מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בין ספק ומשווק: רקע עובדתי עניינה של התביעה שלפני בשאלת ההתחשבנות בין ספק, חברת פיק אנד אם אינט. בע"מ (להלן: "חברת פיק" או "הספק") לבין משווק, חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "חברת בזק" או "המשווק"), וזאת ביחס לסחורה שסופקה בקונסיגנציה ("משגור"). עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת להיקפי הסחורות שסופקו על ידי הספק למשווק. טענת הספק היא כי סופקו על ידו סחורות בהיקף של מיליוני שקלים חדשים, אשר מחד גיסא לא הוחזרו לו, ומאידך גיסא לא שולמה לו תמורתם. טענת המשווק היא כי שילם בעבור כל הסחורות שסופקו לו, ונמכרו ללקוחות, ואף העביר תשלומי יתר. כתוצאה ממחלוקת זו, שהצדדים לא הצליחו ליישבה מחוץ לכותלי בית המשפט, הוגשו תביעות הדדיות: תביעה כספית על ידי הספק, לתשלום התמורה הנוספת המגיעה לו על פי תחשיביו; ותביעה שכנגד מצד המשווק, בגין תשלומי יתר ששילם לטענתו, וכן תשלומים שונים המגיעים לו לטענתו מכוח החוזים בין הצדדים. ואלו בתמצית פרטי התקשרות בין הספק למשווק, שיש להם רלוואנטיות לסכסוך שלפני: בשנים 2003 - 2006 סיפקה חברת פיק לחברת בזק בקונסיגנציה מוצרים שונים, שנמכרו על ידי חברת בזק באמצעות רשת חנויות "בזקסטור" שבבעלותה (להלן: "בזקסטור"). ההתקשרות בין הצדדים עוגנה בשלושה הסכמים (להלן: "ההסכמים"): "הסכם מכירה חיוב וגביה לספקי בזקסטור" (להלן: "הסכם המסגרת"); "הסכם ליבוא מוצרי תקשורת ולמכירה לספקי בזק סטור - מוצרי 'תוית בזק'" (להלן: "הסכם המוצרים הכללי"); ו"תוספת להסכם מכירה, לספקי בזקסטור - מוצרי 'תוית בזק' בעניין 'מוצרי DECT'" (להלן: "הסכם המוצרים המיוחד"). חברת פיק סיפקה לחברת בזק שני סוגי מוצרים עיקריים: מוצרי HP - מוצרים מתוצרת חברת Hewlett Packard, כדוגמת מצלמות דיגיטליות ומדפסות. מוצרים אלו מיובאים לארץ על ידי חברת CMS Compucenter Ltd. (להלן: "חברת CMS"), נרכשו ממנה על ידי חברת פיק, וסופקו בהתאם להסכמים ללקוחות בזקסטור. יצוין כי אספקת מוצרי HP לפי ההזמנות שהתקבלו בבזקסטור נעשתה ישירות על ידי חברת CMS, וזאת באחת משתי חלופות: אספקה לחנויות בזקסטור (להלן: "מוצרי HP במלאי") או אספקה ישירה לבית הלקוח (להלן: "מוצרי HP במלאי חסר"). מוצרי DECT - טלפונים אלחוטיים מתוצרת חברתDigital Enhanced Cordless Telecommunications, אשר יבואו לארץ על ידי חברת פיק או על ידי צד שלישי. מוצרי DECT לא סופקו ישירות לחנויות בזקסטור, אלא נמסרו למחסני בדק (בזק-טק), האגף הלוגיסטי של חברת בזק (להלן: "בזק-טק"), ומשם הופצו לחנויות בזקסטור. יצויין כי מתן השירותים הלוגיסטיים על ידי בזק-טק נעשה מכוח חוזה התקשרות נפרד במסגרתו רכשה חברת פיק שירותים לוגיסטיים מזק-טק (להלן: "הסכם בזק-טק"). המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקרה לשאלה מהן הכמות והשוויים של מוצרי HP ומוצרי DECT שסופקו על ידי חברת פיק (בין אם בעצמה ובין אם על ידי צד ג') על פי ההסכמים בין השנים 2003 - 2005. לטענת חברת פיק קיים פער ניכר בין כמות מוצרי HP ומוצרי DECT שסופקו על ידה ולא הוחזרו, לבין הכמות שתמורתה שולמה לה (להלן: "הסחורה החסרה"). חברת פיק אינה יודעת להיכן "נעלמה" הסחורה החסרה, אולם היא חושדת כי הדבר נובע מליקויים שונים בניהול המלאי אצל חברת "בזק" בכלל, ובחנויות בזקסטור בפרט, אשר איפשרו ביצוע משיכות בלתי מורשות או בלתי מדווחות של סחורה. הצדדים ניסו ליישב מחלוקת זו בדרכי שלום, ובמסגרת המשא ומתן שהתקיים ביניהם, הציעה חברת בזק בשנת 2007 הצעת פשרה לפיה תשלם 4.2 מיליון ₪ ליישוב המחלוקת, ואף העבירה מקדמה בסך של 1.25 מיליון ₪ על חשבון סכום זה. ואולם, דרישותיה של חברת פיק היו גבוהות בהרבה משהוצע לה בשעתו, ומטעם זה לא הגיעו הצדדים לידי הבנות. בתביעתה, שהועמדה לצורכי אגרה על 20 מיליון ₪, דרשה חברת פיק את הסכומים הבאים: 21,811,838 ₪ בגין סחורה חסרה (דהיינו מוצרי HP ומוצרי DECT שחברת פיק סיפקה לחברת בזק על פי ההסכמים בשנים 2003 - 2005, ואשר לא הוחזרה ולא שולמה תמורתה. סכום זה כולל מע"מ והפסדי מימון). מניעת רווחים בגלל הפסקת פעילותה של התובעת בשנת 2006 בסכום של 10 מיליון ₪ (וזאת בהתאם לחוות דעת מומחה, פרופ' יגאל אייל, שצורפה לכתב התביעה). חברת בזק לא רק שהגישה כתב הגנה, בו דחתה את כל טענות חברת פיק בכתב התביעה, אלא שהגישה בצמוד אליו גם תביעה שכנגד, בה דרשה סכום של 6.5 מיליון ₪, וזאת בגין הרכיבים הבאים: השבת הסכום ששולם כמקדמה במסגרת הליכי הפשרה, בסך של 1.3 מיליון ₪ (לאחר הוספת הצמדה וריבית). תשלומי יתר ששילמה לחברת פיק במסגרת ההסכמים בסך של כ- 3.5 מיליון ₪ (כולל הצמדה וריבית). תביעה בגין דמי קידום מכירות מכוח סעיף 8 להסכם המסגרת בסכום של 1.6 מיליון ₪. תביעה בגין יתרת חוב שלא שולמה על ידי חבקת פיק בגין שירותים לוגסטיים שסיפקה חברת בזק לחברת פיק על פי הסכם בזק-טק בסך של 150 אלף ₪. יצוין כי ביום 27.1.2011 הגיש ב"כ התובע "כתב תביעה שכנגד מתוקן", וזאת מכוח תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. בכתב התביעה המתוקן נוספו גם עילות תביעה בגין החזרת מוצרים במסגרת האחריות (בסכום של 1.1 מיליון ₪) והפרשי שער להם זכאית, לטענתה, חברת בזק על פי ההסכמים (שהוערכו בכ- 2.5 מיליון ₪). כן עודכנו בכתב התביעה המתוקן דמי קידום המכירות. עם זאת, מטעמי אגרה לא הוגדל סכום התביעה שכנגד, והוא נותר 6.5 מיליון ₪. מהלך ההתדיינות בתיק התיק הועבר לטיפולי בתחילת שנת 2010, לאחר שכשל ניסיון גישור בין הצדדים. בדיון שהתקיים ביום 14.2.2010 הצעתי לצדדים, כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיקיים בדיקה מקצועית של טענות הצדדים, אשר בעיקרן נוגעות לסוגיות חשבונאיות, דהיינו היקף ההספקות הסחורה שביצעה חברת פיק על פי ההסכמים. לאחר שנועצו במרשיהם, הודיעו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 18.2.2010 כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט, ומבקשים כי ימונה מומחה אובייקטיבי בעל שיעור קומה, שיבצע, "בדיקה חשבונאית טהורה", כלשונו של ב"כ חברת בזק. נוכח הסכמה זו, ולאחר שהתקבלו הערות הצדדים לכתב מינוי המומחה, מיניתי ביום 4.3.2010 את רו"ח אריה רפפורט לשמש כמומחה מטעם בית המשפט "לצורך הכרעה במחלוקות החשבונאיות בין הצדדים במסגרת התביעה והתביעה שכנגד בתיק" (להלן: "המומחה מטעם ביהמ"ש" או "רו"ח רפפורט"). במסגרת כתב המינוי הוגדרו לרו"ח רפפורט המחלוקות החשבונאיות לגביהן התבקשה חוות דעתו, אשר בעיקרן נגעו לשאלה האם סופקה סחורה שטרם שולמה תמורתה על ידי חברת פיק או שמא בוצעו תשלומי יתר על ידי חברת בזק. אומר מיד, כי מלאכתו של רו"ח רפפורט לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. אם לא די באתגר המקצועי שבדיקה המתייחסת לעשרות אלפי פריטים מעוררת, הרי שבאי כוח הצדדים לא הקלו על מלאכתו, אלא הרבו להתנצח ביניהם, ולהציג דרישות ובקשות שונות. העובדה שעלה בסופו של יום בידו של רו"ח רפפורט להגיש חוות דעת מקצועית ראויה, המאפשרת להכריע במחלוקות החשבונאיות שתיק זה מעורר, היא הישג ראוי לשבח, עליו יש להודות לרו"ח רפפורט, ולרו"ח שי ונה שסייע בידו. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הוגשה ביום 9.1.2011 (להלן" חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט" או "חוות הדעת"), וקבעה כי חברת בזק חייבת לחברת פיק נכון ליום 31.12.2005 סכום של 5,573,399 ₪ (ללא מע"מ וללא הפרשי הצמדה וריבית) בגין הסחורה החסרה (מסכום זה מוסכם כי יש לנכות 1.25 מיליון ש"ח ששולמו ב- 19.7.2007 כמקדמה על חשבון פשרה שלא הושגה). שני הצדדים לא היו שבעי רצון מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. ב"כ חברת פיק סבר כי יש לבצע בה תיקונים מסוימים, המעלים משמעותית את הסכום לו זכאית מרשתו, ואילו ב"כ חברת בזק סבר שיש לדחותה כליל, מאחר שהמומחה בחר שלא לפעול על פי נתוני מערכת המידע של בזק (להלן: "מערכת ה- SAP "), והעדיף לבסס את חוות דעתו על נתוני בזק-טק, ודו"ח שהציגה חברת פיק מטעם חברת CMS (להלן: "דו"ח CMS"). לפיכך נחקר המומחה מטעם בית המשפט ביום 23.3.2011 ארוכות על ידי באי כוח הצדדים. לאחר חקירה זו ביקשו הצדדים לאפשר להם להביא ראיות נוספות בתיק לביסוס טענותיהם, ובקשתם נענתה בחיוב. עתה לאחר שהוגשו התצהירים, נחקרו המצהירים והתקבלו הסיכומים, הגיעה העת להכריע בגורלן של התביעה והתביעה שכנגד. חוות דעת המומחה מטעם בית משפט כידוע, למינוי מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים יש משמעויות דיונית כבדות משקל. חלקן של המשמעויות הללו נקבע בתקנות (ראו תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984) וחלקן הובהר בפסיקה. לענייננו חשוב במיוחד המשקל הראיתי הנכבד שבית המשפט מצווה לייחס לחוות דעת שכזו, ביחס לאותם נושאים עובדתיים שבתחום המומחיות של המומחה מטעם בית המשפט. עמד על כך השופט אליעזר גולדברג בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ,ד נב(4) 563, 568 - 569 (1998) בציינו כי ההסכמה על מינוי מומחה "כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נמנו וגמרו ביניהם שחוות-הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה כלפי בית-המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות והמוסכמות על הצדדים", ובהמשך הוא מבהיר כי: "חוות-דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך-כלל את מסכת העובדות הרלוונטית ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה" (וראו גם ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ - מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי (ניתן ב- 9.4.2006), פסקה י"א; ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ (ניתן ב- 1.12.2008)). . המחלוקת המרכזית בין הצדדים בתיק זה היא מחלוקת חשבונאית מובהקת, שעניינה היקף ההספקות שבוצעו על ידי חברת פיק במסגרת ההסכמים. על מנת להכריע במחלוקת זו יש לבחון נתונים ממערכות מידע שונות, להבינם, ולבצע תיאום, השוואה ובחירה ביניהם. כפי שהסכימו הצדדים מראש, נושאים אלו מצויים בתחום מומחיותם המקצועית של רואי החשבון, וממילא יש לתת לגביהם משקל כמעט מכריע לחוות דעתו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט. המומחה מטעם בית המשפט בחן באופן יסודי מאד את הנתונים החשבונאיים שהציגו לו הצדדים, וכן את מערכות המידע שהפיקו אותם. התרשמתי כי רו"ח רפפורט עשה עבודה מקיפה וראויה, וכי ניתן לתת אמון רב במיומנותו המקצועית וביושרה שלו. על יסוד בדיקתו הגיע המומחה מטעם בית המשפט למסקנות הבאות: ניתן לקבוע על סמך הנתונים את מספר היחידות נטו (קרי, את היקף ההספקות בניכוי החזרות) שסופקו על ידי חברת פיק לחברת בזק בין השנים 2003 - 2005. המומחה קבע, על סמך נתוני בזק-טק כי סופקו על ידי חברת פיק 84,176 יחידות של מוצרי DECT, ועל סמך דו"ח CMS כי סופקו על ידה 43,284 יחידות של מוצרי HP. לא ניתן ליחס תשלומים שביצעה חברת בזק לסחורה ספציפית, וזאת מאחר שבמסגרת ההתחשבנות בין הצדדים שולמו סכומים משמעותיים, בהיקף העולה על 10 מיליון ₪, בלא שהובהר מהי הסחורה בגינה שולמו. סכומים אלו שולמו בעיקרם (8.8 מיליון ₪) בגין מה שהוגדר על ידי הצדדים "סבסוד", דהיינו השתתפות חברת בזק במבצעי מכירות שבוצעו ביחס למוצרים שסיפקה חברת פיק. בנתונים לא היה כל מידע שאיפשר לקשור בין הסבסוד למוצר מסוים. לנוכח זאת בחן המומחה את ההתחשבנות בין הצדדים ביחס למוצרי HP ומוצרי DECT שסופקו בין השנים 2003 - 2005 באופן כולל, דהיינו "התייחסות לסך כל התשלומים של בזק אל מול סך שווי הסחורות שסופקו" (עמוד 13 לחוות דעת המומחה). סך התשלומים ששולמו על ידי חברת בזק בגין הספקות של מוצרי HP ומוצרי DECT בשנים 2003 - 2005 הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט, על סמך ניתוח קובץ תשלומים שהעבירה חברת בזק, כסך כולל של 67,566,303 ₪. על מנת לקבוע את שווי הסחורות שסופקו השתמש המומחה מטעם בית המשפט, ככלל, במחירים שסוכמו בין הצדדים במסגרת ההסכמים או במחירים שהיו מוסכמים ביניהם. עם זאת, ביחס לאותם מוצרים שלגביהם לא היתה הסכמה השתמש המומחה מטעם בית המשפט במחיר החציוני של אותו מוצר, כפי שהוא משתקף בדו"חות ההעברה (קרי, דו"חות ההתחשבנות החודשיים לפיהם בוצע התשלום על ידי חברת בזק). בעקבות זאת הגיע רו"ח רפפורט למסקנה כי שווי מוצרי HP שסופקו עד ל- 31.12.2005 עומד על 33,845,274 ₪, ואילו שווי מוצרי HP שסופקו (בין אם למלאי בזק ובין אם ישירות לבית הלקוחות) עומד על 41,281,801 ₪. משווי הסחורות שסופקו יש לנכות את שווי מלאי המוצרים שנותר בחברת בזק ב- 31.12.2005 (שהרי מדובר בקונסיגנציה). שווי מלאי זה הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט על בסיס נתוני מערכת המידע של חברת בזק כ- 1.8 מיליון ₪ ביחס למוצרי DECT , ו- 186 אלף ש"ח ביחס למוצרי HP. לאור האמור הגיע המומחה למסקנה כי ההפרש בין שווי הסחורה שסופקה (בניכוי המלאי נכון ליום 31.12.2005) לבין התמורה ששולמה לחברת פיק עומד על 5,573,399 ₪ (וזאת ללא הפרשי הצמדה וריבית, וללא מע"מ). הצדדים העלו השגות שונות כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. להלן, אתייחס להשגות אלו, כפי שהן משתקפות בסיכומי הצדדים (וזאת בשים לב לכלל הידוע לפיו טענה שלא הועלתה בסיכומים, יש להניח כי נזנחה). השגות לעניין בסיס הנתונים ששימש את המומחה מטעם בית המשפט ב"כ חברת בזק סבור כי יש להתעלם כליל מחוות הדעת מאחר שלשיטתו היה על המומחה מטעם בית המשפט להתבסס על נתוני מערכת ה- SAP של בזק בבואו לקבוע את היקף ההספקות, ולא על מערכות הנתונים עליהן התבסס. במיוחד סבור ב"כ חברת בזק כי יש לפסול את הסתמכות המומחה על דו"ח CMS לצורך קביעת היקף ההספקות של מוצרי HP, וזאת מאחר שלא הוכח, לא לפני המומחה ולא לפני בית המשפט, כי אכן מדובר בדו"ח מקורי שהופק על ידי חברת CMS. זאת ועוד, על פניו ברור כי דו"ח CMS עבר עריכה, ויש להניח כי זו נעשתה על ידי חברת פיק. טענתו של ב"כ חברת בזק לפיה היה על המומחה מטעם בית המשפט להתבסס על נתוני מערכת ה- SAP של חברת בזק, ומשלא עשה כן אין כל ערך לחוות דעתו חייבת להידחות. בפני רו"ח רפפורט עמדו לצורך ביצוע עבודתו מערכות נתונים שונות, והוא היה צריך לבחון אותן, ולבחור ביניהן, לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. כך עשה, ולא מצאתי כל בסיס להתערב באופן כללי בהכרעותיו. זאת ועוד, מערכת המידע המרכזית עליה הסתמך (למעט דו"ח CMS אליו אתייחס להלן) הייתה מערכת המידע של בזק-טק, אגף של חברת בזק עצמה. ממילא קשה לראות כיצד יכולה חברת בזק לטעון כי בחירה זו מהווה סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו. לעומת זאת, יש טעם בטענתו של ב"כ חברת בזק לפיה הסתמכותו של המומחה מטעם בית המשפט על דו"ח CMS חייבה הבאת ראיות כי המדובר במסמך שהופק על ידי חברת CMS, ושלא נערכו בו שינויים לאחר הפקתו. לשם כך היה מקום להביא עדים שיבססו את מהימנות המסמך. ואולם, למרות שבין ראיותיה של חברת פיק נכלל תצהיר מטעם מנכ"ל חברת CMS, מר יוסי כהן, הרי שתצהיר זה נמשך במהלך דיוני ההוכחות בתיק, וב"כ חברת פיק הודיע ביום 2.11.2011 כי "אין התובעת רואה מקום להוסיף על המצוי בתיק בית המשפט לעניין זה". במצב הדברים האמור, ובשים לב לעדות המומחה מטעם בית המשפט לפיה הוא קיבל את דו"ח CMS מחברת פיק, ולא בדק שהופק על ידי CMS (פרוטוקול 23.3.2011, עמודים 100 - 104), אכן אין בתיק ראיות מספיקות המבססות כי מדובר במסמך שהופק על ידי חברת CMS, ושלא בוצעו בו שינויים. הפגם הראיתי עליו מצביע ב"כ חברת בזק ביחס למסמך CMS הוא פגם היורד לשורשו של עניין, במובן זה שהוא מחייב לכאורה התעלמות ממסקנות המומחה מטעם בית המשפט, ככל שאלו נסמכות על דו"ח CMS. ואולם, כפי שטען ב"כ חברת פיק בסיכומיו, אין המדובר בפגם שלא ניתן לתקנו, וזאת מהטעם שאותם נתונים שלשם הפקתם התבסס המומחה מטעם בית המשפט על דו"ח CMS, למעשה לא היו שנויים במחלוקת בין הצדדים. אבהיר עניין זה. דו"ח CMS שימש את המומחה למטרה אחת - קביעת היקף ההספקות של מוצרי HP. נתון זה בתורו היה דרוש למומחה על מנת שיוכל לחשב את שווי מוצרי HP שסיפקה חברת פיק לחברת בזק (וזאת בין אם המוצר סופק למלאי בזק ובין אם סופק ישירות ללקוח). ואולם, כפי שטען ב"כ חברת פיק בסיכומיו (ועל טענה זו לא חלק ב"כ חברת בזק בסיכומיו) שווי ההספקות של מוצרי HP לא היה שנוי כמעט במחלוקת בין הצדדים. בתביעה שכנגד שהגישה חברת בזק (וגם בתביעה שכנגד המתוקנת) היא טוענת כי עליה לשלם בגין מוצרי HP לפי מערכת המלאי שלה סכום של 35,995,125 ₪. פשיטא כי סכום זה מתייחס למוצרי HP במלאי. עליו יש להוסיף את שווי הספקות מוצרי HP במלאי חסר, שאין חולק כי לא עברו דרך מערכת המלאי של בזק (ראו סעיפים 25 ו- 28 לתצהיר מר מאיר ישראל, שהוגש מטעם חברת בזק. להלן: "תצהיר ישראל"). שווי זה הוערך על ידי חברת פיק, על פי דוחות ההעברה, ב- 5,936,671 ₪ (ראו סעיף 36(כה) לתצהיר מר אלכס בן דניאל מיום 26.6.2011), וגם על פי גרסת בזק היקפו עולה על 5 מיליון ₪ (ראו סעיף 27 לתצהיר ישראל). זאת ועוד, המצהיר מטעם בזק הודה כי לעניין זה "הייתה מחלוקת קטנה ושולית יחסית... וברור היה כי [חברת] פיק טוענת כי מגיעים לה לכל היותר עוד כמאה אלף ₪ בגין מכירה זו" (סעיף 26 לתצהיר ישראל, שהוגש ב- 4.9.2011, דהיינו לאחר תצהיר אלכס בן דניאל). מכאן עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים ששווי מוצרי HP, שסופקו עולה על 41 מיליון ₪, ויתכן אף כי ניתן ללמוד על הסכמה ששוויים עומד על 41.8 מיליון ₪, כטענת ב"כ חברת פיק. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שהערכת המומחה את נתון זה עמדה על 41.3 מיליון ₪ (וזאת בהשוואה לנתון מוסכם של 41 - 41.8 מיליון ₪) סברתי שאין מקום להתערב בחוות דעת המומחה בעניין זה, למרות שאמינות דו"ח CMS לא הוכחה באופן מספק. בעניין זה אוסיף כי המומחה מטעם בית המשפט בחן דרכים נוספות להערכת שווי מוצרי HP שסיפקה חברת פיק (כגון הסתמכות על תעודות משלוח), והגיע למסקנה כי הן מובילות לתוצאות המטיבות עם חברת פיק. לנוכח זאת השימוש בנתון שבדו"ח CMS היווה מבחינתו בחירה באפשרות הנוחה לחברת בזק דווקא, בחירה אותה ביסס על ההנחה כי "חזקה על [חברת] פיק שהגישה כתביעה את הראיות החזקות ביותר שיש בידיה" (ראו נספח 2 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט). השגות לעניין הסכום הכולל ששילמה חברת בזק אין חולק כי חברת בזק שילמה לחברת פיק, בהתאם לדו"חות ההעברה, את הסכום שקבע רו"ח רפפורט כתמורה ששולמה בעבור הסחורה (דהיינו 67,566,303 ₪). עם זאת, במהלך המשפט העלו באי כוח הצדדים, כל אחד לשיטתו, טענות שלפיהן סכום זה לא שולם רק עבודה הסחורה (ב"כ חברת פיק) או שבנוסף עליו שולמו סכומים נוספים שדווחו תחת סעיפים שרו"ח רפפורט לא הביאם בחשבון (ב"כ חברת בזק). המדובר בעניינים חשבונאיים מובהקים, ולפני לא הובאו ראיות מספיקות המצדיקות לסטות מממצאי המומחה בעניין זה. השגות לעניין דרך קביעת הכמות השווי של מוצרי DECT על מנת לחשב את שווי מוצרי DECT השתמש רו"ח רפפורט בנתוניה של בזק-טק, כדי לקבוע את כמות המוצרים שסופקו, ובמחירים שסוכמו בין הצדדים או במחיר החציוני (בהעדר מחיר מוסכם), כדי לתמחרם. ב"כ חברת בזק השיג הן על דרך קביעת הכמות והן על דרך התמחור, ואילו ב"כ חברת פיק השיג רק על דרך התמחור. מעבר לטענתו כי לא היה מקום להסתמך על נתוני בזק-טק אלא על נתוני מערכת ה- SAP של חברת בזק (טענה שנדחתה בפסקה 16 לעיל), טען ב"כ חברת בזק כי המומחה מטעם בית המשפט טעה בפרשנות שנתן לנתוני בזק-טק, ופסל מסיבות לא נכונות את מערכת ה- SAP של חברת בזק. עניינן של טענות אלו בסוגיות טכניות-מקצועיות (כגון משמעותה של תנועה 101 במערכת SAP, והאפשרות לטעות בסימון דרגות שימוש (ד"ש) במערכת בזק-טק), הנוגעות לדרך פעולת מערכות המידע של בזק-טק ושל חברת בזק. פשיטא כי אלו עניינים המצויים בתחום המומחיות המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, והם אכן נבחנו על ידו (ראו עמודים 24 - 26 לחוות דעתו). לאחר ששמעתי את חקירתו בעניין זה, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאמץ את מסקנותיו המקצועיות בסוגיות אלו. אעיר בעניין זה כי חברת בזק הביאה בעניינים טכניים אלו עדים משלה (הכוונה למר מאיר גבאי ומר פטריס טייב), אולם מאחר שתצהיריהם הם למעשה עדויות מומחים לעניין מערכות המידע של בזק ושל בזק-טק, לא סברתי כי יש מקום לדון בהן לאור תקנה 130(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. ב"כ חברת פיק טען כי על המומחה היה להשתמש לצורך תחשיביו במחירים שננקבו בדו"חות העברה, המייצגים לטענתו הסכמות לסטות (למעלה או למטה) ממחירי הבסיס שנקבעו בחוזים. ודוק, ב"כ חברת פיק מסכים כי לצורך חישוב התמורה בגין הסחורה החסרה יש לפעול על פי מחירי הבסיס. עם זאת, מאחר שהמומחה מטעם בית המשפט סבר כי לא ניתן לקבוע מהי הסחורה שלא שולם בעבורה, אלא קבע כי יש לעשות חישוב גלובלי, סבור ב"כ חברת פיק כי היה מקום לערוך חישוב זה על פי המחירים שסוכמו בפועל. לעומתו ב"כ חברת בזק טוען כי היה על המומחה להשתמש לצורך חישוב ערך הסחורה החסרה במחירי עלות, וזאת לנוכח הוראות ההסכמים ביחס לסחורה שאבדה (סעיף 1.7 בנספח ב' של הסכם המוצרים הכללי). אין בידי לקבל טענות אלו. טענת ב"כ חברת פיק היא לכאורה שובת לב, ואולם אין היא מתיישבת עם דרך ההערכה בה בחר המומחה מטעם בית המשפט - דרך ההערכה המקובלת על חברת פיק. כזכור, סבר רו"ח רפפורט כי לא ניתן לזהות את הפריטים שתמורתם לא שולמה, ולפיכך בחר בדרך של חישוב גלובלי. ואולם, אם לא ניתן לזהות את הפריטים שתמורתם לא שולמה, הרי שגם לא ניתן לזהות את הסחורה שתמורתה שולמה, וממילא לא ניתן לשייך מחיר שהוסכם בפועל לסחורה מסוימת. זאת ועוד, לפני המומחה טענה חברת פיק שהפער בין המחיר המוסכם למחיר בדו"חות ההעברה נובע מכך שבפועל סופקו גם מוצרים נלווים (accessories), והמומחה דחה טענה זו. הגרסה המופיעה בסיכומים מהווה איפוא "שינוי חזית" לעומת הטענות שהועלו בפני המומחה מטעם בית המשפט, וגם מטעם זה ראוי לדחותה. טענת ב"כ חברת בזק ראויה להידחות כבר מהטעם הראשון שהובא לדחיית טענת חברת פיק - בהעדר אפשרות לזהות את הפריטים שתמורתם לא שולמה, ממילא לא ניתן לקבוע את התמחור שלהם על פי מחירי עלות (והרי הפער בין מחיר העלות למחיר המוסכם אינו אחיד על פני כל המוצרים). זאת ועוד, היה מקום לדחות את הטענה גם אם ניתן היה ליישם את שיטת "מחירי העלות", וזאת מהטעם שהסעיף ההסכמי עליו מתבסס ב"כ חברת בזק מתייחס אך ורק לאובדן כתוצאה מהתנהגות מכוונת שלא כדין, וחברת בזק לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי זהו המקרה שלפני. ודוק, ה"חוסרים", בהם עוסקת תביעה זו יכולים לנבוע משלל גורמים, לרבות האפשרות שניהול או רישום המלאי על ידי חברת בזק נעשה באופן רשלני. ממילא אין אפשרות להניח כמובן מאליו שאם קיימים "חוסרים" הם תוצאה של התנהגות מכוונת שלא כדין של מי מעובדי חברת בזק. השגות לעניין דרך חישוב המלאי ב- 31.12.2005 ב"כ חברת פיק טען כי המומחה מטעם בית משפט שגה כשחישב את מלאי הסגירה של המוצרים על פי נתוני בזק, אותם לא מצא אמינים. ודוק, בעניין זה לא היה באפשרות המומחה מטעם בית המשפט להשתמש בנתוני בזק-טק (אותם העדיף, כעקרון, על נתוני מערכת ה- SAP של חברת בזק), מאחר שהם לא תיעדו את מצב המלאי בחברת בזק. אין בידי לקבל טענה זו. המדובר בעניין חשבונאי מובהק, שרו"ח רפפורט הסבירו בכך שרישום המלאי אצל בזק "הם מוצרים לפי ספירה, זה לא תוצאה ממוחשבת" (פרוטוקול 23.3.2011, עמוד 85 שורה 30 - עמוד 86 שורה 1). ודוק, רו"ח רפפורט לא הראה מסמך המעיד על כך שהמדובר בממצא של ספירת מלאי, אולם משהעיד כי זו הייתה הבנתו, וזו הייתה המוסכמה בין הצדדים, ומשלא הובאו כל ראיות אחרות בעניין זה, אינני רואה מקום לסטות מחוות דעתו בעניין זה. משנדחו כל השגות הצדדים ביחס לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ממילא יש מקום לאמצה במלואה. לפיכך הריני לקבוע כי יתרת החוב של חברת בזק לחברת פיק בגין מוצרי HP ומוצרי DECT שסופקו בין השנים 2003 - 2005, ולא הוחזרו, עומדת על סך של 5,573,399 ₪ בתוספת מע"מ. מיתרה זו יש לנכות את הסכום של 1.25 מיליון ש"ח ששולמו כמקדמה על חשבון פשרה ביום 19.7.2007. התביעה לנזקים תוצאתיים שנגרמו לחברת פיק התובעת צרפה לתביעתה חוות דעת מומחה המתייחסת לנזקים שנגרמו לה בעקבות הפסקת פעילותה בראשית שמנת 2006. עם זאת, לא נטען כלל בכתב התביעה כי הפסקת ההתקשרות עם חברת פיק על ידי חברת בזק נעשתה שלא כדין, ולא הוכח כי אי התשלום הוא שהביא להתמוטטות חברת פיק. ודוק, המצהיר מטעם חברת פיק אומנם טען בתצהירו באופן כללי כי "[חברת] בזק כפתה על [חברת] פיק בהפרה חמורה ויסודית של ההסכמים ביניהן ובמניעת תשלומים בהיקפים גדולים שהגיעו ל[חברת] פיק, הפסקת פעילות מוחלטת וסופית" (סעיף 61 לתצהיר ד"ר מנחם פינקלשטיין), ואולם באמירה כללית מסוג זה אין די. למעשה גם ד"ר פינקלשטיין, המצהיר מטעם חברת פיק, וגם המומחה מטעם חברת פיק, מודים בפה מלא כי פעילותה המסחרית של חברת פיק הייתה תלויה באופן מוחלט בהתקשרות עם חברת בזק, וכי התמוטטותה נובעת מסיום ההסכמים על ידי חברת בזק בראשית שנת 2006. במצב דברים זה, ובהעדר טענה בכתב התביעה כי חברת בזק נהגה שלא כדין בהביאה את ההסכמים לידי סיום, ממילא לא ניתן לבסס את הטענה לנזקי העתק (10 מיליון ₪) שהוערכו בחוות דעת המומחה (במיוחד כאשר הנזקים הללו חושבו על בסיס החלופה שההסכמים עם חברת בזק היו נשארים בתוקף). לפיכך יש לדחות את התביעה של חברת פיק בראש נזק זה. התביעה שכנגד במסגרת התביעה שכנגד הועלו מספר דרישות כספיות מצד חברת בזק כלפי חברת פיק הנוגעות להסכמים, אולם אינן מתייחסות ישירות למחלוקת ביחס לסחורות החסרות. מבין הטענות הללו נזכרות בסיכומי חברת בזק שלוש דרישות בלבד: תשלום יתרת חוב בגין הסכם בזק-טק, תשלום דמי קידום מכירות ותשלום הפרשי שער. להלן אדון בכל אחת מטענות אלו, בשים לב לראיות שהובאו לפני: תשלום יתרת חוב בגין הסכם בזק-טק - כאמור, בין חברת פיק לבין חברת בזק-טק היה חוזה למתן שירותים לוגיסטיים. על פי רישומי חברת בזק, חברת פיק טרם שילמה יתרת חוב בסך של 150,909 ₪ (כולל מע"מ) על פי חוזה זה. חברת פיק לא חלקה למעשה על החוב האמור, אלא רק טענה באופן כללי כי הוכח שחברת בזק הפרה את התחייבויותיה כלפיה. פשיטא כי לא די בטענה כללית מסוג זה, על מנת לשלול זכות לתשלום בגין שירותים שניתנו. לפיכך הריני לפסוק לחברת בזק סכום זה, ולהורות כי הוא יקוזז מהסכום המגיע לחברת פיק. תשלום דמי קידום מכירות - סעיף 8 בנספח א' להסכם המוצרים הכללי קובע כי על חברת פיק להעביר לחברת בזק סכום השווה ל- 2% מסכום תשלומי ההעברה לצורכי פרסום וקידום מכירות. סכום זה לא נדרשה חברת פיק לשלם בזמן אמת (דהיינו בין השנים 2003 - 2006), והוא נדרש לראשונה על ידי חברת בזק לאחר שהסתיימו היחסים המסחריים בין הצדדים, ופרץ הסכסוך ביחס לסחורה החסרה (יצוין כי הוראה אחרת לעניין תשלום דמי קידום מכירות, בסך של 80,000 ₪ לשנה, קבועה בסעיף 1.10 של נספח א' להסכם המסגרת. לא ברור אם הוראה זו קוימה, מכל מקום סכום זה לא נתבע). זאת ועוד, מר להב כהן, מי שהיה מנהל רשת בזקסטור בשנים הרלוואנטיות, העיד כי במהלך השוטף של עבודה עם ספקים, ובכללם חברת פיק, נדרשו הספקים מעת לעת לשאת בעלויות של מבצעי קידום מכירות ופרסום (ראו פרוטוקול 3.11.2011, עמודים 549 - 552. העד לא נחקר בנושא בחקירתו הנגדית). במצב דברים זה, בו מחד גיסא קיימת הוראה חוזית שאינה מיושמת שמאפשרת גביית סכום קבוע למטרה משותפת, ומאידך גיסא משולמים סכומים במהלך העסקים הרגיל למען השגת אותה מטרה, המסקנה המתבקשת היא שחברת בזק ויתרה בהתנהגותה על זכותה לגבות כספים אלו (לפחות ככל שהדברים אמורים בחיובים המתייחסים לעבר, להבדיל, אולי, מהודעה על החלטה בדבר שינוי צורת ההתנהלות מעתה ואילך). לפיכך תביעה זו של חברת בזק נדחית. הפרשי שער - סעיף 2.2 לנספח ו' להסכם המוצרים הכללי קובע כי "במידה ובראשון לחודש כלשהו שבתקופת ההסכם שערו היציג של הדולר יהיה שונה משער הדולר שצוין לעיל בשיעור של 4% (ארבעה אחוזים) או יותר (להלן: "השער היציג החדש") יעודכנו סכומי תשלומי ההעברה בשקלים על פי השער היציג החדש אשר ישמש לצורך חישוב תשלומי העברה בשקלים במועד התשלום הקרוב שלאחר מכן, וכן גם לביצוע התשלומים הבאים. עדכון שער הדולר לצורך חישוב תשלומי העברה בשקלים, יעשה רק בראשון לחודש ורק כאשר יהיה שינוי של 4% או יותר מעת שבוצע עדכון בשער הדולר היציג לצורך ביצוע תשלומי העברה על פי הסכם זה". במהלך תקופת החוזה חברת בזק לא עדכנה את שער החליפין בהתאם להוראה זו, ולא דרשה לעדכנו. רק עם פרוץ הסכסוך בין הצדדים ביחס לסחורה העבודה נזכרה חברת בזק בהוראה זו, וביקשה שיבוצע תחשיב על פיה. אינני סבור כי עומדת לחברת בזק זכות כזו. תעיד על כך הוראת סעיף 2.3 לאותו נספח ו' להסכם המוצרים הכללי, המבהירה כי "העדר דרישה מצד בזק ו/או הספק לבצע עדכון בשערו היציג של הדולר לצורך ביצוע תשלומי העברה למרות שינוי של 4% או יותר כאמור, לא תמנע ולא תגרע מזכותם לדרוש לבצע עדכון בשלב מאוחר יותר ובלבד שבעת ביצוע העדכון יהיה קיים הפרש של 4% לפחות בין שער הדולר היציג כפי שפורסם על ידי בנק ישראל ובין השער היציג החדש שעודכן על פי הסכם זה לאחרונה". הוראה זו מלמדת באופן ברור כי כוונת הצדדים הייתה שעדכון שער החליפין יתרחש הלכה למעשה רק בעקבות דרישה, ורק מעתה ואילך. תכלית זו גם מתיישבת, כמובן, עם ההיגיון המסחרי, שכן עדכון המתבצע בדיעבד אינו מאפשר להתאים את המחיר לצרכן, ודומה שהדברים ברורים וידועים. לפיכך יש לדחות גם דרישה זו של חברת בזק. סוף דבר לנוכח האמור לעיל הריני לקבל את התביעה העיקרית בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, דהיינו: חברת בזק תשלם לחברת פיק סכום של 5,573,399 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק מיום 1.11.2004 (אמצע התקופה, כפי שהיה מקובל על שני הצדדים כמועד לשיערוך). לסכום זה יצטרף מע"מ. מסכום זה יקוזזו הסכומים הבאים: המקדמה ששולמה בסך 1.25 מיליון ₪, כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום 19.7.2007. יתרת החוב לבזק-נט בסך 150,909 ₪ (סכום זה כולל מע"מ), כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.2008. פרופ' עופר גרוסקופף חברת בזק תשפה את חברת פיק בגין מחצית מהאגרה ששילמה, וכן בגין מלוא הוצאות המשפט בהם נשאה חברת פיק (חלקה בשכר המומחה מטעם בית המשפט, עלויות הקלטה, הוצאות ששולמו לעדים וכיו"ב), למעט סכומים ששולמו למומחה מטעם חברת פיק. כן תישא חברת בזק בהוצאות שכר עורך דינה של חברת פיק בסכום כולל של 350,000 ₪ (סכום זה כולל מע"מ). הסכם קונסיגנציהסחורה