תביעת חשמלאי לשכר עבודה

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה נגד חשמלאי: בפניי תביעת התובע, חשמלאי במקצועו נגד הנתבע, לתשלום שכר עבודה שביצע בביתו בסך של 50,390 ₪. טענות התובע: התובע הינו חשמלאי מוסמך אשר ביצע במהלך החודשים יוני 2010 - נובמבר 2011 עבודות חשמל בביתו הפרטי של הנתבע בהוד השרון. הנתבע הינו עורך דין במקצועו, אשר הזמין את שירותיו של התובע וזאת לאחר שבמהלך חודש יוני 2010 פנה הנתבע לתובע וביקש ממנו כי יעביר לידיו הצעת מחיר לביצוע עבודות חשמל על פי מפרט טכני שהכין הנתבע. ביום 18.06.10 העביר התובע לנתבע הצעת מחיר בסך של 68,000 ₪ (לפני מע"מ) כאשר הצדדים סיכמו כי במידה ותהיינה תוספות מעבר לאמור בהצעת המחיר יקבל הנתבע הנחה נוספת של 5% מסך ההזמנה הראשונה (סך של 3,400 ₪). הצעת המחיר צורפה כנספח א' לכתב התביעה. לאחר שסוכמו כל התנאים בין הצדדים נחתם ביניהם הסכם לצורך ביצוע העבודות. כן הסדירו ביניהם במסמך כתוב את תנאי ומועדי התשלום בהתאם להתקדמות העבודה על ידי התובע. עותק מההסכם וטופס מהתשלום צורפו לכתב התביעה כנספח ב'. הנתבע מינה לפרויקט מפקח ששמו אורן צרפתי (להלן: "המפקח") אשר היה ממונה על תפעול הפרויקט, סנכרון בין אנשי המקצוע והמעצבים ובקרה שותפת על התקדמות הפרויקט עד לסיומו. בהסכם בין הצדדים נקבע במפורש כי התובע יהיה כפוף להוראות המפקח. עם תחילת ביצוע העבודה חיבר את התובע את ביתו של הנתבע לחיבור זמני של חשמל וזאת בעלות של 2,900 ₪ כולל מע"מ, כאשר סכום זה אינו כלול בהצעת המחיר המקורית. לאחר שהתובע התחיל בביצוע העבודות, קיבל דרישה מהנתבע והמפקח לבצע עבודות נוספות שאינן כלולות בטופס ההזמנה המקורי. התובע הכין רשימה של התוספות בסך כולל של 29,490 ₪ לפני מע"מ כאשר מסכום זה הפחית התובע סך של 3,400 ₪ על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים כך שעלות התוספות הסתכמה בסך של 26,090 ₪. הצעת המחיר עבור התוספות צורפה כנספח ג' לכתב התביעה. לאחר שהתובע קיבל את אישור המפקח והנתבע הוא החל בביצוע התוספות שהתבקש לבצע. במהלך חודש יולי 2010 שילם הנתבע לתובע סך של 23,200 ₪ כולל מע"מ בגין השלב הראשון של העבודה. בחודש נובמבר 2010 שילם הנתבע לתובע סך של 25,520 ₪ כולל מע"מ בגין השלב השני של העבודה בתוספת 2,320 ₪ כולל מע"מ על חשבון החיבור הזמני לחשמל. במהלך חודש ינואר 2011 שילם הנתבע לתובע סך של 23,200 ₪ כולל מע"מ בגין השלב השלישי של העבודה. ובמהלך חודש אפריל 2011 שילם הנתבע לתובע סך של 11,600 ₪ בגין התוספות. לאורך כל התקופה עשה התובע עבודתו נאמנה, עמד בזמנים שנקבעו ואף הגיע לביתו של הנתבע לפי דרישותיו אפילו אלו חרגו מתנאי ההסכם שבין הצדדים. מספר חודשים לפני סיום הפרויקט אירעה פריצה לאתר הפרויקט ונגנבו חלק מחוטי החשמל שהותקנו על ידי התובע לפיכך התבקש התובע לבצע את העבודות בשנית וכן התקבלה דרישה נוספת מטעמם של המפקח והנתבע לביצוע תוספות נוספות בהתאם לדרישתם. התובע הפיק רשימה תוספות נוספת בסך של 20,850 ₪ לפני מע"מ אשר אושרה אף היא על ידי המפקח והנתבע. עותק מהצעת המחיר השנייה עבור התוספות צורפה כנספח ד' לכתב התביעה. לאחר שהתובע סיים את מרבית העבודה החל הנתבע לשנות את יחסו והפנה כלפי התובע טענות כי הוא אינו מרוצה מעבודתו. לתובע התברר כי הנתבע אף הוציא דיבתו בפני אנשי מקצוע נוספים שעבדו באתר וזאת בעניין גניבת טלפון סלולרי. בטרם בוצעה הביקורת של עיריית הוד השרון וחברת החשמל לצורך קבלת טופס 4, חיבר התובע את החיבור הזמני לביתו של הנתבע כדי לוודא כי כל החיבורים פועלים כשורה ומיד לאחר מכן ניתק את אותו חיבור זמני, בהתאם להוראות החוק. להפתעת התובע הסתבר לו, כעבור מספר ימים, כי הנתבע חיבר את הבית לחיבור החשמל הזמני באופן עצמאי בניגוד להנחיות התובע ובניגוד להוראות החוק ולאחר מכן הפנה הנתבע כלפי התובע האשמות לפיהם ניתק התובע את חיבור החשמל מתוך כוונה להרע לו. לאחר האמור לעיל ביקש התובע להגיע לאתר פרויקט כדי לבצע מספר עבודות נוספות לצורך הכנה לביקורת הצפויה של עיריית הוד השרון לחברת חשמל, אך לתדהמתו, הנתבע לא אפשר לו להיכנס לאתר וכינה אותו "מסיג גבול". בשלב זה של הפרויקט, סיים התובע את עבודתו בפרויקט והמתין לסיום עבודתם של אנשי מקצוע נוספים שעבדו בפרויקט כדי להעביר את האתר ביקורת לצורך קבלת טופס 4 מחברת החשמל. כאשר התובע דרש מהנתבע תשלום עבור כל העבודות שביצע סירב הנתבע לשלם לתובע באמתלות שונות וזאת לאחר שהתובע קיבל אישור מהמפקח על ביצוע כל העבודות הנדרשות. אישור המפקח צורף לכתב התביעה כנספח ו'. יש לציין כי הנתבע לא שילם לתובע את שכרו למרות שהמפקח שהיה נוכח לאורך כל התקופה וכן בעת סיום עבודתו של התובע, הביע שביעות רצון מעבודת התובע. הסכום הכולל המגיע לתובע בגין עבודתו בפרויקט עומד על סך של 136,230 ₪ כולל מע"מ. הנתבע העביר לתובע סך של 85,840 ₪ כולל מע"מ, לפיכך הנתבע נותר חייב לתובע סך של 50,390 ש"ח כולל מע"מ. במהלך ישיבת ההוכחות והסיכומים הפחית התובע את סכום התביעה והעמידו על סך של 45,646 ₪ כולל מע"מ נכון ליום הגשת התביעה. טענות הנתבע: התובע הפר את כל ההסכמים שסוכמו עמו ונמנע לאורך תקופה ארוכה מהשלמת עבודות החשמל בבית הנתבע וכשביצע אותה עשה זאת ברשלנות. לא ברור כיצד התובע הגיע לסכום התביעה. הסכומים הנתבעים לא אושרו על ידי הנתבע. לטענת הנתבע הוא שילם לתובע את מלוא התמורה שסוכמה בין הצדדים בהתאם להסכם הפאושלי למעט סך של 8,000 ₪ שהיה מיועד לתשלום כנגד חיבור הבית - חיבור של כבל חברת החשמל - עבודה שאותה לא ביצע התובע ולפיכך הוא אינו זכאי לתשלום זה. הנתבע שילם לתובע תשלום ביתר ומראש גם על עבודות שלא בוצעו כלל על ידי התובע. התובע גרם נזקים רבים וכבדים לנתבע עת הפר את התחייבויותיו. ההסכם שנחתם בין הצדדים היה הסכם פאושלי שבו נקבע סכום כולל לכלל העבודות, כאשר לפי הסכם זה התחייב התובע למועדים וזמנים מדויקים לסיום עבודתו. יתר על כן, הנתבע ציין בפני התובע כי עמידה בלוחות הזמנים נחוצה וקריטית מאחר ואי עמידה בזמנים תגרור אותו להוצאות רבות וכבדות. לאחר שהתובע הפר את כל התחייבויותיו ולאחר שנתנו לו אורכות רבות הודיע הנתבע לתובע ביום 02.10.11 על הפסקת עבודתו וזאת לאחר שבמשך חודש וחצי התובע הבטיח לסיים את העבודה אך לא סיימה. מכתב הנתבע לתובע צורף כנספח א' לתביעה. מיד לאחר משלוח הודעת הנתבע לתובע על הפסקת עבודות של התובע בבית הנתבע, התקשר ב"כ התובע לנתבע וביקש לבטל את הודעת הנתבע על הפסקת עבודת התובע ולאפשר לתובע להשלים את עבודתו, כאשר לדברי ב"כ התובע נותרו עוד יומיים עבודה באתר. הנתבע הודיע כי הוא מסכים לבטל את הודעת הביטול בתנאי כי התובע התחייב להשלים את כל עבודותיו בתוך יומיים והוסיף כי באם יקבל התחייבות זו בכתב יבטל את הודעתו על ביטול ההתקשרות. ביום 04.10.11 הנתבע שלח התחייבות לסיום עבודתו עד לסוף השבוע דהיינו עד ליום 07.11.11 אולם גם התחייבותו זו הוא לא קיים. התכתבויות דואר אלקטרוני שבין הצדדים צורפו כנספחים ב' ו-ב'1 לכתב ההגנה. חרף ההסכמות המפורטות בהתחייבות בין הצדדים, התובע הפר התחייבותו ולא השלים את העבודות עד למועד לו התחייב דהיינו עד ליום 07.10.11 ובנוסף הודיע התובע לנתבע כי באם הנתבע לא ישב עמו מיידית להסדיר את טענותיו בדבר התוספת הנדרשת על ידו הוא יעזוב את העבודה ולא ישלימה. אכן התובע מימש את איומו ונטש את העבודות ביום 31.10.11 ואף הגיע לבית הנתבע ללא רשות כדי לגרום לנזקים תוך ניתוק כבל החשמל שחיבר את לוח החשמל הזמני של חברת החשמל ללוחות החשמל שבבית. לאור מעשיו והודעתו של התובע הודיע לו הנתבע על השגת גבול ודרש באופן חד משמעי מלהימנע מלהיכנס לחצרו. כדי להקטין את נזקיו ולסיים את עבודות החשמל הזמין הנתבע חשמלאי מוסמך לצורך בדיקת הבית וקביעת העבודות שיש להשלים לצורך הכנת הבית לבדיקת חברת חשמל. עם סיום בדיקתו פירט החשמלאי את תוצאות בדיקתו לפיהם ישנם ליקויים בעבודות החשמל המסתכמים בסך של 25,183 ₪. מכתב המפרט את הממצאים שנתגלו בבדיקה צורף כנספח ד' לכתב ההגנה. הנתבע הזמין חשמלאי אחר שהשלים את עבודות החשמל וביצע תיקונים בכשלים ובליקויים בעבודות שביצע התובע. הנתבע נאלץ לשלם לחשמלאי את הסכומים שפורטו בנספח ד' לכתב ההגנה. הנתבע מכחיש כי הוסכם על תשלום של 60 ₪ בגין התקנת כל גוף תאורה ולטענתו דובר בהסכם פאושלי הכולל את כל העבודות. לתובע לא היה אישור לביצוע עבודות נוספות ועבודות שבוצעו על ידו לא אושרו על ידי הנתבע. חלק מהתשלומים נתבעו בכפל וחלקם נכלל בהסכם הפאושלי, כאשר חלק מהעבודות לא בוצע כלל על ידי התובע. לטענת הנתבע הוא אינו חייב סכום כלשהו לתובע והוא אף שילם לו סכום של 2,000 ₪ ביתר. הנתבע טוען כי התובע גרם לו נזקים בסך של 74,040 ₪ שאותם הוא מקזז כנגד תביעתו כדלקמן: הנתבע נאלץ להשלים עבודות חשמל באמצעות קבלן חשמל חלופי אשר תיקן בין היתר את העבודה הרשלנית שביצע התובע בסך כולל של 25,186 ₪. הנתבע נאלץ לשכור שירותיו של חשמלאי נוסף לצורך התקנת גופי תאורה וכן לצורך ביצוע נזקים וליקויים בעבודת התובע וזאת בסך של 20,311 ₪. נזק כספי עבור התקנת גופי תאורה 12,991 ₪. סגירת תקרה 3,600 ₪. הוצאות תקורה 3,600 ₪. דמי שכירות בגין עיכוב באכלוס הבית בסך של 26,000 ₪. ראיות התובע: עדותו של אורן צרפתי: מר צרפתי היה מפקח הבנייה שמונה על ידי הנתבע. עד זה לא מסר תצהיר והוא זומן לעדות על פי אישור בית המשפט. מר צרפתי העיד כי הוא נשכר על ידי הנתבע לתפקיד מפקח בנייה לצורך תיאום בין בעלי המקצוע. לדברי העד ביצוע הפרויקט נמשך בערך שנה וחצי, כאשר בדרך כלל אורכת עבודה מסוג זה 12 חודשים. לדברי העד הוא עבד בהתאם לתוכניות. לדברי מר צרפתי תוכניות החשמל שונו מספר פעמים. בתחילה היה אדריכל שעשה תוכניות, אח"כ נכנסו מעצבי פנים שערכו שינויים. לגבי השינויים העיד מר צרפתי כי בפועל החשמלאי ביצע את השינויים ולאחר מכן התקיימה פגישה ביחד עם התובע, נרשם מה שבוצע בתוך הבית ובאם היו תוספות שלא היו רשומות בכתב הכמויות הראשון אז העד אישר אותם והוא יודע לאשר גם את סכום התמורה. לדברי העד, המחירים שנקבעו היו בהתאם להצעת המחיר הראשונה ובמידה ולא היו עבודות מסוג זה בהצעת המחיר הראשונה נערך בירור כמה עולה עבודה בשוק ומוסיפים אם כי בדרך כלל רוב התוספות היו נקודות חשמל שעלותן ידועה. העד אישר כי כל מה שאושר על ידו תועד במסמך והוא אישר כי נספח ו' לכתב התביעה הוא המסמך שאושר על ידו. (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 8 ואילך). העד אישר כי נכון ליום 01.11.11 נותר הנתבע חייב לתובע סכום של 39,350 ₪ לפני מע"מ. לדבריו כל המסמכים הועברו לנתבע. למרות שהמסמכים בעניין תוספת מס' 2 הועברה אליו באיחור, לדבריו ביום 01.11.11 ידע הנתבע על כל האישורים שניתנו על ידי המפקח. העד אישר כי היו עיכובים בביצוע העבודות בבניין אולם לא היו עיכובים של חודשים. העד נשאל בעמ' 4 לפרוטוקול ש' 16: "ש. באשמת מישהו ספציפי? ת. היו עיכובים, עוד פעם, אם מישהו יראה לי משהו מסוים אוכל להגיד נכון או לא נכון. אני לא יכול להגיד ש-X עשה עיכוב של חודש או חודשיים. היו עיכובים באשמת מערך... אני עצמי יכול לבוא ולהגיד שהיו עיכובים אם זה לצורך העניין החשמלאי או בעלי מקצוע אחרים. יש עיכובים לאורך הדרך. משהו חריג היה כי לא גמרנו את הבניין בזמן שרצינו אבל אני לא יכול להצביע על X שגרם לעיכובים שמדברים עליהם על כל כך הרבה זמן. ש. הנתבע טוען שרק החשמלאי גרם לו לעיכוב של שלושה חודשים. זו טענה הגיונית? ת. לדעתי, לא. לא לשלושה חודשים. ש. יכול להיות שכל העיכוב נבע מזה שהוחלפו 6 תכניות חשמל? ת. הבית הזה לא היה מנוהל בצורה נכונה מלכתחילה כי בשלב הראשון היה אדריכל שנתן תכניות, אח"כ נכנס מעצב פנים שמן הסתם שינה הרבה דברים בבית וגם לצורך העניין תכניות חשמל ואינסטלציה ועוד הרבה דברים אחרים. ברמה הכללית, כן, בנינו את הבית וכל פעם בחרנו ושינינו משהו וזה לא נבנה בצורה מסודרת כמו בתים אחרים. ............ ש. במהלך השנה ו-4 חודשים האלה עד שארע האירוע המכונן שהנתבע הוציא מכתב לחשמלאי לא להגיע יותר לעבודה, יצאו איזה שהם מכתבים לתובע? ת. לא שידוע לי. לשאלת בית המשפט- לך היו טענות לחשמלאי? ת. מבחינה מקצועית לא, וחשוב לי לציין שבמידה ומישהו בדק אותו ויגיד שיש בעיה מקצועית זה לא מטעמי, זה לא שאני לא בסדר. אני בתור מפקח יודע ביצע או לא ביצע, אני לא חשמלאי מוסמך. בגדול הכול עבד כמו שצריך, היו פה ושם בעיות כמו שתמיד יש בכל בניין, פעם התקלקל לו האוטו, פעם היה חולה. בתקופה של שנה וחצי אם היו עיכובים כאלה ואחרים לדעתי הם היו סבירים עד שהיה איזה פעם אחת שהיה פיצוץ והלקוח מאוד כעס עליו והוציא אולטימטום ואמר לו ככה וככה וככה. ש. על פי הסיכום שהוצאת ב-01.11.11 הנתבע צריך לשלם את הסכומים האלה? ת. אם היו מגיעים לסיומת של העבודה והוא היה מרכיב לו את החשמל ואת כל האביזרים, מן הסתם הוא היה צריך לשלם. ש. נכון למועד הכתיבה הזאת של המסמך מה-01.11.11, הוא ביצע את כל העבודות בפועל? ת. כן, הוא ביצע את כל העבודות בפועל. בחקירתו הנגדית השיב העד בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 2 "לאורך כל הדרך כל פעם שהיה תוספות אריה ידע מהכול...". בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 10 נשאל העד: "ש. הנתבע למעשה טוען שהתוספת השנייה בכלל לא נשלחה אליו? ת. אני זוכר שהיה איזה שהוא מקרה שבתוספת בגלל זה אמרתי את זה בהתחלה שבתוספת השנייה באמת היה איחור עם הקטע ששלחתי, חשבתי ששלחתי ובסוף לא שלחתי אני לא זוכר במדויק זה לצורך הבעל בית, אבל בתור מפקח הפרויקט הכול נמצא אצלי בתיק והכול הגיע אליו גם אם מאוחר יותר". ....... ש. חברי שאל אותך האם המחדלים והליקויים שהנתבע הצביע על החשמלאי, אנו טוענים שזה גרם לעיכובים של שלושה חודשים ואמרת לא. אם כן, אז לכמה? ת. אני לא זוכר בדיוק מה כל דבר וכל הטענות שלכם ואמרתי שאם תבואו ותגידו לי זה א' , אוכל להגיד אם קיים או לא. ש. אם זה ככה, אז איך אתה מסוגל להשיב תשובה שלילית לשאלה שנשאלת? ת. מבחינה מקצועית, החשמלאי לא עכב את הבית הזה שלושה חודשים. ש. אז תשיב לכמה לשיטתך? ת. אם אאסוף פה יום, פה יומיים אז סדר גודל של חודש, אבל זה תשובה לא מדויקת כי היו הרבה עיכובים, היו הרבה בעלי מקצוע. לא הבאנו בנאדם ספציפי שיעשה עבודה של שבוע. לשאלת בית המשפט- יש דרך שאתה יכול ליחס עיכוב לבעל מקצוע מסוים או שזה עיכובים של כל בעלי המקצוע שגררו אחד את השני? ת. זה גלגל. עיכוב אחד גרר את השני. ולמטה מכך בעמ' 8 לפרוטוקול ש' 16: ש. מלאכת הרכבת האביזרים גם הסתיימה לשיטתך? ת. אני לא זוכר במאה אחוז ביום שהם נכנסו...... ש. מציג לך את נספח ג' לתצהיר התובע. ת. בוצע. מלכת עבודת האביזרים הורכבה. .......... ת. בבניין עצמו מה שאני חתמתי ורשמתי שהתוספות האלה בוצעו, הם בוצעו בשטח. לגמור את העבודה חד וחלק הוא לא גמר כי אחרת לא היה ביניהם את הוויכוח הזה. העד אישר כי בשיחות עם הנתבע ייתכן כי התלונן בפניו על התובע. העד התייחס לטענות קבלן האלומיניום ולדבריו אם היו ליקויים בעבודות החשמל בכל הקשור לתריסים הרי שקבלן האלומיניום לא היה צריך להתקין אותם. עדותה של עירית חנקין: גב' חנקין העידה כי היא מעצבת פנים ואדריכלית במקצועה וכי במקרה דנן היא היתה אחראית על כל עיצוב הפנים של הבית לרבות חשמל ותאורה. לדבריה היא הצטרפה לעבודה בתחילת השלד לאחר שהוכנו תוכניות עבודה ע"י האדריכלית. העדה אישרה כי היא שינתה את הפרוגרמה הפנימית בכל המתייחס לפנים לרבות את תכנון החשמל. העדה אישרה כי היא הוציאה תוכנית שינויים מס' פעמים. העדה העידה כי היא לא חתמה על התחייבות לעמוד בלו"ז ואישרה כי היא עמדה בקשרי עבודה עם התובע. העדה אישרה כי היא זו שסימנה את נקודות החשמל עבור התובע ואכן אישרה כי התובע ביצע כל שנתבקש על ידה. העדה הוסיפה ואמרה כי: "כל בעל מקצוע תרם את חלקו לעיכוב" (עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 32). העדה נשאלה בעמ' 17 לפרוטוקול מול ש' 11: "ש. הדרישות שלך בוצעו על ידי התובע? ת. עד כמה שזכור לי כן. בחקירה הנגדית לא ידעה העדה להשיב בדיוק באיזה מועדים ביצעה את השינויים בתוכניות החשמל אולם השיבה כי שינויים אלו אינם מחייבים עיכוב כלשהו בעבודות הבנייה וכי מדובר בשינוים סטנדרטיים שהחשמלאי צריך לקחת בחשבון. עדות התובע: בתצהירו חזר התובע על האמור בטענות התובע כפי שפורטו לעיל. התובע כופר באמור בדו"ח הבדיקה אשר נערך ע"י חשמלאי מטעם הנתבע. לדבריו הדו"ח אינו קביל שכן לא בוצע ע"י מהנדס בודק. הממצאים בדו"ח היו הגיוניים והמחירים אשר צוינו בדו"ח מופקעים. לטענת התובע, הנתבע לא צירף כל קבלות בגין התשלומים שהנתבע טוען כי שילם לצורך תיקון הליקויים. התובע מכחיש כי חייב את התובע בכפל עבור עבודתו ובאשר לתריסים הצהיר כי מיקום ההזנה בוצע לפי דרישת הנתבע. בחקירתו הנגדית השיב התובע כי העבודה חדלה להיות פאושלית כאשר הנתבע שינה את התוכניות ונתבקשו שינויים. התובע כפר בקבלת התשלומים מראש ולמעט התשלום ששולם במעמד חתימת החוזה, התשלומים בגין השלב השני והשלישי שולמו לאחר סיום ביצוע אותם שלבים. התובע העיד כי הוא הרכיב את כל האביזרים בבית. לדברי התובע היה המפקח על העבודה בשטח אשר אישר לו את כל העבודה. לדבריו, המחירים היו קבועים בחוזה כאשר המפקח לחץ עליו להפחית את המחירים. לדברי התובע הוא לא עיכב את העבודה בבית באופן המתואר ע"י הנתבע. התובע הסביר את סכום התביעה שתבע והסכים להפחית את סכום התביעה בסך אחד מרכיבי השינויים ל- 20,000 ₪, לאחר שהבין כי כך סיכם עם המפקח. ראיות הנתבע: עדותו של מר עופר יוזם מר יוזם הצהיר כי הוא קבלן בניין, בעל רישיון לביצוע עבות הנדסה בנאיות. לדבריו פנה אליו הנתבע כדי לזרז את הליכי הבנייה בביתו ועקב העיכובים שנגרמו בבנייה בעיקר עקב עבודות החשמל. לדברי העד הוא חברו של הנתבע שאותו הוא מכיר שנים רבות ושימש כמפקח נוסף במשך 5 חודשים האחרונים בבניית ביתו. לדבריו, בפועל מאז הגיע לאתר הבנייה רוב עבודות הבנייה בוצעו על ידי קבלני משנה שהוא סיפק וביניהם ריצוף, צבע, טיח, גבס, ליטוש שיש, נגרות, מסגרות וגינון. לדברי העד כשראה את עבודות החשמל אשר ביצע התובע ואת קצב העבודה שלו המליץ בפני הנתבע לשחרר את התובע, שכן לדעתו, מדובר בקבלן חשמל שאינו לוקח את עבודתו ברצינות ושאינו עומד בלוחות הזמנים. לדבריו פגישות רבות אשר נקבעו עימו לצורך ביצוע העבודות לא הגיע התובע ולחלקן הגיע באיחור. כמעט כל עבודה אשר נתבקש התובע לבצע לא בוצעה כהלכה או לא בוצעה כלל. לדברי העד, התובע לא עמד במקביל לקבלן הגבס, כפי שחייב היה לעשות דבר שחייב את הנתבע לשלם כספים נוספים לקבלן הגבס. חיבורי החשמל בתוך חיבורי התריסים הינם חיבורים מיוחדים, התובע הוזמן שוב ושוב לתקן עבודות שעשה בתריסים אולם הוא לא תיקן את הנדרש וקבלן אחר הוא זה שתיקן את העבודות. התובע לא הכין צנרת לצורך העברת קווי הספקה ראשיים מהמדרכה לחצר, דבר שחייב שבירת ריצוף ורכישת ריצוף חילופי וכן ריצוף מחדש של חלק מהחצר. בחקירתו הנגדית נשאל העד האם יש לו רישיון ונטען בפניו כי מעיון באינטרנט, עולה כי אין לו כלל רישיון. העד לא יכול היה להציג את רישיונו, אולם התרתי לו להציג רישיון במועד שקבעתי. העד אישר כי נכנס לבניין בסביבות חודש מאי 2011 ואישר כי הוא הביא 10 קבלני משנה חדשים. לדברי העד, כשבועיים מיום שהגיע לבניין המליץ לנתבע לשחרר את התובע מעבודתו כך שהוא העריך בתשובתו כי עבודתו של התובע הופסקה בתוך חודש עד חודש וחצי מאז הגיע העד לבניין. העד התבקש להציג את הלו"ז שבו הקבלן לא עמד והשיב כי התובע לא עמד בסיכומים בדבר פגישות איתו סיכם. העד התבקש להסביר כיצד הוא אומר כי עבודתו של התובע בפרויקט הופסקה כחודש וחצי לאחר שהוא עצמו הגיע לאתר בעוד שמהמכתבים עולה כי עבודתו הופסקה לאחר יותר מ- 4 חודשים. העד השיב כי המכתב אכן יצא באוקטובר אולם ההודעה להפסיק להגיע לאתר יצאה כחודש עד חודש וחצי לאחר שהוא עצמו הגיע. העד נשאל מדוע לא כתב דבר זה בתצהיר והשיב כי זה לא כל כך חשוב. העד אף השיב כי לא ראה את הסכם העבודה בין התובע לבין הנתבע וכי לא ידוע לו על הנחיות העבודה שקיבל התובע מהאדריכלית הפנים. המומחה ברוך סנטיני: מטעם העד הוגשה חוו"ד של מומחה ובה מסר חוו"ד על עבודות החשמל שבוצעו עד ליום 08.11.11. בחוות-דעתו, פירט המומחה שורת ליקויים שמצא בעבודות החשמל, שלצידן עלות התיקון הנדרשת עבור כל ליקוי. בחקירתו הנגדית נשאל המומחה האם יש לו רישיון בודק. לטענתו יש לו רישיון כזה אולם הוא לא יכול היה להציג אותו. בעמ' 28 לפרוטוקול ש' 26, נשאל המומחה: "ש. האם נתת חוות דעת כעד מומחה לביהמ"ש? ת. לא. לא באתי כעד מומחה. ש. אתה מעיד בשבועה. מדוע הכותרת הזו ואם אין לך רישיון מטעם חברת חשמל? ת. באתי לבדוק את המתקן, רשמתי את הליקויים". העד סימון כהן: העד כהן הצהיר כי הוא מנכ"ל ובעלים של חברה העוסקת בביצוע והתקנת מערכות אלומיניום וכי התבקש לבצע עבודות בביתו של הנתבע הכוללות: התקנת חלונות, משקופים ותריסים חשמליים. לדבריו חלק חשוב לביצוע העבודות היה מותנה בביצוע עבודות חשמל המיועדות להפעלת התריסים החשמליים שהיה צריך להתקין בבית. מאחר שמדובר בחיבורים שבתוך הארגזים שבהם מגולגלים התריסים, קיימת חשיבות רבה לאופן הזנת החשמל. העד הדגיש כי מיקום ההזנה חייב להיות בחלקו העליון של ארגז התריס, בקשות שלא נענו. העד הצהיר כי כבר בתחילת ביצוע העבודה נתקל בבעיות הקשורות במערכת החשמל וכאשר קבע להגיע לביצוע התקנת מוצרי האלומיניום, הסתבר לו כי חלק גדול מעבודות החשמל הקשורות לעבודות לא בוצע, למרות שמועד הגעתו תואם עם המפקח, מר צרפתי, אשר התחייב כי העבודות הקשורות לחשמל מוכנות. לדבריו מאחר והחשמל לא היה מוכן כראוי, הוא לא היה יכול להשלים את התקנת התריס ודחה את ההשלמה עד שהתובע ישלים את עבודתו. לא רק שהעבודות החשמל לא בוצעו בחלקן אלא שהחלק שבוצע בוצע ברשלנות, דבר שהצריך תיקונים. בחקירתו הנגדית שלל העד את הטענה כי כל בקשותיו בעניין החשמל לתריסים בוצעו בהשיבו: " שקר וכזב שום דבר לא בוצע". עדות הנתבע: הנתבע חזר בתצהירו על האמור בטענות הנתבע. בחקירתו הנגדית התבקש הנתבע להציג את לוחות הזמנים, נספח ד' להסכם בין הצדדים והשיב כי אין לו את לוחות הזמנים. הנתבע נשאל האם מישהו חתם על נספח ד' והשיב "אין לי אותו". הנתבע נשאל בעמ' 31 לפרוטוקול ש' 9: ש. ציינת כמה קריטי המועדים. תראה מקום אחד בו תובע חתום על לוחות זמניים? ת. אין לי מקום כזה. ש. אמר המפקח שביקשת ממנו את כל החומר ואת יומני העבודה? ת. אחרי הגשת כתב התביעה הסתבר לי שיש מסמך שלא ראיתי אותו מה שנקרא נספח תוספות 2, ביקשתי ממנו שיעביר לי את כל החומר. הנתבע נשאל בעמ' 31 לפרוטוקול ש' 22, כיצד זה שילם לתובע את התשלומים במועד המוסכם אם לטענתו התובע לא עמד בלוחות הזמנים. הנתבע השיב כי שלושת התשלומים הראשונים שולמו למפרע. לדבריו בינואר 2011 שולמו כל התשלומים. מה שלא שולם היה התשלום שהיה צריך להיות משולם לאחר השלמת חיבור חברת החשמל. לדבריו, עד אפריל-מאי 2011, עמד התובע בלוחות הזמנים וכל טענותיו נגד התובע מתייחסות לתקופה שלאחר אפריל-מאי 2011. הנתבע אישר כי עיקר השינויים בעבודות החשמל נעשו בשלב השלד ולאחר מכן היו שינויים נוספים אך מינוריים. הנתבע לא זכר מתי שלח לראשונה מכתב התראה לתובע ולדבריו כלו כל הקיצים ב- 04.10 ואז שלח לתובע מייל וביקש ממנו להפסיק את העבודה. הנתבע השיב כי לא זכור לו אם שלח מכתב לפני זה. בעמ' 32 לפרוטוקול ש' 20 נשאל הנתבע: ש. מפנה להסכם בין הצדדים ס' 18.1, האם עמדת בהסכם לפיו היה צריך לתת 14 ימים התראה לפני הפסקת עבודת הקבלן? ת. לא. הנתבע התבקש להציג קבלה על תשלום ששילם למפקח הנוסף והוא השיב כי אין לו קבלה על התשלום. הנתבע נשאל מדוע היה צריך להחליף 8 קבלני משנה עם כניסתו של מר יוזם לפרויקט. הנתבע השיב כי מאחר ואורן לא הסתדר עם נושא קבלני המשנה הוא פנה למר יוזם כדי שיעזור לו. הנתבע אישר כי לא ציין בהסכם אם התובע כי הפרויקט אמור לקחת 14 חודשים ולא זכר אם אמר זאת לתובע ולשאלה שנשאל בעמ' 34 לפרוטוקול מול ש' 20 "מדוע זה לא צוין בשום מקום אם זה כל כך חשוב עבורך? "השיב: " טעיתי" ובעמ' 34 מול ש' 29 נשאל: ש. היה מפקח מטעמך, היתה אדריכלית מטעמך שניהם אובייקטיבים ולא ציינו ליקוי אחד שהוא בסדר הפעולות ההגיוני של הבית. מה תאמר על גרסתם? ת. כפי שאמר אורן צרפתי, אורן אמר לי שהוא מרים ידים הוא לא משתלט עליו ולא יכול לגרום לו לעשות את העבודה. התובע נשאל בעמ' 35, לפרוטוקול ש' 6, האם יש לו חשבונית בגין עבודות שלטענתו ביצע בחור בשם חיים דידרניק והוא השיב: ת. אני לא זוכר אם צורפה. ש. מדוע לא הזמנת אותו לעדות או הבאת תצהיר שלו, הוא ביצע בפועל את העבודה? ת. הוא אכן ביצע את העבודה. אין לי תשובה. ש. מדוע לא צירפת את החשבונית ששילמת לו? ת. שילמתי לו בכמה תשלומים בעבור עבודתו, לא זוכר אם זה במסמכים שלנו אבל זה התשלום ששילמתי. דיון והכרעה: השאלות שעלי להכריע בהן בפסק הדין הינן: האם התובע הוכיח את תביעתו. אם התשובה לשאלה הראשונה תיענה בחיוב, אזקק לשאלה האם הנתבע הוכיח את טענת ההגנה שהעלה, טענה שהינה בעיקרה טענת קיזוז. לטענת התובע הוא סיים לבצע את מלוא עבודות החשמל אותן היה אמור לבצע בביתו של הנתבע, כולל תוספות וכי לפיכך הוא זכאי לתשלום שאושר ע"י המפקח. מטעם התובע הובא לעדות המפקח שמונה על ידי הנתבע, מר אורן צרפתי. עד זה הינו עד אובייקטיבי שהיה ממונה על ביצוע העבודה בפרויקט מטעם הנתבע ואשר עדותו הייתה אמינה עליי. בין התובע לנתבע נחתם הסכם לביצוע עבודות ביום 30.06.10 (להלן: "ההסכם") כאשר הסכם זה הסדיר את התנאים שבין הצדדים. בסעיף 5 להסכם נקבעו סמכויותיו של המפקח, כאשר בסעיף 8.4 להסכם נקבע כי אישור בכתב מאת המפקח על סיום שלב בביצוע עבודה יקנה לקבלן את הזכות לקבלת התשלום עבור השלב הרלוונטי. הנתבע טען כי התובע לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לביצוע העבודה אולם הנתבע לא הציג כל לוח זמנים עליו חתמו הצדדים ושלפיו לכאורה התחייב התובע לבצע את העבודה. בעניין זה השיב הנתבע בעמ' 31 לפרוטוקול מול שורה 7 כי אין לו את נספח ד' הקובע את לוחות הזמנים ובמענה לדרישת ב"כ התובע להציג מקום אחד שבו התובע חתום על לוחות זמנים השיב "אין לי מקום כזה" (עמ' 31 לפרוטוקול ש' 10). יתרת החוב שחייב הנתבע לתובע באשר ליתרת החוב שנותר הנתבע חייב לתובע, השיב המפקח כי נכון ליום 01.11.11 נותר הנתבע חייב לתובע סך של 39,350 ₪ לפני מע"מ (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 32). המפקח העיד כי את כל החשבונות שהוא אישר הוא תיעד במסמך ואישר כי נספח ו' לכתב התביעה מהווה סיכום של התוספות שהוא אישר, לדברי המפקח, הנתבע קיבל בסופו של דבר את כל המסמכים וידע על כל הדוחות. העד אישר בעמ' 8 לפרוטוקול ש' 20, כי מלאכת הרכבת האביזרים הושלמה. המפקח שהינו עד אובייקטיבי אישר כי התובע ביצע את כל העבודה כפי שאושרה על ידו בנספח ז' לכתב התביעה וכי יתרת החוב במועד עריכת נספח ז' הייתה בסך 39,350 ₪ לפני מע"מ, דהיינו סכום של 45,646 ₪ כולל מע"מ. עדותו של המפקח שמונה כאמור על ידי הנתבע, לא נסתרה בכל צורה שהיא ועלה ממנה כי התובע ביצע את העבודה עליה הוסכם. עוד עלה מעדותו כי למרות שהיו עיכובים בביצוע העבודה, הרי שלא ניתן ליחס את העיכובים לתובע דווקא אלא לכל בעלי המקצוע שעבדו בבניין. הוראת סעיף 8.4 להסכם קובעת: "רק אישור בכתב מאת המפקח לפיו הסתיים שלב בביצוע העבודות יקנה לקבלן את הזכות לקבלת תשלום עבור השלב הרלוונטי...." והוראת סעיף 10.1 להסכם ולפיו: "העבודות תימסרנה כשהן מושלמות בהתאם להוראות הסכם זה...... ותחשבנה מושלמות רק שבידי הקבלן אישור מאת המפקח........ כי העבודות הושלמו". יתרת החשבון שחייב הנתבע לתובע הינה איפוא, כפי שאושר ע"י המפקח, היינו 45,646 ₪ כולל מע"מ. אינני מקבל את טענות הנתבע לפיה התובע לא סיים את העבודה שבגינה אישר המפקח תשלום. טענה זו מנוגדת לעדות המפקח והיא לא הוכחה ע"י הנתבע. הנתבע הכחיש חלק מביצוע העבודות ע"י הנתבע. למרות שהכחשה זו השתרעה על פני סעיפים רבים היא נותרה סתמית ולא הוכחה. יתר על כן טענה זו מנוגדת בתכלית לאישורו בכתב של המפקח, שניתן ביום 1.11.11, שצורף כנספח ז' לתצהיר התובע. המפקח אישר בנספח ז' הן את ביצוע העבודות ע"י התובע והן את התשלום שזכאי התובע לקבל בגין עבודות אלה. החשבון ברור ומפורט והוא לא נסתר ע"י הנתבע. טענת הנתבע לפיה הוא לא אישר את פירוט החשבון נספח ז' ואף לא קיבל אותו, אינה מפחיתה מתוקפו המחייב של מסמך זה שניתן ואושר ע"י המפקח. לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע ביצע את העבודות שפורטו באישור המפקח. על העיכוב בביצוע הפרוייקט אקדים ואומר כי הנתבע לא הוכיח כי נקבעו בין הצדדים לוחות זמנים מחייבים וכי הוא לא הציג כל ראיה בעניין זה, נהפוך הוא מעדות מעצבת הפנים והמפקח עולה כי לא היו לוחות זמנים מחייבים. באשר לעיכובים שהיו בביצוע העבודה השיב המפקח אורן צרפתי כי היו עיכובים בבניין אולם אין המדובר בעיכובים חריגים וכי לא ניתן ליחס לתובע גרימת עיכוב של 3 חודשים. בעמ' 4 לפרוטוקול ש' 17 אמר המפקח: "היו עיכובים.... אני לא יכול להגיד ש-X עשה עיכוב של חודש או חודשיים. היו עיכובים באשמת מערך.... אני עצמי יכול לבוא ולהגיד שהיו עיכובים אם זה לצורך העניין החשמלאי או בעלי מקצוע אחרים. יש עיכובים לאורך הדרך.........אבל אני לא יכול להצביע על X שגרם לעיכובים שמדברים עליהם על כל כך הרבה זמן". לשאלת בית המשפט- היו לך טענות לחשמלאי, בעמ' 5 ש' 7 השיב המפקח "מבחינה מקצועית לא,..... אני בתור מפקח יודע ביצע או לא ביצע, אני לא חשמלאי מוסמך, בגדול הכול עבד כמו שצריך, היה פה ושם בעיות כמו שתמיד יש בכל בניין, פעם התקלקל לו האוטו, פעם הפועל חולה. בתקופה של שנה וחצי אם היו עיכובים כאלה ואחרים לדעתי הם סבירים.....". בחקירה הנגדית השיב המפקח בעמ' 7 לפרוטוקול ש' 10 בהתייחס לאיחור שניתן ליחס לתובע "אם אאסוף פה יום, פה יומיים, אז סדר גודל של חודש, אבל זאת תשובה לא מדויקת כי היו הרבה עיכובים, היו הרבה בעלי מקצוע....." ולשאלת בית המשפט "יש דרך שאתה יכול ליחס עיכוב לבעל מקצוע מסוים או שזה עיכובים של כל בעלי המקצוע שגררו אחד את השני? השיב העד "זה גלגל. עיכוב אחד גרר את השני". גם מעצבת הפנים עירית חנקין שהעידה מטעם התובע, הינה עדה אובייקטיבית שעדותה היתה אמינה עלי ולא נסתרה. לדברי העדה, העיכובים שהיו בפרוייקט הזה היו במסגרת הנורמאלי, ולדבריה "זה קורה הרבה וזה קורה כמעט בכל פרוייקט" העדה העידה כי לא חתמה על כל התחייבות לעמוד בלו"ז, והיא אישרה כי לא היתה בקשה שהיא ביקשה מהתובע לבצע ושהוא לא ביצע, במענה לשאלה "יש בעל מקצוע אחד שעיכב את העבודה" השיבה העדה "כל בעל מקצוע תרם את חלקו לעיכוב" (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 12 ואילך). כעולה מעדותם של המפקח ושל מעצבת הפנים, העיכובים שנגרמו בביצוע הפרוייקט היו סבירים ולא חרגו מהמקובל בעבודות מסוג זה, כן עלה מעדותם כי לא ניתן ליחס את העיכוב בסיום הפרוייקט לתובע או לבעל מקצוע מסויים כלשהו. הנתבע הביא לעדות את קבלן האלומיניום ואת המפקח מר עופר יוזם, כאשר עדותם נועדה להוכיח כי התובע התרשל בעבודתו. אציין כי עדותם של שניים אלה לא היתה אמינה עלי כלל ועיקר וכי מכל מקום, גם אילו הייתי מקבל את עדותם במלואה לא היה בה כדי לסייע לטענות הנתבע לעניין האיחור בביצוע העבודה. לפיכך הנני קובע כי לא הוכח כי התובע גרם לעיכוב בביצוע העבודה. טענת הקיזוז משקבעתי כי התובע הוכיח כי ביצע את העבודות שפורטו ע"י המפקח, השאלה הנוספת שבה עלי להכריע הינה, האם הנתבע הוכיח את טענת הקיזוז שהעלה בהגנתו. הנתבע העלה טענת קיזוז בסך של 74,040 ₪, שאותה פירט החל בסעיף 46 לתצהירו. אקדים ואומר כי הנתבע העלה טענת קיזוז מנופחת בלא כל קשר למציאות, כאשר הוא לא הוכיח את טענת הקיזוז שהעלה. להוכחת טענת הקיזוז צירף הנתבע בין היתר, את חוות דעת המומחה ברוך קסנטיני שפירט את הליקויים בעבודות החשמל והעריך את עלות תיקונם בסך 25,183 ₪. אינני מקבל את טענת התובע לפיה מר קסנטיני אינו "מומחה" מאחר ואינו "חשמלאי בודק". אין בפקודת הראיות כל הגדרה למומחה בענייני חשמל ואינני רואה מדוע מר קסנטיני לא יכול לשמש מומחה. יחד עם זאת אינני יכול ליחס לחוות דעתו של מר קסנטיני משקל רב, למרות שלא נחקר על חוות דעתו. מר קסנטיני עצמו השיב בחקירתו הנגדית בעמ' 28 ש' 27 לשאלה האם נתן חוות דעת כעד מומחה לבית המשפט, "לא, לא באתי כעד מומחה". זאת ועוד מר קסנטיני לא פירט בחוות הדעת את היסוד לקביעת כל "ליקוי", דהיינו לא יצר כל תשתית עובדתית שניתן לבסס עליה ממצא. בנוסף, המחירים שקבע לצד כל ליקוי נקבעו ללא יחוס לכל תעריף וללא כל הסבר או פירוט. הנתבע צירף כנספח ז' לתצהירו פירוט התקנת גופי תאורה ע"ס 20,311 ₪ שניתן ע"י חיים דידרניק. הנתבע מבקש לקזז מהתובע בגין ראש נזק זה סכום של 12,991 בגין הפרש העלות של התקנת גופי תאורה ע"י חשמלאי אחר, לבין המחיר עליו הוסכם עם התובע לצורך התקנת גופי התאורה. הנתבע לא המציא כל קבלה או חשבונית מס של מר דידרניק או כל ראיה אחרת בדבר ביצוע תשלום כלשהו לצורך ביצוע תיקוני חשמל, בין אלה שפורטו בחוות הדעת ובין ביחס לעבודות אחרות, כן לא המציא קבלה בדבר השלמת עבודות חשמל בנכס. הנתבע אף לא זימן את מר דידרניק לעדות. מושכלות יסוד של דיני הראיות המה, כי הימנעות בעל דין מהצגת ראיה פועלת לחובת אותו בעל דין. בע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760) נקבע: "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" מאחר והנתבע לא צירף כל ראיה בגין הוצאה לצורך ביצוע תיקונים או עבודות חשמל ע"י חשמלאי אחר הוא לא הוכיח את הנזק ככל שנגרם לו ע"י התובע. הנתבע אף לא הוכיח בכל צורה שהיא את הנזקים האחרים אותם ייחס לתובע, הנתבע לא הוכיח מדוע הנתבע הוא זה שגרם לנזק של 3,600 ₪ בגין סגירת תקרה, וכפי שיפורט להלן, הוא לא איפשר לו לתקן נזק זה ככל שהנתבע היה אחראי לגרימתו, כמו כן הנתבע לא הוכיח נזק של הוצאות תקורה בסך 3,600 ₪, סכום שנטען על דרך הסתם. קיפוח זכותו של התובע לבצע תיקונים בנכס. על היחסים בין הצדדים חל חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974. סעיף 3 וסעיף 4(א) לחוק קובעים כלהלן: "3(א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן - פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. (ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם - (1) אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם; (2) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה" 4. (א) לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר לאחר שהמזמין עשה כאמור בסעיף 3(א), רשאי המזמין - (1) לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת הוצאותיו הסבירות; (2) לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם, את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם. (ב) .... על המזמין מוטל נטל כפול: להודיע לקבלן תוך זמן סביר אודות הפגם וליתן לקבלן הזדמנות לתיקונו. על חשיבות הזכות לתיקון ביחסי קבלן-מזמין ראה, לדוגמה, ת"א (ת"א) 454/80 איליט בע"מ נ. אלקו בע"מ, פ"מ תשמ"ד(ג) 488; ע"א (חי') 399/93 הרשקוביץ נ. שורר-רמתי ואח', פ"מ תשנ"ו(ב) 171 ; א. זמיר "חוק חוזה קבלנות" (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הארי סאקר) עמ' 501 - 503. בסעיף 18.1 להסכם נקבע "...באם הקבלן לא יעמוד בלוח הזמנים הנספח להסכם זה ו/או אם יפר כל התחייבות מהתחייבויותיו וההפרה לא תוקנה בתוך 14 יום מהתראת המזמין בכתב...רשאי המזמין להפסיק את עבודת הקבלן בהודעה בכתב...". במקרה דנן, לא נהג הנתבע בהתאם לחוק ואף הפר את ההסכם שבין הצדדים. הנתבע סילק את התובע מאתר הבניה בלא כל התראה מוקדמת בכתב, בניגוד לקבוע בהסכם, הוא אסר על הנתבע להכנס לאתר הבניה והודיע לו כי אם יעשה כן יחשב למסיג גבול. בעמ' 32 לפרוטוקול ש' 20 נשאל הנתבע: "ש. מפנה להסכם בין הצדדים ס' 18.1. האם עמדת בהסכם לפיו היה צריך לתת 14 ימים התראה לפני הפסקת עבודה לקבלן? ת. לא." לא רק שהנתבע הפר את ההסכם בכך שסילק את התובע בלא התראה מוקדמת, אלא שבניגוד לקבוע בחוק חוזה קבלנות, לא איפשר לקבלן לתקן את הליקויים שהיו בנכס ככל שהיו, לפיכך הנתבע אינו זכאי להסתמך על הליקויים ככל שהיו בעבודת התובע. הנתבע אף אינו זכאי להפחית מיתרת התמורה סכום כלשהו בגין עבודות שהתובע לא סיים, הנתבע לא הוכיח אילו עבודות שהתובע התחייב לבצע לא הסתיימו ומה ערכן של עבודות אלו, זאת ועוד, מאחר והנתבע סילק את התובע מהנכס ולא איפשר לו להשלים את העבודה, זכאי התובע למלוא יתרת התמורה עקב אינטרס ההסתמכות. באשר לטענת הקיזוז שהעלה הנתבע והמתייחסת לראש הנזק בגין הצורך לשלם דמי שכירות ל-3 חודשים כתוצאה של העיכוב שגרם התובע בסיום העבודה, הרי שכפי שפירטתי לעיל, לא הוכח כי היה לוח זמנים שבו התחייב התובע לעמוד ולא הוכח כי התובע הוא זה שגרם לאיחור בסיום העבודות ומעדויות המפקח ומעצבת הפנים עלה כי לא ניתן ליחס את האיחור ככל שהיה כזה, לתובע או לבעל מקצוע מסויים. אשר על כן החלטתי לקבל את התביעה במלואה ואני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 45,646 ₪ כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בצירוף אגרה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד לפירעון בפועל ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום שכר עבודהחשמלאי