מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תוקף מסמך התחייבות: 1. הנתבעת מס' 1 היא חברה לפרסום על שלטי חוצות והתובע עבד אצלה במשך 21 שנים, עד שפוטר לאחר חילופי בעלי מניות בחברה. תפקידו האחרון של התובעת בחברה היה מנכ"ל. הנתבע מס' 2 הוא אחד מבעלי המניות החדשים של הנתבעת מס' 1 (באמצעות חברה בבעלותו) ובעת שנשמעו העדויות בתיק, שימש כמנכ"ל הנתבעת מס' 1. 2. שני נושאים עומדים לדיון: האחד, האם התובע זכאי למענקים וכספים על פי מסמך שנחתם ביום 8.1.09, וכן האם לאחר פיטוריו הוא זכאי לסכומי כסף נוספים על פי חוזה העבודה והנהוג בנתבעת מס' 1. 3. רקע עובדתי א. בין הנתבעת מס' 1 (להלן - מקסימדיה או החברה) ובין התובע נחתם חוזה אישי (להלן - החוזה, נספח 1 לתצהיר התובע). ב. עובר לשינויים בבעלי המניות של מקסימדיה וטרם שהחלה השתלשלות העניינים שהסתיימה בפיטורי התובע, מניותיה של מקסימדיה הוחזקו בידי שתי חברות: חברתnews corp (להלן - ניוז) שהחזיקה ב- 66.7% מהמניות וחברת פולאר בע"מ (להלן - פולאר), שהחזיקה ב33.3% ממניות הנתבעת. ג. בשנת 2008 ניוז החליטה למכור את מניותיה במקסימדיה. לפולאר היתה זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות ניוז, תוך 30 ימים מגיבוש עסקה עם צד שלישי. על רקע זה, פולאר היתה מעוניינת למצוא במהרה רוכש למקסימדיה, על מנת למכור לו את כל המניות (הן בהחזקת פולאר והן את אלה בהחזקת ניוז), לפני תום 30 הימים למימוש זכות סירוב. ד. על רקע זה, בשלהי שנת 2008 נוהלו נסיונות שונים למצוא רוכשים למניותיה של מקסימדיה. ה. מדובר היה בעסקה שהיא "מכירה חפוזה", מבלי שבוצעה בדיקת נאותות (due diligence) למקסימדיה. ו. בסוף חודש דצמבר 2008 החלו מגעים בין פולאר, הנתבע מס' 2 (להלן - גליק) ומר וויליאם קירש (להלן - קירש), בנושא רכישת המניות. ז. בתחילת המשא ומתן לרכישת מניותיה של מקסימדיה, עמדה על הפרק אפשרות לרכישה באמצעות חברת וילאג' מדיה בע"מ (להלן - וילאג' מדיה), שהיא חברה בבעלות חברות שבבעלותם של גליק וקירש. ח. התובע ליווה את תהליך המשא ומתן שנוהל בין הנתבעת לבין המעוניינים ברכישת מניותיה. הנתבע היה אחד המעורבים באותו מו"מ. ט. ביום 18.3.2009 הושלם הליך רכישת מניותיה של מקסימדיה. הבעלות במקסימדיה הועברה לכנען (60% ממניות מקסימדיה) ולקשת (40% ממניות מקסימדיה). כנען היא חברה בבעלות וילאג' מדיה (היינו, בבעלות עקיפה של גליק וקירש) וחברה נוספת בשם כנען אחזקות וניהול בע"מ (ת/3). קשת היא חברה בבעלות מר נתאל זר (סעיף 4 לתצהירו). יוצא שקבוצת הרוכשים כללה את גליק, קירש וזר, באמצעות חברות שבבעלותם. י. ביום 6.1.2009 התובע נפגש עם קירש וגליק במשרדי פולאר. התובע נפגש שוב למחרת (7.1.09) עם גליק, קירש ומר קובי כנען. בעקבות פגישה זו, יום לאחר מכן (8.1.09) נחתם מסמך שהוא בלב המחלוקת בין הצדדים (נספח 9 לתצהיר התובע; להלן - מסמך ההתחייבות). מפאת חשיבות הדברים, יובא תוכנו של מסמך ההתחייבות מיום 8.1.09 במלואו: "לכבוד אנו מתחייבים בזאת כלפיך כדלהלן: בכל מקרה בו ייחתם הסכם לרכישת מניות חברת מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ (להלן: "חברת מקסימדיה") ו/או פעילות חברת מקסימדיה בין פולאר לבין ג'ייסון ____ ו/או וויליאם קירש ו/או כל מי מטעמם, בעצמם או באמצעות תאגיד כלשהו, לבד או יחד עם אחרים, הכל במישרין ו/או בעקיפין, אתה תהיה זכאי לבונוס בסך של 100,000 דולר ארה"ב אשר ישולם לך בתוך עשרה ימים מיום חתימת ההסכם עם פולאר. במשך תקופה של 9 חודשים מיום סגירת העסקה הנ"ל (CLOSING), תהיה לך אופצייתCALL לרכוש עד 10% ממניות חברת מקסימדיה במחיר ששולם על ידינו לפולאר עבור המניות עצמן. אתה תהיה רשאי להעביר את האופציה הנ"ל או כל חלק ממנה לרן סבן ו/או לשמיר מאיר, לפי שיקול דעתך. אתה תמשיך להיות מועסק על ידי חברת מקסימדיה לתקופה של 12 חודשים לפחות מיום סגירת העסקה הנ"ל (CLOSING), זאת בכפוף לאמור להלן. בתקופה שעד לתום 12 חודשים לפחות מיום סגירת העסקה, חברת מקסימדיה תהיה רשאית לפטר אותך על ידי מתן הודעה מוקדמת לתקופה שתשלים 12 חודשים לפחות מיום סגירת העסקה, אך בשום מקרה לא פחות מ - 6 חודשי הודעה מוקדמת (לדוגמא, אם תפוטר כעבור 10 חודשים מיום סגירת העסקה, תהיה עדיין זכאי ל - 6 חודשי הודעה מוקדמת). חברת מקסימדיה תהיה רשאית לוותר על עבודתך במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הנ"ל על ידי תשלום תמורת הודעה מוקדמת אשר תחושב כל שתשקלל את כל ומלוא תנאי ההעסקה שלך בחברת מקסימדיה לרבות ובלי לגרוע את הבונוס בגין תקופת ההודעה המוקדמת. בכל מקרה בו חברת מקסימדיה לא תכבד איזו מהתחייבויותיה הנ"ל, מבלי לגרוע מזכויותיך על פי מסמך זה ועל פי כל דין, נהיה אנחנו אחראים לביצוע התשלומים הנ"ל (כולל במקרה בו נעביר בעלות בחברה או בכל חלק ממנה לפני תום 12 חודשים מיום סגירת העסקה). בכבוד רב, (-) (חתימה בכתב יד - ד.ו.)" יא. לאחר חתימת ההתחייבות, התובע שלח לגליק מספר טיוטות להסכם, בנושא תנאי עבודתו. בסופו של יום, לא נחתם עימו חוזה עבודה חדש. יב. התובע פוטר לאלתר ביום 24.3.09, סמוך לאחר השלמת עסקת הרכישה. 5. תמצית טענות התובע א. במסגרת הליך רכישת מניות החברה על ידי גליק ורוכשים נוספים, נוהל משא ומתן בנושא המשך העסקתו של התובע בחברה, לאחר רכישתה. גליק וקירש הציעו לתובע להמשיך להיות מועסק על-ידי מקסימדיה גם לאחר רכישת המניות. בין הצדדים הועלו על הכתב הסכמות, וגליק חתם עליהן בשמו ובשם מקסימדיה. מדובר בהתחייבות מחייבת שיש לאכוף. ב. התובע יידע את דירקטוריון החברה אודות ההסכמות בינו לבין מי שהציעו באותה תקופה לרכוש את מניות החברה, הנוגעות להמשך העסקתו. ג. לאחר שגובשו ההסכמות, בתחילת ינואר 2009, נערכה פגישה בין התובע ובין קירש, בה התובע התבקש להסכים להפחתת שכר זמנית, לשנת העבודה הראשונה. התובע ערך מסמך נוסף המעגן תנאי זה, אשר לא נחתם. העובדה שבפגישה זו קירש לא חזר בו מהאמור בהתחייבות מיום 8.1.09, מעידה על כך שלרוכשי המניות היה ברור שההתחייבות תקפה ואינה מותנית בדבר. ד. התובע זכאי לסכומים נוספים, על פי חוזה העבודה. הכוונה לתמורת הודעה מוקדמת, לרבות תנאים נלווים ובהתאם לשכרו לפני הפחתת שכר שבוצעה לכלל עובדי החברה, בונוס לתקופה שמחודש 7/08 ועד 6/09, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, לפיצויי פיטורים ששולמו לו בתחילת חודש 7/09. ה. בנוסף נתבע שווי רכב צמוד וטלפון שהיו לתובע ואשר נלקחו ממנו, בניגוד לזכותו לעשות בהם שימוש גם בתקופת ההודעה המוקדמת. 6. תמצית טענות הנתבעים א. הנתבעים לא הכחישו שהתובע היה מעורב בהליכי רכישת מניות החברה, אך טענו שמדובר היה במספר נסיונות של חברות שונות, כאשר מסמך ההתחייבות ניתן במסגרת עסקה שלא בוצעה בסופו של דבר, בתיווכו של מר דני רפופורט, ואשר אמורה היתה להתממש עם וילאג' מדיה. בנוסף, מדובר בהתחייבות מותנית בהסכמתו של קירש, וזו לא ניתנה. ב. אין ליתן למסמך ההתחייבות תוקף מאחר שהוא כולל הוראות בדבר תנאי העסקתו של התובע ואלה תלויים באישור דירקטוריון החברה, כפי שנקבע בחוק החברות. התובע פעל בניגוד עניינים עם טובת החברה ותוך הפרת אמונים כנושא משרה בנתבעת. ג. העובדה שלאחר כתיבת מסמך התחייבות, התובע ערך טיוטת חוזה בנושא תנאי העסקתו וזו לא נחתמה, מעידה על כך שמסמך ההתחייבות לא השתכלל לכדי חוזה מחייב. ד. בנוסף, אין ליתן תוקף למסמך ההתחייבות, מאחר שהתובע הציג מצגי שווא בפני הרוכשים בנוגע למצבה של מקסימדיה, תוך שהעלים מידע מהותי הנוגע להתחייבויותיה של החברה לצדדים שלישיים ולעובדיה. כמו כן, התובע העביר כספים אל קופות גמל ופוליסות ביטוח מנהלים, על אף מצבה התזרימי הקשה של מקסימדיה. 7. בישיבת ההוכחות נשמעו עדויות התובע, הנתבע ומר נתנאל זר (להלן - זר). דיון והכרעה 8. הדיון בטענות הצדדים יחולק לשני חלקים מרכזיים: ראשית נדון בתוקפו של מסמך ההתחייבות ובשאלה יש לחייב מי מהנתבעים בתשלום הסכומים במפורטים בו. בחלק השני של פסק הדין נדון בשאר רכיבי התביעה, הנובעים מחוזה העבודה של התובע. מסמך ההתחייבות 9. התובע שימש כמנכ"ל הנתבעת, כלומר הוא "נושא משרה", כהגדרת המונח בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן - חוק החברות). 10. מסמך ההתחייבות הוא למעשה הסכם עם התובע בנושא תנאי שכרו והעסקתו בתקופה שלאחר שמניות מקסימדיה יירכשו על ידי גליק ושותפיו לעסקת הרכישה. במסמך זה נקבעה, בין השאר, זכאות לבונוס של 100,000 דולר במקרה של רכישת מניות על ידי גליק ואחרים, אופציה לרכישת מניות מקסימדיה, התחייבות להעסקה של 12 חודשים ותקופת הודעה מוקדמת בת 12 חודשים. 11. מסמך ההתחייבות מנוסח כך שהוא קובע את זכותו של התובע לבונוס בסך 100,000 דולר ("אתה תהיה זכאי"), מבלי לציין מי ישלם את הבונוס. בתחתית המסמך נרשם ש"בכל מקרה בו חברה מקסימדיה לא תכבד איזו מהתחייבויותיה הנ"ל... נהיה אנחנו אחראים לביצוע התשלומים הנ"ל...". כלומר חותם המסמך מצהיר בשם מקסימדיה כי זו תשלם את המובטח בהתחייבות וכי אם לא - "אנחנו נהיה אחראים". מאחר שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלה ואין חולק כי החברה או מאן דהוא המוסמך להתחייב בשמה במועד ההתחייבות, לא היו צד למסמך או לשיחות שקדמו לו, היא אינה צד להתחייבות. גם קירש אינו חתום על מסמך ההתחייבות. זאת ועוד, מעדותו של זר עולה כי לא היה מודע וגליק מעולם לא סיפר לו אודות הסכמות בנוגע להמשך העסקתו של התובע בחברה (עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 18-20). מאחר שזר הוא בעלים של קשת המחזיקה ב- 40% ממניות החברה, לא ניתן לייחס למקסימדיה ידיעה או אישור בדיעבד של מסמך ההתחייבות. כלומר, אין ראיות בדבר חתימת מקסימדיה על המסמך או אישור אחר שלה לתוכנו. 12. גם בחינת המצב המשפטי מביאה למסקנה שמסמך ההתחייבות מיום 8.1.09 אינו מחייב את מקסימדיה. כאמור, מסמך ההתחייבות עוסק בתנאי העסקתו של התובע, שהם חלק אינטגרלי מעסקיה של מקסימדיה כחברה, ושיעורם מקרין ישירות על טובתה של החברה. בהקשר זה יש לחזור ולהזכיר שטובת החברה היא טובת כל בעלי מניותיה, ולא רק חלקם של בעלי השליטה (דנ"א 5286/04 הררי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.1.2006). 13. על פי חוק החברות, עניינים הקשורים בתנאי העסקתו של נושא משרה הם בסמכותו של דירקטוריון החברה, וחוק החברות קבע את הדרך לאישור עסקאות אלה, כפי שיפורט להלן. סעיף 92(א)(3): "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו, ובכלל זה - יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר והתגמול..." סעיף 270(2): "עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד שהעסקה אינה פוגעת בטובת החברה: ... התקשרות של חברה עם נושא משרה בה שאינו דירקטור, באשר לתנאי כהונתו והעסקתו..." סעיפים 272 (א) ו-(ב): "(א) עסקה של חברה, שמתקיים בה האמור בסעיף 270(1) והיא עסקה חריגה, או עסקה של חברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב שמתקיים בה האמור בסעיף 270(2), טעונה אישור ועדת הביקורת ולאחר מכן אישור הדירקטוריון. (ב) לא היתה לחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב ועדת ביקורת, טעונה העסקה אישור הדירקטוריון בלבד אם נושא המשרה אינו דירקטור, ואם נושא המשרה הוא דירקטור גם אישור של האסיפה הכללית." הוראות החוק המפורטות לעיל מהוות הגנה שהמחוקק קבע על האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מפני עסקאות של בעלי עניין, ובעיקר של נושאי תפקידים, למען תישמר טובת החברה. 14. על פי סעיף 280(א) לחוק החברות, עסקה של חברה עם נושא משרה בה תהא חסרת תוקף כלפי החברה וכלפי נושא המשרה, אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע בחוק. (סעיף 281 לחוק החברות קובע הוראה דומה ביחס לעסקאות של צד שלישי עם נושא משרה). 15. הכלל של פעולה לטובת החברה ואיסור על פעולות בניגוד עניינים עם טובת התאגיד, עולה גם מהוראות חוק החברות העסוקות בניגוד עניינים, כפי שיפורט להלן. 16. מאחר שלא הוצגה ראיה שאכן ניתן אישור הדירקטוריון למסמך ההתחייבות (ר' עדות התובע בעמוד 8 לפרוטוקול), הרי שמסמך ההתחייבות אינו יכול לחייב את מקסימדיה. למרות שהתובע העיד שיידע את הדירקטורים, איש מהם לא התייצב להעיד מטעמו ולמעשה אין ראיה שתתמוך בטענות אלה של התובע. במובלע, ניתן להבין מעדותו שידע שיש צורך באישור שכזה (ר' בעמוד 7 לפרוטוקול, החל משורה 9 עד עמוד 8, שורה 9). 17. הסכמות אליהן מגיע מנכ"ל חברה בנושאים הקשורים להעסקתו, עם רוכשים פוטנציאליים של מניות החברה וללא קבלת אישור כדין מדירקטוריון החברה, אינן מתיישבות עם חובת הנאמנות של המנכ"ל לחברה ועם החובה שלא לפעול בניגוד עניינים. בנושא זה נקבע בסעיף 254(א) לחוק החברות: "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה - (1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים; (2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה; (3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; (4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה. " התנהלותו של התובע בכל הנוגע למסמך ההתחייבות אינה מתיישבת עם החובות המוטלות עליו כמנכ"ל של החברה. 18. התובע אישר בחקירתו הנגדית שאפשר לראות במסמך ההתחייבות כלפיו פגיעה עקיפה בתאגיד או בבעלי המניות שלו, שבכך שהמענק שהובטח לו נגרע מסכום עסקת רכישת המניות (עמוד 7 שורה 30 עד עמוד 8 שורה 1): "ש. אולי אפשר היה לסגור את העיסקה ב 2.4 מליון ₪ שהבעלים יקבלו, אולי נגרע סכום מסויים מהבעלים ולא מהחב'. במזכר הבנות בין הקונים למוכרים ה - 100,000 דולר לא מופיע, בקלוזינג הסיפור לא הופיע ת. נכון." (ר' גם עדותו של גליק בעמוד 25 לפרוטוקול, שורות 3-5 ובעמוד 26, שורות 23-25, באותו נושא). עדות זו אף נתמכת בהודעת דוא"ל של גליק מיום 29.1.2009 (נספח 12 לתצהיר התובע), ממנה עולה שגליק ראה את ההתחייבות לבונוס של 100,000 דולר כחלק מליווי העסקה (“you wanted $100 us dollars to help in putting the deal together”). 19. התובע היה ער לחובתו לפעול לטובת החברה - "אני מייצג את האינטרסים של החברה ולא של אף אחד אחר" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 25) ולמרות זאת הגיע להסכמות בנושאים הנוגעים לו אישית, מבלי שקיבל אישור כדין. 20. המסקנה מכל המפורט לעיל היא שאין במסמך מיום 8.1.09 לחייב את מקסימדיה. ראשית, מקסימדיה לא חתמה על המסמך, ולכל היותר מדובר בהתחייבות של בעלי המניות העתידיים של החברה. בהקשר זה יש לדחות את טענות התובע כאילו יש לראות בגליק ובבעלי המניות החדשים כיזמים המוסמכים לחייב את החברה. טיעון זה מתעלם מהעובדה כי לאורך כל הדרך מקסימדיה היתה חברה קיימת ופעילה ואין זה המקרה בו יזם פועל בשם חברה שטרם הוקמה. שנית, על פי הוראות חוק החברות, מדובר בעסקה עם בעל עניין וזו חייבת אישור דירקטוריון החברה, אשר אין כל ראיה אובייקטיבית שניתן. שלישית, מדובר בהסכמות שיש בהן משום הפרת של חובת הנאמנות של התובע כלפי מקסימדיה, כנושא משרה וכן הפרת האיסור על ניגוד עניינים. 21. בשלב זה נותר לדון בטענת התובע לפיה המסמך מיום 8.1.09 כולל התחייבות אישית של גליק. בעניין זה התובע מסתמך על פיסקה 4 במסמך, בה נרשם: "בכל מקרה בו חברת מקסימדיה לא תכבד איזו מהתחייבויותיה הנ"ל, מבלי לגרוע מזכויותיך על פי מסמך זה ועל פי כל דין, נהיה אנחנו אחראים לביצוע התשלומים הנ"ל (כולל במקרה בו נעביר בעלות בחברה או בכל חלק ממנה לפני תום 12 חודשים מיום סגירת העסקה)." 22. לטענת גליק, מדובר בהתחייבות של וילאג' מדיה והתחייבותו האישית מותנית באישורה של וילאג' מדיה ובאישורו של קירש. העסקה עם וילאג' מדיה לא יצאה אל הפועל. הא -ראיה, שמר דני רפפורט (המתווך בעסקה זו) לא קיבל עמלה בגין העסקה ובסופו של יום העסקה יצאה לפועל כשזר (באמצעות קשת שבבעלותו), הוא השותף המרכזי. 23. מחקירתו הנגדית של גליק עולה כי עת חתם על מכתב ההתחייבות, גם הוא ידע שנפקותה המשפטי של ההתחייבות תשתכלל רק בהתאם לדיני החברות (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 27-29, ההדגשה הוספה - ד.ו.): "ש. כאשר אתה חתמת על המסמך הזה אתה חתמת עליו בידיעה שבעיקרון זה מקובל על קירש? ת. כן דיברנו על זה, אבל יש להגיד שלפי כל נוהל של חברה צריך לקבל אישור. אני לא חושב שבגלל שאדם מסכים ביום אחד... עובדה שהוא לא חתם ולכן הוא לא הסכים." מדברים אלה עולה שגליק מסר בידי התובע התחייבות, לרבות התחייבות אישית שלו, כאשר ידע שהמסמך חסר נפקות משפטית ללא אישור מתאים מצד החברה - מקסימדיה. התנהלות זו אינה ראויה וזו בלשון המעטה. במיוחד נכונים הדברים עת נשמעו מצד הנתבעים טענות כנגד התנהלות התובע העומדת בסתירה לכאורה עם טובת הנתבעת, בעוד גליק עצמו פעל מתוך רצון ברור לקידום עניינו האישי כקונה פוטנציאלי של מניות החברה ("אני נורא רציתי את העסקה הזאת" (עמוד 26 לפרוטוקול, שורה 11)). 24. המסקנה מן האמור לעיל היא ששני הצדדים: התובע וגליק, היו ערים לאי החוקיות שבמסמך ההתחייבות. למרות זאת, הגיעו להסכמה בדבר בונוס בסך 100,000 דולר וכן הארכת תקופת ההודעה המוקדמת ל - 12 חודשים. אי החוקיות אינה נוגעת רק לנושא של אישור הדירקטוריון, אלא שיש בהסכמה אליה הצדדים הגיעו פגיעה במחיר הרכישה של מניות החברה ובכך פגיעה בבעלי המניות שמכרו את מניותיה של מקסימדיה. בנוסף, ההתחייבות התקבלה תוך הפרת חובת הנאמנות של התובע למקסימדיה וניגוד עניינים של התובע כמנכ"ל החברה בין מעמדו כנושא משרה בחברה ובין חובתו לפעול לטובת התאגיד. 25. קיימות גישות שונות בדין לחוזה בלתי חוקי. אפשרות אחת היא השבה בעקבות ביטול החוזה הבלתי חוקי (אפשרות שאינה רלוונטית בענייננו, מאחר שההתחייבות היא חד צדדית כלפי התובע) וכן ייתכן פטור מהשבה וקיום החיובים. עוד נפסק כי "שתי הגישות הללו אינן סוף פסוק בקביעת גורלו של החוזה הבלתי חוקי, ולצידן התוותה הפסיקה מערך של שיקולים לקביעת התוצאה הרצויה במסגרת סעיף 31 לחוק, תוך הדגשה כי אין מדובר במסגרת נוקשה וכי 'יש לאפשר לבית המשפט גמישות בעשותו שימוש בשיקול דעתו' (עניין ביהם הנ"ל, בעמ' 16; עניין זגורי, בעמ' 783; עניין אדרעי, בעמ' 294; ראו גם אצל שלו, בעמ' 388)." (ע"א 6667/10 טנדלר נ' קוזניצקי, (12.9.12). בעניין שבפנינו, מדובר בהתחייבות חד צדדית כלומר, השבה אינה אפשרית. בנוסף, שני הצדדים להתחייבות היו ערים לבעייתיות שבה. לגבי התובע, ניתן לומר שלכל הפחות, מכח מעמדו כמנכ"ל מקסימידה היה עליו לדעת את משמעות ההתחייבות שניתנה לו. מבחינה זו, מידת תום הלב (או ליתר דיוק, העדרו) וכן מידת האשמה היא זהה לגבי שני הצדדים. מאידך גיסא, יש לתת משקל גם לכלל לפיו "אין חוטא נשכר", כלומר שהצד להסכם הבלתי חוקי לא יהנה מאי קיום החוזה. במקרה זה, אי החוקיות היא אינצידנטלית לחוזה, מאחר שהיא אינה עולה מתוכנו, אלא מהעובדה שהצדדים לא נהגו על פי הדין ולמעשה תכנו הוסתר מהתאגיד שאמור היה לשאת בעלות ההתחייבות. בנוסף, שני הצדדים תרמו להיווצרות המצב ולא ניתן לקבוע כי צד מסויים נהג בחוסר תום לב יותר ממשנהו. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי דין התביעה לאכיפת מסמך ההתחייבות מיום 8.1.09 להידחות גם כלפי גליק. על פי התוצאה שהותוותה בע"א 6667/10 שהוזכר לעיל, אנו מורים שכל צד ישא בהוצאותיו ביחס לחלק זה של התביעה. 26. למעשה, המסקנה אליה הגענו ואשר פורטה לעיל מייתרת את הדיון בשאר טענות הצדדים. יחד עם זאת, משמדובר במחלוקות עובדתיות, נתייחס אליהן בקצרה. 27. ראשית, טענות הנתבעים בדבר התניית תוקף ההתחייבות בביצוע עסקה, באישור של וילאג' מדיה או באישור של קירש, אינן עולות מלשון המסמך. קירש לא התייצב להעיד, כך שטענות ביחס לתוקף ההתחייבות בשמו, ידיעתו, הסכמתו או סירובו לכל הנושאים נשוא הליך זה, הן בבחינת סברא. מכל מקום, אי התייצבותו של קירש להעיד בתמיכה בגרסתו של גליק, פועלת לחובתו. 28. גם הטענה שמדובר בהתחייבות בשם וילאג' מדיה לא הוכחה. שמה של וילאג' מדיה אינו נזכר במסמך. בנוסף, נוסח ההתחייבות הוא רחב מאד: "בכל מקרה בו ייחתם הסכם לרכישת מניות חברת מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ (להלן: "חברת מקסימדיה") ו/או פעילות חברת מקסימדיה בין פולאר לבין ג'ייסון ____ ו/או וויליאם קירש ו/או כל מי מטעמם, בעצמם או באמצעות תאגיד כלשהו, לבד או יחד עם אחרים, הכל במישרין ו/או בעקיפין, אתה תהיה זכאי...". כלומר, כולל כל מצב של רכישת מניות של מקסימדיה, מפולאר לגליק וקירש, בין ישירות ובין באמצעות "תאגיד כלשהו, לבד או יחד עם אחרים, הכל במישרין או בעקיפין". בכך יש גם מענה לטענה נוספת של גליק, כי עם כניסתו של זר לעסקת הרכישה, מדובר למעשה בעסקה חדשה. כאמור, לשון ההתחייבות היא רחבה והיא כוללת כל קונסטלציה שבה גליק וקירש רוכשים את המניות מפולאר, בעצמם או יחד עם אחרים, ישירות או באמצעות תאגידים שבשליטתם. פרשנות זו של מסמך ההתחייבות עולה גם מחקירתו הנגדית של גליק (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 25-29): "ש. בעצם מה שאתה התחייבת כאן זה שאם תהיה עסקה שי יקבל100,000 דולר? ת. אם תהיה עסקה עם וילג מדיה. ש. כלומר כל קונסטלציה שאתם בעסקה לבד או עם אחרים, אם יש עסקה הוא מקבל 100,000 דולר? ת. זה מה שכתוב." 29. למעשה, רוב טענות ההגנה עוסקות בפרשנות מסמך התחייבות על פי נסיבות חיצוניות שאינן מוזכרות במסמך עצמו. כך למשל, נטען שההתחייבות קשורה לעסקה שלא יצאה אל הפועל ואשר מר דני רפפורט עסק בתיווכה. גליק טען שהעובדה שמר רפפורט מעולם לא ביקש ולא קיבל שכר על פועלו, תומכת במסקנה שמדובר בעסקה שלא מומשה. לא מצאנו לקבל טענה זו משנטענה בעלמא, מבלי שצורפו לה ראיות ומבלי שרפפורט התייצב להעיד. 30. עוד נטען שההגיון העסקי העומד בבסיס ההתחייבות שונה לבלי היכר, עד כדי יצירת עסקאות נפרדות, עת בראשונה הרוכשת הייתה וילאג' מדיה והשנייה - חברת כנען, בבעלות משותפת עם חגי כנען, וחברת קשת בבעלותו של זר. השינוי המהותי שנערך במתווה המשא ומתן ביטל למעשה את התחייבותו של גליק בשלב הראשון - עת כבר לא היה לו חלק מרכזי כבעל מניות בעסקת הרכישה. מהעדויות עולה כי כבר בחודש 1/09 העבירו הרוכשים סכום של 1.8 מליון ₪ לרכישת מקסימדיה. זר העיד כי "מתחילת ינואר כשהעברנו את הכסף למעשה אנו מתנהלים כבעלים מאחורי הקלעים" (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 2-3). עוד עולה מעדותו, שהיו מספר שלבים באותו המשא ומתן, הגם שהמשא ומתן נכשל מספר פעמים עד לשלב שיתופו (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 21-24): "סיפרו לי שהיה משא ומתן ראשוני בין גיסון גליק לויליאם ולאחר מכן הבנתי שזה ירד, הם ירדו מהעיסקה ובאיזה שהוא שלב הכניסו את כנען לעיסקה ולאחר מכן הכניסו אותי לעיסקה, כל פעם זה נפל עם מישהו אחר ובפעם השלישית אני הצלתי את העיסקה." 31. לאמור לעיל נוסיף שטענת הנתבעים בסיכומיהם (בפיסקה השניה לסעיף 51), שהעסקה הראשונה, היא העסקה עם וילאג' מדיה, בוטלה יממה לפני שנרקמה עסקה חדשה (עם כנען וקשת), לא נתמכה בראיות ואף פרק הזמן הקצר בין שני האירועים מעיד על כך שמדובר ברצף אירועים עסקי, אשר חלוקתו הינה מלאכותית ובלתי סבירה. העולה מן הראיות שנסקרו לעיל הוא שמדובר במו"מ מתמשך ונסיון אחד לרכישת מניות מקסימדיה, כאשר גליק פעל יחד עם אחרים לגבש קבוצת משקיעים לרכישת המניות. הצגת הדברים כאילו מדובר היה בשלוש עסקאות שונות היא תיאור מלאכותי של הדברים. 32. בנוסף, הטענה שהועלתה על-ידי הנתבעים בסיכומיהם (סעיף 93(ב)) לפיה גליק וקירש נכנסו לעסקה בעל כורחם, שלא באמצעות חברות בבעלותם הישירה (משעה שכנען החליטה להיכנס לעסקה), אינה מתיישבת עם מכלול הראיות לפיהן גליק נטל חלק פעיל במו"מ ובביצוע עסקת הרכישה והיה מעוניין בסגירת העסקה. 33. הנתבעים הוסיפו וטענו שהתובע ידע שההתחייבות אינה תקפה מאחר שלא הועלתה בחוזה מחייב. טיעון זה מבוסס על כך שביום 13.1.09 (ימים ספורים לאחר שנחתם מסמך ההתחייבות), התובע שלח טיוטת הסכם אל גליק אשר כללה את פרטי ההתחייבות מיום 8.1.09. בנוסף, ביום 25.1.2009 התובע שלח לגליק טיוטה נוספת (נספח נ/1) הכוללת רק תנאים נוספים שקירש העלה, בנושא הפחתת שכר לתובע והיא אינה כוללת התייחסות למסמך ההתחייבות או לתוכנו. הנתבעים טענו שניסיונותיו החוזרים של התובע להביא את ההסכם לחתימה מוכיחים שאף הוא לא ראה את המסמך מיום 8.1.09 כמסמך תקף. 34. איננו שותפים למסקנה זו. על פי הראיות, התובע ביקש לגבש חוזה עבודה מסודר הכולל את מכלול ההסכמות בין הצדדים, לרבות אלה מיום 8.1.09. אין בכך להעיד על העדר גמירות דעת ובאותו מידה התנהגות זו יכולה ללמד על כך שהתנאים הוסכמו וכל שהתובע ביקש הוא להעלותם על הכתב באופן מסודר, כהסכמה של כל הצדדים ולא רק כהתחייבות חד צדדית של גליק. מסקנה זו אף מתיישבת עם האמור במכתבו של גליק מיום 28.1.09 (נספח 12 לתצהיר התובע). גם בחקירתו הנגדית נאמרו דברים דומים: "אני אמרתי לו שאנחנו מסכימים למה שהוא ביקש במשא ומתן זה מקובל בתוך המיילים. אבל לפי מה שאתה אמרת התוצאה ממיל כזה הוא הסכם חתום ואין הסכם חתום" (עמוד 27 לפרוטוקול, שורות 14-15). כלומר, גליק לא חזר בו מההתחייבות, אלא ביקש שהדברים יועלו על הכתב בחוזה מסודר. על כן ההתכתבות שהנתבעים הציגו נועדה להעלות על הכתב בחוזה חתום את ההסכמות שכבר גובשו ולא כחלק ממו"מ שממשיך להתקיים. 35. ביחס לטענות הנתבעים המבוססות על לשון רבים שנקט בה גליק, נציין שמדובר בפרשנות השפה האנגלית וראוי היה שנושא בלשני זה יוכח בדרך הרגילה ולא ייתמך רק בטיעוני באי כח הצדדים. יוער כי בסעיף 5 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, שכותרתו "יחיד ורבים", נקבע: "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך." בכך יש להוות תשובה לטיעוני הנתבעים בנושא. 36. הנתבעים הרחיבו מאד ביחס להתנהגותו של התובע כמנכ"ל החברה וניתלו בטענות אלה כנימוק שלא ליתן תוקף למסמך ההתחייבות. לאור המסקנה אליה הגענו, ההכרעה בנושאים עובדתיים אלה היא למעלה מהדרוש ועל כן נתייחס רק אל הטענות המרכזיות שהועלו. 37. בניגוד לטענת הנתבעים, לא הוכח שהתובע הסתיר מהרוכשים מידע מהותי לגבי מצבה הכלכלי של החברה. זר העיד שקיבל את הנתונים שביקש משותפיו ולא מהתובע (עמוד 20 לפרוטוקול, שורה 31, עמוד 21 לפרוטוקול שורות 1-5): "ש. על פי איזה נתונים עשית עיסקה בתחילת ינואר ת. אמרתי אותם שהחב' מאוזנת. קיבלתי את הנתונים האלה מהשותפים שלי. לא קיבלתי אותם מהתובע." גם גליק העיד שאת המידע לא קיבל מהתובע, אלא קיבל מפולאר (מוכרת המניות) מענה לרוב המידע שהתבקש על-ידו (עמוד 28 לפרוטוקול, שורות 3-6): ש. יש איזה שהם מסמכים או נתונים שביקשת לצורך ביצוע העסקה מפולר שמכר לך שלא קיבלת? שהיו חסרים כאשר אתה חתמת על ההסכם מ- 19.3? ת. היה כמה דברים שלא היה ברור לנו, שלא קיבלנו הסברים. באופן כללי קיבלנו את רוב מה שביקשנו. היו דוחות פיננסיים ... בגדול קיבלנו מענה למה שביקשנו." 38. זר העיד בנוגע לאופן ביצועה העסקה ולא משתמע מהדברים שהדברים קמו ונפלו על נתונים שהתובע הציג, אלא שנבעו מאופי העסקה כעסקת רכישה מהירה (עמוד 19 לפרוטוקול שורות 2-8, ההדגשות הוספו - ד.ו.): "ש. רואה החשבון בדק את החברה? ת. לא היה לנו מספיק זמן לבדוק, הוא הסתכל בסריקה על מספרים, ניירת שהועברו, אני אפילו לא זוכר מהיכן, ואמר את מה שאמר ש. חוץ מרואה חשבון דרעי גיסון וקירש הביאו גם רואה חשבון? ת. אני לא יודע ש. למה עשית את העיסקה? ת. יש תחושות בטן בעסקים." בנוסף, מעדותו של זר כי הסתמך על נתונים שהוצגו לו על-ידי שותפיו לעסקה, ולא על-ידי התובע. נתונים אלו התבררו כלא נכונים ימים ספורים לפני סגירת העסקה, עת הועברו דוחות כספיים על-ידי התובע אלא שאז כבר לא היה זר מעוניין בביטול העסקה, כפי שהעיד "אני לא יכולתי לצאת מהעיסקה כי אחרת אני מפסיד את החלק היחסי שלי ואת 1.8 (מיליון שכבר העביר לנאמנות, בגין העסקה - ד.ו.). זו הייתה עסקה מהירה של ימים בודדים והחלטות מהירות" (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 27-28). מכאן שאין מקום לייחס לתובע את התוצאה הסופית שהיא רכישת חברה מפסידה. 39. הנתבעים הוסיפו וטענו כי בתקופת המשא ומתן לרכישת מניות החברה, התובע העביר 300,000 ש"ח לקופות פיצויים שלו ועוד שני עובדים, מתוכם 200,000 ₪ לקופת הפיצויים שלו. בכך ראו חוסר הגינות של התובע בניהול החברה. התובע הסביר שהעברת הכספים לעובדים נעשתה בשיתוף סמנכ"ל הכספים ותוך דיווח לדירקטוריון (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 5-6, 12, 17). משלא הובאו ראיות מטעם הנתבעים לסתור את עדותו של התובע בעניין זה, ומשמדובר בזכות קוגנטית של עובדים שאין עוררין על הזכות לקבלה - טענות הנתבעים בנושא זה נדחות. רכיבי התביעה המבוססים על חוזה העבודה 40. בחלק זה של פסק הדין נדון ברכיבי התביעה שאינם קשורים למסמך ההתחייבות: הפרשי שכר מ - 12/08 עד פיטורי התובע, בונוס בגין התקופה שבין יולי 2008 ליוני 2009, פיצוי עבור שלילת הרכב לתובע בשלושה חודשים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת וכן פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 41. למעט טענות כלליות של קיזוז, אשר לא הוכחו (הכוונה לקיזוז ציוד שנותר ברשות התובע ולא הוצגו ראיות לגבי שוויו), אין בסיכומי הנתבעים התייחסות לחלק זה של התביעה. אין הסבר מדוע כספי הפיצויים שוחררו באיחור או מה עמדת הנתבעים לגבי הבונוס הנתבע או שווי הרכב לכל תקופת ההודעה המוקדמת. בנוסף, על פי עדותו של זר (עמוד 21 לפרוטוקול, שורה 17), "כל מה שכתוב בהסכם הזה מגיע לו". 42. ביחס לפיצויי ההלנה יש להבהיר כי על פי טופס הודעת החברה להפסקת עבודה ושחרור כספי הפיצויים (נספח כו' לתצהיר גליק) עולה שסיום העבודה היה ביום 19.3.2009, אולם מכתבי השחרור נשלחו רק ביום 1.6.09. 43. בנסיבות אלה, התביעות ברכיבים המפורטים בסעיף 40 לעיל, מתקבלות. 44. סוף דבר - א. התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית. ב. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) הפרשי שכר בגין 13,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד התשלום בפועל; (2) בונוס בסך 319,275 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד התשלום בפועל; (3) פיצוי בגין שלילת רכב צמד בשלושה חודשי הודעה מוקדמת, בסך 25,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד התשלום בפועל; (4) פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגין 285,438 ₪ לתקופה שמיום 19.3.09 ועד יום 1.6.09. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.6.09 ועד התשלום בפועל. (5) הוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. חוזה עבודהחוזהמסמכים