכות פסיכיאטרית ולנכות בשל הצלקות. אין ספק בעיני, כי הנסיבות דנן מוליכות למסקנה כי הנכות הפסיכיאטרית הינה נכות תפקודית לכל דבר ועניין. לא התעלמתי מנסיונו של אבי הקטין להחמיר יתר על המידה עם מצבו לאחר התאונה, להבדיל מזה שקדם לתאונה. עם זאת, לטעון, כפי טענת הנתבעים, כי המומחה הפסיכיאטרי הושפע במסגרת חוו"ד מאמירות הורי הקטין באופן גורף, אין לומר, שכן חוו"ד המומחה הפסיכאטרי התבססה לא במעט על מסמכים שהוצגו למומחה ושקדמו לתאונה שהציגו מצב רפואי שאינו מעיד על בריאות מלאה באופן שהביא את המומחה הרפואי לקבוע לקטין 10% נכות פסיכאטרית בגין מצבו קודם לתאונה, ובאותה נשימה, אין להתעלם מהעובדה ולפיה המומחה היה ער לשוני שבין מצב הקטין קודם לתאונה למצבו לאחריה אפילו לא ידע לומר בצורה מוחלטת תפקודו החברתי במועד הבדיקה (ר' עמוד 7 לחוו"ד). המומחה מציין במפורש, כי לנכותו קודם לתאונה נוספו "... קשיים רגשיים לאחר פציעתו בתאונה, בה נפגע במידה מסוימת, מעמדו החברתי, עקב הירידה ביכולתו להשתתף בפעילות הספורטיבית בה הפגין יכולת טובה. הקטין תופס את עצמו כחסר ערך ותת-משיג ומעדיף לא להתמודד עם קשייו בלימודים. בנוסף, סובל הקטין מתסמונת בתר-חבלתית (P.T.S.D) הבאה לביטוי בקשיי שינה, התעוררויות חוזרות בלילה, חלומות הקשורים לתאונה, הסתגרות חברתית, קשיי ריכוז, ירידה בהתעניינות בתחומים שעסק קודם לתאונה". לגבי הנכות האסטטית בשל הצלקות לא מצאתי כי על-פי חוו"ד המומחה יש בכל הנכות הרפואית כדי להוות נכות תפקודית, עם זאת, מצאתי כי צלקות אלה גרמו לבעיה תפקודית במיוחד בתחום הספורט וזאת עקב אי הנוחות שחש בזמן הפעילות מההזעה והבושה שחש מחשיפת גופו מאחרים, כמופיע בחוו"ד הפסיכיאטר. מעבר לכך, טרם ברור מתי יבצע הקטין הניתוח באפו, וגם בכך יש פגימה תפקודית מסויימת. במצב דברים זה, כאשר אין אפשרות לאמוד במדוייק נכותו התפקודית של הקטין, הגעתי למסקנה, כי אלה הן נסיבות המתאימות לפסיקת פיצוי גלובאלי כפי שיקבע להלן. (ר' לעניין זה גם ד. קציר, פיצויים בשל נזק גוף, (כרמל, תשנ"ח - 1997), 352).   ו. הפיצויים: 1.                כאב וסבל: על-פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון),תשל"ו - 1976 ולאור קביעתי כי נכותו הרפואית של הקטין עומדת על 35.2%, כי אז יחושב סכום זה בתוספת 12 ימי אשפוז שהם צמודים ונושאים ריבית כדין מיום התאונה ועד התשלום המלא בפועל, ולפי חישובי על סך 63,985 ₪ להיום. 2.                הפסד השתכרות לעתיד של הקטין: משקבעתי כי לקטין נכותו תפקודית שאת אחוזיה אתקשה לקבוע במפורט בנסיבות, נראה שיש בנסיבות לחייב הנתבעות לשלם לתובע סכום גלובאלי בסך 340,000 ₪. סכום זה לוקח בחשבון את נכותו הפסיכיאטרית של הקטין קודם לתאונה תוך התחשבות באלמנט מס ההכנסה והוא ישולם כמות שהוא נכון להיום. 3.                עזרת הזולת: בתיק זה העיד בפני אביו של הקטין בלבד, האמנתי כי אמנם הוא ורעייתו נאלצו לשהות במחיצתו של הקטין זמן לא מבוטל במיוחד שמדובר בקטין כבן 12 ביום התאונה שאושפז למשך 12 ימים, עם זאת, צודק ב"כ הנתבעים כמצויין בסיכומיו, כי נתגלו אי דיוקים והגזמות בעדותו של האב ולפיכך, הנני לקבוע פיצוי גלובלי בסכום של 10,000 ₪ בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד, משלא מצאתי נתונים מספיקים לאומדן בסדר גודל אחר, וזאת להיום. 4.                הוצאות רפואיות: בגין ראש נזק זה נטען כי בנספח טז לתצהיר האב צורפו קבלות, עם זאת נספח טז לתצהיר האב אינו מכיל קבלות כלשהן, אלה מופיעות בתחשיבי הנזק של התובעים בנספח ג'. מאחר ואני מניח כי הוצאו הוצאות רפואיות, ועדיין יזקק הקטין להוצאות מאחר וקבעתי כי יהא עליו לערוך ניתוח לתיקון מחיצת האף, הנני קובע גם בתחום זה סכום גלובלי לעבר ולעתיד בסך 7,500 ₪ נכון להיום, כשמעבר לכך יישאו הנתבעים בהוצאות ניתוח האף בסך 40,000 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מתאריך 22/5/00 ועד היום . 5.                הוצאות נסיעה: גם בתחום זה אין תיעוד מספיק. מאחר והקטין אושפז 12 ימים בביה"ח ומאחר ונאלצו הוריו לטפל בו ואף יזקק לטיפול רפואי בעתיד, הנני לקבוע פיצויים גלובלים בעבר ובעתיד בסכום של 5,000 ₪ נכון להיום.   ז. סיכום: לאור כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעים לתובעים הסכומים כלדקמן: לקטין -                    כאב וסבל - 63,985 ₪ להיום.                    הפסד השתכרות לעתיד - 340,000 ₪ להיום.                    הוצאות ניתוח בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 22/5/00 ועד להיום העומדים על סך 48,356 ₪. להורי הקטין:                    עזרת הזולת - 10,000 ₪ להיום.                    הוצאות רפואיות - 7,500 ₪ (מתוכם 20% לקטין) להיום.                    הוצאות נסיעה - 5,000 ₪ (מתוכם 20% לקטין) להיום. מהסכום דלעיל יש לנכות תשלום תכוף בסך 17,055 ₪ כמצויין בסיכומי הצדדים ובסך הכל 457,786 ₪.נכון להיום. כמו כן, ישלמו הנתבעים שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ מהסכום דלעיל, וכן ישלמו לתובעים אגרת המשפט כפי שהם נשאו בה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ומעבר לכך, יישאו ביתרת תשלום האגרה לביהמ"ש.   זכות ערעור תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. פגיעת רכברכבאופנייםקטיניםנזק לרכב