מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה לעמלות מהכסות של חברה: 1. התובעים בתביעה העיקרית, הינם שמאים מוסמכים במקצועם ויועצים בתחום המקרקעין. הנתבע והתובע שכנגד הינו איש עסקים והבעלים של חברת זאבי אחזקות בע"מ ( להלן "זאבי אחזקות"). אחותו של תובע מס' 1 (להלן "התובע") נשואה לבנו הבכור של הנתבע. 2. ביום 30.6.99, במסגרת תהליך של הפרטה, נחתם בין הרפובליקה של בולגריה לבין זאבי אחזקות וכנפיים-ארקיע אחזקות בע"מ, הסכם שלפיו רכשו שתי החברות הנ"ל 75% ממניותיה של חברת התעופה הבולגרית הלאומית "BALKAN BULGARIAN AIRLINES" (להלן "בלקן אייר" או "החברה"). 3. בבעלותה של בלקן אייר היו נכסים הפזורים במדינות שונות במערב אירופה כמו בולגריה, ספרד, פורטוגל, איטליה, צרפת, הולנד ועוד, שחלקם היה רשום על שמה של החברה, וחלקם היה עדיין רשום, במועד החתימה על ההסכם, על שם הרפובליקה של בולגריה. 4. לאור מצבה הכלכלי הקשה של בלקן אייר, ובמטרה לסייע לתזרים המזומנים שלה עד להשלמת העסקה, נוצר הצורך במימוש נכסיה על ידי מכירתם. לצורך כך, נחתם ביום 13.4.00, בין בלקן אייר לבין התובעים, הסכם שלפיו שכרה בלקן אייר את שירותיהם של התובעים לצורך מימוש הנכסים ומכירתם כאמור (ההסכם צורף כחלק מנספח א' לתצהיר התובע ת/1, והוא יכונה להלן "הסכם בלקן אייר"). בסעיף 5.1 להסכם נקבע כי התובעים (שכונו בהסכם "The Agency") יהיו זכאים לעמלה בהתאם להכנסות החברה מכל עסקה, היינו לפי מכירות בפועל, ולפי שיעור העמלות שפורטו בטבלה שהופיעה בסעיף זה. וזו לשון הסעיף: "The Agency is entitled to commission out of each property sale, according to the revenues transaction to the Company at the following commision rates: ….." בסעיף 5.4 להסכם נקבע כי במקרה ויוסכם על ידי שני הצדדים כי לא ניתן למכור את הנכסים תוך זמן סביר, יהיו התובעים זכאים לשכר המבוסס על המאמצים וההוצאות שהושקעו על ידם בפועל, ושעליו יוסכם באופן הדדי. וזו לשון הסעיף: "In case the both parties agree that the handling of a property will not be finalized by a sale within reasonable period, the Agency shall be entitled to a fee based on its actual invested efforts and expenses, as will be mutually concluded" 5. להסכם צורפה רשימת הנכסים שהתובעים התבקשו לממשם (נספח ב' לתצהיר התובע ת/1). ברשימה זו, חולקו הנכסים לשלוש קבוצות. בקבוצה הראשונה נכללו הנכסים הנמצאים באירופה המערבית והרשומים בבעלותה של חברת בלקן אייר. בקבוצה השנייה נכללו הנכסים הנמצאים במערב אירופה שהיו רשומים על שם הרפובליקה של בולגריה, ושחברת בלקן אייר היתה זכאית להירשם כבעלים שלהם. בקבוצה השלישית נכללו הנכסים הנמצאים בבולגריה והרשומים בבעלות בלקן אייר. 6. התובעים עמלו למימוש הנכסים במשך למעלה משנה לטענתם. עבודתם כללה מיפוי סטטוס הנכסים בהיבט המשפטי והפיננסי, פעילות חקר שוק, הפעלת יועצים מקומיים, איתור רוכשים ועוד. 7. אין מחלוקת כי במהלך תקופה זו הצליחו התובעים למכור נכס (משרד) בליסבון, שהיה רשום על שם החברה. כמו כן אין מחלוקת כי בלקן אייר שילמה לתובעים סכום כולל של 40,000 דולר אמריקאי, תמורת השירותים שסופקו לה על ידי התובעים, וכי היא זו שנשאה בעלויות הנסיעות והשהייה של התובעים בחו"ל. 8. בחודש 2/01, דהיינו בחלוף כ-9 חודשים ממועד חתימת הסכם בלקן אייר עם התובעים, התגלע סכסוך בין זאבי אחזקות לבין הרפובליקה של בולגריה, ובלקן אייר הפסיקה את פעילותה. זאבי אחזקות הגישה תביעה נזיקית כנגד הרפובליקה של בולגריה על סכום של 230,000,000 ₪, בבית הדין לבוררויות בינלאומיות של האו"ם בפאריס, והרפובליקה של בולגריה הגישה תביעה נגדית כנגד זאבי אחזקות. 9. בעקבות הפסקת פעילותה של בלקן אייר, פנו התובעים אל הנתבע, וביום 25.11.01 נחתם בין התובעים לבין הנתבע מסמך שלפיו התחייב הנתבע, בין היתר, לשלם לתובעים כ- exgratia (לפנים משורת הדין), סכום של 20,000 דולר (נספח ה' לתצהיר התובע ת/1). מסמך זה שיכונה להלן "הסכם זאבי", עומד במוקד המחלוקת בין הצדדים, ומפאת חשיבותו לענייננו, אצטט להלן את תוכנו כדלקמן: " ווכולדר/בלקן 1. יקבלו exgratia לסיום החשבון סכום של 20,000 דולר. 2. עם גמר הבוררות במידה והנכסים הנמצאים ברשימת המטלות בהסכם עם ווכולדר יעברו לחברה הם ימסרו לווכולדר למימוש והוא יהיה זכאי לתשלום על פי ההסכם המקורי. 3. במידה ובמקום הנכסים כאמור ב(2) לעיל יועבר שווה ערך (בכסף) אזי יחשב הדבר כאילו נמכרו הנכסים ע"י ווכולדר והוא יהיה זכאי לתמורה כאילו ונכסים אלו נמכרו על פי ההסכם המקורי. 4. בעבור העובדה שלא ברור מתאי נתן אם בכלל לממש את האמור בסעיפים (2) ו-(3) לעיל, אזי החברה תשלם לווכולדר את התמורה על פי (2) ואו (3) לעיל בתוספת 15% אם וכאשר ימומשו הנכסים כאמור בסעיפים הנ"ל. 5. הסכומים ששולמו לווכולדר עד היום בתוספת האמור בסעיפים 1 (המילה "להסכם" מחוקה וליד המחיקה מופיעה חתימה בראשי תיבות של הנתבע, הערה שלי, כ. ג') למסמך זה מהווים הסדר סופי ומוחלט בגין כל השירותים שנתנו על ידו בהתאם להסכם שנחתם בין Wacholder-yadlin ובין Balkan air מתאריך 13/4/2000" (טעויות הכתיב הינן במקור, כ. ג') 10. ביום 25.10.06 ניתן פסק דין בהליך הבוררות לפיו חויבה הרפובליקה של בולגריה לשלם לזאבי אחזקות סך של 23,150,000 דולר אמריקאי, וזאבי אחזקות חויבה לשלם לרפובליקה של בולגריה סך של 12,789,856.21 דולר אמריקאי. לאחר קיזוז הסכומים הנ"ל, התוצאה הסופית היתה שהרפובליקה של בולגריה חויבה לשלם לזאבי אחזקות סך של 10,360,143.79 דולר אמריקאי (עמ' 328 לפסק הבוררות ת/2). 11. טענות הצדדים על רקע המצב העובדתי שתואר לעיל נולדה התביעה דנן, כאשר בפי הצדדים גרסאות שונות לגבי השתלשלות העניינים כפי שיבואר להלן. טענות התובעים התובעים טענו כי הנתבע הוא זה שפנה אל התובע במסגרת אירוע משפחתי, והציע לו לנהל עבור בלקן אייר שנרכשה על ידי זאבי אחזקות כמתואר לעיל, את נכסיה, ולאתר קונים באופן מיידי לצורך מימושם. לצורך כך הנחה אותם הנתבע לחתום על הסכם עם בלקן אייר, זאת תוך הסבריו כי עסקינן בחברה שהיא בשליטתו ורק על פיו יישק דבר. התובע דרש מהנתבע שכר לפי שעות עבודה וללא קשר לתוצאות המכירה, אולם הנתבע סרב והבטיח לתובע, כי לאור כמות הנכסים והוודאות בביצוע עסקאות, אין כל חשש להסכים על שכר טרחה לפי מדד המכירות. על רקע הקרבה המשפחתית והאמון שרחש התובע לנתבע, נחתם ביום 13.4.00 הסכם בלקן אייר המצוין בסעיף 4 לעיל. 12. התובעים עמלו קשות למימוש הנכסים במשך למעלה משנה, ובמועד שבו הם איתרו רוכשים ונדרשו אישורים פורמאליים ממשלת בולגריה לביצוע העסקאות, החליט הנתבע לחסל את עסקיו בבולגריה כולל החברה. לטענתם, הנתבע לא הודיע להם על החלטתו הנ"ל ועל הסכסוך שהתגלע בינו לבין ממשלת בולגריה, ואף הורה להם להמשיך ולנסות למכור כמה שיותר נכסים, דבר שגרם לרדיפתם על ידי נציגים רשמיים של ממשלת בולגריה. 13. כשנודע להם הדבר, פנה התובע אל הנתבע, ורק אז הודיע לו הנתבע על חיסול עסקיו בבולגריה, ועל כוונתו לתבוע את הרפובליקה של בולגריה, בין היתר, גם בגין הנכסים נשוא ההסכם. הנתבע ביקש מהתובעים להמתין עם חשבון שכר הטרחה עד לסיום הליך הבוררות, תוך שהוא מתחייב כלפיהם לטענתם, באופן אישי לשלם את שכרם, ומבטיח להם כי אם יזכה בבוררות בנכסים שבגינם זכאים התובעים לשכר, ישלם להם את המגיע להם, בתוספת 15% בגין הזמן שיעבור עד קבלת פסק הבוררות. בנוסף, ובמטרה לפצותם על עמלם בבלקן אייר, הבטיח הנתבע לתובעים, שיספק להם עבודות שונות בארץ. על רקע ההבטחות הנ"ל ועל סמך האמון שנתנו התובעים בנתבע, נחתם הסכם זאבי שצוטט בסעיף 9 לעיל. 14. שש שנים לאחר חתימת ההסכם עם בלקן אייר, נודע לתובעים, מתוך עיון בכתבה בעיתון, כי הנתבע זכה בבוררות בסכום של כ-10 מיליון דולר. 15. התובעים פנו אל הנתבע בבקשה למלא אחר התחייבותו ולשלם להם את המגיע להם, אך האחרון התעלם מפניותיהם, ולבסוף הודיע להם כי אין בכוונתו לשלם להם דבר, באשר התביעה מול הרפובליקה של בולגריה בנושא הנכסים, נדחתה על כל מרכיביה לטענתו. 16. בשל מצב זה, הגישו התובעים את התביעה דנן, שבמסגרתה עתרו לעיין בפסק הבוררות ובתביעה שהגיש הנתבע כנגד הרפובליקה של בולגריה. בעקבות קבלת המסמכים הנ"ל, התברר לתובעים כי התביעה שהוגשה על ידי הנתבע כנגד הרפובליקה של בולגריה הינה תביעה נזיקית, שלא כללה כל סעד בעניין הנכסים נשוא התביעה. עוד התברר להם לטענתם, כי בלקן אייר מכרה נכסים שהיו בטיפולם, בתמורה העולה על 10 מיליון דולר אמריקאי, הכוללים את מלון פליסקה בסופיה במחיר של כ-6 מיליון דולר, מלון קוסמוס בבורגס במחיר של כ- 3 מיליון דולר, ובנין משרדים בשדה התעופה במחיר של כ- 1.1 מיליון דולר אמריקאי. 17. על רקע הגילוי הנ"ל, טענו התובעים כי הנתבע רימה אותם והוליך אותם שולל עת הציג בפניהם מצג שווא שלפיו הוא תבע את הנכסים של בלקן אייר במסגרת התביעה שהגיש כנגד הרפובליקה של בולגריה, ואף ביקש מהם להמתין לתוצאת הליך הבוררות, בעוד שהתביעה שהוגשה על ידו לא התייחסה כלל לנכסים הנ"ל, כפי שהתברר להם בדיעבד. במצב דברים זה טענו התובעים כי הנתבע חב כלפיהם באופן אישי בגין השכר שנמנע מהם עקב המצג הנ"ל, בסך של 1,204,705 דולר אמריקאי. לחילופין טענו התובעים כי הואיל וחלק מהנכסים שהיו בטיפולם נמכרו במחיר העולה על 10 מיליון דולר כפי שצוין בסעיף 16 לעיל, זכאים הם לשכר בגין העסקאות הנ"ל בשיעור של 6% לפי טבלת העמלות שצוינה בסעיף 5.1 להסכם בלקן אייר, ובתוספת עמלה בשיעור של 15% עבור הזמן שחלף בהתאם להסכם זאבי, בסכום כולל של 710,815 דולר אמריקאי. לחילופי חילופין טענו התובעים כי הם זכאים לשכר ראוי בגין כל העבודה שהושקעה על ידם וזמן ההמתנה בסך של 1,500,000 ₪. משיקולי אגרה, העמידו התובעים את תביעתם על סך של 2,000,000 ₪. 18. טענות הנתבע הנתבע הכחיש מכל וכל את הטענות שהועלו על ידי התובעים, וטען כי דין התביעה נגדו להידחות בהעדר כל עילת תביעה אישית נגדו. לגרסתו, התובע הוא זה שפנה אליו במסגרת היחסים המשפחתיים, בבקשה שיספק לו עבודות בחברות שבבעלותו, והנתבע הפנה אותו לבלקן אייר שנרכשה באותה עת על ידי חב' זאבי אחזקות כמתואר לעיל. לטענת הנתבע, הוא לא נטל כל חלק בהתקשרות הנ"ל, ולא היה מעורב בקביעת תנאיה, ולא ערב להתחייבויותיה של בלקן אייר כלפי התובעים, ומשכך אין לתובעים כל עילת תביעה אישית נגדו בקשר להסכם הנ"ל. 19. לעניין הסכם זאבי, טען הנתבע כי התובעים מנצלים את הקשר המשפחתי בינו לבין התובע במטרה להוציא ממנו כספים שלא כדין, על ידי העלאת הטענה בדבר קיום ערבות אישית לתשלום שכרם, דבר שלא היה ולא נברא. לטענתו, התחייבותו לשלם לתובעים סך של 20,000 דולר, במסגרת הסכם זאבי, מעבר לסכומים ששולמו להם על ידי בלקן אייר, ניתנה לפנים משורת הדין כמצוין בסעיף 1 להסכם, במטרה לשמור על שלום המשפחה, וכי התשלום הנ"ל היווה הסדר סופי ומוחלט בגין כל השירותים שניתנו על ידי התובעים בהתאם להסכם בלקן אייר כפי שצוין בסעיף 5 להסכם, ומשכך, מושתקים התובעים מלעתור לשכר נוסף על פי הסכם זה. 20. הנתבע הכחיש את טענת התובעים שלפיה הוא הודיע להם כי תבע את הרפובליקה של בולגריה בגין הנכסים שטופלו על ידם, וטען כי התביעה שהוגשה על ידי זאבי אחזקות כנגד הרפובליקה של בולגריה היתה תביעת השבה בגין השקעות שהשקיעה זאבי אחזקות בתקופת ההסכם, וכי הסעיפים בהסכם זאבי שהתייחסו לנכסים, הוכללו למקרה שבו תהיה פשרה בתביעה הנ"ל שבמסגרתה תקבל זאבי אחזקות מהרפובליקה של בולגריה, נכסי מקרקעין במקום פיצוי כספי, אולם אפשרות זו לא התממשה. עוד הוסיף וטען כי הסך של 10,360,144 דולר שנפסק בבוררות, הינו עבור החזר השקעות יתר שהשקיעה זאבי אחזקות בבלקן אייר בתקופת הרכישה, וכי אין לסכום הנ"ל כל קשר לנכסי המקרקעין שנמסרו לטיפולם של התובעים, אשר עליהם לא קיבלה זאבי אחזקות כל פיצוי כספי בבוררות. 21. ולעניין זכאותם של התובעים בכלל לשכר נוסף, טען הנתבע כי התובעים אינם זכאים לכל שכר נוסף לפי הסכם בלקן אייר, שכן הסכם זה נחתם בין הצדדים על בסיס הצלחה, היינו מכירה בפועל (סעיף 5.1 להסכם), ומאחר והתובעים לא מכרו נכסים של בלקן אייר מלבד נכס בליסבון, שבגינו קיבלו את העמלה המגיעה להם על פי ההסכם, אין הם זכאים לשכר נוסף. 22. הנתבע טען עוד כי התובעים אינם זכאים לשכר בגין מכירת מלון פליסקה, מלון קוסמוס ובנין משרדים בשדה התעופה (ראה סעיף 16 לעיל), הן מהטעם שמדובר בעסקאות מימון שבוצעו בין חברות קשורות לזאבי אחזקות במטרה לסייע לבלקן אייר ערב קריסתה, ללא כל מעורבות של התובעים, והן מהטעם שעסקאות אלה בוטלו על ידי ממשלת בולגריה. 23. הנתבע הוסיף וטען כי התובעים אינם זכאים לשכר ראוי על פי סעיף 5.4 להסכם בלקן אייר, שכן שכר כאמור כפוף להסכמה הדדית של הצדדים, והסכמה כאמור לא התקיימה בענייננו (ראה ציטוט הסעיף בסעיף 4 לעיל). עוד הוסיף וטען כי התובעים לא זכאים כלל לשכר ראוי, שכן הם לא הוכיחו באמצעות חוות דעת מומחה, מהו השכר הראוי המגיע להם, אם לפי סעיף 5.4 להסכם ואם בכלל, ולא הוכיחו אם אותו שכר ראוי עולה על השכר הכולל ששולם להם על ידו ועל ידי בלקן אייר, ולכן, גם מטעם זה דין תביעתם בעילה זו להידחות. 24. התביעה הנגדית הנתבע הגיש תביעה נגדית כנגד התובעים שבה טען כי עצם הגשת התביעה על ידי התובעים מהווה הפרה יסודית של הסכם זאבי, שהיווה כאמור הסדר סופי ומוחלט בין הצדדים, ומשכך, הוא עתר לחייב את התובעים בתשלום פיצוי בסך של 123,195 ₪ בגין ההפרה הנ"ל. 25. העדויות מטעם התובעים העידו התובעים בעצמם. מטעם הנתבע העיד הנתבע, ומנכ"ל בלקן אייר בתקופה הרלוונטית, מר צבי פרנק. 26. דיון אתחיל ואומר כי לא ניתן היה לעמוד בצורה ברורה ובהירה על טענות התובעים בכל הקשור להסכם בלקן אייר, ועל עילת התביעה האישית כנגד הנתבע הקשורה להסכם הנ"ל, ונדמה היה לכאורה, למקרא תצהירי התובעים ודרך ניהול החקירות על ידם, שהם מייחסים לנתבע, אחריות אישית לקיום התחייבויותיה של בלקן אייר כלפיהם על פי ההסכם הנ"ל. להמחשת אי הבהירות הנ"ל אפנה לסעיף 10 בסיכומי התובעים שבו הם טענו כי חתימתם על הסכם בלקן אייר "הייתה בכפוף להתחייבות הנתבע לתשלום שכר טרחתם, כאשר הוא אחראי אישית לתשלום, זאת באשר לא היה להם כל מושג לגבי התנהלות החברה בבולגריה, מנהליה ויכולתה הכלכלית, למעט האמון שנתנו בנתבע על רקע הקרבה המשפחתית", ואילו בסעיף 1 לסיכומי התשובה שלהם כתבו התובעים "הנתבע מטעה את כב' בית המשפט בטענה כאילו התובעים טוענים ל"ערבות אישית" או "התחייבות" של הנתבע בעניין ההסכם עם "אייר בלקן"....", ואולם בהמשך, בסעיף 7 ציינו "..... התובעים מעולם לא טענו כי סיכמו עם הנתבע התנאים "בבלקן אייר", אלא רק טענו טענה אחרת שהוכחה על ידם, כי הנתבע התחייב בפניהם כבעל שליטה שהוא אחראי לכל מה שהם יסכמו עם בלקן"!!! (ראה גם סעיף 5 בסיכומי התשובה הנ"ל). דרך התנסחות זו המגלמת בתוכה העלאת טענות סותרות, הקשתה על עמידה על טענותיהם המשפטיות של התובעים כלפי הנתבע בכל הקשור להסכם בלקן אייר. למרות אי הבהירות הנ"ל אציין כי הוכח מהעדויות, אף מעדויותיהם של התובעים, כי הנתבע לא ערב לקיום התחייבויותיה של בלקן אייר כלפיהם, ולא היה מעורב במשא ומתן שהתנהל בינם, ולא נטל כל חלק בהתקשרות הנ"ל, ובמצב נתון זה, ולמרות שניכר היה שהתובעים עשו ערבוביה בטיעוניהם בין בלקן אייר לבין הנתבע, אין בערבוביה הנ"ל בכדי ליצור עילת תביעה אישית כנגד הנתבע בכל הקשור להסכם בלקן אייר, בהעדר בסיס משפטי לכך כמצוין לעיל. 27. אי לכך, יתמקד הדיון להלן בהסכם זאבי, שעליו ביססו התובעים, כפי שניתן היה להסיק, את עיקר תביעתם. התובעים טענו כאמור כי לאחר קריסתה של בלקן אייר, הם פנו אל הנתבע אשר ביקש מהם להמתין עם חשבון שכר הטרחה עד לסיום הליך הבוררות, תוך שהוא מתחייב כלפיהם באופן אישי לשלם את שכרם, ומבטיח להם כי אם יזכה בבוררות, בנכסים שבגינם זכאים התובעים לשכר, ישלם להם את המגיע להם בתוספת 15% בגין הזמן שיעבור עד קבלת פסק הבוררות (יוזכר כי התובעים לא עשו אבחנה לאורך כל טיעוניהם בין הנתבע לבין החברות שבבעלותו). על רקע ההבטחות הנ"ל ועל סמך האמון שנתנו התובעים בנתבע, נחתם הסכם זאבי. לעומתם טען הנתבע כי ההסכם נחתם לפנים משורת הדין ועל מנת לשמור על שלום המשפחה (ראה עדותו בעמ' 50 ש' 27-25), ובכדי להביא לסילוק סופי ומוחלט של תביעות התובעים בכל הקשור לשכר שלהם על פי הסכם בלקן אייר, תוך שהוא "לוקח את האחריות שאם החברה לא תקיים, יוציא את הכסף מכיסו" (ראה עדותו עמ' 73 ש' 18-17). 28. בחנתי את טענות הצדדים על רקע ההסכם הנ"ל, ולא שוכנעתי כי קמה לתובעים מכוחו, עילת תביעה אישית כנגד הנתבע, בנסיבות המקרה שבפנינו. להלן נימוקיי: בסעיף 1 להסכם התחייב הנתבע לשלם לתובעים, לפנים משורת הדין (כפי שצוין בסעיף 1 להסכם) סך של 20,000 דולר, ואין מחלוקת בענייננו כי סכום זה שולם לתובעים על ידי הנתבע (באמצעות זאבי אחזקות), ומקובלת עלי בהקשר זה טענתו של הנתבע שלפיה התחייבות זו נבעה מרצונו לשמור על שלום המשפחה, ולא ממחויבות אישית שלו לחובותיה של בלקן אייר כלפי התובעים. בסעיף 5 להסכם נקבע כי הסכומים ששולמו לתובעים עד למועד חתימת ההסכם, בתוספת התשלום הנקוב בסעיף 1 להסכם, מהווים הסדר סופי ומוחלט בגין כל השירותים שניתנו על ידי התובעים לפי הסכם בלקן אייר. לאור שני הסעיפים הנ"ל, ניתן היה לקבוע לכאורה, כי עם חתימתם על הסכם זה, ועם ביצוע התשלום הנקוב בסעיף 1 להסכם, באו תביעותיהם של התובעים לקבלת שכר לפי הסכם בלקן אייר על סיומם, והן מנועים מלבקש שכר נוסף על פי הסכם זאבי, אם מבלקן אייר או מהנתבע. 29. אלא שהתובעים תלו את יהבם על סעיפים 2-4 להסכם הדנים בנכסיה של בלקן אייר. לטענתם, הנתבע הציג בפניהם מצג שווא שלפיו הוא תבע את הרפובליקה של בולגריה בגין הנכסים של בלקן אייר שהיו בטיפולם, והבטיח כי אם יזכה בבוררות בנכסים אלה, הוא ישלם להם את מה שמגיע להם, בתוספת 15% בגין הזמן שיעבור עד קבלת פסק הבוררות. לטענתם "... הנתבע לא תבע את כל הנכסים בניגוד להסכם ובניגוד להבטחתו, באופן בו הוא מנוע היום עפ"י דיני המניעות להתחמק מחובתו וערבותו האישית לתשלום מלוא שכרנו" (סעיף 38 לסיכומיהם). 30. גם בטיעון זה קשה היה לעמוד על הקונסטרוקציה המשפטית שעליה מבססים התובעים את תביעתם בעניין זה. אמנם הן בכתב התביעה והן בסיכומים הפנו התובעים לסעיף 28 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, על מנת לבסס כביכול את טענת המניעות שהועלתה על ידם, אולם ספק בעיני אם סעיף זה רלוונטי לענייננו, שכן לדידי, לא ניתן לראות בהסכם זאבי, הסכם המותנה בתנאי מתלה כלשון סעיף 28 לחוק. 31. יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי התובעים הרימו את נטל הוכחת טענתם בדבר הצגת מצג השווא הנטען על ידי הנתבע. במה דברים אמורים? התובעים טענו כי הנתבע הציג בפניהם מצג שלפיו הוא הגיש תביעה כנגד הרפובליקה של בולגריה בנוגע לנכסים המדוברים. לטענה זו לא ניתן היה למצוא תימוכין בהסכם זאבי. אמנם בסעיפים 2 ו-3 נקבע כי במידה ובגמר הבוררות יועברו נכסים לבלקן אייר או יועבר שווי כספי בגינם, יהיו התובעים זכאים לממש נכסים אלה על פי התנאים שנקבעו בהסכם בלקן אייר או לקבל שכר מהשווי הכספי שיתקבל עבורם, אולם אין בכך בכדי ללמד על קיומה של הצהרה או התחייבות מטעם הנתבע (זאבי אחזקות) להגשת תביעה בנדון, ולא ניתן לשלול בהקשר זה את דבריו של הנתבע שלפיהם סעיפים אלה הוכללו בהסכם זאבי למקרה ונכסים של בלקן אייר היו מועברים לזאבי אחזקות חלף פיצוי כספי, במסגרת הסדר פשרה בתביעה הכספית שהגיש, אפשרות שלא התממשה בפועל (ראה עדותו בעמ' 49 ש' 32-26, עמ' 50 ש' 8-1). גם עיון בסעיף 4 להסכם זאבי שבו נקבע כי "בעבור העובדה שלא ברור מתאי נתן אם בכלל לממש את האמור בסעיפים (2) ו-(3) לעיל, אזי החברה תשלם לווכולדר את התמורה ....." (ההדגשה אינה במקור, כ.ג'), מחזק את המסקנה כי לא ניתנה לתובעים הבטחה מטעם הנתבע לקבלת הנכסים המדוברים ומימושם. 32. אולם, אף אם שוכנעתי כי הנתבע התחייב כלפי התובעים להגיש תביעה בגין הנכסים המדוברים, והוא לא עמד בהתחייבותו הנ"ל, האם די בכך בכדי לזכות את התובעים בשכר שנמנע מהם מבלקן אייר בגין נכסים אלה לטענתם? התשובה לכך הינה שלילית. התובעים לא הוכיחו בהליך דנן מה היו סיכויי הזכייה בנכסים המדוברים, למקרה והיתה מוגשת תביעה בגינם על ידי זאבי אחזקות, על פי הדין הזר החל על מערכת היחסים בין הצדדים, ולא התיימרו להגיש כל ראיה או חוות דעת בנדון. על הנטל המוטל על התובעים בהקשר זה ניתן להסיק, על דרך האנלוגיה, מתביעות רשלנות מקצועית שהוגשו כנגד עורכי דין אשר לא נקטו בהליכים משפטיים על פי הנדרש מהם. בע"א 989/03 א' חטר-ישי משרד עורכי דין ואח' נ' יעקב חיננזון, פ"ד נ"ט (4) 796, 811, נפסק: "... בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח כי אלמלא התרשלותו של עורך-הדין תוצאת פסק-הדין הייתה משתנה לטובתו (ראו א' יעקב "רשלנות בין כותלי בית-המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי-דין במסגרת הדיון המשפטי" [13], בעמ' 22-21, 58-57)." ובע"א (חיפה) 887/08 כהן רפאל נ' פרוכט חנה ( 17.8.09), עמ' 7 נקבע: "כאן ראוי להזכיר כי בתביעה כנגד עורך דין על רשלנות בייצוג מוטל על התובע לשכנע לא רק בהתרשלות, אלא עליו לשכנע גם כי אלמלא אותה התרשלות תוצאת ההליך היתה שונה... " בענייננו, התובעים לא הוכיחו את סיכויי ההצלחה למקרה ותביעה בגין הנכסים היתה מוגשת כאמור, ומשכך, לא ניתן לפסוק להם פיצוי עקב ההפרה הנטענת על ידם. 33. יתרה מכך, התובעים לא הוכיחו כלל, את זכאותם לשכר נוסף על פי הסכם בלקן אייר. במה דברים אמורים? הוכח כי זכאותם של התובעים לשכר על פי הסכם בלקן אייר, היתה כפופה לביצוע מכירות בפעול, וכי התובעים התקשרו בהסכם זה מתוך מודעות לסיכון הגלום בו, וכנגד עמלות גבוהות מהמקובל, וכדברי מר צבי פרנק, ששימש כמנכ"ל בלקן אייר בתקופה הרלוונטית: "..... שהיה ברור מלשון ורוח ההסכם שהתובעים מקבלים עמלות גבוהות באופן ניכר מהמקובל בשוק, כנגד הצלחה" (עמ' 59 ש' 14-12). "......כולנו ידענו שיש קשיים לא מבוטלים במכירת הנכסים הללו והעבודה מרובה, והם לקחו את הסיכון שאם לא יצליחו לא יקבלו עמלה ואם יצליחו יקבלו עמלה גבוהה מאד. ...... במקרה הזה הוסכם שהקושי לא מבוטל, והצדדים הסכימו על עמלה גבוהה מאד לגבי מכירת הנכס. אני לא חושב שזה הימור. שני הצדדים נכנסו להסכם מתוך הכרה ברורה מהו הסיכון והסיכוי שהם לוקחים על עצמם בכריתת ההסכם הזה." (עמ' 59 ש' 30-21). גם תובע מס' 2 מר שי ידלין אישר זאת בעדותו בעמ' 38 ש' 10-6 באומרו: " ש. אתם ידעתם מראש כי מדובר בנכסים בעייתיים שקשה מאד למכור אותם? ת.        בחלקם נכסים בעייתיים שקשה למכור אותם. ניסינו לחקור ולשאול ולהבין מקבוצת זאבי על אופי ופעילות הנכסים. העמלות וההסכמות בחוזה לא נקבעו לאחר תקופה שבה חקרנו ובדקנו את הנכסים וחזרנו לחברה ואמרנו עמלות, אלא משיחות ומסוג של לקיחת סיכון הדדי מראש על להיכנס לסוג של מתן שירות מראש, שהוודאות בו אינה ידועה לאף צד" בענייננו, אין מחלוקת כי מלבד נכס בליסבון שנמכר על ידי התובעים בסכום של כ- 40,000 עד 50,000 דולר (ראה עדות מר פרנק בעמ' 56 ש' 13-12 אשר לא נסתרה), לא נמכרו נכסים נוספים של בלקן אייר על ידי התובעים. יוצא אפוא כי התובעים אינם זכאים לשכר נוסף על פי הסכם בלקן אייר. 34. התובעים טענו כי עלה בידם למצוא קונים לכל הנכסים שהופיעו בקבוצה א' ברשימת הנכסים של בלקן אייר (ראה סעיף 5 לעיל), בסכום כולל של 3,000,000 דולר, אולם עסקאות אלה סוכלו עקב החלטת הנתבע להפסיק את פעילותה של בלקן אייר בבולגריה, ובכך נמנע מהם שכר בסך של 407,577 דולר אמריקאי לטענתם (ראה רשימה י"א שצורפה לתצהיר התובע ת/1). אולם, טענה זו הועלתה על ידם בעלמא ולא נתמכה בכל עדות ו/או ראיה שהיא מלבד עדותם היחידה של התובעים. התובעים לא הוכיחו את זהותם של הקונים הפוטנציאליים, ולא הוכיחו אם השתכללה בינם (כנציגים של בלקן אייר) לבין אותם קונים, גמירות דעת לרכישת הנכסים הנ"ל, ובנוסף, לא הוכיחו מהן הפעולות שנעשו על ידם להוצאת עסקאות אלה אל הפועל. אמנם, במהלך המשפט הוצגו מספר יפוי כח נוטריונים שסומנו כמוצג ת/5 (ראה החלטתי מיום 3.3.13), אשר הועברו לתובעים ערב קריסתה של בלקן אייר לצורך זירוז מכירת נכסיה, אולם אין ביפויי הכח הנ"ל כשלעצמם, בכדי ללמד על התגבשות עסקאות במקרקעין, ללא ראיות נוספות בעניין זה. 35. זאת ועוד, כזכור, זכאותם של התובעים לשכר הותנתה על פי הסכם בלקן אייר, בביצוע מכירות בפועל, והיא נגזרה מהתמורה שתתקבל על ידי בלקן אייר ממכירת נכסים אלה. משלא התגבשו העסקאות הנטענות על ידי התובעים לכדי מכירה בפועל, אז לא השתכללה זכותם לקבלת שכר על פי הסכם בלקן אייר, ובאין זכאות כאמור, נשמט הבסיס מתחת לטענת השכר שנמנע מהם עקב אי הגשת התביעה על ידי הנתבע בגין הנכסים הנדונים כמתואר לעיל. 36. לחילופין טענו התובעים לזכאותם לשכר ראוי בגין הפעולות והמאמצים שנעשו על ידם לאיתור קונים, עד לקריסתה של בלקן אייר. אולם גם בעניין זה דין תביעתם להידחות. ראשית, התובעים לא הוכיחו את היקף העבודות שנעשו על ידם והמזכים אותם בשכר ראוי כטענתם (ראה סעיף 34 לעיל). שנית, הלכה פסוקה היא כי שיעורו של השכר הראוי "אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו" (ע"א 136/92 בייניש-עדיאל- עורכי דין ואח' נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ ואח', פ"ד מז(5), 114). ראה גם ע"א (ת"א) 2058/08 לוין ברזל בע"מ ואח' נ' ארנון גיצלטר ואח', ). בענייננו, התובעים הגישו רשימה שנערכה על ידי התובע ושבה פורטו בין היתר, מספר שעות עבודה, מספר ימי עבודה ועלות שעת עבודה (נספח י"א לתצהיר התובע ת/1). אולם, ללא חוות דעת מקצועית, לא ניתן היה להסתמך על רשימה זו לקביעת ממצא עובדתי/משפטי לעניין שיעור השכר הראוי המגיע לתובעים כטענתם. להמחשת הצורך בקיומה של חוות דעת כאמור, אפנה למכתב שנשלח על ידי התובע ליו"ר בלקן אייר בשנת 2001 (נ/1) ובו צוינה עלות שעת עבודה בסך של 70 דולר בתוספת מע"מ, לעומת נספח י"א לתצהיר התובע שנערך בשנת 2009 ושבו צוינה עלות שעת עבודה בסך של 120 דולר בתוספת מע"מ. מלבד התשובה כי הפרש זה מקורו בחלוף הזמן, לא הוכח על ידי התובעים, בראיות מקצועיות, הכיצד נקבעה עלות זו וממה נבע ההפרש הנטען כאמור. 37. התובעים טענו עוד כי בלקן אייר מכרה נכסים שנכללו ברשימת הנכסים שהועברו לטיפולם (מלון פליסקה, מלון קוסמוס ובנין משרדים בשדה התעופה), בתמורה העולה על 10 מיליון דולר כפי שהתברר להם בדיעבד, ומשכך, זכאים הם לעמלה בגין מכירה זו על פי הסכם בלקן אייר בשיעור של 6% לפי טבלת העמלות שפורטה בסעיף 5.1 להסכם, בתוספת 15% על פי סעיף 4 להסכם זאבי. אולם מהעדויות התברר כי מכירה זו בוצעה בין חברות קשורות לזאבי אחזקות, וללא כל מעורבות של התובעים, וכי לתובעים נודע על מכירות אלה בדיעבד, ממנכ"ל בלקן אייר מר צבי פרנק (ראה עדות התובע בעמ' 31 ש' 18-15). במצב דברים זה, לא קמה לתובעים זכות לקבלת שכר בגין עסקאות אלה, הגם שיצוין כי עסקאות אלה בוטלו על ידי ממשלת בולגריה. 38. התובעים טענו כי הסכום שנפסק לזאבי אחזקות במסגרת הליך הבוררות בסך של 10,360,143 דולר, היה עבור נכסים שהיו בטיפולם, ומשכך זכאים הם, על פי הסכם זאבי, לשכר בגין סכומים אלה. אולם גם טענה זו הועלתה על ידם בעלמא, שכן התובעים לא הצליחו להצביע, בפסק הבוררות, על קביעה התומכת בטענתם הנ"ל. 39. התובעים ניסו להסתמך על פסק דין שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה ביום 22.10.12 (בת.א 375/08), ושבו חויב הנתבע באופן אישי לאחר הרמת מסך ההתאגדות מעל אחת החברות שלו. אולם וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 27.11.2, כל תיק נידון לפי נסיבותיו ועל פי התשתית הראייתית שהונחה בו, הגם שיובהר כי לא נטענה במסגרת התביעה דנן כל טענה בדבר הרמת מסך ההתאגדות מעל זאבי אחזקות או בלקן אייר וייחוס חובותיהן של חברות אלה לנתבע, וגם לא הועלתה כל טענה לחיוב הנתבע באופן אישי בהיותו אורגן בחברות הנ"ל. 40. סיכום התביעה העיקרית א. התובעים התקשרו בהסכם בלקן אייר מתוך מודעות מלאה לקשיים שעמדו בפניהם במימוש הנכסים הנ"ל, ותוך נטילת סיכון מחושב מצידם תמורת עמלות בשיעור גבוה. איתרע מזלם ובלקן אייר קרסה, והתובעים נותרו עם המאמצים שהשקיעו ללא תמורה בצידם. ב. ככל שהיו התובעים זכאים לשכר בגין מאמציהם הנ"ל על פי הסכם זה, אין הם יכולים להיפרע אותו מהנתבע, שכן לא הוכח כי הנתבע התחייב למילוי התחייבויותיה של בלקן אייר כלפיהם, הגם שלא הוכחה זכאותם לשכר כנ"ל, בהתחשב בעובדה שמדובר בהסכם שנכרת על בסיס הצלחה, היינו מכירה בפועל, כמצוין לעיל. ג. ככל שהתובעים היו זכאים לשכר ראוי בגין מאמציהם הנ"ל, הרי הם לא הוכיחו את היקף המאמצים והעבודות שבוצעו על ידם והמזכים אותם בשכר ראוי כאמור, לא כל שכן את שיעורו של שכר זה. ד. לעניין חיובו האישי של הנתבע מכח הסכם זאבי, לא הוכח כי הנתבע התחייב בפני התובעים להגיש תביעה בגין הנכסים המדוברים, ואף אם היתה מוכחת התחייבות כאמור, לא הוכח כי אי קיומה, הסב לתובעים נזק כנטען על ידם. ה. לא הוכח כי פסק הבוררות חייב את הרפובליקה של בולגריה להעביר נכסים על שמה של בלקן אייר ו/או שנפסק שווי ערך כספי עבור נכסים אלה, המזכה את התובעים בשכר על פי הסכם זאבי. 41. המסקנה היא אפוא שדין התביעה העיקרית על כל מרכיביה להידחות. 42. התביעה הנגדית הנתבע הגיש תביעה נגדית שבה טען כי התובעים הפרו את הסכם זאבי הפרה יסודית עת הגישו את התביעה נגדו, בהתעלם מהצהרותיהם כי הסכם זה מהווה סילוק סופי ומוחלט של דרישותיהם לשכר נוסף על פי הסכם בלקן אייר, ועתר לחייבם בתשלום פיצוי בגין ההפרה הנ"ל בסך של 123,195 ₪. 43. לא שוכנעתי כי מיצוי זכותם של התובעים בהגשת התביעה דנן, מהווה הפרה של הסכם זאבי, שכן הזכות לפנות לערכאות משפטיות הינה זכות בעלת מעמד חוקתי, ואף תניה המגבילה את מימושה הינה בטלה (ראה למשל סעיף 5 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982). אי לכך, דין התביעה הנגדית להידחות. 44. סוף דבר א. לאור האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה העיקרית. ב. בנוסף הנני מורה על דחיית התביעה הנגדית. ג. לאור התוצאה הנ"ל, הנני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו. עמלת ייעוץ