מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע: העתירה 1. לפניי שתי עתירות מינהליות, שהדיון בהן אוחד, המופנות נגד החלטותיה של ועדת המכרזים במשרד הבינוי והשיכון, בדבר שלושה מכרזים שפרסם משרד הבינוי והשיכון (להלן גם - המשיב), לביצוע עבודות תשתית ופיתוח בישוב מוקיבלה. בכל אחד מהמכרזים נקבע כי יש להגיש את ההצעות בו עד ליום 5.12.12, אולם בשל טעות שנפלה בעת עריכת המכרזים, צוינו בשלושתם שלוש שעות שונות שבהן יש להגיש את ההצעות: בתנאי המכרז צוין כי יש להגיש ההצעות עד השעה 10:00, במקום אחר במסמכי המכרז נאמר כי הגשת ההצעות היא עד השעה 11:00, ובטופס ההצעה נכתב כי יש להגישה עד השעה 12:00. ועדת המכרזים התכנסה ביום 5.12.12 בשעה 11:00, ומצאה שבכל אחד מהמכרזים הנ"ל הוצעה הצעת יחיד: בשניים מהמכרזים הוגשו הצעות מטעם העותרת בעת"מ 27083-01-13, ש' מרדכי עבודות עפר בע"מ (להלן - מרדכי); ובמכרז השלישי - הצעה יחידה של שתיוי אחמד, קבלן לעבודות עפר וביצוע תשתיות, העותר בעת"מ 30986-01-13 (להלן - שתיוי). על-יסוד האמור החליטה הוועדה לקבל את הצעות היחיד בשלושת המכרזים; אולם בתוך כך, בשעה 11:40, הגישה כרם עתמאלה בע"מ, המשיבה בעתירות הנ"ל (להלן - כרם או המשיבה), הצעות בשלושת המכרזים האמורים. ועדת המכרזים קבעה, כי נוכח אי-הבהירות במכרזים בנוגע לשעת הגשת ההצעות, יש לקבל את הצעותיה של כרם; ובהמשך הוכרזה היא כזוכה בכל שלושת המכרזים. לטענת העותרים, ההחלטה לקבל את הצעותיה של כרם פוגעת בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, ודינה בטלות. רקע עובדתי 2. ביום 15.11.12 פרסם משרד הבינוי והשיכון שורה של מכרזים לביצוע עבודות תשתית ופיתוח, וביניהם שלושה מכרזים הנוגעים לענייננו, שעניינם ביצוע העבודות האמורות בישוב מוקיבלה: מכרז מס' 10747/12 להזמנת הצעות מקבלנים לביצוע עבודות סלילה ומדרכות (להלן - המכרז הראשון); מכרז מס' 10815/12 להזמנת הצעות מקבלנים לביצוע עבודות להשלמת תשתיות (להלן - המכרז השני); ומכרז מס' 10812/12 להזמנת הצעות מקבלנים לביצוע עבודות סלילה ומדרכות (להלן - המכרז השלישי; שלושת המכרזים ייקראו יחד להלן - המכרזים). בכל מכרז נכלל טופס בן עמוד אחד המפרט את תנאיו, כאשר שלושת המכרזים כללו תנאים דומים, לרבות בעניין סיור הקבלנים, מועד הגשת ההצעות, שיעור כתב הערבות ועוד. בנוסף, כלל כל מכרז, בין-היתר, טופס הצעה למכרז. יודגש, כי מסמכי המכרזים פורסמו באתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי, ותנאי המכרז פורסמו אף בעיתונות; אולם המציעים נדרשו להגיש את ההצעות על-גבי חוברות מכרז מקוריות, שנמכרו במשרדי המשיב תמורת סכום של 2000 ₪. בכתב התשובה של המדינה הודגש, כי תשלום הסכום האמור לא הותנה ברכישת חוברת המכרז, וניתן היה לבצעו בבנק הדואר עובר לקבלת החוברת; כי נוסח חוברת המכרז שנמסרה במשרדי המשיב היה זהה למסמכים שפורסמו באינטרנט; וכי הגשת הצעה במכרז הייתה כרוכה בחתימה על מסמכי חוברת המכרז המקורית, במילוי הפרטים הנדרשים בה ובצירוף המסמכים המפורטים במכרז, לרבות אישורים שונים וכתב ערבות. 3. המחלוקת בענייננו נוגעת לתנאי שנקבע במכרזים בדבר שעת הגשת ההצעות. בסעיף 5 לתנאֵי כל אחד מהמכרזים צוין, כי המועד האחרון להגשת ההצעות הִנו ביום 5.12.12 בשעה 10:00; אולם בתחתית אותו עמוד הופיעה הערה, ולפיה "הגשת ההצעה עד שעה 11:00"; ובצד זאת, בטופס ההצעה במכרז, צוין בראש העמוד: "תאריך הגשת המכרז: בשעה 12:00 5/12/2012" (ההדגשות הוספו). יודגש, כי מסמכי המכרז שבהם צוינו כאמור שלוש השעות השונות, פורסמו הן באתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי והן בחוברת המכרז, שאותה ניתן היה לרכוש כאמור במשרדי המשיב. בפרסום תנאי המכרז בעיתונות, הופיעה שעה אחת בלבד להגשת ההצעות - 11:00. מכל מקום, אין חולק כי במשרדי המשיב לא נתקבלו כל שאלות הבהרה לעניין זה; ובמסגרת הדיון בעתירה הובהר, כי פרסום שלושת המועדים הנ"ל נבע מטעות שנפלה בעת עריכת המכרזים על-ידי משרד הבינוי והשיכון. 4. ביום 5.12.12, מועד הגשת ההצעות במכרז, בשעה 10:15 לערך, הגיע נציג כרם למשרדי המשיב, וביקש לרכוש חוברות מכרז, בין-היתר עבור שלושת המכרזים שבענייננו. גב' אילנה כהן-גנדלמן - רכזת בכירה (מכרזים) במשרד הבינוי והשיכון - השיבה לנציג, כי לא נותרו בידיה עותקים מחוברות המכרזים, וכי מכל מקום המועד האחרון להגשת ההצעות נקבע לשעה 11:00 באותו היום. בסופו של דבר הוסכם להכין חוברות נוספות עבור הנציג. בשעה 11:00 באותו היום נסגרה תיבת המכרזים - אשר לתוכה שולשלו הצעות רבות, עבור שלושה-עשר מכרזים שפרסם המשיב - וועדת המכרזים המחוזית (מחוז גליל) (להלן - ועדת המכרזים המחוזית) התכנסה לדון בהצעות. יודגש, כי נכון לשעה האמורה טרם הושלמו חוברות המכרזים עבור נציגה של כרם, ועדיין לא היו בידיה של כרם אישורי הפקדה כספיים כנדרש. באשר למכרז הראשון ולמכרז השני מצאה ועדת המכרזים המחוזית, כי הוגשה בכל אחד מהם הצעה יחידה מטעם מרדכי; ובכל הנוגע למכרז השלישי, נמצא כי הוגשה בו הצעה אחת בלבד, מטעם שתיוי. מהפרוטוקולים הנוגעים לכל אחד מהמכרזים עולה, כי הוועדה החליטה להמליץ על זכייתן של שלוש ההצעות האמורות, על-אף היותן הצעות יחידות. 5. בשעה 11:30, בעת שוועדת המכרזים המחוזית דנה בהצעות כאמור, המציא נציג כרם את אישורי הפקדת הסכומים הנדרשים במכרזים, אשר בוצעה באותו היום בשעה 11:15, וכן עמד על קבלת חוברת המכרזים מגב' כהן-גנדלמן; אולם זו סירבה לדרישתו, בטענה כי שעת הגשת ההצעות במכרז נקבעה ל-11:00. נציג כרם הפנה את תשומת לבה של גב' כהן-גנדלמן לכך שבטופס ההצעה במכרז צוין כי שעת הגשת ההצעות הִנה 12:00; ועקב האמור מסרה האחרונה לנציג את חוברת המכרזים, אך לא אישרה את הגשת ההצעות. בשעה 11:40 הובאה לידיעתה של ועדת המכרזים המחוזית בקשתה של כרם להגשת ההצעות, ובתוך כך הוסבה תשומת לִבם של חברי הוועדה לטעות שנפלה במסמכי המכרז, בכך שצוינו בו שלוש שעות שונות להגשת ההצעות. בכתב התשובה-מטעם משרד הבינוי והשיכון הובהר, כי ועדת המכרזים המחוזית קיימה התייעצות טלפונית עם הלשכה המשפטית במטה משרד הבינוי והשיכון, וזו הנחתה את ועדת המכרזים לאפשר את קבלת הצעותיה של כרם; זאת, כאמור בכתב-התשובה של המשיב, נוכח הטעות שנפלה במסמכי המכרז בעניין שעת הגשת ההצעות, ולשם שמירה על עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, בשים לב להסתמכותו של מציע על מידע שפורסם במסמכי המכרז. יודגש, כי הפרוטוקולים שנערכו לגבי שלושת המכרזים אינם משקפים את השתלשלות האירועים האמורה, ולא מוזכרת בהם הפנייה ללשכה המשפטית או הנחיותיה של האחרונה. זאת ועוד, בכל הפרוטוקולים קיימת סתירה ברישומים: מחד גיסא, צוין בכל אחד משלושת הפרוטוקולים, כי הוגשה במכרז הצעת יחיד (של מרדכי או של שתיוי, בהתאמה); אולם, מאידך גיסא, ברשימת המציעים בכל פרוטוקול, מופיע גם שמה של כרם, אשר ככל הנראה הוסף בדיעבד. 6. ההכרעה במכרזים הועברה לפתחה של ועדת המכרזים שבמטה משרד הבינוי והשיכון (להלן - ועדת המכרזים), אשר דנה בהצעות ביום 25.12.12. יודגש, כי בשלושת הפרוטוקולים, שנערכו לגבי כל אחד מהמכרזים במועד זה, נסקר הרקע העובדתי שלעיל, לרבות פנייתה של ועדת המכרזים המחוזית ללשכה המשפטית; תוך שצוין בכל פרוטוקול, כי הלשכה המשפטית הנחתה את הוועדה המחוזית לקבל את הצעותיה של כרם, "לאחר שנבדקו גם כל ההיבטים האחרים הקשורים לעובדה כי המכרז נפתח כבר בשעה 11:00". בסופו של יום החליטה ועדת המכרזים להכריז על הצעותיה של כרם כהצעות הזוכות בשלושת המכרזים, בהיותן ההצעות הטובות ביותר. מכאן העתירות. יצוין, כי עתירתו של שתיוי הוגשה בתחילה לבית-משפט לעניינים מינהליים בנצרת, ובהמשך הועבר הדיון בה לבית-משפט זה מטעמים של סמכות מקומית, הואיל והחלטת ועדת המכרזים נתקבלה בירושלים. בשתי העתירות ניתנו צווי ביניים, למניעת יישום ההתקשרות בין משרד הבינוי והשיכון לבין כרם. טיעוני הצדדים 7. מרדכי טוענת, כי על-פי פרסום תנאי המכרזים בעיתונות מועד הגשת ההצעות נקבע לשעה 11:00; ורק לאחר רכישת חוברות המכרזים מידי המשיב נתגלתה למציעים האפשרות להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00 - אפשרות שצוינה בטופס ההצעה בלבד, אשר לא צורף לפרסום בעיתונות. לשיטתה, משהתאפשר לכרם לרכוש את חוברות המכרזים רק בשעה 11:15 (השעה שבה הפקידה כרם את הסכומים שנדרשו במכרזים, כאמור), בשעה שיתר המציעים רכשו את החוברות במועד מוקדם יותר, הרי שבנסיבות אלו ניתן לכרם יתרון בלתי הוגן, החותר תחת עקרון השוויון. לעמדת מרדכי, כרם היא היחידה ש"זכתה" בשעה נוספת להגשת ההצעות במכרזים; וכך יכולה הייתה היא להמתין ליד תיבת המכרזים עד לשעה 12:00, להבחין במציעים הנוספים (אשר חלקם מוכרים לה), ולקבוע את הצעת המחיר מטעמה לפי זהות המגישים האחרים ומספרם. מרדכי מוסיפה, כי כרם פעלה בחוסר תום לב, משלא פנתה למשיב בעניין מועד הגשת ההצעות, וניצלה לטובתה את הסתירה בעניין השעה היעודה לסגירת תיבת המכרזים. כמו-כן, לדידה, נציגה של כרם פעל בחוסר תום לב בשיחתו עם גב' אילנה כהן-גנדלמן שהתקיימה בשעה 10:15, שכן היה עליו לטעון לפניה כבר אז, כי מועד הגשת ההצעות הוא עד לשעה 12:00. עוד גורסת מרדכי, בין-השאר, כי ההחלטות נושא העתירה פותחות פתח לשחיתות, שכן קבלת הצעותיה של כרם לאחר חשיפת הצעותיה של מרדכי, מעלה חשד שכרם ידעה מהו שיעור הצעותיה של מרדכי, ולאור זאת הגישה הצעות טובות יותר. בנוסף גורסת מרדכי, כי לא הובררה טיבה של חוות-הדעת המשפטית שעל-פיה הוחלט לקבל את הצעותיה של כרם; כי החלטותיהן של ועדות המכרזים אינן מנומקות; כי משמעות ההחלטה לקבל את הצעותיה של כרם הִנה ביטול זכיותיהם של מרדכי ושתיוי, זאת בניגוד לדיני המכרזים; וכי בהחלטה האמורה אף הובאו בחשבון שיקולים זרים, שכן היא נתקבלה לאחר שנחשפו הצעות המחיר מטעמה של כרם. 8. שתיוי טוען, כי נוכח הסתירה בדבר השעה היעודה להגשת ההצעות במכרז, יש לקבוע כי "המועד הקובע" הוא זה המצוין בחוברת המכרז ובתנאיו, כפי שפורסמו בעיתונות, קרי - 11:00, ומשכך לא יכול להיות חולק שכרם הגישה את הצעותיה באיחור. לטענתו, ועדת המכרזים אף מנעה ממשתתף נוסף להגיש הצעתו במכרז בשעה 11:05, זאת בנוכחות שתיוי. לשיטתו, בנסיבות אלו, ומשמועד הגשת ההצעה נכלל כחלק מתנאי הסף במכרז, הרי שהאפשרות שניתנה לכרם להגיש הצעתה בשעה 12:00 משמעה שינוי אסור של תנאי המכרז, החותר תחת עקרונות דיני המכרזים, ובפרט - עקרון השוויון. בהקשר זה מבקש שתיוי להסתמך על פסיקת בית-המשפט העליון, שלפיה יש לקיים את תנאי המכרז בדווקנות ולא לאפשר קבלת הצעות שהוגשו באיחור. כמו-כן גורס הוא, כי הואיל והאפשרות להגיש הצעות עד השעה 12:00 נתגלתה רק למי שרכש את חוברות המכרז, והיות שכרם רכשה את החוברות לאחר המועד שנקבע לכך בתנאי המכרז כפי שפורסמו, בשעה 11:15, הרי שהיא למדה אודות האפשרות להגיש הצעותיה עד השעה 12:00 רק ממידע שהודלף לה מתוך ועדת המכרזים. 9. משרד הבינוי והשיכון טוען, כי כל מסמכי המכרז פורסמו בפומבי לציבור ביום 15.11.12; ומכאן, לדידו, אין ממש בטענות לפיהן כרם יכולה הייתה לדעת על האפשרות להגיש את ההצעות במכרז עד לשעה 12:00 רק לאחר רכישת חוברות המכרזים, בשעה 11:15. בהקשר זה מוסיף המשיב, כי נציגה של כרם הגיע למשרדי המשיב ביום הגשת ההצעות מצויד בכל המסמכים הנדרשים במכרזים, אשר הצריכו היערכות מראש; ומכאן נהיר כי כרם פעלה מבעוד מועד להכנת הצעתה. לשיטת המשיב, עובדות אלו אף מרוקנות מתוכן את הטענות בדבר שחיתות מצג גורמים עלומים בוועדת המכרזים או קנוניה בין כרם לבין נציגי המשיב; טענות אשר לדידו הִנן חסרות שחר, וממילא נטענו באופן כללי ולא הוכחו. בהקשר זה מוסיף הוא, כי אף הפערים הניכרים בין הצעות המחיר של כרם לבין הצעות העותרים טופחים על-פני טענות הקנוניה. לעמדת המשיב, לא נפל כל פגם בהחלטה המאפשרת את קבלת הצעותיה של כרם, ובענייננו היה המשיב אף מחויב לקבלן, לנוכח עקרונות דיני המכרזים; זאת, הואיל ומקורה של הסתירה בדבר מועדי הגשת ההצעות, הוא בטעות של המשרד, ובנסיבות אלו יש להגן על אינטרס ההסתמכות של כרם. בפרט מציין הוא לעניין זה, כי האפשרות להגיש את ההצעה עד השעה 12:00 צוינה על-גבי טופס ההצעה, אשר מהווה את המסמך החשוב ביותר מבין מסמכי המכרז, שבו מצהיר המציע על כוונותיו להשתתף במכרז ומציע את הצעת המחיר מטעמו. כן מוסיף המשיב, כי נוכח השעות השונות שנקבעו לגבי הגשת ההצעות, יש לבחור את הפרשנות הסבירה לתנאי המכרז אשר מאפשרת את קיום ההצעות ולא מביאה לפסילתן; וכי תמוהה טענתם של העותרים בדבר היות המועד הקובע להגשת ההצעות בשעה 11:00, שעה שניתן אף לטעון כי ניתן היה להגישן עד השעה 10:00. 10. כרם טוענת, כי עיינה בכל מסמכי המכרזים עוד ביום 15.11.12, באמצעות אתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון; ואף ניגשה ביום 5.12.12 בשעה 10:00 כדי לשלם את שובר ההפקדה, כשבידה טופס ההצעה שהודפס מאתר האינטרנט, וכן ערבויות שהוזמנו עוד ביום 3.12.12. היא גורסת, כי "המועד הקובע" להגשת ההצעות הוא זה המופיע על-גבי טופס ההצעה, אשר מהווה את לב המכרז; כי יש לבכר פרשנות המקיימת את המכרז ואת ההצעות בו; כי עצם קיומם של פערים ניכרים בין הצעותיה של כרם לבין הצעות העותרים מלמד על תום-לִבה של כרם ומעקר את טענות הקנוניה, אשר אין בהן כל ממש; כי העותרים ידעו אף הם על הסתירה בדבר שעות הגשת ההצעות, ומשלא הלינו על כך בטרם הגשת ההצעות - הם מושתקים מלהעלות טענות בעניין זה כיום; וכי בהחלטה להתיר לה להגיש את הצעותיה לא נפל כל פגם, ולא נפגעו עקרונות דיני המכרזים. דיון והכרעה 11. עיקרון היסוד מורה, כי תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בדומה לבית-המשפט הגבוה לצדק, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא ואח' נ' משרד הפנים (12.9.05)). באשר למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין "כוועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590 (2003); עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (2006), בפִסקה 14); ועע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה (27.12.11), בפִסקה ט"ו). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת מכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895 (2003)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל וחסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; ועע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293, 302 (2004)). 12. בענייננו, החליטה ועדת המכרזים לאפשר לכרם להגיש את הצעותיה לאחר השעה 11:00, זאת נוכח תנאי המכרז שבהם פורסמו שלוש שעות שונות להגשת ההצעות, באותו היום, כאשר המאוחרת מבין השלוש נקבעה לשעה 12:00; והחלטה זו - היא העומדת במוקד העתירות דנן. אין חולק, כי תנאי המכרזים לא היו בהירים באשר לשעת הגשת ההצעות. כך, בסעיף 5 לתנאֵי כל מכרז נקבע כי יש להגיש את ההצעות עד לשעה 10:00; בתחתית העמוד שבו פורטו תנאי המכרז צוין כי יש להגיש את ההצעות עד השעה 11:00 - וכך נכתב אף בגדר פרסום המכרזים בעיתונות; ובטופס ההצעה למכרז הודגש כי יש להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00. כבר נפסק, לא אחת, כי על מזמין המכרז לנסח את תנאיו בבהירות ובאופן שאינו משתמע לשני פנים ואינו דורש פירושים ופלפולים (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11), בפִסקה 23 לפסק-דינו של כב' השופט פוגלמן, ופִסקה ד' לפסק-דינו של כב' השופט רובינשטיין). ואולם, ככלל, בהינתן תנאי במכרז שלגביו קיימת אי-בהירות, וניתן להעניק לו מספר פירושים שהִנם סבירים במידה שווה, יש לבכר את הפרשנות המקיימת את ההצעות במכרז על-פני פרשנות הפוסלת אותן; זאת, מטעמים של הגינות, ומתוך הצורך להגן על הציפייה הסבירה והאינטרסים של המשתתפים במכרז (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 10-9 (1999); עע"מ 5949/07 אמישראגז - גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ (28.4.08), בפִסקה לפסק-דינה של כב' הנשיאה ביניש; ועע"מ 6823/10, בעניין מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, לעיל, בפִסקה 24 לפסק-דינו של כב' השופט פוגלמן). עוד נפסק בהקשר זה, כי "כנגזרת מן הכלל הנוהג בדיני החוזים, כאשר לשון המכרז ניתנת לשני פירושים סבירים וכפות המאזניים מעוינות, יועדף הפירוש הנוח למציע ההצעה במכרז, כמי שלא נטל חלק בניסוח הכלל" (עע"מ 6823/10, בעניין מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, לעיל, בפִסקה 41 לפסק-דינו של כב' השופט פוגלמן). 13. לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטותיה של ועדת המכרזים, לאפשר לכרם להגיש את הצעותיה במכרזים ביום 5.12.12 לאחר השעה 11:00 (ולפני השעה 12:00). כאמור, מחמת טעות שנפלה בעת עריכת המכרזים, נקב משרד הבינוי והשיכון בגדר מסמכי המכרז בשלוש שעות שונות שבהן ניתן להגיש את ההצעות, אשר נקבעו כולן ביום 5.12.12, כאשר השעה המאוחרת ביותר נקבעה ל-12:00. שלוש השעות האמורות פורסמו במקומות שונים במסמכי המכרז: האפשרות להגיש את ההצעות עד לשעה 10:00 פורסמה בתנאי המכרז עצמם; האפשרות להגישן עד השעה 11:00 הופיעה הן בתחתית העמוד שבו פורטו תנאי המכרז והן בעיתונות; והאפשרות להגיש ההצעות עד לשעה 12:00 צוינה בטופס ההצעה בלבד - אשר פורסם בחוברת המכרז שנמכרה במשרדי המשיב וכן באתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי. בניגוד לטענות העותרים, המציעים במכרז היו יכולים להיחשף למידע השונה בעניין שעות הגשת ההצעות, הן עם רכישת חוברות המכרז המקוריות במשרדי המשיב, והן קודם לכן - באמצעות אתר האינטרנט האמור, שבו פורסמו כל מסמכי המכרז, לרבות טופס ההצעה. ככל שהתכוון משרד הבינוי והשיכון כי ההצעות במכרזים תוגשנה עד השעה 11:00, היה עליו לבחון היטב את נוסח מסמכי המכרזים בטרם פרסומם, ולפעול בהתאם לחובתו לפרסם מכרזים ברורים וחד-משמעיים, כאמור ברקע המשפטי לעיל. ואולם, הואיל ועל-פי האמור בטופס ההצעה במכרז ניתן היה להגיש הצעות בו עד השעה 12:00, והיות שנתון זה פורסם ונחשף מראש לעיני המציעים - הרי שלא לא ניתן לראות את כרם כמי שהגישה את הצעותיה באיחור. אעיר, בהקשר זה, כי אין כל ממש בטענת העותרים, לפיה המועד להגשת ההצעות כפי שפורסם בעיתונות או בתנאי המכרז, קרי - עד השעה 11:00 - הוא "המועד הקובע". ראשית, שלוש השעות השונות ממילא פורסמו מראש באתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי, כאמור, ודי בכך כדי לדחות את הטענה הנ"ל, שכן לאור האמור אין לשתי השעות המוקדמות יותר כל עדיפות על-פני השעה השלישית. שנית, ולמעלה מן הצורך, אף אם היה מקום להידרש לטענה לפיה אחת משלוש השעות שפורסמו הִנה "המועד הקובע", לא הבהירו העותרים מדוע מדובר דווקא בשעה 11:00, ולא בשעה 10:00, שאף היא פורסמה בתנאי המכרז. שלישית, ואף זאת למעלה מן הנדרש, לא נהיר מטענות העותרים מדוע בנסיבות העניין, יש לבכר את שעת ההגשה המצוינת בתנאי המכרז, ולא את זו המופיעה על-גבי טופס ההצעה במכרז; בפרט כאשר טופס ההצעה הוא המסמך המחייב את המציע. 14. החלטתה של ועדת המכרזים לאפשר את קבלת הצעותיה של כרם נוכח נסיבות אלו, עולה בקנה אחד עם חובתו של המשיב, כרשות מינהלית, לנהוג בהגינות, בסבירות ובתום-הלב, הן בפרסום תנאי המכרז והן בבחינת ההצעות בו; וכן לקיים את תנאי המכרז תוך הגנה על אינטרס ההסתמכות של המציעים, זאת בפרט כשההסתמכות נעשתה עקב טעות מצד המשיב בעת עריכת ופרסום המכרז (ראו והשוו: עע"מ 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ (14.2.13)). דהיינו, בנסיבות העניין, משתנאֵי המכרז איפשרו את הגשת ההצעות עד לשעה 12:00 - בדין החליטה ועדת המכרזים לקבל הצעות עד לשעה זו, מתוך הגנה על אינטרס ההסתמכות של המציעים, לפיו ניתן להגיש הצעות עד השעה האמורה. פרשנות זו של תנאֵי המכרז הִנה פרשנות סבירה והוגנת, אשר מאפשרת את קיום ההצעות במכרז, באופן ההולם את ההלכה הפסוקה. יתרה מזאת, העותרים, אשר מלינים על פרשנות זו, לא הבהירו כיצד היא פוגעת בעקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובפרט בעקרון השוויון. העותרים אמנם טוענים, כי לכרם ניתן יתרון בלתי הוגן להגיש את הצעותיה לאחר השעה 11:00, אולם משהובהר כי האפשרות להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00 פורסמה מראש, הרי שאין מדובר ב"יתרון" שניתן לכרם על-פני מציעים אחרים, כי-אם הקפדה על תנאי המכרז, ודי בכך כדי לדחות את הטענה. לא מצאתי ממש אף בטענה לפיה כרם יכולה הייתה "לנצל" את פרק הזמן שעד לשעה 12:00 כדי לעמוד על טיב המציעים במכרז ובהתאם לכך להגיש את הצעתה; שכן, משעה שפורסמה ברבים האפשרות להגיש את ההצעות במכרז עד לשעה 12:00, הרי שלא רק כרם יכולה הייתה לנהוג כך, אלא כל המתמודדים במכרז, לרבות העותרים עצמם - אשר רכשו את חוברות המכרז עובר לשעה 11:00 ביום הגשת ההצעות, ולכן ידעו על האפשרות להגיש הצעותיהם עד לשעה 12:00. עוד אוסיף, כי לא נעלמה מעיני טענתו של שתיוי, לפיה מציע נוסף שביקש להגיש את הצעתו בשעה 11:05 נדחה על-ידי המשיב, בטענה כי אחר את מועד הגשת ההצעות; אולם טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס או פרטים נוספים, ולכן לא ניתן להידרש לה. 15. לעומת הפרשנות לתנאי המכרז שעליה נסמכה ועדת המכרזים, הרי שפרשנותם של העותרים, לפיה ניתן היה להגיש הצעות במכרז רק עד השעה 11:00, היא זו שתביא לפגיעה - הן באינטרס ההסתמכות של המציעים, כאמור לעיל; והן, כפועל יוצא, בעקרון השוויון, אם הייתה נמנעת מכרם האפשרות להגיש הצעתה במכרז בשל הסתמכותה על תנאי המכרז. בנסיבות אלו, ועל רקע העקרונות שנקבעו בפסיקה, כמבואר בסקירת הרקע המשפטי לעיל, לא קמה כל עילה להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים. 16. אין כל ממש בטענת העותרים, לפיה כרם יכולה הייתה לדעת על האפשרות להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00 רק לאחר רכישת חוברות המכרז, בשעה 11:15. כאמור לעיל, משהאפשרות להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00, אשר הופיעה על-גבי טופס ההצעה, פורסמה מבעוד מועד באמצעות אתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי, הרי שממילא לכרם לא ניתן כל יתרון בלתי הוגן בכך שהצעותיה הוגשו לאחר השעה 11:00, ודי בכך כדי לדחות את הטענה. מן הטעם הזה, אף אין מקום להידרש לטענת העותרים, בדבר חוסר תום-הלב של הנציג מטעמה של כרם, אשר במועד הגעתו למשרדי המשיב לא הפנה את תשומת לִבה של גב' אילנה כהן-גנדלמן לכך שניתן להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00, ולא עד לשעה 11:00, כפי שציינה לפניו האחרונה. מבלי להידרש לתוכן השיחה, הרי שככל שפורסמה ברבים, מבעוד מועד, האפשרות להגיש את ההצעות עד לשעה 12:00 - אין לנאמר בשיחה בין נציג חברת כרם לבין נציגת המשיב, בדבר מועד הגשת ההצעות, כל נפקות. כמו-כן, לא ראיתי מקום להידרש לטענות בדבר קנוניה או פתח לשחיתות, שנבע מקשר נטען בין כרם לבין חברי ועדת המכרזים. ראשית, מדובר בטענות כלליות, שהִנן בגדר השערות בלבד, אשר ממילא לא הוכחו, לכן אין כל מקום להידרש אליהן. שנית, כפי שהבהיר המשיב, תיבת המכרזים כללה הצעות רבות, אשר הוגשו במסגרת שלושה-עשר מכרזים שונים, וארך זמן רב עד שוועדת המכרזים נדרשה לכל ההצעות; כך שהטענה לפיה הודלף לכרם מידע אודות מציעים אחרים הִנה השערה חסרת בסיס, שממילא לא הוכחה כאמור. התוצאה 17. אשר על כל האמור לעיל, העתירות נדחות. צווי הביניים שניתנו בגדר העתירות, מבוטלים. כל אחת מהעותרות תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך 50,000 ₪. מכרזתנאי סף במכרז