מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שכר אדריכל: 1. זוהי תובענה שעניינה דרישה למתן שכר לאדריכל עבור עבודות תכנון בבניין על סך של 1,187,838 ₪. רקע עובדתי 2. התובעת הינה חברה בע"מ לענייני אדריכלות הנותנת שירותי אדריכלות לעוסקים בענף הבנייה. 3. הנתבעים הקימו פרוייקט בנייה בשנת 1993 וקיבלו שירותי התובעת. 4. התובעת טוענת כי לא קיבלה מלוא שכרה על פי המוסכם בין הצדדים. 5. הנתבעת גורסת כי קיימת התיישנות בהגשת התביעה, כי המדובר בהעדר יריבות בין הצדדים וכי בכל מקרה, שכר התובעת שולם במלואו על פי המוסכם בין הצדדים. ראיות התובעת 6. מטעם התובעת העיד מנהלה מר יורם בר בתצהירו ת/2 כי בשנת 1993 נתן שרותי אדריכלות לחברת "סביוני טופז בע"מ" הנתבעת מס' 1, שמנהליה הינם משפחת בן אאיס ומר שמשון גבאי, הנתבע מס' 3. 7. הפרוייקט היווה בניין מגורים מתוכנן המשלב אף חלק מסחרי, בשכונת יד אליהו בתל-אביב, בגוש 6131 בחלקות 21 ו - 27 בו. (להלן: "הפרוייקט). 8. ביום 18.7.93 נחתם הסכם בינו לבין חברה נוספת שבבעלות משפחת בן אאיס - "חברת בניני טופז (1986) בע"מ" - למתן שרותי תכנון. (להלן: "ההסכם"). 9. שרותי התכנון חולקו לשני שלבים: א. הכנת תכניות בהתאם לתכנית בניין עיר שהיתה קיימת אז, ואישורן בוועדות השונות, עבור הסך של 14,000 דולר. (להלן: "שלב א'"). ב. תכנון מפורט של המבנים שהיו אמורים להיבנות על המקרקעין כחלק מהפרוייקט, לאמור, בנייני המגורים, החניונים והשטחים המיועדים למסחר. (להלן: "שלב ב'"). 10. עבור שלב ב' סוכם כי ישולם לתובעת שכר טרחה בגובה 900 דולר בגין כל דירה, והמדובר בתכנון 138 דירות, וכי תשולם תוספת של 50% על הסכום הנזכר עבור כל דירת פנטהאוז, קוטג' או דירת גן. 11. ביום 28.11.95 התקשרה הנתבעת עם בעלי המקרקעין, גב' דבורה חצרוני, לפיו ייבנה הפרוייקט, על פי הסכם קומבינציה שנחתם בין אלה. 12. ביום 1.8.97, בעקבות שינויים שנעשו בפרוייקט כתוצאה מדרישות הוועדה המחוזית, התחייבה הנתבעת לתובעת במכתב לשלם תוספת של 10% הן עבור שלב א' והן עבור שלב ב'. 13. מכתב זה נחתם, בנוכחותו, ע"י מר שמשון גבאי, הנתבע מס' 3, שבאותה עת הציג עצמו כמנהל הנתבעת ונציג חברות נוספות בבעלות משפחת בן אאיס, מנהלת הנתבעת. 14. התובעת השלימה עבודותיה בשלב א' ואלה אושרו בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית. 15. בחודש אוגוסט 1996 שולם לתובעת עבור שלב א' סכום חלקי בסך של 9,895 ₪. 16. עבור שלב ב' נשלח לתובעת שיק על סך של 109,762 ₪, אך שיק זה חזר בלא שנפרע. 17. ביום 17.12.97 הגיש חשבון עבור 50% מהתמורה בגין שלב ב', לאמור, עד הכנת תכנית הגשה, בסכום של 570,798 ₪ וכן עבור 100% מן השכר בשלב א'. 18. מנהל הפרויקט דאז, אינג' סמי גל, אישר במכתב מיום 12.1.98 כי לתובעת מגיע 30% בלבד מהשכר עבור שלב ב' וכן אישר כי מגיע לתובעת מלוא השכר עבור שלב א'. 19. ביום 14.3.99 שלחה התובעת חשבון מעודכן נוסף ובו חזרה ודרשה כי ישולם לה השכר עבור 40% מהעבודה בשלב ב' ומלוא התמורה עבור שלב א', בניכוי הסכום ששולם. 20. עוד דורשת התובעת, כיום, 65% מהשכר עבור שלב ב', שכן התובעת הביאה, לדבריה, לאישור תכנית ההגשה אל הוועדה המקומית וניתנו כל האישורים להוצאת היתר הבנייה שבתחום אחריותה. 21. הנתבעת לא שילמה היטל ההשבחה, ולפיכך לא הוצא ההיתר בפועל, דבר הנעוץ במחדל הנתבעת. 22. התובעת הגישה חשבון ביום 14.3.99 בהתאם עבור שלב ב' בשיעור 40% עבור 166 יחידות דיור בסכום כולל של 137,814 דולר, קרי, 558,147 ₪, באותו מועד. 23. כן דורשת התובעת 25% נוספים לשלב ב' בגין תכנון היחידות המיוחדות בסכום של 377,699 ₪. 24. כאמור, אינג' סמי גל אישר במכתב מיום 12.1.98 כי לתובעת מגיעים 30% בלבד מהשכר בשלב ב', וכן הודה כי מגיע לתובעת מלוא השכר עבור שלב א'. 25. כן העיד מר בן אאיס בתצהירו בהליכי ביניים שביקש להגישו בהליך ההוכחות וסומן ת/3, כי הפרוייקט נבנה ע"י חברת סביוני טופז בע"מ, וכי זו הוקמה על ידו לצורך הקמת הפרוייקט בלבד. 26. בתחילת שנת 1996 רכש מר שמשון גבאי את כל הזכויות בפרויקט ואף נטל על עצמו כל ההתחייבויות שהיו קשורות לפרוייקט. 27. טרם להכנסתו לפרוייקט ביצע בדיקות שונות בעיריית תל-אביב וכן בדק מהן ההתחייבויות כלפי מתכנני הפרויקט, לאמור, כלפי התובעת. 28. הוא הציג בפני מר גבאי את הסכם התכנון שהיה קיים בין חברת בנייני טופז (1986) בע"מ לתובעת, ואף ערך היכרות אישית בין גבאי ליורם בר, מנהל התובעת. גבאי סבר שיוכל להפחית את שכר התכנון וטען כי "הוא גבוה מידי". 29. כן מסר לו גבאי מאוחר יותר כי הוא סיכם עם יורם בר על תשלום חלק משכר התכנון על דרך של מתן אופציה לקבלת דירות בפרוייקט במחיר מוזל. 30. גבאי לא קיים את כל התחייבויותיו כלפיו בכל הקשור לרכישת הפרוייקט, וידוע לו כי זה מנהל הליכים כנגד בעלי הקרקע גב' דבורה חצרוני ז"ל, בהם אינו מעורב. ראיות הנתבעת 31. מטעם הנתבעת העיד מר שמשון גבאי, הנתבע מס' 3, בתצהירו נ/2, כי לסברתו לא נחתם כל הסכם בין התובעת לנתבעת מס' 1 וכי ההסכם מתייחס לחברת טופז (1986) בע"מ, שאינה צד לתביעה, וזו נמחקה מכתב תביעה מתוקן שהוגש, ככל הנראה, בתמורה לתצהיר מטעם בעל מניות בה אשר נועד לערב שלא לצורך בתביעה זו אותו וגם את הנתבעת מס' 2, חברת ש.פ.י.א, החברה הישראלית לנדל"ן בע"מ. (להלן: "חברת ש.פ.י.א.). 32. המסמך מיום 1.8.97 אליו הפנתה התובעת אינו מאמץ ההסכם מיום 18.7.93, אלא מהווה "מסמך כוונות" ומאחר שלא עם הנתבעות נכרת ההסכם, גורס הוא להעדר יריבות בין התובעת לנתבעות. 33. מסמך זה ניתן כיוון שהנתבעת מס' 1, חברת סביוני טופז, הייתה בעלת הזכויות לשיווק הדירות שכן היא אשר התקשרה בהסכם הקומבינציה עם בעלי המקרקעין בשנת 1995, כשנתיים לאחר חתימת ההסכם עם התובעת. 34. הנתבעת מס' 2, חברת ש.פ.י.א, הינה בשליטתו והעמידה הלוואה לחברת סביוני טופז לצורך קיום הסכם הקומבינציה. 35. לשם הבטחת ההלוואה, חתמה סביוני טופז על אגרת חוב לש.פ.י.א וכן ניתנו ערבויות אישיות והוא התמנה כדירקטור יחיד בסביוני טופז. 36. ההלוואה היתה אמורה להיות מוחזרת על פי קצב מכירת הדירות והעברת 50% מן התקבולים בלבד בשלבים, עד לפירעון מלוא ההלוואה. 37. על כן, טענת התובעת כי ש.פ.י.א רכשה את סביוני טופז אינה נכונה, והזכויות בפרוייקט לא הוסבו לה. 38. אף לו עצמו אין יריבות עם התובעת, באשר אינו בעל מניות בשתי החברות, ואין לו כל זכויות אישיות בפרוייקט. 39. כן, לעמדתו, המדובר בתביעה שהתיישנה, שכן החשבונות נשוא התביעה הוגשו ל"חברת שמשון קידוחים ובנין בע"מ" בתאריכים 12.8.96 ו - 17.12.97. 40. ממועדים אלו לא הוגשו חשבונות נוספים אלא אך ורק "חשבונות תזכורות", וממועדים אלה חלפו למעלה מ - 7 שנים בהתייחס לתביעה שהוגשה רק בשנת 2005. 41. לעניין אינג' סמי גל, זה לא היה מוסמך לחייב את הנתבעת, ובמכתב אליו מפנה התובעת מיום 12.1.98 אינו מלמד כי נכתב בשם חברה כלשהי, ובוודאי שלא נכתב בשם הנתבעות ובשמו שלו. 42. עובדת היותו אף מנהל בחברת סביוני טופז הייתה ידועה לתובעת שכן כך קובע מסמך רשם החברות אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה. 43. עוד גורס הוא לעניין ההסדר לתשלום בעניין שלב ב', כי ידוע היה לתובעת כי זה ישולם במועד עתידי, לאחר תחילת הקמת הפרוייקט ולאחר שייחתם הסכם ליווי פיננסי בין סביוני טופז לבין הבנק אשר יממן את הפרויקט. 44. הדבר מהווה תנאי מתלה אשר לא התקיים, שכן לא ניתן הליווי הפיננסי. 45. התובעת אף לא צפתה תשלום טרם 30.8.2000, כנזכר בהסכם, והדבר ניכר אף בשיגור חשבונות באופן חוזר. 46. בהתאם לכך, משלא ניתן ליווי פיננסי לפרויקט ומשלא נבנתה אף דירה בפרויקט בשל העדר ליווי כספי בנקאי, הרי שלא התקיים התנאי המתלה. 47. ידוע היה, לדבריו, ע"י כל משתתף בפרוייקט הבניה כי התשלום מותנה בהתחלת הפרוייקט ובקבלות כספים אם מתוך תקבולי דיירים בגין רכישת דירות ואם מתוך מימון בנקאי באמצעות ליווי פיננסי. משלא ניתן ליווי - כל צד לפרויקט נושא בעלויותיו שלו, תוך נטילת סיכון כי מאמציו לא יישאו פרי. זה, לגרסתו, הסיכון שנטלה על עצמה התובעת ולראיה לא דרשה ולא ניתנה כל ערבות אישית, על אף הסיכון הידוע. הכרעה 48. עניינה של התובענה הינו בדרישה לתשלום שכר עבודה על פי הסכם שנקשר בין התובעת לבין חברת בניני טופז (1986) בע"מ. 49. ההסכם נחלק לשני חלקים: "חלק א'" - לעניין תוכניות בינוי בהתאם לתכנית בנין עיר קיימת ואישורה בוועדות השונות בכל הקשור בעבודת האדריכל. תמחור שלב זה הועמד על סך של 14,000 דולר. "חלק ב'" - נקבע כתמורה האדריכלית עבור כל דירה לפיו ישולם סך של 900 דולר עבור כל דירה ועבור דירת הפנטהאוז, דירת קוטג' או דירת גן, תשולם תוספת של 50% לשכר זה. 50. בחודש אוגוסט 1996 הגישה התובעת חשבון עבור 75% מהשכר המגיע לשלב א' וקיבלה הסך של 9,895 דולר. 51. עבור שלב ב' - בגינו ביקשה השלמת שכר, קיבלה שיק על סך של 102,762 ₪, אך השיק חזר בלא שנפרע ע"י הבנק. 52. ביום 12.1.98 נשלח מכתב מטעם אינג' סמי גל, מנהל ביצוע הפרוייקט אצל הנתבעים, על פיו מאשר הוא יתרת שלב א' לתשלום בסך של 4,103 דולר כהשלמה, לאחר ששילמו 75% הימנו. 53. אשר לשלב ב', מאשר הוא כי עד יום 12.1.98 ייש לשלם עבור תוכניות הגשה שהוגשו 30% מהשכר, שכן עדיין אין תכנית הגשה גמורה ומתואמת מול כל המתכננים. 54. על פי סך כל הדירות - 150 במספר, וכן 24 דירות פנטהאוז, הרי שחישובו בעניין 30% הגיע לסכום של 70,227 דולר. (ראה: נספח ז' לתצהיר התובעת) 55. נראה הוא כי בכל הנוגע לשכר לשלב א', פשיטא, עניינו ברור, וכן ידוע מה שולם ומה השכר להשלמה עד סך 14,000 דולר, עליו להיות משולם לתובעת, כהודעת אינג' סמי גל המפורטת, אשר היה מנהל הפרויקט בעת הרלבנטית, אשר איש בלתו לא היה מורשה לנתינת הנחיות בשטח. 56. דעת הצדדים חלוקה לעניין התשלום בשלב ב', אם מגיע שכר בגינו וכמה יש לשלם. 57. הנתבעים גורסים כי לא הגיעה העת לשלם השכר עבור תכנון מפורט שכן לא ניתן לפרוייקט ליווי בנקאי ובכך לא נתקיים "תנאי מתלה" לקיום הסכם שכר הטרחה. 58. התובעת שלחה מכתבים נוספים בעניין דרישה לסביוני טופז ולמר גבאי בתאריכים 14.3.99 וכן ביום 10.8.00 וכן באמצעות עורך דינה ביום 26.12.00, אך לא שולם לידיה כל סכום נוסף. 59. נראה הוא, כאמור, כי על פי מכתב מר גל מיום - 12.1.98 מגיע סכום השלמת שלב א' בסך של 4,103 דולר. 60. אשר לדמי שלב ב', כתב מר שמשון גבאי לתובעת ביום 1.8.97 בשם סביוני טופז בע"מ כי האחרונה נותנת לו אופציה לקנות בבניינים שתי דירות שיוקמו על ידה בתל אביב וכנגד המכירה הזו לא יהא זכאי לתשלום עבור שינויים ותוספות שייעשו בעבודות התכנון של הפרויקט כתוצאה מדרישות בוועדה המחוזית. 61. עוד ציין במכתבו מיום 1.8.97 כדלקמן: "התשלומים ייעשו בהתאם לתשלומים הנזכרים בחוזה התכנון מיום 18.7.93 במידה ויישארו תשלומים נוספים המגיעים לקבלן עבור הדירות הם ישלמו עם קבלת הדירות, במידה שיגיעו תשלומים לאדריכל הם יעשו במהלך הפיקוח העליון במידה שלא תמומש האופציה על ידך תוך 3 חודשים מיום מכתב זה ישולם לך שכרך בהתאם להסכם מיום 18.7.93. בעבור השינויים שנעשו בפרוייקט כתוצאה מדרישות הוועדה המחוזית תהיה תוספת לשכרך בגובה של 10% מגובה השכר בהסכם התכנון מיום 18.7.93 הן עבור העבודה בשלב א' והן עבור העבודה בשלב ב'. סכום זה ישולם לא יאוחר מיום 30.8.00". (ההדגשות אינן במקור - ח.י.). 62. ממכתב זה עולה כי לא קיימת ביד הנתבע מר גבאי טענת התיישנות שטען, שכן מכתב זה שנשלח על ידו אישית בשם סביוני טופז מהווה מקור הסתמכות מעוגן ומשופר בשנת 2000, דבר העוצר את תקופת ההתיישנות ואשר קיימת בו אף הודאה לעניין חלותו וקיומו של ההסכם הבסיסי מיום 18.7.93, ביחסי הצדדים. 63. משכך, ולאור קביעת המכתב מיום 12.1.98 שניתן ע"י אינג' סמי גל, מנהל הפרוייקט, אשר לא הוכחש בחקירתו הנגדית, בדבר חובת השלמת התשלום בעניין שלב א', בסך 4,103 דולר וכן 30% מן השכר שיגיע בשלב ב' לסכום 70,227 דולר, הרי שהתובעת סברה וציפתה בתם לב כי שכר זה ישולם לה בוודאות. להלן דבריו של אינג' סמי גל בחקירתו הנגדית, בה מפרט הוא סמכותו כמנהל הפרוייקט אשר הוסמך על ידי מר גבאי לקבוע שכר למתכננים בשטח: "ש. האם מונית כמורשה חתימה אצלה נתבעת 1? ת. מוניתי על ידי שמשון גבאי לפקח על הפרוייקט. ... ש. אתה אי פעם טיפלת בעניינים הכספיים של הנתבעת 1? ידעת אם יש לה כסף בבנק או לא ? ת. כן, לזכרוני טיפלתי במספר נושאים כספיים של הנתבעת 1. ... ש. את המכתב הזה שלחת ליורם בר ? ת. נראה לי שהמכתב נשלח בפקס. גבאי היה מודע למכתב הה וזה היה בתיאום איתו. ש. החתמת את גבאי על המכתב ? ת. לא. ממתי מנהל הפרוייקט מחתים את המנכ"ל? קיבלתי אישור משמשון גבאי. היינו בישיבה ואני אספתי תכננים וכתבתי סיכומי ישיבות ועשיתי תיאום בפרוייקט. ש. אני אומר לך שבסה"כ היית רק מתאם של הפרוייקט ולא המנהל ? ת. אין כזה דבר מתאם. מה זה מתאם ? ש. שמתאם בין העובדים ? ת. אם אני לא מאשר שום חשבון אין לי שום כח. מה זה מתאם ? פעם שמעת על תפקיד כזה "מתאם"? ש. האם אישרת חוץ מהחשבון הזה, חשבון כלשהו בפרוייקט? ת. לא. בפרויקטים אחרים כן. כי לא היו עדיין חשבונות? (ראה: פרוטוקול עמ' 2 שורות 15-16 ו - 19-20; עמ' 5 שורות 18-24 ובעמ' 6 שורות 1-8). 64. סבורתני, כי על אלה יש להוסיף 10%, כלשון מכתב מר גבאי לעיל, ואולם אין להוסיף על קביעת מר גל דנן סכומים נוספים שכן אחריה לא היתה התקדמות בפרוייקט, לא נמכרו דירות, ולא היה עבור מה להגיש תכניות הגשה גמורות מול כל תכניות המתכננים. 65. לא ניתן, לטעמי, לנהוג באופן בלתי ריאלי כלפי הנתבעים ולהורות על תשלום תוספת לתשלומי שלב ב' כאילו הושלמו הבניינים ונמכרו דירות בהן. ראוי הוא שלא להיות מנותקים מן האירועים שאירעו על פיהם נפל דבר בין הנתבעים לבעלי הקרקע, וכן יש לקחת לתשומת לב כי הבנק המלווה לא העניק ליווי פיננסי ועקב כך לא נתקיים מצב בו קיבלו הנתבעים סכומי כסף כלשהם בפועל לפרוייקט ולפיכך לא היה על הנתבעים לשלם שכר טרחה נוסף לתובעת, תופעה אותה מכנים הנתבעים "תנאי מתלה". 66. אשר לזהות הנתבעים, הרי שבניני טופז, הנתבעת מס' 1, והחברה בנייני טופז (1986) בע"מ, חד הן, שכן מכתב ההתחייבות הכספית דלעיל מיום 1.8.97 ניתן ע"י מר שמשון גבאי בשם "סביוני טופז בע"מ" ולפיכך אין לטעון כי זו לא התחייבה כלפי התובעת. 67. אשר למעמד מר שמשון גבאי, הרי שזה רכש השליטה בפרוייקט ובנתבעת מס' 1 בשנת 1996 מאת משפחת אריה בן אאיס, עפ"י תצהיר האחרון. 68. ביום 17.1.96 כתב מר אריה בן אאיס למר שמשון גבאי ולחברת ש.פ.י.א. כי חברת סביוני טופז בע"מ חייבת לש.פ.י.א. כספים שהאחרונה הילוותה לה וכי מחוייב הוא שבישיבות דירקטוריון החברה או האסיפה הכללית יצביע בהתאם להוראות שיקבל ממר גבאי ומש.פ.י.א. 69. יתר על כן, ציין במפורש במכתב זה כי יחדל לנהל החברה הנתבעת מס' 1 או לפעול בשמה, ויותיר זאת למר גבאי, כדלהלן: "באופן כללי לא אפעל בשם החברה, לא אייצג אותה כלפי גורמים שלישיים אלא בהתאם להוראות ו/או לאישור בכתב שאקבל מידי פעם בפעם ממר שמשון גבאי ו/או חב' ש.פ.י.א". (ראה: נספח כ"ו לתצהיר התובעת). 70. משמע, התחייבות מר גבאי ישירות לתובעת במכתב דלעיל לשלם שכרה על סמך ההסכם "הישן", מלמדת כי התחייבותו היתה אישית וישירה, והתובעת סמכה עליה בפעילותה שערכה לבקשת הנתבעת מס' 1 ולמנהליה מר סמי גל ומר שמשון גבאי. 71. בהפרת מר גבאי את הצהרתו והבטחתו לשלם לתובעת שכרה, יש משום קיום חוזה שלא בתום לב, בניגוד לסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") ולעניין זה קבעה הפסיקה רבות כי יש לחייב בעל דין שכזה בהבטחותיו לזולת. 72. לעניין זה ראה ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ ואח' נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ ואח', תק-על 2009 (4),510, שם נקבע כי הפרה של חוזה על ידי תאגיד עלולה להביא להטלת אחריות אישית על מנהלו או על אורגן אחר הפועל בשמו וכי הוא עלול להיות אחראי להפרת החוזה אם נהג בחוסר תום לב: "הפרת חוזה על ידי חברה עלולה לגרור בעקבותיה הטלת אחריות אישית על האורגן הפועל בשמה ואשר אחראי להפרה, כאשר הלה נהג בחוסר תום לב. באשר לחיוב אישי בגין חוסר תום לב בשלב המשא ומתן נקבע בעבר, כי 'להטלת חבות אישית על המנהל אין די להיווכח כי נורמת תום-הלב - המכתיבה רמת התנהגות אובייקטיבית - הופרה, אלא יש להראות שעל המנהל רובץ אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית' (ע"א 10385/02). מבחן זה יפה, גם לעניין הפרת חובת תום הלב בשלב קיום החוזה לפי סעיף 39 לחוק החוזים". עוד לעניין זה ראה דברי כב' השופטת ד' ברלינר בע"א 8910/05 אדמון בע"מ נ' וינבלט, תק-על 2007(3) 4537 (2007), שם נקבע כי יש מקום להטיל חיוב אישי על אורגן של חברה בגין הפרת יסודית ומתמשכת של החוזה שנעשתה בחוסר תום לב, במקרה שהנושה החוזי הופך לנושה נזיקי. עוד נפסק באותו עניין (פסקה 32) כדלהלן: "... יש בו משום קיום חוזה שלא בתום לב תוך שבעצם מהווה התנהגות זו הפרה יסודית שלו. על מי שפועל בדרך זו ביודעין ולאורך זמן, מוטלת גם החבות הנזיקית הנשענת על חובת הזהירות שהוא חב כלפי צדדים שלישיים עמם הוא מתקשר, גם אם התקשרותו היא כמנהל חברה". לכך הצטרף כב' השופט א. גרוניס , כתוארו אז, בפרשת ברזני הנ"ל, בה נפסק (פסקה 17) כי המבחן יחול גם לעניין הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בקיום חוזה, על פי סעיף 39 לחוק החוזים. 73. לעניין הנתבעת מס' 2, אשר מימנה את פעילות הנתבעת מס' 1, הרי שקיים העדר יריבות בינה לבין התובעת, שכן חברת ש.פ.י.א. לא התחייבה בפני התובעת לדבר ועצם קשריה עם הנתבעת מס' 1 אינם מניבים לה יריבות שכזאת. 74. לפיכך, יש לשלם לתובעת כדלקמן: א. עבור שלב א' - 4,103 דולר בצירוף 10%, קרי, סך של 4,513 דולר. ב. עבור שלב ב' - 70,227 דולר בצירוף 10%, קרי, סך של 77,249 דולר. סכומים אלה ישולמו על פי השער היציג ליום התשלום לדולר ארה"ב ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. התשלומים ייעשו ע"י הנתבעים מס' 1 ו - 3, ביחד ולחוד. כן ישלמו הנתבעים מס' 1 ו - 3, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל, נוכח קבלת התביעה באופן חלקי, בסך של 20,000 ₪ בצירוף דמי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. אדריכלות