בבקשה לתיקון כתב האישום, מבקש ב"כ התביעה להוסיף בסעיף 4 פירוט המתייחס ליסוד נפשי של פזיזות בהתייחסו להתנהגות הנאשם - באומרו כי "הנאשם ביצע את מעשיו בקלות דעת כך שנטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאות מעשיו". מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לתיקון כתב אישום: בכתב האישום המקורי נגד הנאשם הוא הואשם בעבירת הריגה בניגוד לסעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז1977-, וכן בעבירה בניגוד לסעיף 62 לפקודת התעבורה. עובדות האישום המקורי מייחסות לנאשם את העובדות הבאות: ביום 4.5.96 בשעה 2: 30 לפנות בוקר, נהג ברכב בכביש בינעירוני כשהוא שיכור. במהלך הנסיעה בעקומה שמאלה סטה לשוליים הימניים של הכביש, המשיך בנסיעה עליהם, סטה שמאלה תוך מעבר למסלול הנגדי, המשיך לעבר השוליים השמאליים ושם התהפך. כתוצאה מהתאונה נהרג אדם שישב לצידו של הנאשם. כתב האישום המקורי מייחס לנאשם עבירה של הריגה בכך שנהג ברכב לאחר ששתה אלכוהול כאשר אחוז האלכוהול בדמו הגיע ל- 150 מיליגרם ל- 100 מיליליטר, וכתוצאה משכרותו נהג במהירות גבוהה מדי ביחס לתנאי הדרך ומזג האויר ונהג בחוסר ריכוז כאשר לא הבחין בתוואי הדרך ובעיקול בכביש, סטה לשוליים ולא הצליח להשתלט על רכבו. ב"כ הנאשם העלה טענה מקדמית לפיה אין בעובדות כתב האישום כדי לבסס, על פניו, אישום בהריגה, גם אם יוכחו כל העובדות המפורטות בו; וביתר פירוט: - נטען כי לצורך הרשעה בהריגה, יש להוכיח קיום יסוד נפשי של פזיזות, ובמקרה זה לא פורטו כל עובדות המבססות קיומו של יסוד כזה. אי לכך, יש לתקן את כתב האישום ולהמיר את העבירה מהריגה לגרם מוות ברשלנות על פי סעיף 304 לחוק העונשין. כן טוען ב"כ הנאשם כי סעיף 4(ב) לפרק העובדות בכתב האישום אינו מפורט דיו ויש, על כן, לבטלו או לתקנו. נתתי דעתי לטיעוני הצדדים, וזו עמדתי: (1) הרשעה בהריגה בהתאם לסעיף 298 לחוק העונשין מחייבת, בין היתר, הוכחת קיום יסוד נפשי של פזיזות. בעקבות תיקון 39 לחוק העונשין, קובע היום סעיף 20(א)(2) לחוק העונשין כי פזיזות עשויה להתרחש באחת מאלה: אדישות, קרי: שיוויון נפש לאפשרות גרימת תוצאות המעשה או קלות דעת, קרי: נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות מתוך תקוה להצליח למונען. באשר לבצוע עבירה אגב מצב של שכרות, עולה מסעיף 34(ט)(א) לחוק העונשין כי אדם לא ישא באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות אם השכרות נגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו. הפועל היוצא מכך הוא כי אם נגרמה השכרות כתוצאה מהתנהגות נשלטת ומדעת, לא תהווה השכרות עילה לפטור מאחריות וזאת בין אם מדובר במצב של שכרות מלאה ובין שכרות חלקית. השווה סעיף 34ט(ב) ו- (ה) לחוק העונשין. יש עוד לציין, כי סעיף קטן (ב) קובע חזקה חלוטה כי אדם שביצע מעשה במצב של שכרות והוא גרם לשכרותו בהתנהגות נשלטת או מדעת ייחסו לו יסוד נפשי של אדישות אם מדובר בעבירה המותנית גם בתוצאה. אדישות היא אחת החלופות של הפזיזות. באם מייחסים לנאשם מצב של פזיזות מסוג קלות דעת, כי אז הנטל על התביעה להוכיח הלך נפש זה, אףכי עשוי להיות שדרגת השכרות של הנאשם עשויה להקים חזקה עובדתית לחובתו. (השווה בסוגיה זו ע"פ 5002/94 בן איסק נ. מדינת ישראל, פד"י מט(4) 151, 162-3). כדברי בית המשפט שם (עמ' 163). בבקשה לתיקון כתב האישום, מבקש ב"כ התביעה להוסיף בסעיף 4 פירוט המתייחס ליסוד נפשי של פזיזות בהתייחסו להתנהגות הנאשם - באומרו כי "הנאשם ביצע את מעשיו (שיפורטו להלן) בקלות דעת כך שנטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאות מעשיו". (השווה סעיף 20(א)(2)(ב) לחוק העונשין). באם יתקבל התיקון לאישום - ואני מחליטה אכן לקבלו - כי אז פורטה אחת החלפות בחוק הנוגעות ליסוד הנפשי של פזיזות. הנטל על התביעה להוכיח קיום יסוד נפשי זה, ביחד עם שאר יסודות האישום המיוחסים לנאשם, ואם יוכחו כולם, עשוי האישום לבסס את הרשעת הנאשם בעבירת הריגה. (2) הצדק עם ב"כ התביעה בטענתו כי באשר ליסוד הפיסי של העבירה, שוב אין דרישה להוכחת מצב התרשלות רבתי בעבירת הריגה ודי בהתרשלות רגילה בתוספת פזיזות הלך-נפש לצורך שכלול העבירה (ע"פ 1100/93 סובאח נ. מדינת ישראל, פד"י מז(3) 633, 648). (3) ואשר לטענת ב"כ הנאשם לענין חוסר פירוט מספיק בסעיף 4(ב) לכתב האישום - ביסודו של דבר אינני מקבלת את הטענה, ומוצאת כי יש בסעיף האמור גם במתכונת האישום המקורי משום פירוט מספיק של עובדות האישום, המאפשר לנאשם להתגונן כראוי. בבקשה לתיקון כתב האישום מבקשת התביעה להוסיף את הפרט כי שכרותו של הנאשם נגרמה על-ידי התנהגותו הנשלטת, ובכך מפנה האישום לעקרון האחריות כפי שעולה מסעיף 34ט לחוק העונשין, הקובע קיומה של אחריות פלילית על אדם למעשה שנעשה על ידו במצב של שכרות מלאה או חלקית כאשר הוא גרם למצב השכרות בהתנהגותו הנשלטת ומדעת. לאור הדברים האמורים, אני מחליטה: (א) יתוקן כתב האישום כמבוקש על-ידי התביעה בבקשתה מיום 14.5.97. (ב) תדחנה הטענות המיקדמיות שהועלו מטעמו של הנאשם כנגד כתב האישום. משפט פלילימשפט תעבורהתיקון כתב אישום