מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיטורים משירות בתי הסוהר עקב אי התאמה:   השופט מ' חשין:   נציבת בתי הסוהר, רב גונדר אורית אדאטו, עשתה כסמכותה בסעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר, תשל"ב-1971, והורתה, בשתי החלטות נפרדות, על פיטוריהם של שני העותרים משירותם בשירות בתי הסוהר. טעם הפיטורין: היעדר התאמה על רקע הרשעתם בגין אירוע מסויים שאירע בחודש אוגוסט 2001 ולרקע הרשעות קודמות של כל אחד מן העותרים בעבירות משמעת שונות.   כנגד החלטות אלו עתרו העותרים בטענות שונות ועתירתם היתה כי תבוטל החלטת הפיטורין או כי ייערך לעותרים שימוע כהילכתו אשר לא ניתן להם, לטענתם. בית-המשפט נדרש לעתירות והחליט להיעתר אך לחלקן. וכך, ביום 10.8.03 הוצא צו על-תנאי בשתי העתירות, ולפיו נידרשו המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטלו הליכי הפיטורין של העותרים בשל פגמים שנפלו בתקינות הליכי השימוע שניתן לכל אחד מהם עובר לפיטוריו מן השירות. משהוגבל הצו על-תנאי אך להליך השימוע, ממילא נצטמצם הדיון לפנינו לנושא זה בלבד. מציין אני את הדבר הואיל ובטיעונים על-פה לפנינו הרחיבו באי-כוח בעלי-הדין גם אל נושאים שמעבר לנושא השימוע, וחבל שכך.   הטעם העיקרי לפיטוריהם של העותרים משירותם בשירות בתי הסוהר היה הרשעתם בדין משמעת שעיקרו היה זה: העותרים הוצבו בתפקיד אבטחה על אסיר שאושפז בבית-חולים. לאחר שהאסיר, קטוע רגל, עלה בידו לברוח מבית-החולים, נבדקה ונבחנה התנהגותם של העותרים ונתגלו בה ליקויים חמורים, התרשלות ואי עמידה בפקודות המחייבות ובנוהלי הבטחון. מסתבר כי העותרים התירו את כבליו של האסיר, הותירוהו לבדו במקלחת, העותר האחד יצא להפסקת עישון ואילו העותר האחר התרחק מהאסיר ועמד ממקום שממנו לא ניתן היה לראות את דלת המקלחת, למקום הימצאו של האסיר. העותרים הושעו מתפקידיהם למחרת האירוע ולאחר מכן הועמדו לדין משמעת. בית הדין למשמעת קבע כי למעשי העותרים ולמחדליהם "נודעת חומרה יתרה" וכי "הנאשמים זנחו במודע את משימת האבטחה ושמו בראש מעייניהם את טובתם האישית…" . בהמשך דבריו מוסיף בית הדין למשמעת ומסביר את התנהגותם הבלתי ראויה של העותרים, בהוסיפו, כי "האסיר קיטע אך מחדלי הנאשמים היו כה קיצוניים עד שאיפשרו אף את בריחתו של אסיר קיטע מתחת לאפם... מחדלי הנאשמים הינם ברמה כה קיצונים עד שהדעת מתקשה לתפוס איך לא צילצל אצל מי מן הנאשמים ולו פעמון אזעקה קטנטן נוכח השארת האסיר בלתי כבול בידיו, סגור במקלחת (וקודם לכן בשירותים) כשרק סוהר אחד (שעירנותו מפוקפקת למדיי) משגיח עליו." עוד הוסיף בית הדין למשמעת והמליץ לשקול אם ראויים הם העותרים להמשיך בשירותם בשירות בתי הסוהר. העותר בבג"ץ 4641/03 עירער לבית הדין לערעורים על מיקצת מקביעותיו של בית הדין למשמעת, אך עירעורו נידחה.   לאחר הרשעות אלו בדין הוחל בהליכים לקראת פיטוריהם של העותרים, ולסופם של ההליכים החליטה נציבת בתי הסוהר לפטר את שניהם משירותם בשל מעשיהם ומחדליהם שהורשעו בהם בדין המשמעת וכן לאור הרשעותיהם הקודמות בעבירות משמעת שונות. ואמנם, לכל אחד מן העותרים הרשעות משמעת לא מעטות, ואין פלא בדבר שנציבת בתי הסוהר החליטה את אשר החליטה.   כאמור, מלכתחילה נתעורר ספק בלב בית המשפט אם הליכי הפיטורין היו כהילכתם, ומכאן הצו על-תנאי שהוצא בנושא הליכי הפיטורין. יתר על כן: בישיבתנו ביום 17.3.04, ביום שמיעת ההתנגדות לצו על-תנאי, הסתבר לנו כי מיסמכים מסויימים שהוכנו תוך כדי הליכי הפיטורין של העותרים לא הובאו, לא לידיעתנו אף לא לידיעת העותרים. משנתברר לנו כך, עצרנו את מהלך הטיעון ודחינו את המשך שמיעתן של העתירות לאחר שנקבל תצהיר משלים מטעם המדינה באשר להליכי הפיטורין. תצהיר זה מונח עתה לפנינו ועימו תגובות העותרים עליו.   קראנו את המיסמכים שהונחו לפנינו - ומיסמכים לא מעטים הם - והוספנו ושמענו השלמות טיעונים על-פה מפי באי בא-כוח העותרים. אחרי כל אלה נחה דעתנו כי לא הוכחה לשביעת רצוננו עילה המצדיקה אותנו להתערב בהחלטת הפיטורין של העותרים. מלכתחילה, כפי שציינו לעיל, היו ספקות בליבנו שמא נפלו פגמים מהותיים בהליכי הפיטורין - פגמים שהיה בהם כדי לבטל אותם הליכים מעיקרם - ואולם לאחר עיון נוסף וקבלת הסברים מטעם פרקליטות המדינה שוכנענו כי לא נפלו בהליכי הפיטורין פגמים שיש בהם כדי להשמיט את הקרקע מתחתם. אכן כן: יש מקום לטענה כי הליכי הפיטורין לא הילכו עקב בצד אגודל בעקבות הפקודות הקובעות כיצד ייעשו הליכי פיטורין. נמצאו לנו סטיות, זעיר שם זעיר שם, מהוראות הפקודות, ואולם סטיות אלו היו סטיות משניות, סטיות אשר לא היה בהן לגרום לעותרים עוול או עיוות דין. העותרים זכו להליכי פיטורין הוגנים, טענותיהם נשמעו במלואן, ולא נמצא לנו שיש וראוי כי נתערב בהחלטת הנציבה לפטר את העותרים משירותם. נזכור כי האחריות לשירות בתי הסוהר נופלת על שיכמו של העומד בראש הפירמידה, ואנו ענייננו הוא בשאלה אם נפלו פגמים משפטיים במעשה הפיטורין או אם חורגת היא החלטת הפיטורין ממיתחם הסבירות. לאחר בחינה ובדיקה לגופם של דברים לא נמצאו לנו פגמים משפטיים או חריגה ממיתחם הסבירות הראוי, והמסקנה הנדרשת היא כי דין העתירות להידחות.   אנו מחליטים לבטל את הצו על-תנאי ולדחות את העתירות. בית סוהר / כלאמאסרפיטוריםשב"ס (שירות בתי הסוהר)אי התאמה (פיטורים)