מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה של קבלן נגד הקונה של הדירה: 1. זו היא תביעה כספית בסך 186,662 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעים בקשר עם הסכם מכר דירה. טענות התובעת בתמצית 2. התובעת טוענת, כי בהיותה חברה קבלנית מכרה לנתבעים דירת מגורים לפי חוזה מיום 9/4/08 ברחוב הפטל בקרית ביאליק (להלן: "ההסכם" ולהלן: "הדירה"). זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, נתברר לתובעת, כי הנתבעים אינם רוכשים רגילים בחושבם כי רכשו דירה הניתנת לבנייה עצמית והציגו בפני התובעת והחברה הקבלנית שבנתה את הדירה (חברת גיה בניה ופיתוח בע"מ, להלן: "חברת גיה"), רשימת תוספות ושינויים אשר עולה על הרגיל וחורגת מן המקובל, תוך כדי ביקורים אינספור באתר הבניה ומתו הוראות לעובדים בשטח. התנהלות הנתבעים בנושא התוספות, השינויים והזיכויים נערכה ישירות למול חברת גיה. בסוף שנת 2008 התדרדר מצבה הכלכלי של חברת גיה ונתקבל צו בדבר הקפאת הליכים כנגדה. מהלך זה גרם לתובעת נזקים רבים ואילץ אותה להמשיך את הבנייה בפרויקט במקום חברת גיה, ל"היכנס לנעליה" ולהשלים התחייבויותיה. 3. כחלק מ"כניסת" התובעת לאתר כאמור, היה עליה ל"יישר קו" למול כל דייר ודייר בעניין התוספות והשינויים שהזמין וכן הזיכויים להם היה זכאי, אם היה זכאי. מאחר וחברת גיה הייתה באותו זמן במצב של קיפאון מוחלט, עובדיה נפוצו לכל עבר ובעיקר בשל שיקולי זמן נאלצה התובעת להסתמך על מצגי הדיירים בדבר החשבונות, השינויים והזיכויים אותם כביכול סיכמו הנתבעים למול גיה. התובעת עשתה כל שלאל ידה על מנת למסור לנתבעים את החזקה בדירה בהקדם האפשרי וביצעה עמם התחשבנות תוך הסתמכות על מצגי הנתבעים. אולם, ממשיכה התובעת וטוענת, לאחר מסירת החזקה בדירה, המשיכו הנתבעים להטריד בבקשות וטענות ביחס לדירתם, תוך שהם מנסים לסחוט מהתובעת ביצוע עבודות תחזוקה, עבודות נוספות ושינויים ללא תמורה. הנתבעים אף איימו כי יגישו תביעה לביהמ"ש במידה והתובעת לא תיכנע לסחטנותם, כמו גם כי יסיתו את שכניהם לעשות כך. בשלב זה, החליטה התובעת לעיין שוב וללמוד בצורה מעמיקה את תיקם של הנתבעים כדי להתייחס לטענותיהם ואו אז נתגלו לה מעשיהם החמורים של הנתבעים. 4. לטענת התובעת, הנתבעים למעשה עשו ניצול ציני, קר וחסר תום לב ברצונה של התובעת לעמוד בלוח הזמנים ו"להיכנס בנעליה" של חברת גיה, תוך שהם מסתירים עבודות רבות ונוספות שנעשו בדירתם מבלי שחויבו, ביודעם כי זוכו לשווא בעבור חלק מן הפריטים עקב חשבון מוטעה של חברת גיה, אשר בנסיבות העניין כבר לא הייתה באתר כדי לתקן ולהשלים חישוביה. התובעת טוענת לנזקים כדלקמן: בגין עבודות נוספות, טעויות בחישוב וזיכויים מוטעים סך של 42,576 ₪; בגין אחזקת הדירה על חשבון התובעת מקבלת טופס 4 ועד שהנתבעים ניאותו לקבלה סך של 8,000 ₪; בגין עבודות תיקונים וניקיון בדירת הנתבעים לאחר מסירתה סך של 5,000 ₪; פיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם סך של 123,000 ₪; הפרשי ריביות בגין איחורים בתשלומים סך של 3,526 ₪; בגין איחור בהשבת הערבויות סך של 4,560 ₪; טענות הנתבעים בתמצית 5. הנתבעים טוענים, כי כל מטרתה של תביעה זו היא להעניש את הנתבעים על כך שהרהיבו עוז ובאו בדרישות לתובעת שתתקן את ליקויי הבנייה אשר התגלו בביתם, כפי שאלה קיבלו ביטוי בחוות הדעת של המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא ובהתאם לחוות דעתו של המהנדס יוסף ליברמן (לפי הנתבעים הרי שהם עדיין ממתינים לתובעת ומייחלים לביצוע תיקונים בדירתם, בתקווה כי יוכלו ליהנות מדירה יבשה נטולת רטיבות וללא פגמים כפי שמגיע להם). אין ספק שאם הנתבעים לא היו פונים לתובעת ודורשים תיקון ליקויי בנייה מהותיים וקשים אשר התגלו בביתם, תביעה זו כלל לא הייתה מוגשת. התביעה הוגשה לאחר גמר חשבון, לאחר מסירת הדירה ואף לאחר רישום הדירה על שמם של הנתבעים בלשכת רישום המקרקעין. אי לכך, עסקינן בתביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב, כלשונם של התובעים. זאת ועוד, לא רק שהנתבעים לא היו חייבים כסף בחשבון סופי לתובעת, אלא שהם קיבלו החזר כספי בסך עשרות אלפי שקלים שנמסר להם על פי חשבון חד צדדי שנערך על ידי התובעת באמצעות נציגיה. ודוק, רק לאחר פניית הנתבעים לתובעת בקשר עם ליקויי הבנייה נולדה תביעה כספית זו שהיא מגוחכת, מופרכת ומוגזמת. 6. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי הם עצמם לא הגישו תביעה כנגד התובעת שכן רצונם האמיתי הוא למצות את ההליך ולגרום לתובעת לבצע תיקונים טרם פנייה לבית משפט בתביעה כספית. הנתבעים פנו לתובעת בדרישה לבצע תיקונים מתוך מטרה שתיקונים אלה אכן יבוצעו. הנתבעים מציינים, כי באמצעות תביעה זו מאותתת התובעת לשאר הדיירים ולכל מי אשר יעמוד על זכויותיו לקבל דירה נטולת ליקויים ועל זכויותיו שתיקונים יבוצעו בדירתו - גורלו יהיה כגורל הנתבעים בתיק זה, קרי: הגשת תביעה כספית בהיקף כספי ניכר אשר יעמיד אותו בסיכון ויחייב אותו להתמודד בבית משפט כנגד הקבלן (הנתבעים מפנים לתביעות דומות נוספות שהוגשו ע"י התובעת נגד דיירים אחרים ש"ניסו להגן על זכויותיהם וכתוצאה מכך חטפו תביעה כספית בסכומים ניכרים"). ראיות הצדדים 7. מטעם התובעת הוגש תצהיר של מנהלה, מר יואב זיו (להלן: "מנהל התובעת"). מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע מס' 1. בעוד שמנהל התובעת נחקר על האמור בתצהירו, ב"כ התובעת ויתר על חקירתו הנגדית של הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"). בחקירתו הנגדית, אישר מנהל התובעת כי לפני הגשת התביעה קיבלה התובעת מהנתבעים שתי חוות דעת בעניין ליקויי בנייה. כמו כן, אישר שרפי גיל, מהנדס מטעם התובעת, בדק את הדירה פעמיים ונתן חוות דעת. לדבריו, הבין שהמטרה של הנתבעים היא לא תיקון הליקויים ו/או הסדר מניח את הדעת, אלא סחטנות והגעה לבימ"ש ולכן לא מצא לנכון להעביר לנתבעים את חוות דעת גיל רפאל. 8. מנהל התובעת העיד, כי בשל התנהלות הנתבעים והנחת היסוד לפיה שום דבר לא ירצה אותם, לא מצא לנכון לבצע תיקונים בדירה (ראה עמוד 11 לפרוטוקול הדיון). הוא אישר כי החליט לעיין שוב בתיק הנתבעים רק לאחר קבלת פנייתם לתיקונים בדירה ובעקבות חוות הדעת מטעמם וכי "התביעה הזו נולדה עקב כך שהדייר הזה לכל אורך הדרך הראה לנו סימנים שהוא מתכוון להחזיר לעצמו חלק מכספי הדירה" (עמוד 13 רישא לפרוט' הדיון). מנהל התובעת ציין, כי "כל הפריטים שאנו תובעים זה מעבר ל - 16000 ₪, שמופיעים בטופס השינויים. לא כל אלא חלק. אם מופיעים 16 נקודות חשמל ואני גיליתי שבוצעו 18 אז אני תובע אותם על ההפרש, עוד שתי נקודות" (עמוד 18 סיפא לפרוט' הדיון). דיון והכרעה 9. לאחר ששמעתי את עדותו של מנהל התובעת והתרשמתי מהופעתו בפניי ולאחר שעיינתי בתצהיר הנתבע ובחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה מאחר ושוכנעתי כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ על שכמה ולא הוכיחה את תביעתה. 10. ייאמר מיד, כי התנהלותה של התובעת אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב, שעה שהיא מודה כי רק לאחר כניסת הנתבעים לדירה ובעקבות דרישתם לתיקונים בדירה, החליטה לעיין שוב, בצורה מעמיקה, בתיקם (ואו אז נתגלו לה "מעשיהם החמורים") ומבלי מתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא נעשה אותו עיון עובר למסירת הדירה ביום 10/5/09, במסגרת ההתחשבנות הכספית שנערכה אז. בנוסף, התובעת גם לא טרחה לעדכן את הנתבעים, בכתב ו/או בע"פ, בדבר החוב הנטען על ידה, עובר להגשת התביעה בדנן (הסברו של מנהל התובעת לפיו מכתב שכזה ממילא לא היה עוזר, אינו מקובל עליי). ודוק, רק שנה וחצי לאחר מסירת הדירה, בעקבות קבלת חוות דעת הנתבעים בדבר ליקויים נטענים בדירה, החליטה התובעת להגיש את התביעה. בנסיבות שכאלה, אכן מתקבל רושם, כפי הנטען ע"י הנתבעים, לפיו בעצם הגשת התביעה מבקשת התובעת "להעניש" את הנתבעים על דרישתם לתיקון ליקויים בדירה. 11. התובעת טוענת, כי הנתבעים ניצלו כביכול את ה"בלגאן" שנוצר בעקבות "מצבה" של חברת גיה ובתוך כך בוצעו בדירתם עבודות נוספות/שינויים, בגינם לא חויבו. טענה זו הינה טענה בעלמא, לא מבוססת ולא הוכחה ע"י התובעת, מה עוד שלא ברור לי מדוע לא מצאה לנכון התובעת, בתוקף תפקידה כחברה קבלנית, לעשות סדר ב"בלגאן" שנוצר בכל הנוגע לעבודות הנוספות/השינויים שכביכול בוצעו לשיטתה בדירת הנתבעים, וזאת באמצעות עריכת רישומים ו/או יומנים ו/או תיעוד אחר מתאים, בזמן אמת ולמצער בסמוך לו (ראה גם סעיף 8 להסכם המכר). הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שהתובעת אף המשיכה לעבוד עם עובדי חברת גיה, לפחות בחלקם, גם לאחר שזו האחרונה הפסיקה, כך לטענתה, להיות פעילה. כפי שהעיד בעניין זה מנהל התובעת "גיאה לא היתה פעילה. אנחנו לקחנו את קבלני המשנה שלהם ואת מנהל העבודה שלהם שזה העוני ואיתם ביחד...ולסיים את הפרויקט בכוחות עצמנו..." (עמוד 17 לפרוט' הדיון. ההדגשה אינה במקור). 12. לא זו אף זו, התובעת לא מצאה לנכון להביא לעדות עדים רלוונטיים אשר היה בעדותם כדי לשפוך אור על הנושא (כמו למשל את הפקידה ו/או מנהל העבודה מחברת גיה, אליהם התייחס מנהל התובעת), דבר שיש בו כדי לפעול לרעתה בנסיבות תיק זה. דברים אלה מתחדדים עוד יותר נוכח עדותו של מנהל התובעת לפיה לא התעסק עם השינויים "אלא הכל נעשה ישירות בין הקבלן המבצע לבין הדיירים..." (עמוד 15 סיפא לפרוט' הדיון). מן המפורסמות, כי הימנעות מהבאת ראיה רלוונטית פועלת לרעת הצד הנמנע ומחזקת את ראיות הצד שכנגד. 13. ואם בכך לא די, הרי שהתובעת גם ויתרה על חקירתו הנגדית של הנתבע, שמצידו התייחס לכל פרט ופרט מרכיבי הנזק שנטענו ע"י התובעת, וגם בכך יש כדי להיזקף לחובת התובעת ולתרום לאי הוכחת תביעתה. התובעת אף לא סיפקה כל הסבר מדוע ויתרה על חקירת הנתבע כאמור. כמו כן, צודקים הנתבעים בטענתם, כי גם באי הבאת חוות הדעת של גיל רפאל המהנדס מטעם התובעת, יש כדי לפעול לרעתה, בהיותה ראיה רלוונטית בשים לב לטענות שהועלו במסגרת תיק זה בדבר ליקויי בנייה, משהוגשו ע"י הנתבעים חוות דעת מומחים מטעמם ולאור עדותו של מנהל התובעת לפיה המטרה של הנתבעים לא הייתה תיקון ליקויים אלא סחטנות. מצופה היה מהתובעת לצרף את חוות הדעת הנ"ל כחלק מראיותיה בתיק ובתמיכה לטענותיה. התובעת, מטעמיה היא, בחרה שלא לעשות כן. 14. מכל אלה ובשים לב לכך שעסקינן בעדות יחידה של בעל דין (מנהל התובעת) ולרושם שהותיר, מצאתי לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא הוכיחה את תביעתה, הן בנוגע לטענות בדבר הפרת החוזה ע"י הנתבעים, הן בנוגע לתביעות הכספיות באשר לשינויים, תוספות וזיכויים והן בנוגע לטענות בדבר איחור בתשלומים ואיחור בהשבת הערבויות ובקבלת הדירה לידיהם. בכך ניתן היה להורות על דחיית התביעה כבר עתה מבלי להמשיך לדון בטענות לגופן. עם זאת, למעלה מהצורך, ומאחר והצדדים טענו ארוכות בסיכומיהם לעניין העבודות הנוספות ויתר טענות התובעת, מצאתי לדון בקצרה בטענות אלה לגופן וכדלקמן. 15. העבודות הנוספות 15.1. התקנת רשת בחלון ממ"ד: הנתבעים טוענים שבחלון ממ"ד אין רשת. מנהל התובעת אישר בעדותו, כי לא ידוע לו האם בפועל הותקנה רשת, האם לאו. פריט זה לא הוכח אפוא ודינו להידחות. 15.2. פתח יניקת אדים במטבח, פתח אוורור למכונת כביסה: פריטים אלו לא הוכחו. גם כאן נטען ע"י הנתבעים שכלל לא הותקנו. האמור במכתב הנתבע מיום 5/11/08 (סעיפים 2 ו - 5 למכתב) וניסיון התובעת להישען על כך שהנתבע לא שלח "מכתב ביטול", אינו מהווה ראיה להוכחת הפריטים. על התובעת הנטל להוכיח ביצוע הפתחים הנ"ל וזכאותה לתשלום בגין כך. התובעת לא עמדה בנטל זה. אדרבא, מנהל התובעת אישר בכגון גא "היום אין לי יכולת להוכיח את זה" (עמוד 19 לפרוט' הדיון). 15.3. חיפוי קירות במקלחות עד גובה 2.20 מ' במקום 2 מ': הנתבעים טוענים, כי הדבר בוצע עקב טעות של התובעת וללא הסכמתם. התובעת מצידה נסמכת על עדותו של מנהל התובעת ומפנה גם כאן למכתב הנתבע הנ"ל (סעיף 3 למכתב) כסותר, לכאורה, את גרסת הנתבעים כאמור. אלא מה? עסקינן בעניין עובדתי ובשאלה של פרשנות ומשבחרה התובעת שלא לחקור את הנתבע על האמור בתצהירו ולא לעמתו עם האמור במכתב הנ"ל, עומד הדבר בעוכריה ומביא לאי הוכחת זכאותה בפריט זה. 15.4. שינוי מיקום דוד מים בעליית הגג כולל נקודת חשמל ומים חמים, אספקת דוד מים מיוחד והתקנתו: הנתבעים טוענים ששינוי המיקום לא הוזמן על ידם, אלא הינו תוצאה של טעות בביצוע מצד התובעת (בעיית מיקום שנוצרה עקב טעות של התובעת). הנתבעים גם מפנים לחוות דעת המהנדס ליברמן שצורפה לתצהיר הנתבע וכן לצילום הממחיש לטענתם את מצוקת המקום. התובעת, מצידה, נשענת על האמור במכתב הנתבע מיום 15/6/08 (סעיף 4 במכתב), עדותו של מנהל התובעת בעניין וטוענת כי מדובר בשינוי שנתבקש ע"י הנתבעים ואשר נשא עימו עלות. אין בטענות התובעת ו/או באמור במכתב הנתבע הנ"ל כדי להעיד על נסיבות שינוי מיקום הדוד ו/או על זכאותה של התובעת לתשלום כלשהו בעבור השינוי. במכתב הנתבע צוין, כי "סוכם הזזת דוד החימום..", ברם אין בו כל התייחסות בדבר נסיבות שינוי המיקום ומשבחרה התובעת שלא לחקור את הנתבע על כך ו/או להביא לעדות עדים רלוונטיים בעניין ו/או להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, משמע לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בכגון דא. ודוק, עדותו של מנהל התובעת לבדה אין בה כדי לעמוד בנטל הנדרש בנסיבות העניין. בנסיבות אלה, התובעת גם לא הוכיחה זכאותה לפריט שעניינו אספקת דוד מיום מיוחד והתקנתו. 15.5. בניית קיר צדדי צמוד למחסן כולל טיח וקופינג: בכגון דא טוענת התובעת, כי תצהיר הנתבע אינו מתייחס לפריט זה שנכלל במפורש במכתב מיום 15.6.08. אין בידי לקבל טיעון זה של התובעת. בסעיף 47(ח) לתצהירו מציין הנתבע, כי מדובר בעבודה (בניית הקיר כולל טיח וקופינג) שנעשתה ע"י התובעת, בדומה ליתר הדירות בפרויקט, ובשים לב לנזק שהיא בעצמה גרמה לבניין השכן. הנתבע לא נחקר על תצהירו וטענתו זו לא נסתרה. מצאתי אפוא לקבל את גרסתו של הנתבע, כשאין בתוכנית שצורפה כדי לסתור גרסה עובדתית זו. 15.6. שינוי בגג רעפים קדמי עקב בקשת הדייר לשינוי מראהו: בין הצדדים נטועה מחלוקת באשר לנסיבות השינוי בגג. התובעת טוענת, כי גג הרעפים נבנה לפי תוכניות המכר, ואולם נאלצה לבנותו מחדש שלוש פעמים אך בשל רצונם של הנתבעים לשיפור מראהו. הנתבעים לעומת זאת טוענים, כי הגג מלכתחילה נעשה שלא על פי תוכניות המכר ומפנים גם לאמור בחוות דעתו של המהנדס ליברמן וכן לתמונות שצולמו בעניין. בנסיבות אי הגשת חוות דעת נגדית (הגם שמדובר בעניין שבמומחיות) ואי חקירת הנתבע על האמור בתצהירו בעניין זה, לא מצאתי סיבה ו/או הצדקה כלשהי להעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעים. משכך, לא הוכחה זכאות התובעת בגין פריט זה. 15.7. פירוק קופינג קיים והתקנת חדש לאורך גדר קיימת בצד הצפוני של החצר: לא הוכחה זכאות בגין פריט זה. גרסת הנתבעים לפיה מדובר בקופינג שהתובעת הרסה בטעות במהלך עבודות הבנייה ומשכך הייתה אמורה להתקינו מחדש, לא נסתרה. יצוין, שבתמיכה לטענתם, צירפו הנתבעים גם תמונות הממחישות את הקופינג השבור. 15.8. ביצוע פתרון מיוחד למערכת ניקוז גז עקב התקנת פח ע"י הדייר להגנה על צנרת מיזוג אוויר פרטית שהתקין: הנתבעים טוענים, כי התקינו על חשבונם את מערכת הניקוז והמיזוג ע"פ דרישת התובעת מתחת לתעלות פח כדי להגן על הצנרת ולפי הנחיות מנהלי העבודה של התובעת. התובעת טוענת, כי תשובת הנתבעים בעניין זה אינה ברורה, שכן היא אינה תובעת כספים בעבור התקנת צנרת ניקוז וגז, כי אם טוענת שנאלצה לבצע פתרון מיוחד עקב צנרת מיזוג אוויר פרטית שהתקינו הנתבעים ואשר הפריעה לביצוע עבודות במקום. התובעת לא הביאה לעדות עדים רלוונטיים, לא חקרה את הנתבע ולא הוכיחה זכאותה לתשלום בגין פריט זה. ודוק, במכתבי הנתבע מיום 10/9/08 (הוגש וסומן ת/2), אליו מפנה מנהל התובעת בעדותו (עמוד 24 לפרוט' הדיון), ומיום 20/9/08 (סעיף 3.8 למכתב), אליו מפנה התובעת בסיכומיה, אין כדי לסייע לתובעת בעניין זה. 15.9. נקודות חשמל לתאורה שקועה בקיר חניה, לשער כניסה לחניה: הנתבעים טוענים, כי נקודות החשמל בוצעו על ידם בנסיבות כמתואר בתצהיר הנתבע (בזמן יציקת רצפת החניה ובזמן ריצוף החניה) וטענתם זו לא נסתרה. האמור במכתב הנתבע מיום 8/9/08 (סעיפים 10 ו - 11 למכתב), עליו נשענת התובעת כראיה לכאורה להוכחת הנטען על ידה (עדות מנהל התובעת בעמוד 24 לפרוט' הדיון), אינו מהווה הוכחה לביצוען בפועל של נקודות החשמל ע"י התובעת ו/או זכאותה לתשלום בגינם. יוטעם, כי הטענה בסיכומי התובעת כי לא היה גורם נוסף שהתקין נקודות חשמל בפרויקט היא הרחבת חזית אסורה ודינה להידחות. 15.10. 2 נקודות חשמל לתאורת גינה קדמית + אחורית: עסקינן בפריט אשר נכלל במפרט נשוא ההסכם ושעל התובעת החובה לבצעו. אין במכתב הנ"ל (מיום 8.9.08) או במכתבים הנוספים כדי ליצור חיוב על הנתבעים וטענות התובעת בכגון דא לא הוכחו. 15.11. נקודת החשמל לתנור חימום במקלחת: התובעת טוענת כי לא ייתכן שפריט זה נכלל בספירת נקודות החשמל בשים לב לעלות יקרה יותר ומשכך לא שולם בגינו. יש לדחות טענת התובעת. הנתבע טוען במפורש בסעיף 47 (י"ד) לתצהירו כי שילם עבור פריט זה במלואו לחברת גיה. הנתבע לא נחקר וטענתו זו לא נסתרה. יש לקבוע אפוא שהתובעת לא הוכיחה את דרישתה. הוא הדין בנוגע לפריטים שעניינם מפסק מחליף בפרוזדור ונקודת חשמל ע"ג מעגל נפרד למכונת כביסה ומייבש שכן גם כאן נטען כי מדובר בפריטים שנכללו במסגרת השינויים שבוצעו בדירה ואשר שולמו ע"י הנתבעים, טענה שלא נסתרה, ועל כן יש לדחות את דרישת התובעת. 15.12. נקודה והספקת גוף תאורה למספר מואר: לא הוכח כי פריט זה אינו נכלל בתוכנית החשמל וגם טענת הנתבעים כי מדובר בפריט שהינו חלק מדרישות הרשות המקומית בו מחויבת התובעת לא נסתרה. בהעדר הוכחה לדרישה מטעם הנתבעים ולאישור הצעת מחיר על ידם לביצוע, יש לדחות את הדרישה בגין פריט זה. 15.13. נקודת תאורה נוספת באזור מכונת הכביסה: טענת הנתבעים בעניין זה הינה שאין שום אפשרות פיזית לבצע את חדר הכביסה ללא תאורה נפרדת ועצמאית, שכן מדובר ביחידה נפרדת מחדר האמבטיה (לפי התוכנית והמפרט). טענה זו לא נסתרה כשמאידך התובעת לא הביאה כל הוכחה להסכמה או דרישה מטעם הנתבעים עצמם לביצוע פריט זה. יש לדחות את דרישת התובעת. 15.14. נקודת טלפון וטלוויזיה נוספת בעליית הגג: טוען הנתבע בתצהירו כי פריט זה נכלל בטופס הזמנת השינויים ששולם על ידו בגינו שכן שילם עבור 16 נקודות חשמל הכוללות נקודות אלה כשהספירה נעשתה ע"י נציגת חברת גיה (מירב). טענתו זו של הנתבע לא נסתרה. האמור בסיכומי התובעת כי הצהרתו זו של הנתבע הינו ניסיון להטעות, מבלי שטרחה לחקור אותו נגדית או להביא את נציגת חברת גיה לעדות, דינו להידחות מכל וכל. 15.15. תוספת קיר ומדרגה לצינור ביוב לאמבטיה בקומת עליית הגג: טענת התובעת כי מדובר בשינוי בעקבות בקשת הנתבעים להזיז את האסלה הינה הרחבת חזית אסורה ודינה להידחות. התובעת אינה חולקת על הצורך בכיסוי הצינור אך טוענת שבגלל מיקום הצנרת והאסלה החדש על הנתבעים לשאת בעלויות הנגררות. דין טענת התובעת להידחות, שכן מעבר להיותה הרחבת חזית (לעניין הזזת האסלה והשלכותיה) הצהיר הנתבע בתצהירו, סעיף 47 י"ט, כי "הרעיון ליצור את הצינור כפי שבוצע הוא לא שלי והוא הוכתב לי ע"י התובעת". טענתו זו של הנתבע לא נסתרה. 15.16. חלפת רעפים לבקשת הדייר עקב אי סיום באריח שלם: הנתבעים טוענים כי לא בוצעה החלפת אריחים בגג וכי ישנם חצאי רעפים בקצה הגג. התובעת טוענת, כי הנתבעים ביקשו שהאריח האחרון בגג יהיה שלם ולא חתוך ומשכך נאלצה לפרק מספר שורות רעפים ולשנות מיקומם באופן שהאריח הלא שלם לא ימוקם כאריח האחרון בשורה. לא הוכחה זכאות התובעת בעבור פריט זה. האמור בפרוטוקול הסיור המקדים מיום 9/2/09 (סעיפים 39 - 41 שבו), אליו מפנה התובעת בסיכומיה, מעיד, לכל היותר, על פעולות שיש לבצע טרם מסירת הדירה, ואולם אינו מהווה ראיה לכך שמדובר בתוספת ו/או שינוי הכרוכה בעלות נוספת כלשהי. 15.17. איטום נוסף לקיר חיצוני: טענת הנתבעים לפיה האיטום לא בוצע, לא נסתרה. האמור במכתב הנתבע מיום 20/9/08 (סעיף 3.7 שבו), אליו מפנה התובעת, אינו מהווה ראיה להוכחת ביצוע האיטום בפועל ו/או לזכאות התובעת לתשלום בגינו. פריט זה לא הוכח אפוא. 15.18. איטום צנרת גז בבטון וטיח: טענת הנתבעים לפיה האיטום לא בוצע, לא נסתרה. טענת התובעת לפיה האיטום בוצע לאחר התאריך המופיע על התמונה שצורפה לתצהירו של הנתבע בעניין זה (על התמונה מופיע תאריך 5/9/08) תוך הפנייתה לאמור במכתב הנתבע מיום 20/9/08 (סעיף 3.11 שבו), אינה מהווה ראיה להוכחת ביצוע האיטום ו/או לזכאות לתשלום בגינו. כזכור, הנתבע לא נחקר על תצהירו. 15.19. שינוי מיקום מקלחון ואסלה בקומת עליית הגג: גם כאן עסקינן בהרחבת חזית אסורה. מעבר לכך, טוען הנתבע בתצהירו כי "מדובר בביצוע שנוצר בגלל טעות תכנונית של התובעת שכן אי אפשר להעמיד מקלחת בגובה של 1.20 מטר" (ההדגשה במקור). טענתו זו של הנתבע לא נסתרה (מה עוד שהוא לא חויב בגינה ע"י נציגי חברת גיה שהיו מודעים לדבר). 15.20. בניית עמוד במקלחת עליית הגג + עבודות גמר: עניין זה לא הוכח ע"י התובעת ולא הוכח כי נבנה עמוד. טענת הנתבע כי עסקינן בחיפוי שבוצע בשל צורך אקוסטי ואסתטי בו היתה מחויבת התובעת, לא נסתרה. 15.21. תשלום בעבור מונה חשמל: גם כאן, טענת הנתבע כי מדובר בטעות של התובעת אשר הייתה כרוכה בהזמנה נוספת של חברת החשמל, לא נסתרה. יש לדחות אפוא את דרישת התובעת. 16. עולה אפוא שיש לדחות את כל טענות התובעת בעניין העבודות הנוספות. הוא הדין באשר לטענות לעניין טעויות בחישוב וזיכויים מוטעים. 17. טעויות בחישוב וזיכויים מוטעים 17.1. תוספת נקודות חשמל לאחר גמר שלד: התובעת טוענת, כי במחירון התוספות והשינויים נרשם במפורש כי יש להוסיף 70 ₪ (מעבר לסך של 160 ₪) בגין כל נקודת חשמל שמתבקשת לאחר יציקת התקרה. לפי התובעת, הנתבעים רכשו את הדירה לאחר גמר שלד, כך שעבור 66.5 נקודות חשמל שהוסיפו לדירתם היה עליהם לשלם בנוסף ל - 160 ₪ אותם שילמו, 70 ₪ נוספים עבור כל נקודה. הנתבעים לעומת זאת, טוענים, כי בדיקת החשבון ואישורו נעשה על ידי חברת גיה, היא זו שקבעה את המחיר אותו שילמו הנתבעים בשלמות ולשביעות רצונה, דבר שהתבטא בחתימתה הסופית של גמר חשבון. בכגון דא, ידם של הנתבעים על העליונה. בטופס הזמנת שינויים עדכון 2 וטופס הזמנת שינויים עדכון 4, צוין מחיר של 160 ₪ עבור כל תוספת של נקודת חשמל. התובעת אינה חולקת, כי הנתבעים שילמו בהתאם למחיר זה עבור תוספת של 66.5 נקודות חשמל. חברת גיה חתומה על טופסי הזמנת השינויים הנ"ל ואין חולק שהיא זו אשר טיפלה בנושא זה ישירות למול הדיירים. "במקרה הספציפי שלנו היתה חברה שהיתה קבלן מבצע ובמקרה כזה אני לא מתעסק עם השינויים, אלא הכל נעשה ישירות בין הקבלן המבצע לבין הדיירים..." (עדותו של מנהל התובעת בעמוד 15 לפרוט' הדיון. ההדגשה אינה במקור). בנסיבות אלה, טענת הנתבעים לפיה זה המחיר עליו הוסכם, לא נסתרה. 17.2. זיכוי מטבח בסך של 6,000 ₪ +מע"מ במקום זיכוי בסך 6,000 ₪ כולל מע"מ: הוא הדין בנוגע לזיכוי זה שנעשה בהתאם להחלטת חברת גיה ובהסכמתה. יתרה מזו, טענת הנתבע בתצהירו כי מדובר בזיכוי חלקי שאינו משקף את הזיכוי שמגיע לו בפועל לא נסתרה. 17.3. זיכוי בגין אבן משתלבת בחניות, שיש במקלחת: דברים דומים ניתן לומר לגבי פריט זה שכן טופס הזמנת שינויים מס' 4 מיום 9.3.09 מתייחס במפורש לפריט זה וכאשר החישוב נעשה ע"י נציגי התובעת. טענת הנתבע כי ביצע על חשבונו את ריצוף הקרמיקה לא נסתרה. 17.4. זיכוי שניתן פעמיים בעבור נקודות ספוטים שבוצעו ע"י הדייר: התובעת טוענת, כי "הנתבעים זוכו פעמיים בטעות בעבור נקודות ספוטים שלא הותקנו הנתבעים שילמו והיו זכאים לזיכוי בעבור שני ספוטים אך לא היו זכאים לזיכוי כפול בעבור שני ספוטים". הנתבעים טוענים כי היו זכאים לקבל זיכוי בעבור שני ספוטים. עיון בטופס הזמנת שינויים עדכון 4 מלמד, כי הנתבעים זוכו בסך של 370 ₪ בעבור 2 נקודות ספוטים (מחיר נקודה 185). משכך, טענת התובעת לזיכוי כפול בעבור שני ספוטים, לא ברורה וממילא לא הוכחה. 17.5. זיכוי שער כניסה 3,000 ₪ + מע"מ במקום זיכוי 3,000 ₪ כולל מע"מ: גם כאן מדובר בזיכוי שנקבע ע"י נציג התובעת, חברת גיה, וכאשר בסופו של יום השער לא הורכב. אי לכך דין דרישתה של התובעת להידחות. 17.6. טעות בחישוב הצמדה: התובעת טוענת, כי בחשבון האחרון נפלה טעות בחישוב ההצמדה בסך 1,168 ₪. הנתבעים דוחים את הטענה ומבהירים, כי שילמו על פי החשבון שהוגש להם ועד להגשת התביעה לא באה מצד התובעת כל טענה לטעות כביכול שבוצעה בחשבון. טענת התובעת בכגון דא הינה טענה בעלמא וככזו לא הוכחה. 18. הימנעות מקבלת הדירה: התובעת טוענת, כי דירת הנתבעים הייתה מוכנה למסירה בתאריך 9/3/09, אלא שהנתבעים נמנעו מלקבל את החזקה בה, תוך ניצול שירותי התובעת בכל הנוגע לאחזקת הדירה משך כחודשיים (עד המועד בו נמסרה הדירה לנתבעים). התובעת מעריכה את נזקיה בעניין זה בסך של 8,000 ₪ (4,000 ₪ בעבור כל חודש). הנתבעים דוחים את הטענה ומבהירים כי נודע להם על קבלת טופס 4 רק כאשר קיבלו את מכתב התובעת מיום 24/4/09 (נספח י' לתצהיר הנתבע), במסגרתו צוין כי טופס 4 נתקבל ביום 9/3/09. כלומר, שנודע להם על קבלת טופס 4 למעלה מחודש ימים לאחר קבלתו. כמו כן, מבהירים הנתבעים, כי מיד עם קבלת המכתב האמור, או אז פנו לתובעת לשם קבלת הדירה. בנסיבות העניין, בהעדר חקירה נגדית של הנתבע על תצהירו, לא מצאתי סיבה ו/או הצדקה כשלהי להעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעים ועל כן דין טענת התובעת (לפיה הנתבעים נמנעו מקבלת הדירה במועד הנטען על ידה), להידחות. ודוק, התובעת אינה חולקת על העובדה, כי מרגע קבלתם את המכתב הנ"ל, פעלו הנתבעים, ללא כל עיכוב, לקבלת הדירה. יתרה מכך, טענת התובעת לנזק בגין רכיב זה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי הנתבעים זוכו ע"י התובעת בסך של 11,595 ₪ בגין איחור במועד מסירת החזקה בדירה, כאמור באישור שצורף נספח י"ג לתצהיר הנתבע ואשר נחתם ע"י הנתבעים ביום 7/5/09. 19. עבודות תיקונים וניקיון בדירת הנתבעים לאחר מסירתה: התובעת טוענת לעבודות תיקונים וניקיון שביצעה בדירה משך כחודש וחצי לאחר מסירת הדירה לנתבעים ולפי הזמנתם. סכום הנזק הנטען על ידה בכגון דא הינו סך של 5,000 ₪. הנתבעים טוענים, כי מדובר בעבודות שבוצעו כתוצאה מליקויים שהתובעת עצמה יצרה, כך שדרישתה בעניין זה לא ברורה, מה גם שלא נאמר להם, בשום שלב, כי יחויבו בגין ניקיון שיבוא לאחר תיקון ליקויים. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי חרף טענת התובעת לפיה ראש נזק זה הוערך על ידה בהתאם לתחשיב שערך "מנהלה, שהינו מהנדס", לא טרחה התובעת לצרף את אותו תחשיב. גם כאן, טענות התובעת אינן אלא טענות סתמיות וכלליות, חסרות פירוט נדרש, לרבות בדבר מהות התיקונים הנטענים ואופן ביצוע החישוב הנטען. גם העובדה שהתובעת לא באה בדרישת תשלום כלשהי לנתבעים בגין פעולותיה הנטענות, מדברת בעד עצמה. 20. פיצוי בגין הפרה יסודית: התובעת טוענת, כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית באשר איחרו בביצוע התשלומים על פיו, במיוחד לגבי התשלום האחרון אותו שילמו לשיטתה באיחור של 57 ימים. בנסיבות אלה, ממשיכה וטוענת התובעת, כי זכאית לפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 15 ה' להסכם (10% ממחיר הדירה). הנתבעים, לעומת זאת, טוענים שלא זו בלבד שלא היה כל איחור בתשלומים, אלא שחלקם אף הוקדם. דין טענת התובעת בכגון דא, להידחות. עיון בלוח התשלומים של ההסכם מעלה, שביצוע התשלומים היה צריך להתבצע באופן הבא: בחתימת ההסכם סך של 184,500 ₪; עד ליום 1/5/08 סך של 307,500 ₪; עד ליום 15/6/08 סך של 307,500 ₪; עד ליום 31/7/08 סך של 307,500 ₪; ביום מסירת הדירה סך של 123,000 ₪. לגבי התשלום הראשון, טוענת התובעת, כי שולם סך של 184,500 ₪ במקום סך של 188,442 ₪ (כולל הצמדה), באיחור של 21 יום. הנתבעים טוענים, כי התשלום בוצע כנדרש בלוח התשלומים. בתמיכה לטענתם צירפו הנתבעים, בין היתר, קבלה על סך 184,500 ₪ מיום 9/4/08 (נספח י"ח 1 לתצהיר הנתבע). לגבי התשלום השני, טוענת התובעת כי שולם סך של 307,500 ₪ במקום 316,318 ₪, באיחור של 49 יום. הנתבעים טוענים כי התשלום שולם יום לפני המועד שנקבע לכך בלוח התשלומים. בתמיכה לטענתם צירפו הנתבעים, בין היתר, קבלה על סך 307,500 ₪ מיום 30/4/08 (נספח י"ט 1 לתצהיר הנתבע). לגבי התשלום האחרון, טוענת התובעת, כי שולם באיחור של 57 ימים (מ - 10/3/09 ועד 7/5/09). יאמר מיד, משדחיתי את טענת התובעת בדבר הימנעות מקבלת הדירה (כמפורט לעיל), הרי שדין טענה זו של התובעת להידחות אף היא. מכל מקום, הנתבעים טוענים, כי מדובר בתשלום שלפי לוח התשלומים צריך היה להתבצע במועד מסירת הדירה, כי בפועל הדירה נמסרה ביום 10/5/09 (פרוטוקול מסירת חזקה בדירה מיום 10/5/09, צורף נספח ט' לתצהיר הנתבע) וכי שילמו את התשלום 3 ימים לפני מסירת הדירה, קרי ביום 7/5/09. בתמיכה לטענתם צירפו הנתבעים, בין היתר, קבלה על סך 145,741 ₪ מיום 7/5/09 (נספח ט"ו לתצהיר הנתבע). לגבי גובה התשלום האחרון, הסבירו הנתבעים, כי נקבע בהתאם להתחשבנות הכספית הסופית שנערכה אז עם התובעת. בהקשר זה, מפנים הנתבעים למסמכים שונים המעידים על אותה התחשבנות ואשר עליהם הוחתמו, ביניהם: המסמך מיום 7/5/09 שכותרתו "אישור" בו מצוין, כי בעת מסירת הדירה היו צריכים לשלם סך של 160,084 ₪ ושבמקום זאת שילמו את הסך של 145,741 ₪, כאשר ההפרש בסך 14,741 ₪ נובע "מסך של 2,748 ₪ זיכוי שמגיע לנו מהקבלן (מגיה) הסכום הנ"ל כולל בתוכו זיכוי בגין שער כניסה שלא סופק לנו ע"י הקבלן (גיה)...וסך של 11,595 ₪ עבור פיצוי מוסכם וסופי בגין איחור במסירת החזקה בדירה.."; המסמך מיום 7/5/09 שכותרתו "אישור" בו מצוין כי "...במסגרת ההתחשבנות עמכם הגענו להסדר בכל הקשור לאיחור במועד מסירת החזקה בדירה לפיו זוכינו בסכום כולל בסך 11,595 ₪...". לגבי התשלומים השלישי והרביעי, הבהירו הנתבעים כי ביום 19/6/08 שילמו את הסך של 615,000 ₪, היינו שהקדימו את התשלום הרביעי (שאמור היה להתבצע רק כשנה מאוחר יותר) ואיחדו אותו יחד עם התשלום השלישי. בעניין זה צירפו הנתבעים, בין היתר, קבלה על הסכום הנ"ל מיום 19/6/08 (נספח כ' 1 לתצהיר הנתבע). מכל אלה יש לדחות את טענת התובעת להפרה יסודית של ההסכם ע"י הנתבעים, כך גם לגבי הפרשי ריביות בגין איחורים בתשלומים ואיחור בהשבת הערבויות. סוף דבר 21. השורה התחתונה היא, שדין התביעה להידחות, וכך אני קובע. התובעת תשלם לנתבעים את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשתי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. זכות ערעור כחוק. קבלן