מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בגין אובדן רווחים: א. מבוא 1. התובעת חברה בע"מ (להלן: "מוניציפל") הגישה ביום 1.7.2007 כתב תביעה בו עתרה לחייב הנתבעות לשלם לה סך של 259,096 ₪. 2. בכתב התביעה נטען כי הנתבעות פעלו מחודש אפריל 2006 בשיתוף פעולה עם אדם בשם מר ורדי (להלן: "מר ורדי") במטרה להזיק לה. נטען כי מוניציפל כרתה בחודש אוקטובר 2005 הסכם עם מר ורדי להקמת מיזם תיירות פנים והפקת אירועים (להלן: "ההסכם"), ואילו הנתבעות פעלו כדי לבצע מהלכים הנוגדים ההסכם שנחתם בין מוניציפל ומר ורדי ולהפרו. נטען כי הנתבעות במעשיהם או מחדליהם ביצעו כלפי מוניציפל מעשים המהווים התנהגות שלא בתום לב, התעשרות שלא במשפט, מרמה, גרם הפרת חוזה וגרמו בהתנהלותם זו הוצאות, הפסדים ומניעת רווח למונציפיל. 3. בתביעתה עתרה מוניציפל לחייב הנתבעות להשיב לה הוצאות ששילמה במהלך תקופת ההסכם, לפצותה בגין הפסדים, לרבות הפסדי רווחים מסיומו של ההסכם מוקדם מהצפוי, ופיצוי על נזקים שנגרמו עקב התנהלות הנתבעות, לרבות פיצוי בגין אובדן רווחים ופגיעה במוניטין. 4. עוד תבעה מוניציפל מהנתבעות פיצוי בגין משלוח מכתבי השמצה לטענת מוניציפל לקוחותיה וללקוחות המיזם שהוקם בהסכם. 5. ביום 22.11.2009 לאחר קבלת רשות מבית המשפט תוקן כתב התביעה וזאת בין השאר בעקבות החלפת ייצוגה של מוניציפל. בכתב התביעה המקורי יוצגה מוניציפל על ידי עו"ד דוד קדוש ואילו לאחר מכן נטל את יצוגה עו"ד אשקר. בכתב התביעה המתוקן הוגדל סכום התביעה לסך 524,742 ₪, עילת התביעה בכתב התביעה המתוקן הוכתרה בכותרת עילת תביעה כספית ופיצוי בגין לשון הרע. בכתב התביעה פורטו עילות התביעה בכתב התביעה המקורי ביתר פירוט, וכן הוספו עילות גזל, הטעיה ותרמית. כמו כן ניתן פירוט נוסף בנוגע לעילת התביעה לפיצוי בגין לשון הרגע. בכתב התביעה המתוקן הוברר כי מוניציפל לא הגישה תביעה נגד מר ורדי משום שמדובר, לטענתה, באדם שהגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל, קיימים נגדו מספר פסק דין, והיכולת להיפרע ממנו אפסית. 6. בכתב התביעה המתוקן צורף כנתבע נוסף מר משה אבישר שעל פי טענות מוניציפל הינו בעל מניות והמנהל של הנתבעות 1 ו - 2. 7. עוד ביום 18.9.07 הגישו הנתבעות המקוריות (להלן: "חברות אופק") כתב הגנה ותביעה שכנגד. בכתב ההגנה נטען כי מדובר בתביעה קנטרנית חסרת ביסוס שדינה להידחות. אציין כי מרבית הטענות העובדתיות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ואלו יפורטו להלן. לטענת הנתבעות התנהלות מוניציפל ומנהלה מר מיכה נשר הביאו להפסקת פעולות המיזם, לביטול ההסכם, ולנזקי מוניציפל. נטען כי מוניציפל גבתה כספים מלקוחות המיזם שהוקם על פי ההסכם ונשא את השם אופק, המזכיר את שם הנתבעות. נטען כי מוניציפל ומר נשר לא שילמו תשלומים נדרשים לספקים למרות שגבו עבור כך כספים ובשל כך נוצר חשש לחשיפת הנתבעות לתביעות בגין מעשי מוניציפל ומנהלה. 8. נטען על ידי הנתבעות כי התנהלות מוניציפל ומנהלה הביאו למצב בלתי נסבל בו מוניציפל ומנהלה שלשלו לכיסיהם כספים ששלמו מזמיני אירועים מהמיזם שהוקם על ידי מוניציפל ומר ורדי ונשא שם דומה לשם הנתבעות אך לא שילמו כספים נדרשים לספקים. נטען עוד כי מוניציפל ומר נשר דאגו בעורמה לנצל הדמיון בין שם המיזם ושם הנתבעות כדי לערב את הנתבעות במחדליהם ולחשוף אותם לתביעות מצד ספקים. 9. עוד נטען על ידי הנתבעות כי מוניציפל מנהלה ומר ורדי נותרו חייבים כספים רבים לנתבעות, לא שילמו דמי שכירות ותשלום עבור שירותי משרד לנתבעות בניגוד להסכם שנחתם בין הנתבעות והחברה שהוקמה על ידי מוניציפל ומר ורדי לפיו שכרו מוניציפל ומר ורדי באמצעות המיזם משרדים ושירותי משרד מאת הנתבעות. 10. עוד נטען על ידי הנתבעות כי מסע השמצה ושטנה נגד הנתבעות נוהל דווקא על ידי מר נשר ומוניציפל ואין ממש בטיעוני מוניציפל לעניין זה. עוד טענו הנתבעות כי לאחר סיום היחסים בין מר ורדי ומוניציפל ארגן מר ורדי לבדו אירועי תיירות פנים ואירועים אחרים ומוניציפל חמדה גם כספים שקיבל מר ורדי בגין אירועים אלו. לפיכך היה צורך בפניה לערכאות כדי למנוע ממנה לשים ידה על כספים אלו ולהבטיח כי כספים אלו ישולמו לספקים להם נותר המיזם חייב. 11. בכתב התביעה שכנגד עתרו הנתבעות לחייב מוניציפל לשלם להם סך של 14,443 ₪ לכיסוי חובה בגין שכר דירה ושירותי משרד עד חודש אפריל 2006. נטען כי מוניציפל קיבלה שירותים מהנתבעות, יצרה מצג לפיו תקיים מלוא התחייבותיה על פי המוסכם בין הצדדים, קיבלה שירותים מהנתבעות על סמך מצג זה ונותרה חייבת בגין קבלת שירותים אלו. נטען כי מוניציפל הטעתה, יצרה מצגי שווא, הפרה התחייבות חוזית והתנהגה שלא בתום לב וכל אלו יצרו לנתבעות נזקים בגינם חייבת מוניציפל לפצותה. 12. בכתב התשובה לתביעה שכנגד טענה מוניציפל כי דין התביעה שכנגד נגדה להידחות. נטען כי ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה בחודש מרץ 2006 וכי ההוצאות הנתבעות ממנה בגין שירותי משרד מופרזות, לא מוסכמות, ובפועל אינה חייבת לנתבעות דבר. 13. גם לכתב התביעה המתוקן הוגשו כתבי הגנה ותביעה שכנגד מתוקנים בהם חזרו הנתבעות על טענותיהם. נטען כי בגין ההתקשרות בין הצדדים ניהלו הצדדים מספר הליכים בפני כב' השופט פרידמן בתא. 10559/06 במסגרתו הושג הסכם דיוני. בהתאם להסכם הדיוני נפתח חשבון נאמנות בניהול ב"כ הצדדים: עו"ד קדוש ועו"ד דוידוב, כספים שלקוחות המיזם שהוקם על פי ההסכם בין מר ורדי ומוניציפל היו חייבים בגין אירועים שאורגנו עבורם בתקופת פעילות המיזם עד יום 28.4.2006 הופקדו לחשבון נאמנות זה, ומתוך חשבון זה שולמו כספים לספקים שטרם קיבלו שכרם בגין אותם אירועים. עוד הוסכם כי תמורה עבור אירועים שאורגנו לאחר יום 28.4.06 תגבה על ידי הנתבעות בלבד ויתרה שתוותר בחשבון הנאמנות תשולם על פי הסכמת הצדדים או הכרעה בתיק העיקרי. נטען כי הליך נוסף התנהל בין הצדדים בפני כב' השופטת לפין בת.א.מ 15744/06 שם עתרו הנתבעות כאן לחייב מר נשר, מנהלה של מונציפיל לשלם להם תמורת נסיעה שאורגנה עבורו על ידם למרוקו. במסגרת הליך זה טען מר נשר כי הנסיעה הייתה חלק משיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים על פי ההסכם בין מוניציפל ומר ורדי וההסכם עם הנתבעות ואולם טענתו נדחתה. ב. העובדות המוסכמות בין הצדדים 1. כאמור מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ואלו הם: 2. I בחודש נובמבר 2005 התקשרו מוניציפל מחד ומר ורדי מנגד בהסכם מייסדים, נספח א' לת/2 הוא ההסכם לפיו תוקם חברה חדשה שתעסוק במתן שירותי הפקות ואירועים וארגון נסיעות וטיולים במסגרת תיירות פנים שתקרא אופק תיירות והפקת אירועים או אופק ניהול אירועים והפקות (להלן: "המיזם"). II בהסכם הוסכם כי מר ורדי ישמש מנהל מקצועי של המיזם ומר נשר, בעל המניות והמנהל במוניציפל יהיה ממונה על התחום הפיננסי. III אין מחלוקת כי הסכם המייסדים לא נחתם על ידי מוניציפל וכי הנתבעות לא היו צד לו. IV בעקבות פגישה שנערכה בין מר ורדי, מר נשר ומר אבישר בעל מניות ומנהל הנתבעות סוכם כי המיזם ינהל עסקיו ממשרדים אשר ישכור מהנתבעות, שהינן חברות ותיקות המתעסקות במכירה סיטונאית וקמעונאית של שירותי תיור לחו"ל ובעלות שם דומה "אופק". הוסכם כי באופן כזה יוכלו הנתבעות לספק שירותי תיירות לחו"ל ללקוחות המיזם. סוכם כי פרט לשכירת משרד יסופקו תמורת תשלום, למיזם, שירותי משרד על ידי הנתבעות וזאת, בהתאם לצורך, מעבר לפקידה במשרה מלאה שהועסקה על ידי המיזם. בהתאם להסכמת הצדדים נחתם הסכם שכירות ביום 1.1.2006 נספח ג' לת/2. V בהתאם להסכמות שתוארו לעיל החל המיזם לפעול כאשר מר ורדי ופקידה נוספת בשם רונית חפץ עבדו במיזם ממשרדים שהושכרו על ידי הנתבעות ואילו מר נשר עבד עבור המיזם מביתו. למיזם ניתנו על ידי הנתבעות שירותי משרד ופקידה בחצי משרה שעבדה עבור המיזם בהדפסות. VI אין מחלוקת כי בתחילת תקופת פעילות המיזם הופקו על ידי המיזם מספר אירועים, בגינם טענו הנתבעים כי נגבו כספים על ידי המיזם באמצעות מר נשר ואולם לא שולמו כנדרש כספים על ידו לספקים. יצוין כי בעדותו לא הכחיש מר נשר, מנהל מוניציפל, כי אכן נגבו על ידו כספים כמקדמה עבור הפקת אירועים. מר נשר טען כי שילם לספקיו עבור ארגון אירועים בדרך של הוצאת שיקים ואולם לאחר מכן הודה כי שיקים אלו בוטלו על ידו ולא נפרעו. מר נשר בעדותו התקשה להראות תשלומים שביצעה מוניציפל מכיסה בעבור אירועים שהופקו. ראה עדות מר נשר עמ' 15-17 לפרוטוקול. רשימת האירועים שהופקו על ידי המיזם פורטה בסעיף 12 לנ/4. VII עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי המיזם היה הפרויקט הראשון במסגרתו עסקה מוניציפל בהפקת אירועים וארגון תיירות פנים. אין מחלוקת כי קודם לכן לא עסקה מוניציפל בעניינים אלו, ולא צברה ניסיון כלשהו בתחומים אלו או מוניטין כלשהו. VIII בחודש אפריל 2006 נתגלעו חילוקי דעות בין השותפים למיזם. מר נשר טען כי בביקור שערך ביום 28.4.2006, הוברר כי מר ורדי בשיתוף פעולה של הנתבעות פעל לגביית כספים שהגיעו למיזם ישירות לנתבעות או למר ורדי ולא למיזם. מאידך טענו הנתבעות כי משהוברר כי המיזם ומר נשר גבו כספים עבור ארגון אירועים אך לא שילמו לספקים ומשהוברר שהמיזם אינו נושא בחובותיו כאמור בהסכם השכירות בין התובעת והנתבעות סיים מר ורדי התקשרותו עם התובעת במיזם וביקש עזרת הנתבעות בקבלת מימון ביניים. זאת כדי להמשיך בהפקת פרוייקטי המיזם, השלמתם, גביית המגיע למיזם בעבורם ותשלום לספקים עבור שירותים שנתנו עבור הפקת אירועים אלו. IX המיזם לא שילם מלוא השכר המגיע לפקידה שהועסקה על ידי המיזם ובגין כך נוהלו הליכים בבית הדין לעבודה בתיק בד"מ 2219/06 בבית הדין לענייני עבודה בחיפה וכן לא שולם דמי שכירות ותמורת שירותי משרד שקיבל. XI בשל חילוקי הדעות בין הצדדים ניסו הן התובעת מחד והן הנתבעות, באמצעות מר ורדי, מנגד לגבות כספים המגיעים למיזם בגין אירועים שהופקו או תוכננו להיות מופקים על ידי המיזם בשנת 2006. יצוין כי הנתבעות טענו שהם מימנו מימון ביניים המשך פעולת המיזם על ידי מר ורדי משום שחששו להיתבע על ידי צדדים שלישים בשל הדמיון בין שמן ושם המיזם. מאידך מוניציפל טענה כי הוציאה כספים בגין הפקות אירועים ושילמה כספים לספקים ולפיכך זכאית היא לתשלומים עבור הפקת אירועים אלו. XII לאור חילוקי הדעות בין הצדדים עתרה מוניציפל בתביעה למתן צו מניעה אשר יאסור העברת כספים המגיעים למיזם לנתבעים ולמר ורדי זאת בת.א. 10599/06 בש"א 9522/06 בבית משפט השלום בחיפה. ההליכים נוהלו בפני כב' השופט פרידמן ובמסגרתם הושג הסכם לפיו הוקם חשבון נאמנות בניהול ב"כ שני הצדדים עו"ד קדוש, ב"כ מוניציפל מחד, ועו"ד דוידוב ב"כ הנתבעת מנגד. סוכם כי כספים המגיעים למיזם יופקדו בחשבון נאמנות זה ומחשבון זה ישולמו חובות לספקים והיתרה שתוותר תחולק על פי הכרעת בית המשפט בתיק העיקרי. XIII בין החודשים אפריל - יולי 2006 המשיך מר ורדי לעבוד בארגון אירועים ותיירות פנים עבור לקוחות המיזם כאשר מימון ביניים לפעולותיו לרבות כיסוי הוצאות פלאפון ורכב ניתן לו על ידי הנתבעות. XIV בחודש מאי 2006 שלחו מר ורדי והמיזם מכתבים לשורת לקוחות המיזם ובהם ביקשו להודיעם האם מגיעים מהם כספים לתובעת או למר נשר ולהיפך. במכתבים הודע ללקוחות כי לטענת מר ורדי והמיזם נותרו מוניציפל ומר נשר חייבים כספים לספקים ולנתבעות ובגין שכר דירה ושירותי משרד ועתרו לקבלת עזרה לגביית כספים אלו. לטענת מוניציפל מדובר במכתבים משמיצים אשר הוצאו בשיתוף פעולה של הנתבעות. אין טענה כי המכתבים נכתבו על ידי הנתבעות. XV הנתבעות או מי מהם הגישו בשנת 2006 תביעה כנגד מר נשר לתשלום כספים המגיעים להן עבור ארגון נסיעת מר נשר למרוקו באמצעותן וזאת בת.א.מ 15744- 06. מר נשר טען בהליכים דנן כי מדובר בפעילות במסגרת קשר עסקי בין הצדדים. טענתו נדחתה והתביעה נגדו התקבלה בפסק דין כב' השופטת לפין ביום 4.1.2010. ג. ההליכים 1. במסגרת ההליכים בתיק זה שמעתי מטעם מוניציפל עדות מנהלה מר מיכאל נשר. 2. מטעם הנתבעים העידו בפני מר אבישר, מנהל הנתבעות, וגם רונית חפץ הפקידה אשר עבדה במיזם. 3. כל הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מפורטים ומוצגים שונים במסגרת ההליך. 4. במסגרת שמיעת הראיות בתיק זה ביקש בעל פה ב"כ מוניציפל לזמן עו"ד קדוש למתן עדות הזמה, ואולם לאחר מכן חזר בו וויתר על הצורך בזימון עד זה. 5. לאחר סיום שמיעת הראיות הגישו הצדדים סיכומי טענות בכתב. ד. המסקנה 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי וכן האזנתי לעדויות שנשמעו בפני והתרשמתי מהם אני סבורה כי דין התביעה להידחות. מאידך דין התביעה שכנגד להתקבל. זאת בניכוי כספים שהנתבעות מודות כי הן חייבות לשלם לתובעת בגין שירותי תיירות חוץ שניתנו על ידה ללקוחות המיזם, הכל כאמור בסעיף 58 לסיכומי הנתבעות, ובניכוי כספים ששולמו לנתבעות, אם שולמו, מן חשבון הנאמנות במסגרת ההליכים שנוהלו בפני כב' השופט פרידמן, והכל על פי קבלות שיוצגו על ידי התובעת, הנתבעת שכנגד. 2. אני סבורה כי צודק ב"כ הנתבעות כי מוניציפל לא הרימה נטל ההוכחה המוטל עליה כתובעת במשפט אזרחי. לא הוכח כי ההסכם בין מר ורדי ובין מוניציפל הופר בשל פעולה כלשהי של הנתבעות וכי אלו גרמו להפרת חוזה ביודעין או במתכוון. לטעמי לא נסתרה הטענה כי באם הופר ההסכם נעשה הדבר בשל התנהלות מוניציפל בלבד ומכל מקום היה מקום לצרף מר ורדי כנתבע בהליכים דנן או להגיש התביעה נגדו. לעניין זה יאמר כי הטענה שלא היה מקום להגיש הליכים כנגד מר ורדי משום שהוא בהליכי פשיטת רגל לא הוכחה. 3. לטעמי לא הוכח כי הנתבעות ביצעו פעולות המהוות תרמית הטעייה, גזל או התנהלות בחוסר תום לב. בוודאי לא הוכחו הנזקים הנטענים על ידי מוניציפל ולעניין זה צודק ב"כ הנתבעות בטענותיו בסיכומיו. 4. אשר לעילת התביעה בגין לשון הרגע משמסכימה מוניציפל כי המכתבים המשמיצים, נספח טו' לת/2 לא נכתבו על ידי הנתבעות ולא נשלחו על ידם לא הוכח כי אלו ביצעו עוולות אסורות על פי חוק איסור לשון הרע - תשכ"ה 1965. יתר על כן העובדה כי המכתבים נשלחו מפקס במשרדי הנתבעות לא הוכחה. כמו כן גם אם כך היה הרי מכיוון שהוסכם בין הצדדים כי למיזם ולמר ורדי ניתנו בהסכמה על ידי הנתבעות שירותי משרד אין במתן אישור לשלוח פקסים משום יצירת שותפות או מתן היתר לפעילות אסורה של המיזם במשלוח המכתבים נספח טו' לת'2 או לתכנם. עוד לא נסתרה הטענה כי במקרה דנן לא נפגעו מוניטין מוניציפל משום שמוניטין כזה כלל לא היה לה כזה בתחום הרלוונטי. 5. מאידך לא נסתרה טענת הנתבעות בתביעה שכנגד כי נותר חוב בגין אי תשלום דמי שכירות והוצאות משרד שאין מחלוקת כי סופקו למיזם על פי המוסכם עם מוניציפל. הטענה כי מלוא החוב שולם באמצעות כספים ששולמו מחשבון הנאמנות שהוקם במסגרת ההליכים בת.א. 10559/06 בבית משפט השלום בחיפה בפני כב' השופט פרידמן לא הוכחה. מאידך מודה מר נשר מנהל מוניציפל כי אכן נותר חוב בגין תשלום דמי שכירות וקבלת שירותי משרד עובר לניהול ההליכים בת.א. 10559/06 הנ"ל ואולם טוען כי חוב זה שולם מכספי חשבון הנאמנות או ראוי להתקזז כנד חוב הנתבעת למוניציפל. משקבעתי כי דין תביעת מוניציפל להידחות אין עוד ממש בטענת קיזוז זו. 6. עוד יש מקום לקבוע לטעמי כי אין ממש בטענות ב"כ מוניציפל לעניין מהימנות העדים. יאמר כבר עתה כי במסגרת ההליכים דנן ההכרעה בתיק זה לא צריכה להתבסס על מהימנות עדים בוודאי כאשר מרבית העובדות הרלוונטיות אינן שנויות במחלוקת. לפיכך גם אם היה ממש בטענות ב"כ מוניציפל אשר הקדיש מירב סיכומיו לטענות לעניין העדר מהימנות עדי הנתבעות לא היה בכך די כדי לפגום במסקנות המשפטיות שתוארו לעיל. שהרי בהתבסס על עדות העד מטעם מוניציפל בלבד יש לקבוע כי מוניציפל לא הוכיחה טענותיה ולא היה בעדויות עדי הנתבעות כדי להשלים את שחסר בעדויות מוניציפל. זאת ועוד התרשמותי מעדויות עדי הנתבעים שונה, ולטעמי לא ניתן לקבוע כי דווקא עדותם הינה עדות עליה לא ניתן לבסס קביעות עובדתיות. מאידך התקשתי לבסס קביעות עובדתיות על סמך עדותו היחידה של מר נשר מנהל מוניציפל. זה הכריז בעדותו ללא היסוס כי ביצע תשלומים בשם המיזם ובהמשך חקירתו הודה כי תשלומים שטען שביצע בדרך של מסירת שיקים לא בוצעו בפועל כי השיקים לא נפרעו ובוטלו. לדידו של מר נשר ביצוע תשלום משמע מסירת שיק ללא קשר אם זה נפרע או לא ולטעמי אין כך הדבר. ראה לעניין זה עדות מר נשר עמוד 15-17 לפרוטוקול. 7. גם קשייו של מר נשר להוכיח כי מוניציפל כן ביצעה תשלומים, בגינם לא גבתה תשלומים ממזמיני האירועים, ובגין כך נגרמו לה הפסדים ראוי שיזקף לחובת מוניציפל . קשיי מר נשר לתמוך טענותיו על הפסדים במסמכים תומכים גם הם בהעדר יכולתי לקבוע ממצאים על סמך עדותו היחידה. גם הימנעות התובעת מלהביא לדיון את עורך דינה הקודם, עו"ד קדוש, או את רואה החשבון שלה ולהציג מאזנים או מסמכי חברה אחרים שיתמכו בטענותיה לעניין הפסדים ראויי שיזקפו לחובתה ויתמכו בקביעה כי זו לא הוכיחה טענותיה. ה. דיון כאמור תביעת מוניציפל מושתת על מספר עילות ויש לדון בכך אחת לאחת. גרם הפרת חוזה 1. בעניין זה נסמכת מוניציפל על עדות מר נשר בלבד מטעמה. אולם מר נשר כשל בתצהיר נ/2 ובעדותו להבהיר מהם הפרות החוזה שבוצעו ובמה גרמו הנתבעות להפרות אלו. צודק ב"כ הנתבעות בסיכומיו בהפנותו לעדות מר נשר בעמ' 12 לפרוטוקול. בעדות זה מתקשה מר נשר להבהיר במה הפר מר ורדי התחייבויותיו על פי ההסכם ומסכים כי זה לא הפר את ההסכם. באם כך הדבר כיצד ניתן לקבוע כי הנתבעות גרמו ביודעין ובמתכוון להפרת הסכם על ידי גורם שלישי אשר מוניציפל כלל אינה יכולה לציין במה הפר אותו צד שלישי את ההסכם. 2. זאת ועוד מוניציפל ומנהלה מר נשר לא השכילו להראות במה וכיצד גרמו הנתבעות למר ורדי להפר ההסכם עם התובעת. שהרי אין מחלוקת כי בין הצדדים להסכם נתגלעו מחלוקות עוד בחודש אפריל 2006 ובמועד זה לא נטען כי הנתבעות עשו דבר כלשהו. טענות מר נשר ומוניציפל באשר להתנהלות הנתבעות נוגעות להסכמתם לאפשר למר ורדי להמשיך ולפעול בארגון אירועים ועסקות תיור פנים במשך מספר חודשים במימון ביניים שלהם לאחר חודש אפריל 2006. עיינתי בהסכם ולא מצאתי דבר המלמד כי לאחר פירוק המיזם והפסקתו אסור למר ורדי להמשיך ולעבוד בעיסוקו. שהרי סעיף 9 להסכם בו מתחייב מר ורדי לעבוד במשך 10 שנים חל כל עוד המיזם קיים. אולם במקרה דנן מסכים מר נשר, על פי טיעוניו בפני, כי מאז חודש אפריל 2006 פסק המיזם להתקיים. בשל כך גם טען כי אין מקום לחייב המיזם או מוניציפל לשלם דמי שכירות והוצאות לנתבעות. אם כך הדבר לא הוכח כי הנתבעות בהתנהגותם, משהתירו למר ורדי לעבוד במקצועו ממשרדיהן, לאחר חודש אפריל 2006, וסיפקו לו מימון ביניים, גרמו בכך להפרת הסכם המייסדים. 3. עוד אציין כי לא נסתרו טענות הנתבעות כי דווקא מוניציפל ומר נשר הפרו התחייבויותיהם על פי הסכם, לא סיפקו מימון מספק, ולא נתנו הלוואת בעלים למיזם. כמו כן מוניציפל לא ביצעה ניהול פיננסי למיזם, לא שולמו התחייבויות כספיות נדרשות לצורך הפקת אירועים שיזם המיזם ולא נעשה דבר מבחינה פיננסית להצלחתו. במצב עניינים זה אין לטעון כי הוכח שדווקא מר ורדי הפר התחייבויותיו על פי הסכם והדבר נעשה בשל מעשים או מחדלים של הנתבעות. 4. עוד לא הוכח במקרה דנן הקשר הסיבתי בין הפרות נטענות של הסכם המייסדים ומעשה או מחדל נטענים של הנתבעות. שהרי מעדות מר נשר כמו גם מתצהירו אין ראיה על מעשה או מחדל שעשו הנתבעות אשר הביא להפרת חובות מר ורדי על פי הסכם. כל שהוכח הוא כי הנתבעות הסכימו לפנית מר ורדי, לאחר חודש אפריל 2006, ולאחר שזה הבהיר כי המיזם פסק מלפעול והותיר אחריו חובות, להעניק לו אפשרות להמשיך ולעבוד ממשרדיהם. זאת כדי לסלק חובות המיזם לספקים ולמנוע בכך אפשרות כי הנתבעות יתבעו בשל מעשים או מחדלים שביצע המיזם. הסיכון בהגשת תביעה כזו כנגד הנתבעות, למרות העדר קשר בינם ובין המיזם היה סביר בעיני לאור הדמיון בין שמות הנתבעות ושם המיזם והעובדה כי המיזם פעל במשרדיהם. לא נסתרה הטענה כי הנתבעות פעלו על פי פניית מר ורדי אליהם והעניקו למר ורדי מימון ביניים והתירו לו לפעול ממשרדיהם רק על פי מצג שהציג בפניהם לפיו המיזם פסק מלפעול, הותיר חובות שיש לעשות הכלל כדי לפרעם, ועל פי מצג לפיו קיים חשש כי הנתבעות עצמן חשופות לתביעה. 5. במצב העניינים שתואר והוכח בפני גם אין לקבוע כי מוניציפל הוכיחה שהנתבעות פעלו בידועין ומבלי שיהיה צידוק מספיק לפועלם כדי להביא להפרת הסכם. לא הוכח כי הנתבעות ידעו שהסכם לא תם במועד בו הסכימו לפניית מר ורדי אליהם. לא הוכח גם כי טענת הנתבעות בדבר החשש להתבע אינה צידוק מספיק לבחירתם להסכים לפניית מר ורדי ולהסכים לאפשר לו המשך פעילות לזמן קצר כדי למזער נזקים. 6. לטעמי מהתנהלות מוניציפל ומנהלה לאחר חודש מאי 2006 ניתן ללמוד גם כן על הסכמה כי פעולת הנתבעות הייתה ראויה ונועדה למזער נזקים. שהרי בהליכים שהתקיימו בפני כב' השופט פרידמן הסכימה מוניציפל לאפשר למר ורדי, בגיבוי הנתבעות, לפעול להפקת אירועים ומכירת חבילות תיירות פנים לאחר יום 28.4.2006 מבלי שתהיה למוניציפל תביעה כלשהו בגין פעולות אלו. 7. עוד אציין כי מוניציפל לא הוכיחה שהנתבעות בעצמן פנו ללקוחות המיזם או עשו מעשה כלשהו המלמד על כוונה להטעות, לרמות או לגזול לקוחות מהמיזם בטרם זה הסתיים בחודש אפריל 2006. כל שהוכח הוא כי הנתבעות אפשרו למר ורדי לפנות ללקוחות המיזם כדי לסיים פעילותו תוך הקטנת הסיכון ליצירת הפסדים וחובות למיזם. כמו כן הוכח כי רווחים שהתקבלו כתוצאה מפעילות מר ורדי בתמיכה ובמימון ביניים של הנתבעות שמשו לפירעון חובות המיזם. 8. זאת ועוד לא נסתרה הטענה כי לאחר יום 28.4.2006 נעלם מר נשר ועמו התובעת מוניציפל, זו לא יצרה קשר עם הנתבעות ולא עשתה מאמץ כלשהו, כדוגמת המאמצים שהשקיע מר ורדי, לסלק חובות המיזם ולהקטין נזקים. בשל כך סבירה בעיני תשובת מר אבישר בעמוד 51 לפרוטוקול כי נעתר לבקשת מר ורדי ובכך העדיפו על פני מר נשר, משום שמר נשר כלל לא היה בשטח. עובדה זו ביחד עם העובדה כי לא נעשה ניהול פיננסי של המיזם ומר נשר ומוניציפל גבו כספים מלקוחות המיזם ולא פרעו חובות הספיקה כדי להצדיק בחירתו של מר אבישר לתמוך בצד להסכם, הוא מר ורדי שיכול היה לאחר סיומו של ההסכם להביא למזעור נזקים. 9. בשל כל האמור לעיל לא הוכחו לטעמי טענות התובעת בכל הנוגע לעילת התביעה לעניין גרם הפרת חוזה, טעות הטעייה, גזל ותרמית. אציין כי מר נשר התקשה להבהיר אלו מצגים מטעים נתנו לו הנתבעות ולמה הובילו מצגים אלו. שהרי אין מחלוקת כי ההסכם נעשה ללא מעורבות הנתבעות וזו הייתה מעורבת רק בהשכרת משרדים למיזם בהם לא נכח או אליהם המעיט להגיע מר נשר. הוכח כי למוניציפל לא היה קשר עם הנתבעות שהוביל להצגת מצגים הטעיה, תרמית וכד'. 10. עוד אציין כי טענות מן הסוג שמעלה מוניציפל כנגד הנתבעות הינן טענות בעלות גוון פלילי אשר נטל הוכחתן מוגבר. נטל זה לא הורם בנסיבות העניין כאשר התובעת בחרה להביא לעדות רק את מר נשר, אשר התקשתי לבסס ממצאים עובדתיים על סמך עדותו היחידה. מוניציפל בחרה שלא להביא לעדות את רואה החשבון של התובעת או עורך הדין שלה. 11. אשר להערכת עדות מר נשר לטעמי עדות זו לא הייתה מהימנה. מר נשר כשל מלהראות תשלומים שביצעה מוניציפל עבור המיזם. מר נשר הודה כי בעצם לא הייתה הפרדה של ממש בין חשבונות המיזם ומוניציפל וזאת רק לאחר חקירה מאומצת. מר נשר טען בלהט כי מוניציפל שילמה תשלומים לספקים ולאחר חקירה הוברר כי לדידו של מר נשר מסירת שיק אפילו זה לא נפרע הינה בבחינת תשלום. מר נשר בעדותו אף התקשה להצדיק במסמכים טענותיו לעניין תשלומים שונים שביצעה מוניציפל, כך למשל לתשלום הוצאות משפט, ואף נאלץ להודות כי חלק מהסכומים שאת השבתם תבע במסגרת ההליכים דנן למשל בגין הוצאות משפט אפשר והושבו לו כי שולמו כפיקדון לתיק בית המשפט אשר הושב עם סיום ההליכים בפני כב' השופט פרידמן. כמו כן טענות שהשמיע בפני מר נשר בדבר גזלת עסקו על ידי הנתבעות אינם עולים בקנה אחד עם טענות שהשמיע מר נשר בפני כב' השופטת לפין בת.א. 15744/06, שם נטען על ידי מר נשר כי בין הצדדים שררו קשרים עסקיים. 12. מכל האמור לעיל אני סבורה כי דין תביעת מוניציפל בכל הנוגע לעילות התביעה לעניין גרם הפרת חוזה. הטעיה, גזל, תרמית והתנהלות בחוסר תום לב דינה להידחות. 13. בהתאמה דין התביעה בגין עוולת עשיית עושר ולא במשפט להידחות. לא הוכח כי כספים שולמו לנתבעות כתוצאה מהמשך פעילותו של מר ורדי, מעבר למגיע לנתבעות. מוניציפל ומר נשר אף כשלו מלהראות במסמכים אילו תשלומים קיבלו הנתבעות ביתר. שהרי כלל לא נסתרה הטענה שחוב המיזם בגין דמי שכירות ומתן הוצאות משרד טרם שולם במלואו לנתבעות ובגינו הוגשה תביעה שכנגד. לשון הרע 1. נטען כי הנתבעות התירו משלוח מכתבים משמיצים כנגד התובעת ממשרדיהם ובכך ביצעו עוולה בניגוד למותר על פי חוק איסור לשון הרע. 2. כאמור אין מחלוקת כי המכתבים המשמיצים לטענת מוניציפל לא נכתבו על ידי הנתבעות ולא נחתמו על ידם. כן אין מחלוקת כי המכתבים לא נשלחו על ידי הנתבעות. 3. הקשר היחיד בין משלוח המכתבים שנטען כי הם משמיצים לנתבעות הינו העובדה שהנתבעות לטענת מוניציפל אפשרו משלוח המכתבים ממשרדיהם ובכך אישרו תוכן המכתבים ומשלוח מכתבים אלו. 4. בטענה זו של מוניציפל אין ממש. הוכח בפני כי במסגרת הסכם בין מוניציפל והנתבעות הוסכם כי ישכרו במתחם משרדי הנתבעות משרדים עבור המיזם וכן יינתנו למיזם שירותי משרד לרבות שימוש בפקס. משכך ומשאין מחלוקת כי המכתבים נספח טו' לת/2 נכתבו ונשלחו על ידי מר ורדי לא הוכח כי משלוח המכתבים לא נעשה על ידי מר ורדי כנציג המיזם תוך שימוש במשרד ובציוד משרדי שהועמד לרשות המיזם מכוח הסכם בין הצדדים. משכך עצם משלוח המכתבים נספח טו' לת/2 אינו מלמד על מעורבות הנתבעות במשלוח המסמכים. מעדות גב' חפץ, פקידה שהועסקה במיזם בעמוד 33 לפרוטוקול עולה כי אכן המיזם עשה שימוש בפקסים של הנתבעות במסגרת שירותי משרד שהועמדו לרשותו. 5. עוד נטען כי הלוגו המופיע על המכתבים נספחים טו' לת/2 הינו לוגו השייך לנתבעות ומכאן יש ללמוד שהמכתבים נספח טו' לת' 2 הינו מכתבי השמצה שפורסמו על ידי הנתבעות. ואולם עניין זה לא הוכח. נהפוך הוא, ממסמכים שצורפו למוצגים בתיק זה ומנספח טו' לת' 2 עצמו ניתן ללמוד כי הלוגו המדובר היה שייך למיזם דווקא, ולא לנתבעות, ומר ורדי המשיך לעשות שימוש בלוגו זה גם לאחר סיום ההסכם בין הצדדים. זאת בתקופה בה הוא המשיך לעבוד ממשרדי הנתבעים במימון ביניים שהוענק למר ורדי על ידי הנתבעות. 6. לאור האמור לעיל ומאחר ולא הוכח כנדרש כי היה לנתבעות קשר למשלוח המכתבים נספח טו' לת/2 לא הוכחה הטענה כי הנתבעות ביצועה עוולה אסורה בניגוד לחוק איסור לשון הרע - תשכ"ה - 1965. משכך אין צורך בדיון נוסף האם תוכן המכתבים הנ"ל מהווה פירסום אסור. למעלה מן הצורך אציין כי לא נסתרה כנדרש הטענה כי לא הוכח כי האמור במכתבים מהווה פרסום אסור או כי לא עומדת לנתבעת הגנות מכוח סעיפים 15 ו - 16 לחוק. 7. עוד יובהר כי לאור האמור לעיל אין צורך לדון בטענות התובעת לפגיעה במוניטין. גם כאן, למעלה מן הצורך אציין כי צודק ב"כ הנתבעות כי לא הוכחה כל פגיעה במוניטין התובעת משהוכח שלפני הקמת המיזם כלל לא עסקה מוניציפל בעיסוקים בהם עסק המיזם קרי הפקת אירועים ופעילות בתחום תיירות הפנים. הוכחת נזקים 1. גם אם טעיתי בכל האמור לעיל צודק ב"כ הנתבעות כי התובעת כשלה מלהוכיח הנזקים הנטענים בתביעה. התובעת לא צירפה מסמכים לאמת טענותיה לרבות ובמיוחד מאזנים ומסמכים המתייחסים לחברה. לא צורפו ראיות על ביצוע תשלומים בגינם לא קיבלה מוניציפל תמורה מהמזמינים. כמו כן לא צורפו מסמכים המעידים על משיכות מחשבון הבנק של המיזם ועל אופן ניהול נפרד של החשבון המיזם וחשבון מוניציפל. 2. עוד צודק ב"כ הנתבעות כי לא הובאו ראיות באשר להכנסות שהיו למוניציפל מהמיזם וכן לא פורטו כנדרש ההוצאות לרבות ההוצאות המשפטיות שהשבתן נתבעות בהליכים דנן. שהרי לא נסתרה הטענה כי חלק מההוצאות המשפטיות שהשבתן נתבעה הינם הוצאות משפטיות בגין פיקדון אשר אפשר והושב למוניציפל. לא הומצאה חשבונית מטעם עו"ד קדוש שהוצאה למוניציפל ולא הובהר האם תשלומים מסוימים שולמו בכלל על ידי עו"ד קדוש ולא על ידי מוניציפל. 3. מוניציפל גם לא דאגה להביא לעדות רואה החשבון אשר טיפל בעניינה אשר יכול היה בעדותו ובהגשת מסמכים שהכין בעבורה למלא את החסר שנותר בעדותו היחידה של מר נשר ובחרה שלא לעשות כן. משכך, שנמנעה מוניציפל מלהביא עדות רלוונטיות לעניין נזקיה הנתבעים, אין מנוס אלא מלזקוף מחדל זה לחובתה ולקבוע כי הנזקים הנתבעים לא הוכחו. סיכום התביעה העיקרית לאור כל האמור לעיל דין התביעה העיקרית להידחות כאשר זו לא הוכחה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ ובצירוף הוצאות ששלמה הנתבעות על פי קבלות בגין העדת עדים במסגרת ניהול תיק זה. התביעה שכנגד 1. טענות הנתבעות בתביעה שכנגד לא נסתרו. לא נסתרה הטענה כי הנתבעות סיפקו למיזם על פי ההסכם שנכרת עם מוניציפל שירותי משרד שכללו שימוש במתקנים במשרדי הנתבעות ואספקת שירותי פקידה בחצי משרה. כן לא נסתרה הטענה כי הנתבעות סיפקו למיזם משרד על פי הסכם שכירות עליו חתמה מוניציפל כחלק מהתחייבויותיה על פי הסכם. 2. עוד לא נסתרו הטענות כי מוניציפל לא שילמה דמי שכירות ושכר הראוי עבור שימוש שעשתה בשירותי המשרד של הנתבעות. זאת למרות שמוניציפל מסכימה כי המיזם שהה במשרדי הנתבעות עד סוף חודש אפריל 2006. 3. טענת מוניציפל הינה כי כספים המגיעים לנתבעות בגין שירותי משרד והשכרת המשרד שולמו מכספי חשבון הנאמנות או צריך שיקוזזו כנגד חובות הנתבעת למוניציפל מכוח טענותיה בהליכים אלו, לא הוכחו. לא הוכח פירוט הכספים ששולמו לנתבעות מכספים שהועברו לחשבון הנאמנות ובמקרה זה בפני עדות על קיומו של חוב בו מודה התובעת - נתבעת שכנגד ואין בפני כל ראיה על פירעון חוב זה. בהתאמה נכשלה מוניציפל בהוכחת טענות פרעתי של חוב בו היא מודה ולפיכך דין התביעה שכנגד להתקבל. 4. זאת ועוד הטענה כי חוב המגיע לנתבעות ממוניציפל יש לקזז כנגד חוב הנתבעות למוניציפל אינה טענה לאור קביעותי כי דין התביעה העיקרית להידחות. 5. כן יש מקום להפחית מסכום הנתבע על ידי הנתבעות סכום בו מודות הנתבעות כי הן חייבות למוניציפל כאמור בסעיף 58 לסיכומי ב"כ הנתבעות. עוד יש להפחית מסכום הנתבע בתביעה שכנגד סכומים ששולמו לנתבעות מחשבון הנאמנות על פי קבלות שתציג מוניציפל אם תציג. סיכום התביעה שכנגד אשר על כן דין התביעה שכנגד להתקבל ומוניציפל תשלם לתובעת שכנגד מלוא סכום התביעה שכנגד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשתה ועד התשלום בפועל. כן תשלם מוניציפל לנתבעות סכום אגרה ששילמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד ההשבה בפועל וכן הוצאות משפט בסך כולל נוסף של 5,000 ש"ח. כספים שהפקידו הנתבעות בקופת בית המשפט לרבות ערבויות יושבו לידיהן באמצעות בא כוחם לאחר תשלום אגרה והוצאות עדים. כספים שהפקידה התובעת בקופת בית המשפט לרבות ערבויות יועברו לידי הנתבעות באמצעות בא כוחה לאחר תשלום אגרות והוצאות עדים וישמשו לפירעון החובות לנתבעות על פי פסק דין זה. מוניטיןאובדן רווחים