מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פסילת רשם בית משפט מחוזי:   ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ע' אזר) מיום 24.4.03, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 2425/02.   1.        המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה לפיצויים עבור נזקים שנגרמו לה בשל פעולות טרור, ואשר לטענתה המערערים נושאים בחבות בגינן. בדיון מיום 5.3.03 טענו המערערים להיעדר סמכות מקומית וכן כי המדובר בתביעה חוזית ונזיקית רגילה ולא בתביעה בענייני טרור. רשם בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 5.3.02, דחה את טענות המערערים, בקובעו כי הגם שמדובר בתביעה אזרחית, התביעה עוסקת בשרשרת ארוכה של מעשי טרור וזוועה יוצאים מן הרגיל גם בקנה מידה בינלאומי, וכי על אף שהתביעה האזרחית מתבררת על-פי הדינים הרגילים, לא ניתן להתייחס אליה כאל תביעה שגרתית רגילה. כן קבע בית המשפט כי הסמכות המקומית לדון בתביעה מסורה לבית המשפט בתל-אביב, נוכח העובדה שמשרדה של המשיבה ומקום פעילותה העיקרי הוא בתל-אביב. עם מתן החלטתו של בית המשפט, ביקש ב"כ המערערים לעכב את ההליכים עד אשר תינתן החלטה בבקשת רשות הערעור שבכוונתו להגיש על החלטת בית המשפט בעניין הסמכות המקומית. בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי המשך הדיון בפניו לא עלול לגרום נזק כלשהו, אף במקרה בו תתקבל בקשת רשות הערעור על החלטתו. בית המשפט הוסיף הדיון נדחה בעבר, וכי לישיבה שנקבעה להיום הגיעו אנשים שונים, שמן הראוי לשמוע את דבריהם. לפיכך, הורה בית המשפט על המשך הדיון בתיק. בית המשפט החל לדון בבקשה המשיבה להטלת עיקולים זמניים, ובהמשך הורה כי נוכח התמשכות החקירות ועומס הדיונים, יידחה המשך הדיון למועד קרוב.   2.        בעקבות החלטותיו של בית המשפט בדיון מיום 5.3.03, הגישו המערערים בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינם. בבקשתם טענו המערערים, כי בהחלטתו לדחות את טענתם כי התביעה היא תביעה חוזית ונזיקית רגילה, גילה רשם בית המשפט את דעתו כי אין בכוונתו להתייחס לתביעה כאל תביעה רגילה, כי אם כאל תביעה מיוחדת, כי הוא מושפע בצורה מהותית ושאינה ניתנת לשינוי מתוכנו של התיק, וכי לא יוכל להתייחס לתביעה באופו חסר פניות. לטענת המערערים, התבטאותו של בית המשפט כי לא ניתן להתייחס לתביעה כאל תביעה שגרתית רגילה, מעלה חשש ממשי כי בית המשפט גיבש  עמדה בעניין נשוא הדיון, וכי דעתו זו תטה את החלטותיו בניהול התביעה. כן טענו המערערים, כי החלטת בית המשפט להורות על המשך הדיון, כאשר לאחר 20 דקות הורה על דחייתו, מעלה חשש כי נועדה אך להקנות סמכות לבית המשפט ולמנוע את העברת התיק לבית משפט אחר. המשיבה התנגדה לבקשת הפסילה בטענה כי החלטות בית המשפט אינן מקימות עילת פסילה, וכי לא ניתן ללמוד מהן כי בית המשפט גיבש את דעתו בעניין חבות המערערים.   3.        בית המשפט, בהחלטתו מיום 24.4.03, דחה את בקשת הפסילה. בית המשפט קבע כי האמירה שהמקרה מיוחד אינה מקימה עילת פסלות, כי אין בה להצביע על נטייה לצד זה או אחר או רמז על ההחלטה הצפויה שעדיין אינה ידועה ותלויה בחקירות ובטיעוני הצדדים, וכי לא גיבש עמדה ביחס לבקשה להטלת עיקולים. כן קבע בית המשפט, כי יתר ההחלטות אותן תוקפים המערערים הן החלטות דיוניות אשר אינן עילה לטענת פסלות.   4.        על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערערים טוענים כי בית המשפט, בהחלטתו בבקשת הפסילה, לא התייחס לטענתם כי עילת הפסילה קמה בשל עצם דחיית טענת המערערים כי התביעה אינה בענייני טרור. לטענתם, מדחיית טענתם עולה כי אין בדעתו של בית המשפט להתייחס לתביעה כאל תביעה רגילה כי אל תביעת "טרור", וכי לתביעה יינתן טיפול "אחר", יוצא דופן או חריג, באופן המעלה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. המערערים מוסיפים כי התבטאויותיו של בית המשפט בהחלטה מיום 5.3.03, משקפות כיוון ויש בהן רמז להחלטה הצפויה להתקבל בתיק. לשיטתם, מדובר בתיק מסוג תיקים בהם דעה מוקדמת יכולה להטות את דעת השופט, וכי לאור זהות הצדדים יש להקפיד בהחלת ההלכות הנוגעות לפסלות שופט. המערערים מוסיפים וטוענים כי החלטתו של בית המשפט להורות על המשך הדיון בתובענה נועדה אך להקנות לו סמכות ומעלה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.   5.        לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. עיקר טענותיהם של המערערים מופנה כנגד החלטתו של בית המשפט לדחות את טענתם כי התביעה שהוגשה על ידי המשיבה היא תביעה חוזית ונזיקית רגילה, ובפרט כנגד הקביעה כי לא ניתן להתייחס לתביעה כאל תביעה שגרתית רגילה הואיל והיא עוסקת בעניינים מיוחדים ויוצאי דופן. עיינתי בהחלטתו של בית המשפט ולא מצאתי כי עולה ממנה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בקביעתו כי לא ניתן להתייחס אל התביעה כאל תביעה שגרתית רגילה, לא הביע בית המשפט עמדה כלשהי בתביעה לגופה, ואין בה - אף לא ברמז - הבעת דעה על תוצאה אפשרית של ההליך המתנהל בפניו. כל שנאמר הוא כי מדובר בתביעה שאינה שגרתית, לאור מהות הנושא. באמירה זו אין משום עדות לקיומה של דעה קדומה מצד בית המשפט, ובוודאי שאין היא מעידה על גיבוש עמדה בתובענה. יתר על כן, קביעתו של בית המשפט נאמרה בשלב מוקדם של ההליך, במסגרת דיון בבקשה להטלת עיקולים זמניים, זאת בטרם הובאו ראיות ונשמעו טענות הצדדים. בית המשפט אף ציין כי טרם גיבש עמדה בבקשה לעיקולים זמניים, וכי החלטתו תלויה בחקירות המצהירים ובטיעוני הצדדים, שכאמור טרם נשמעו בפניו. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי אין בדבריו של בית המשפט להצביע על גיבושה של דעה סופית ונחרצת בשאלות העומדות להכרעה בפניו, באופן שלבו לא יהיה פתוח לשמיעת טענות המערערים, כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (ראו: ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שיווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). 6.        אשר להחלטתו של בית המשפט לדחות את בקשת המערערים לדחיית מועד הדיון, הרי שהחלטה זו היא החלטה דיונית אשר הדרך לתקיפתה הוא בהליך הערעור ולא בהליך הפסלות. מבלי להביע עמדה באשר לצדקת ההחלטה ונכונותה, הרי שאין בה להעיד על קיומו של חשש ממשי לקיומו של משוא פנים כלפי המערערים.     הערעור נדחה. רשם