בתי המשפט הביעו דעתם, לא אחת, כי במקרים רבים עדיף להטיל אחריות אישית על אורגן בחברה, מכח "תורת האורגנים" מאשר להטילה מכח הרמת מסך ההתאגדות. בכך, יש כדי: "להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת" ד"ר א.חביב-סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת מסך" עיוני משפט יז' (תשנ"ב - נ"ג) 197, 214. ראו גם: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ פ"ד מח(5) 661, 699; ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' יואל אורן ואח' פ"ד לה(4) 253 (1981). וכן גישתו של כב' הנשיא ברק בע"א 10582/02 הנ"ל (בן אבו). ד"ר חביב-סגל ז"ל, התבטאה גם בספרה בזכות הטלה אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד, מכח עקרון תום הלב ולא באמצעות הרמת מסך. לעמדתה, אילו היו בתי המשפט מבססים את מסקנותיהם על עקרון תום הלב, היה הדבר מבסס סטנדרט כללי, שלפיו מנוע נושא המשרה מלהתכחש למסרים שהעביר לצדדים שלישיים במסגרת מילוי תפקידו בחברה. ראו: ד"ר אירית חביב-סגל דיני חברות (אונ' תל אביב 2007) עמוד 342-350. דיני חברותאורגן (חברה)אחריות אישית